סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יהודה הלוי

מַדָד יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל. [1]

186 יחסים: ממלכת הכוזרים, ממלכת ירושלים, מנחם לורברבוים, מנורת הכנסת, מסע הצלב הראשון, מסעי הצלב, מצרים, משתחוים להדרת קודש, משה אבן עזרא, משה גיל, משורר, מטאפיזיקה, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מגרב, מוסלמים, מוראביטון, מוזיאון ראלי, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, מי כמוך ואין כמוך, מיכאל שורץ, מיכה גודמן, אפרים חזן, אפריקה, אפלטון, אקרוסטיכון, ארץ ישראל, ארבעת היסודות, אריסטו, אתי אנקרי, אל-אנדלוס, אל-ע'זאלי, אלמוות, אלפונסו השישי, מלך לאון, אלבום זהב, אליעזר שביד, אב, אב"א אחימאיר, אברהם אליהו הרכבי, אברהם אבן עזרא, אברהם זכות, אדני נגדך כל תאותי, אהרן אלעמאני, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, נצרות, נבואה, ספרד, סובלנות, סיני (כתב עת), ..., סיוון, עם עובד, עפרה תכבס, ערבית, ערבית יהודית, על אהבתך, עזרא פליישר, עבדי זמן, פרשנות התלמוד הבבלי, פרוקלוס, פוסטאט, פילוסוף, פילוסופיה יהודית, פיוט, צפת, צפון אפריקה, ציון הלא תשאלי, קורדובה (ספרד), קינה, קיסריה (יישוב), ראש השנה, ראשי תיבות, רקונקיסטה, רב, רבנו בחיי אבן פקודה, רבי יהודה, רי"ף, שמעון ברנשטיין, שמחה בונם אורבך, שמואל דוד לוצאטו, שמואל יוסף פין, שמות רחובות בישראל, שרגא אברמסון, שלמה פרחון, שלמה דב גויטיין, שלמה ויסבליט, שלשלת הקבלה, שלילת התארים, שבת זכור, שבועות, שי"ר, שיר אהבה, שירת הבקשות, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, תרביץ, תשי"ט, תהלים, תור הזהב של יהדות ספרד, תורה, לבי במזרח, לודוויג אוגוסט פרנקל, ליבי במזרח, טבריה, טולדו, טודלה, חנוכה, חלומו של הכוזרי, חברת מקיצי נרדמים, חובת הלבבות, חינוך, חייא אלדאודי, חיים שירמן, חיים ברודי, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בנו אלקן, בנימין מטודלה, ברלין, בית הלוי, גניזת קהיר, גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה), ד'תת"ק, ד'תתק"א, ד'תתק"ב, ד'תתל"ה, דב שוורץ, דב ירדן, דוד ניימרק, דוד קויפמן, דיוואן, ה'תשכ"ב, המאה ה-11, המאה ה-15, המאה ה-16, המשקיף, האוניברסיטה הפתוחה, הצופה, הר סיני, השם המפורש, השגחה, השכלה, התגלות, הגאון מווילנה, הוצאת מאגנס, הוצאת מסדה, הוצאת שוקן, הוצאת דביר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הכוזרי, הידעו הדמעות, ונציה, ורשה, כ"ה באלול, כאבול, כנסת ישראל (ספר שנה), ימי הביניים, יעירוני רעיוני, יפה נוף (שיר), יצחק יוליוס גוטמן, ירושלים, ישן אל תרדם, ישנה בחיק ילדות, ישראל זמורה, ישורון (מאסף תורני), יחד באורך, ידי רשים, ידידי השכחת, יה שמך ארוממך, יה שמע אביוניך, יהודה אבן תיבון, יהודה רצהבי, יהודה בורלא, יהודה הלוי (אוניית מעפילים), יום ליבשה, יונה מצאה בו מנוח, יוסף יהלום, יוחנן בן זכאי, 1075, 1085, 1096, 1108, 1140, 1141, 1170, 1441, 1946, 2009. להרחיב מדד (136 יותר) »

ממלכת הכוזרים

שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וממלכת הכוזרים · ראה עוד »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וממלכת ירושלים · ראה עוד »

מנחם לורברבוים

מנחם לורברבוים מנחם לורברבוים (נולד ב-14 במרץ 1958) הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, ומייסד החוג ללימודי התרבות העברית בה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומנחם לורברבוים · ראה עוד »

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומנורת הכנסת · ראה עוד »

מסע הצלב הראשון

מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומסעי הצלב · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומצרים · ראה עוד »

משתחוים להדרת קודש

מִשְׁתַּחֲוִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ הוא פיוט סליחה לליל יום הכפורים מאת רבי יהודה הלוי, הנאמר בקהילות הספרדים בסליחות ערבית יום הכפורים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומשתחוים להדרת קודש · ראה עוד »

משה אבן עזרא

רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 – ד'תת"ק, 1140 בערך) היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומשה אבן עזרא · ראה עוד »

משה גיל

משה גיל, מאי 2011 משה גיל (ל' בשבט תרפ"א - כ"ב שבט תשע"ד, 8 בפברואר 1921 – 23 בינואר 2014) היה מחשובי החוקרים של תולדות עם ישראל במאות הראשונות להתפשטות האסלאם.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומשה גיל · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומשורר · ראה עוד »

מטאפיזיקה

הפקולטה למטאפיזיקה באוקספורד, אנגליה. כיום המבנה משמש את מוזיאון המדע באוקספורד. מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά (פיזיקה) "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומטאפיזיקה · ראה עוד »

מחברות לספרות (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מגרב

מיקום המגרב על מפת אפריקה פנטזיה ערבית מאת תיאו ואן ריסלברגה במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה המַגְרֶבּ (ערבית: المغرب العربي, תעתיק מדויק: אלמע'רב אלערבי, בעברית: המערב הערבי) הוא שם כולל למדינות המערביות של צפון אפריקה – תוניסיה, מרוקו, מאוריטניה ולוב.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומגרב · ראה עוד »

מוסלמים

גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומוסלמים · ראה עוד »

מוראביטון

האימפריה בשיא גדולתה אל-מוראביטון (בערבית: المرابطون, בתעתיק מדויק: אלמראבטון, באנגלית: Almoravids) הייתה שושלת מוסלמית ממוצא ברברי, אשר ייסדה, במאה ה-11 אימפריה רחבה, שהשתרעה על פני המגרב ואל-אנדלוס.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומוראביטון · ראה עוד »

מוזיאון ראלי

מזרקת האריות במוזיאון ראלי 2 פאטיו בקומה השנייה של מוזיאון ראלי 1 חצר מוזיאון "זיכרון ספרד" (ראלי 2) מוזיאון ראלי הוא מוזיאון לאמנות ספרדית בקיסריה, מייסודו של הארי רקנאטי, אספן אמנות נלהב, שפרש מעסקי הכספים והקדיש את עצמו לאמנות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומוזיאון ראלי · ראה עוד »

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

דף מ"כתר ארם צובא" מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-26 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח · ראה עוד »

מי כמוך ואין כמוך

אדון חסדך בל יחדל (מי כמוך ואין כמוך) הוא פיוט מאת רבי יהודה הלוי המתאר בצורה פיוטית את סיפור מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומי כמוך ואין כמוך · ראה עוד »

מיכאל שורץ

מיכאל שוַרץ (17 בדצמבר 1929, ט"ו בכסלו תר"ץ – 13 בדצמבר 2011, י"ז בכסלו תשע"ב) היה חוקר אסלאם, מתרגם ופרופסור לתרבות האסלאם ולפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומיכאל שורץ · ראה עוד »

מיכה גודמן

מיכה גודמן (נולד ב-1974) הוא סופר, הוגה דעות, וחוקר של המחשבה היהודית והישראלית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ומיכה גודמן · ראה עוד »

אפרים חזן

אפרים חזן (נולד בג'רבה, תוניסיה, בתאריך ו' באלול ה'תש"ג, 6 בספטמבר 1943) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואפרים חזן · ראה עוד »

אפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואפריקה · ראה עוד »

אפלטון

אַפְּלָטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347–427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואפלטון · ראה עוד »

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואקרוסטיכון · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבעת היסודות

סמלי ארבעת היסודות אצל הפילוסופים הקדמוניים. 1. אש. 2. אדמה. 3. מים. 4. אוויר ארבעת היסודות והקשרים ביניהם, על פי אריסטו ארבעת היסודות היא תאוריה טרום־מדעית קדומה להסברת מבנה החומר והתהליכים היסודיים הפועלים בעולם, שנוצרה ביוון העתיקה על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה, ואומצה על ידי אריסטו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וארבעת היסודות · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואריסטו · ראה עוד »

אתי אנקרי

אסתר (אתי) אַנְקְרי (נולדה ב-4 בינואר 1963) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, פזמונאית ושחקנית ישראלית, זמרת השנה של השנים 1991 ו-1993, וזוכת פרס אקו"ם על מפעל חיים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואתי אנקרי · ראה עוד »

אל-אנדלוס

אַל-אַנְדָלוּס (בערבית: الأندلس; בספרדית: Al-Ándalus) ידוע גם בשמות ספרד המוסלמית, איבריה המוסלמית, או איבריה האסלאמית, הוא שמו של האזור בחצי האי האיברי שהיה תחת שליטה מוסלמית בין 711 ועד 1492, וכן שמו של המרחב התרבותי הערבי-מוסלמי שהתקיים באותה העת באזור זה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואל-אנדלוס · ראה עוד »

אל-ע'זאלי

אבו חאמד מוחמד בן מוחמד אל-ע'זאלי (בערבית: أبو حامد محمد بن محمد الغزالي; 1111-1058) היה פילוסוף ומתקן דת מוסלמי, מחשובי התאולוגים המוסלמים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואל-ע'זאלי · ראה עוד »

אלמוות

#הפניה חיי נצח.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואלמוות · ראה עוד »

אלפונסו השישי, מלך לאון

אלפונסו השישי, מלך לאון (בספרדית: Alfonso VI de León; 1040 – 1 ביולי 1109) היה מלך לאון בין השנים 1065–1109, ומלך קסטיליה בין השנים 1072–1109, והמשיך כאביו לחזק את הכוח הנוצרי בצפון ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואלפונסו השישי, מלך לאון · ראה עוד »

אלבום זהב

#הפניה תעודה על מכירות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואלבום זהב · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואליעזר שביד · ראה עוד »

אב

אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואב · ראה עוד »

אב"א אחימאיר

אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואב"א אחימאיר · ראה עוד »

אברהם אליהו הרכבי

אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואברהם אליהו הרכבי · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם זכות

רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואברהם זכות · ראה עוד »

אדני נגדך כל תאותי

קטלוני מהמאה ה-14. אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי היא בקשה שכתב יהודה הלוי, הנאמרת במנהגי הספרדים בתפילת שחרית של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואדני נגדך כל תאותי · ראה עוד »

אהרן אלעמאני

תחילת הפיוט "אל תרחק ממני"מהדורת ח' שירמן: עמ' רס"ז. מהדורת ש' כהן: שיר א. לר' אהרן אבן אלעמאני, מתוך קטע מהגניזה הקהירית. אהרן אלעמאני או החבר אבן אלעמאני או אבו מוסא הרון (שמו הערבי) (נפטר: 1141 לערך) היה דיין, פייטן ורופא באלכסנדריה במאה ה-12, מחשובי המשוררים העבריים במצרים בדורו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואהרן אלעמאני · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוצר הגדולים אלופי יעקב

אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא סדרה של ספרים המביאים את תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ואוצר הגדולים אלופי יעקב · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ונצרות · ראה עוד »

נבואה

חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ונבואה · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וספרד · ראה עוד »

סובלנות

צלב אנדרטת זיכרון יחד עם חנוכייה באוקספורד, אנגליה סוֹבְלָנוּת היא ערך מוסרי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וסובלנות · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סיוון

סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וסיוון · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ועם עובד · ראה עוד »

עפרה תכבס

עפרה תכבס הוא שיר אהבה קצר מאת רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ועפרה תכבס · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וערבית · ראה עוד »

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וערבית יהודית · ראה עוד »

על אהבתך

עַל אַהֲבָתֶךָ אֶשְׁתֶּה גְבִיעִי הוא פיוט שחובר ונכתב על ידי רבי יהודה הלוי, מגדולי משוררי תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ועל אהבתך · ראה עוד »

עזרא פליישר

עזרא פליישר (כ"א באב ה'תרפ"ח, 7 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 25 ביולי 2006) היה פילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה, משורר בעת שהיה אסיר ציון ברומניה תחת שם העט י' גולה (שמשמעותו ביידיש: יהודי גולה) ומתרגם עברי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), פרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ועזרא פליישר · ראה עוד »

עבדי זמן

עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ועבדי זמן · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרוקלוס

פרוקלוס (ביוונית: Πρόκλος Διάδοχος - Próklos ho Diádokhos, Proclus Lycaeus; קונסטנטינופול, 412 - אתונה, 485) היה פילוסוף ניאופלאטוני ומתמטיקאי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופרוקלוס · ראה עוד »

פוסטאט

#הפניה קהיר קטגוריה:מצרים: ערי בירה לשעבר קטגוריה:קהיר: גאוגרפיה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופוסטאט · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופילוסוף · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ופיוט · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וצפת · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וצפון אפריקה · ראה עוד »

ציון הלא תשאלי

צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי הוא שיר כיסופים לארץ ישראל מאת רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וציון הלא תשאלי · ראה עוד »

קורדובה (ספרד)

קורדובה (ספרדית: Córdoba, IPA) היא עיר עתיקה בדרום ספרד, ובירת חבל קורדובה שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וקורדובה (ספרד) · ראה עוד »

קינה

קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וקינה · ראה עוד »

קיסריה (יישוב)

סמל משפחת רוטשילד במרכז המסחרי ביישוב קֵיסָרְיָה הוא יישוב קהילתי השוכן ליד קיסריה העתיקה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וקיסריה (יישוב) · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וראש השנה · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וראשי תיבות · ראה עוד »

רקונקיסטה

שלבי הרקונקיסטה רֶקוֹנְקִיסְטָה (מספרדית: Reconquista, תרגום: כיבוש מחדש) היא כינויו של תהליך הכיבוש-מחדש של חצי האי האיברי על ידי הממלכות הספרדיות הנוצריות מידי הממלכות המוסלמיות לאורך פרק זמן שארך כ-700 שנים ונמשך מסוף המאה השמינית ועד לסוף המאה החמש-עשרה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ורקונקיסטה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ורב · ראה עוד »

רבנו בחיי אבן פקודה

רבי בחיי בן יוסף אִבְּן פַּקוּדָה (גם "אבן בקודה"; בערך ד'תת"י, 1050 – ד'תת"פ 1120), הידוע בשם רבינו בחיי, היה דיין ופילוסוף יהודי שגדל וחי בעיר סרגוסה שבספרד המוסלמית בתור הזהב של יהדות ספרד, ומחבר הספר תורת חובות הלבבות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ורבנו בחיי אבן פקודה · ראה עוד »

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ורבי יהודה · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ורי"ף · ראה עוד »

שמעון ברנשטיין

שמעון גרשון ברנשטיין (אנגלית: Simon Gershon Bernstein; 15 באוגוסט 1884, לטביה - 19 בדצמבר 1962, ניו יורק) היה חוקר ספרות ושירת ימי הביניים, סופר, עורך ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושמעון ברנשטיין · ראה עוד »

שמחה בונם אורבך

#הפניה שמחה בונם אורבאך.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושמחה בונם אורבך · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שרגא אברמסון

שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושרגא אברמסון · ראה עוד »

שלמה פרחון

רבי שלמה בן אברהם בן פַּרחוֹן, מילונאי יליד 'מצודת בני חמאד' שבאלג'יריה שהיגר לאיטליה, והיה ממפיצי תורת הלשון הספרדית באיטליה במאה ה-12, בן דורו של רבנו תם, ומחבר 'מחברת הערוך'.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושלמה פרחון · ראה עוד »

שלמה דב גויטיין

שלמה דב (פְרִיץ) גוֹיטיין (בגרמנית: Goitein; ד' בניסן תר"ס, 3 באפריל 1900, בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט, פרנקוניה, בוואריה, גרמניה – ט"ו בשבט תשמ"ה, 6 בפברואר 1985, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית) היה היסטוריון שעסק בנושאי המזרח התיכון, תולדות היהודים בארצות האסלאם והגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושלמה דב גויטיין · ראה עוד »

שלמה ויסבליט

שלמה ויסבליט (24 בנובמבר 1930 – 8 באוקטובר 2021) היה איש חינוך, חוקר, כותב ומרצה בתחומי התנ"ך, היהדות, השירה העברית ומחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושלמה ויסבליט · ראה עוד »

שלשלת הקבלה

שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושלשלת הקבלה · ראה עוד »

שלילת התארים

שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה (מלטינית:"via negativa") היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו המהותי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושלילת התארים · ראה עוד »

שבת זכור

#הפניה ארבע פרשיות#שבת זכור *.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושבת זכור · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושבועות · ראה עוד »

שי"ר

#הפניה שלמה יהודה רפפורט.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושי"ר · ראה עוד »

שיר אהבה

שיר אהבה הוא שיר על אהבה רומנטית, התאהבות, שברון לב לאחר פרידה, והרגשות המלווים חוויות אלו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושיר אהבה · ראה עוד »

שירת הבקשות

שירת הבקשות הוא מנהג המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושירת הבקשות · ראה עוד »

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ותרביץ · ראה עוד »

תשי"ט

#הפניה ה'תשי"ט.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ותשי"ט · ראה עוד »

תהלים

#הפניה תהילים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ותהלים · ראה עוד »

תור הזהב של יהדות ספרד

#הפניה תור הזהב של יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ותור הזהב של יהדות ספרד · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ותורה · ראה עוד »

לבי במזרח

"לִבִּי בְמִזְרָח" הוא שיר עברי מאת הפילוסוף, הרופא והמשורר היהודי-ספרדי רבי יהודה הלוי, שהוא מן השירים הבולטים בשירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ולבי במזרח · ראה עוד »

לודוויג אוגוסט פרנקל

לודוויג אוגוסט פרנקל ד"ר לודוויג אַוּגוסט רִיטֶר פון פרנקל-הוכווארט (בגרמנית: Ludwig August Frankl von Hochwart, שמו העברי: אברהם אלעזר; 3 בפברואר 1810, חראסט, בוהמיה – 12 במרץ 1894, וינה) היה מורה, עיתונאי, סופר ומשורר יהודי-אוסטרי, רופא בהכשרתו, מייסד בית הספר למל בירושלים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ולודוויג אוגוסט פרנקל · ראה עוד »

ליבי במזרח

#הפניה לבי במזרח.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וליבי במזרח · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וטבריה · ראה עוד »

טולדו

טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לעיר הבירה מדריד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וטולדו · ראה עוד »

טודלה

טודלה (ספרדית: Tudela) היא עיר קטנה (כ-30,000 תושבים) בספרד, בחבל הבסקים, בקהילה האוטונומית של נווארה, לגדות נהר האברו.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וטודלה · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחנוכה · ראה עוד »

חלומו של הכוזרי

חלומו של הכוזרי הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2012.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחלומו של הכוזרי · ראה עוד »

חברת מקיצי נרדמים

#הפניה מקיצי נרדמים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחברת מקיצי נרדמים · ראה עוד »

חובת הלבבות

#הפניה תורת חובות הלבבות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחובת הלבבות · ראה עוד »

חינוך

בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחינוך · ראה עוד »

חייא אלדאודי

חייא אלדאודי (נולד ב-1085 בבבל, נפטר בממלכת קסטיליה 1154) היה רב, מלחין ומשורר בחבל אנדלוסיה שבדרום חצי האי האיברי, דאז ממלכת קסטיליה וכיום חלק מספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחייא אלדאודי · ראה עוד »

חיים שירמן

חיים שִירְמן (בלועזית: Jefim (Hayyim) Schirmann; ט' במרחשוון, ה'תרס"ה, 18 באוקטובר 1904 – י"ב בסיוון, ה'תשמ"א, 14 ביוני 1981) היה חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, הפיוט הקדום בארץ ישראל, השירה העברית, התיאטרון והמוזיקה של יהדות איטליה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשי"ז.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחיים שירמן · ראה עוד »

חיים ברודי

חיים ברודי, איור של הרמן שטרוק הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Bródy Henrik; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה – י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביביליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וחיים ברודי · ראה עוד »

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »

בנו אלקן

מנורת הכנסת - פסל של בנו אלקן פסל "קינה על הגיבורים". האם המקוננת על בנה שנפל במלחמה. נוצר בשנים 1913-14 וניצב בפרנקפורט מ-1920. בֶּנוֹ אלְקַן (גרמנית: Benno Elkan; 2 בדצמבר 1877 – 10 בינואר 1960) היה פסל יהודי-גרמני-בריטי, אמן הפיסול במתכת, הידוע במיוחד בדיוקנאותיהם של מנהיגים ואישים שעיצב, באנדרטאות ומצבות שפיסל, וכן ביצירת מנורת הכנסת.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ובנו אלקן · ראה עוד »

בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ובנימין מטודלה · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וברלין · ראה עוד »

בית הלוי

בֵּית הַלֵּוִי הוא מושב עובדים בעמק חפר, מצידו המזרחי של כביש 4, בסמוך למרכז האקדמי רופין ובניין המועצה האזורית עמק חפר (אליה הוא משתייך).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ובית הלוי · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וגניזת קהיר · ראה עוד »

גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)

גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא (1526 בערך – 1587) היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וגדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה) · ראה עוד »

ד'תת"ק

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וד'תת"ק · ראה עוד »

ד'תתק"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וד'תתק"א · ראה עוד »

ד'תתק"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וד'תתק"ב · ראה עוד »

ד'תתל"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וד'תתל"ה · ראה עוד »

דב שוורץ

דב שוורץ (נולד ב-16 באוגוסט 1961) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ודב שוורץ · ראה עוד »

דב ירדן

דב ירדן (יוז'וק) (17 בינואר 1911 - 19 בספטמבר 1986) היה בלשן, מהדיר שירת ימי הביניים, מתמטיקאי, וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ודב ירדן · ראה עוד »

דוד ניימרק

הרב פרופ' דוד ניימרק (לעיתים נוימרק; בכתיב יידי: ניימאַרק; בכתיב לועזי: David Neumark או Neimark; כ"ב באב תרכ"ו, 3 באוגוסט 1866, שטשרץ, גליציה – י"ח בכסלו תרפ"ה, 15 בדצמבר 1924, סינסינטי, אוהיו), פילוסוף יהודי רפורמי, חוקר הפילוסופיה היהודית ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ודוד ניימרק · ראה עוד »

דוד קויפמן

#הפניה דוד קאופמן.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ודוד קויפמן · ראה עוד »

דיוואן

הדיוואן הוא סגנון שירה שפותח באיראן ומשם התפשט לצפון אפריקה, סיציליה, ודרום אסיה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ודיוואן · ראה עוד »

ה'תשכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וה'תשכ"ב · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והמאה ה-16 · ראה עוד »

המשקיף

עיתון המשקיף 29 בדצמבר 1947 המשקיף היה עיתון יומי עברי בתקופת היישוב, ביטאונה של המפלגה הרוויזיוניסטית, הצה"ר.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והמשקיף · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והצופה · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והר סיני · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והשם המפורש · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והשגחה · ראה עוד »

השכלה

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והשכלה · ראה עוד »

התגלות

סנה הבוער: תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס. הִתְגַּלּוּת, בדתות שונות, היא תהליך החשיפה של אמִיתוֹת אלוהיות לבני-האדם.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והתגלות · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והגאון מווילנה · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת מסדה

#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והוצאת מסדה · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והוצאת שוקן · ראה עוד »

הוצאת דביר

#הפניה דביר (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והוצאת דביר · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הכוזרי

ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והכוזרי · ראה עוד »

הידעו הדמעות

הֲיֵדְעוּ הַדְּמָעוֹת הן המילים הפותחות בשירו של רבי יהודה הלוי אשר חי ופעל בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי והידעו הדמעות · ראה עוד »

ונציה

ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וונציה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וורשה · ראה עוד »

כ"ה באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וכ"ה באלול · ראה עוד »

כאבול

קבר מיכה הנביא בכאבול כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וכאבול · ראה עוד »

כנסת ישראל (ספר שנה)

כנסת ישראל לשפ"ר, שנה ראשונה, ה'תרמ"ז כנסת ישראל היה ספר שנה שראה אור בעיר ורשה שבפולין הרוסית במשך שלוש שנים במחצית השנייה של שנות ה-80 של המאה ה-19, תרמ"ו–תרמ"ח.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וכנסת ישראל (ספר שנה) · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וימי הביניים · ראה עוד »

יעירוני רעיוני

השיר יעירוני רעיוני הוא שיר חצות שחיבר רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויעירוני רעיוני · ראה עוד »

יפה נוף (שיר)

יְפֵה נוֹף הוא שירו של רבי יהודה הלוי (1075–1141 בקירוב), שהיה פילוסוף, רופא ומשורר מתקופת תור הזהב של יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויפה נוף (שיר) · ראה עוד »

יצחק יוליוס גוטמן

יצחק יוליוס גוטמן (Julius Guttmann; ה'תר"ם, 15 באפריל 1880 – ד' בסיוון ה'תש"י, 20 במאי 1950) היה הוגה דעות יהודי-גרמני, חוקר ומרצה בתחום הפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויצחק יוליוס גוטמן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וירושלים · ראה עוד »

ישן אל תרדם

יָשֵׁן אַל תֵּרָדַם הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות בתחילת אמירת הסליחות.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וישן אל תרדם · ראה עוד »

ישנה בחיק ילדות

יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת הוא שיר של רבי יהודה הלוי, ממשוררי תור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וישנה בחיק ילדות · ראה עוד »

ישראל זמורה

ישראל זמורה 7 במאי 1899, בסרביה (אז האימפריה הרוסית) – 4 בנובמבר 1983, תל אביב) היה עורך, מבקר ספרותי ומוציא לאור ישראלי. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ומאז החל לקחת חלק פעיל ומרכזי בעולם הספרותי בארץ. הוא תרגם לעברית יצירות מרוסית ומצרפתית, פרסם מאמרים וביקורת ספרותית והיה חבר מערכת כתב העת הספרותי כתובים. בהמשך, היה ממקימי חבורת יחדיו וחבר מערכת כתב העת טורים, בהם היו חברים סופרים ומשוררים חשובים בעלי זיקה לספרות ולשירה המודרניסטית כמו שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג. בשנת 1939 יסד את כתב העת "מחברות לספרות" והיה עורכו הראשי, ובשנת 1940 הקים הוצאת ספרים בשם זהה, הוצאת מחברות לספרות, מתוך כוונה להוציא לאור יצירות איכותיות בעלות ערך ספרותי, יצירות מקור מודרניסטיות, ספרות קלאסית כלל עולמית וספרות ילדים. ההוצאה, שהייתה מפעל חייו, הוציאה למעלה מ-300 כותרים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וישראל זמורה · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

יחד באורך

יַחַד בְּאוֹרְךָ הוא פיוט לחנוכה שחיבר רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויחד באורך · ראה עוד »

ידי רשים

הפיוט 'ידי רשים' במחזור מקטלוניה, המחצית הראשונה של המאה ה-14. ידי רשים נחלשים הוא פיוט מסוג 'אופן' שחיבר רבי יהודה הלוי ונקלט במחזורי הספרדים לראש השנה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וידי רשים · ראה עוד »

ידידי השכחת

"יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ" הוא פיוט אשר נכתב על ידי רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי וידידי השכחת · ראה עוד »

יה שמך ארוממך

יָהּ שִׁמְךָ אֲרוֹמִמְךָ הוא פיוט שחובר על ידי רבי יהודה הלוי כרשות לפני תפילת הקדיש שבין ישתבח ליוצר.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויה שמך ארוממך · ראה עוד »

יה שמע אביוניך

יָה שְׁמַע אֶבְיוֹנֶיךָ היא פתיחה לסליחות הנאמרות במנחה של יום הכיפורים שחיבר רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויה שמע אביוניך · ראה עוד »

יהודה אבן תיבון

יהודה בן שאול אבן תיבון (בספרדית: Judá ben Saúl ibn Tibbón; 1120–1190) היה מתרגם ורופא בממלכת ספרד בימי הביניים בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויהודה אבן תיבון · ראה עוד »

יהודה רצהבי

יהודה רצהבי (15 במאי 1916 - 24 בפברואר 2009) היה חוקר עברית וספרות עברית, מומחה לשירת תימן ויהדות המזרח.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויהודה רצהבי · ראה עוד »

יהודה בורלא

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויהודה בורלא · ראה עוד »

יהודה הלוי (אוניית מעפילים)

מסלול "יהודה הלוי" יהודה הלוי הייתה ספינת מעפילים שהפליגה מאלג'יריה עם עולים ממרוקו ומתוניסיה, במיוחד מקזבלנקה והאי ג'רבה, ב-10 במאי 1947 כשעל סיפונה 399 מעפילים.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויהודה הלוי (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

יום ליבשה

מרדכי ברויאר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויום ליבשה · ראה עוד »

יונה מצאה בו מנוח

#הפניה יום שבתון (פיוט).

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויונה מצאה בו מנוח · ראה עוד »

יוסף יהלום

יוסף יהלום (נולד ב-11 באפריל 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית וקליר הול קולג', קיימברידג'.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויוסף יהלום · ראה עוד »

יוחנן בן זכאי

#הפניה רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ויוחנן בן זכאי · ראה עוד »

1075

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1075 · ראה עוד »

1085

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1085 · ראה עוד »

1096

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1096 · ראה עוד »

1108

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1108 · ראה עוד »

1140

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1140 · ראה עוד »

1141

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1141 · ראה עוד »

1170

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1170 · ראה עוד »

1441

1441 היא שנה פלינדרומית.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1441 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו1946 · ראה עוד »

2009

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יהודה הלוי ו2009 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ר' יהודה הלוי, רבי יהודה הלוי, ריה"ל, ריהל.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_הלוי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »