סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רודיניה

מַדָד רודיניה

281x281px בגאולוגיה, רודיניה (מרוסית "Родить", כלומר 'ללדת' או "Родина", 'המולדת') הוא שמה של יבשת-על קדומה שנוצרה והתפרקה בנאופרוטרוזואיקון, כך על פי תאוריית נדידת היבשות של אלפרד וגנר. [1]

14 יחסים: אמריקה הדרומית, אנטארקטיקה, אלפרד וגנר, אוסטרליה, נאופרוטרוזואיקון, נדידת היבשות, פנגיאה, קראטון, רוסית, לאורנטיה, טקטוניקת הלוחות, גאולוגיה, כדור הארץ, יבשת-על.

אמריקה הדרומית

תמונת לווין של אמריקה הדרומית מפה מדינית של אמריקה הדרומית בארילוצ'ה שבארגנטינה אמריקה הדרומית (מכונה לעיתים בטעות דרום אמריקה) היא יבשת הנמצאת מדרום ליבשת אמריקה הצפונית בחצי הכדור המערבי.

חָדָשׁ!!: רודיניה ואמריקה הדרומית · ראה עוד »

אנטארקטיקה

תמונת לווין של יבשת אנטארקטיקה השמש שוקעת על אנטארקטיקה. ליווינגסטון, הסמוך לחופי אנטארקטיקה, 2004 פסגת אונגל בהרי טנגרה שבאיי שטלנד הדרומיים. חזזיות מצויים באנטארקטיקה קריל אנטארקטי הנפוץ במספרים גדולים באנטארקטיקה אנטארקטיקה היא היבשת שבה נמצא הקוטב הדרומי של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: רודיניה ואנטארקטיקה · ראה עוד »

אלפרד וגנר

אלפרד לותר וֶגֶנֶר (גרמנית: Alfred Lothar Wegener; 1 בנובמבר 1880, ברלין – 2 או 3 בנובמבר 1930, גרינלנד) היה מדען גרמני רב-תחומי שהתפרסם בזכות התאוריה שפיתח על נדידת היבשות.

חָדָשׁ!!: רודיניה ואלפרד וגנר · ראה עוד »

אוסטרליה

מדינות אוסטרליה אוסטרליה (באנגלית: Australia), או הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Commonwealth of Australia) היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה.

חָדָשׁ!!: רודיניה ואוסטרליה · ראה עוד »

נאופרוטרוזואיקון

''Dickinsonia costata'', צורתו של אורגניזם מסוף הנאופרוטרוזואיקון. נֶאוֹפּרוֹטֶרוֹזואיקון הוא תור גאולוגי שנמשך כ-450 מיליון שנה, החל מלפני מיליארד שנה ועד לפני כ-542 מיליון שנה.

חָדָשׁ!!: רודיניה ונאופרוטרוזואיקון · ראה עוד »

נדידת היבשות

נתיבי מאובנים לאורך היבשות הדרומיות נדידת היבשות היא תאוריה מדעית המסבירה את צורת היבשות, כפי שהן נראות כיום, וקובעת שבעבר הרחוק היו היבשות מאוחדות, ושהן התפרקו עם הזמן.

חָדָשׁ!!: רודיניה ונדידת היבשות · ראה עוד »

פנגיאה

מפת פנגיאה אנימציה המדגימה את הפרדות פנגיאה ליבשות המוכרות כיום פנגיאה (Pangaea או Pangea מיוונית πᾶν γαία – "כל האדמות"), הוא השם שבו השתמש אלפרד וגנר בהתייחסו ליבשת-על שהתקיימה במהלך עידן המזוזואיקון, האחרונה עד כה מתוך מספר יבשות-על שהתקיימו על פני כדור הארץ, ואשר נוצרו בתהליך מחזורי של התכנסות הלוחות הטקטוניים ליבשת-על אחת והיפרדותם ליבשות נפרדות.

חָדָשׁ!!: רודיניה ופנגיאה · ראה עוד »

קראטון

קראטון צפון אמריקה קראטון סיביר קראטון הוא החלק הקדום והבסיסי ביותר של יבשות המכיל סלעי יסוד וסלעים מותמרים שנוצרו בפרקמבריון.

חָדָשׁ!!: רודיניה וקראטון · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: רודיניה ורוסית · ראה עוד »

לאורנטיה

לאורנטיה, המכונה גם הקראטון של אמריקה הצפונית לאורנטיה (הקראטון של אמריקה הצפונית) הוא קראטון יבשתי גדול, המהווה את הליבה הגאולוגית העתיקה של יבשת אמריקה הצפונית.

חָדָשׁ!!: רודיניה ולאורנטיה · ראה עוד »

טקטוניקת הלוחות

מפת כדור הארץ בה מסומנים גבולות הלוחות הטקטוניים. ישנם תשעה לוחות טקטוניים עיקריים: הלוח האירואסייתי, הלוח ההודי, הלוח האוסטרלי, הלוח הערבי, הלוח האפריקאי, הלוח האנטארקטי, הלוח הצפון-אמריקאי, הלוח הדרום-אמריקאי והלוח הפסיפי טֶקְטוֹנִיקַת הלוחות (מיוונית: Τέκτων, טֶקְטוֹן - "בנאי"; τεκτονικός (tektonikos) – אוּמנות הבנייה) היא תאוריה מדעית בתחום הגאולוגיה המסבירה את התנועות המתחוללות בליתוספירה, הקליפה החיצונית של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: רודיניה וטקטוניקת הלוחות · ראה עוד »

גאולוגיה

הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: רודיניה וגאולוגיה · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: רודיניה וכדור הארץ · ראה עוד »

יבשת-על

הדמיה של חלוקת יבשת העל פנגיאה בגאולוגיה, יבשת-על היא מסה יבשתית המכילה שתי יבשות או יותר, המתחברות כתוצאה מתנועתם של לוחות טקטוניים זה לקראת זה.

חָדָשׁ!!: רודיניה ויבשת-על · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רודיניה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »