סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רפאל קצנלנבוגן

מַדָד רפאל קצנלנבוגן

הרב רפאל אליהו יצחק הלוי קצנלנבוגן (יכול להיות גם: קאצענעלינבויגען; ה' אדר א' ה'תרנ"ד; 1894 - כ"ג בניסן ה'תשל"ב; 7 באפריל 1972) היה רב, עסקן, עיתונאי, הוגה דעות, מרבני היישוב הישן ותנועת פועלי אגודת ישראל. [1]

66 יחסים: מאיר קרליץ, מנחם מרדכי פרנקל, מנחם פרוש, מרדכי לייב רובין, משה פרוש, משה בלוי, מזכרת משה, מוסד הרב קוק, אשר זאב ורנר, אברהם מרדכי אלתר, אגודת ישראל, אהרן קצנלנבוגן, אירופה, נטורי קרתא, עמרם בלוי, עברית, פסח קוקיס, פועלי אגודת ישראל, צום, קלמן כהנא, קול ישראל (עיתון), רב, שערים, תנועת אגודת ישראל, תפילה (יהדות), חיים מבריסק, חיים עוזר גרודזנסקי, בנימין דיסקין, בת ים, בית הכנסת החורבה, בית יעקב, דואר היום, ה' באדר א', ה'תרנ"ד, ה'תשל"ב, הארץ, הנציב העליון, העדה החרדית, הצופה, הר נוף, הרבנות הראשית לישראל, השואה, החזון איש, הוגה דעות, הוועד הלאומי, הוועד הכללי כנסת ישראל, הכנסייה הגדולה, היישוב הישן, וינה, כ"ג בניסן, ..., כנסת ישראל (ארגון), יעקב ישראל דה-האן, יצחק ירוחם דיסקין, ישראל מאיר הכהן, ישיבת אהל משה, ישיבת תורת חיים, ידידיה פרנקל, יהושע לייב דיסקין, יונתן בנימין הלוי הורוויץ, יוסף צבי דושינסקי, יוסף לוי חגיז, יוסף חיים זוננפלד, 1894, 1942, 1972, 7 באפריל. להרחיב מדד (16 יותר) »

מאיר קרליץ

הרב מאיר קַרֶלִיץ (תרל"ה, 1875 - ט"ו באדר תשט"ו, מרץ 1955) היה רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ומאיר קרליץ · ראה עוד »

מנחם מרדכי פרנקל

הרב מנחם מרדכי פרנקל-תאומים (כ"ב בתמוז ה'תרמ"ב – א' באדר א' ה'תשל"ב; 1882–1972) היה ממנהלי בית היתומים דיסקין, ממקימי סניף אגודת ישראל ו"ועד העיר האשכנזי" בירושלים, ראש ישיבת רבי חיים ברלין בברוקלין, רב וראש ישיבה בפילדלפיה ומחבר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ומנחם מרדכי פרנקל · ראה עוד »

מנחם פרוש

מנחם פרוש, 1966 שמעון פרס עם מנחם פרוש (ספטמבר 2009) מנחם פֹּרוּשׁ (כ"ח באדר ב' תרע"ו, 2 באפריל 1916 - ח' באדר תש"ע, 22 בפברואר 2010) היה חבר הכנסת מטעם יהדות התורה ויושב-ראש אגודת ישראל בירושלים.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ומנחם פרוש · ראה עוד »

מרדכי לייב רובין

הרב מרדכי לייב רובין (תרל"א, 1871 – ג' בתמוז תרפ"ט, 1929) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ומרדכי לייב רובין · ראה עוד »

משה פרוש

משה גליקמן־פרוש (1893–1983) היה עסקן ציבור ופוליטיקאי חרדי מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ומשה פרוש · ראה עוד »

משה בלוי

משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ומשה בלוי · ראה עוד »

מזכרת משה

מזכרת משה, 2008 מודעה על אפיית מצות מכונה בשכונה, 1908 מזכרת משה היא שכונה בירושלים שנוסדה בשנת 1882, ובנייתה הושלמה בשנת 1885, הודות לסיוע הכספי שקיבלה מ'קרן משה מונטיפיורי', שהוקמה בשנת 1874, במלאת תשעים שנה לנדבן היהודי-בריטי משה מונטיפיורי.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ומזכרת משה · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

אשר זאב ורנר

הרב אשר זאב ורנר (כ"ז באלול תרנ"ד, ספטמבר 1894 - ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) כיהן כרב בטבריה לאחר פטירתו של הרב משה קליערס בשנים 1934–1958.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ואשר זאב ורנר · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ואגודת ישראל · ראה עוד »

אהרן קצנלנבוגן

קברו בהר הזיתים הרב אהרן שלמה הלוי קצנלנבוגן (נפטר בי"ג בכסלו ה'תשל"ט, 1978) היה ראש ישיבת תורה ויראה ממייסדי נטורי קרתא ומנהיגם בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ואהרן קצנלנבוגן · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ואירופה · ראה עוד »

נטורי קרתא

הפגנה של נטורי קרתא בריטים בכיכר טרפלגר שבלונדון, אנגליה כיתוב באנגלית המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: שומרי העיר) היא תת-קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ונטורי קרתא · ראה עוד »

עמרם בלוי

עמרם בלוי (בלויא; 1900 - ט"ו בתמוז תשל"ד, 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ועמרם בלוי · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ועברית · ראה עוד »

פסח קוקיס

הרב פסח קוקיס (תרס"ג, 1903 – י"ב באלול תשמ"א, ספטמבר 1981) היה רבה הראשי של בת ים במשך למעלה מארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ופסח קוקיס · ראה עוד »

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וצום · ראה עוד »

קלמן כהנא

הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע – י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וקלמן כהנא · ראה עוד »

קול ישראל (עיתון)

קול ישראל - אורגן היהדות החרדית היה שבועון של ארגון צעירי אגודת ישראל שיצא לאור בתקופת המנדט הבריטי, במשך קרוב ל-30 שנה.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וקול ישראל (עיתון) · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ורב · ראה עוד »

שערים

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים התרצ"ה–התשמ"א.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ושערים · ראה עוד »

תנועת אגודת ישראל

#הפניה אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ותנועת אגודת ישראל · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

חיים מבריסק

#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וחיים מבריסק · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

בנימין דיסקין

רבי בנימין דיסקין (תקנ"ח, 1798 - כ"ה באדר ה'תר"ד, 16 במרץ 1844) היה רב ליטאי, ראב"ד הורדנה ורבן של וולקוביסק ולומז'ה.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ובנימין דיסקין · ראה עוד »

בת ים

האמפיתיאטרון של בת ים רחובות בת ים משחק כדורעף חופים בחוף בת ים, נובמבר 2021 250px בת ים ויפו בצילום מהאוויר מכיוון דרום בשנת 1937 חוף "הסלע" בבת ים, החוף הגדול בעיר. שמו של החוף נגזר מסלע אדם, הנחשב לאחד מסמליה של העיר. בת ים היא עיר במחוז תל אביב.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ובת ים · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

בית יעקב

כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ובית יעקב · ראה עוד »

דואר היום

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ודואר היום · ראה עוד »

ה' באדר א'

#הפניהה' באדר.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וה' באדר א' · ראה עוד »

ה'תרנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וה'תרנ"ד · ראה עוד »

ה'תשל"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וה'תשל"ב · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והארץ · ראה עוד »

הנציב העליון

הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והנציב העליון · ראה עוד »

העדה החרדית

העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והעדה החרדית · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והצופה · ראה עוד »

הר נוף

מסוף הדלק של חברת פי גלילות בשכונה הר נוף היא שכונה חרדית-דתית במערב ירושלים.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והר נוף · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והשואה · ראה עוד »

החזון איש

#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והחזון איש · ראה עוד »

הוגה דעות

#הפניה פילוסוף.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והוגה דעות · ראה עוד »

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והוועד הלאומי · ראה עוד »

הוועד הכללי כנסת ישראל

כרזה של הוועד הכללי באנגלית ויידיש לתרום כסף לרכישת מצות ("מעות חטים") לעניי ירושלים סיכום הפעילות השנתית של הוועד הכללי לשנת תרפ"ח במכתב לתורמים השער שהקים הוועד הכללי לכבודו של וילהלם השני קיסר גרמניה, בעת ביקורו בירושלים ב-1898 כריכה מעוטרת של הגדה של פסח שניתנה כשי לתורמים מטעם הוועד הכללי כנסת ישראל. הטקסט על הכריכה כולל את האיחול: "לשנה הבאה בירושלים, והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה". שכונת כנסת ישראל ב' שהוקמה ב-1902 בכספי הוועד הכללי ונקראה על שמו שכונת מזכרת משה שהוקמה בכספי הוועד הכללי ובתרומת קרן משה מונטיפיורי ב-1882 הוועד הכללי כנסת ישראל על שם רבי מאיר בעל הנס הוא ארגון כלכלי, חברתי ודתי, שאיגד תחתיו את כל הקהילות האשכנזיות שפעלו בארץ ישראל, ובעיקר בירושלים, בתקופת הישוב הישן החל מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והוועד הכללי כנסת ישראל · ראה עוד »

הכנסייה הגדולה

הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והכנסייה הגדולה · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן והיישוב הישן · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ווינה · ראה עוד »

כ"ג בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וכ"ג בניסן · ראה עוד »

כנסת ישראל (ארגון)

כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וכנסת ישראל (ארגון) · ראה עוד »

יעקב ישראל דה-האן

#הפניה יעקב ישראל דה האן.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ויעקב ישראל דה-האן · ראה עוד »

יצחק ירוחם דיסקין

קבר הרב יצחק ירוחם דיסקין, הצמוד לקבר אביו המהרי"ל דיסקין הרב יצחק ירוחם דיסקין (כ"ב בשבט ה'תקצ"ט, בפברואר 1839 – כ"ט בשבט ה'תרפ"ה, 23 בפברואר 1925) היה מחשובי הרבנים האשכנזיים של היישוב הישן בירושלים בין השנים 1908–1925.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ויצחק ירוחם דיסקין · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישיבת אהל משה

#הפניה חצר דיסקין#ישיבת אהל משה.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וישיבת אהל משה · ראה עוד »

ישיבת תורת חיים

לוח המאזכר את מקימי המבנה הפוגרום בבית המדרש - פרעות תר"פ ישיבת תורת חיים הייתה ישיבה בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וישיבת תורת חיים · ראה עוד »

ידידיה פרנקל

#הפניה יצחק ידידיה פרנקל.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן וידידיה פרנקל · ראה עוד »

יהושע לייב דיסקין

#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ויהושע לייב דיסקין · ראה עוד »

יונתן בנימין הלוי הורוויץ

תמונה מתוך הדרכון הצ'כי של בנימין הלוי הורוויץ הרב יונתן בנימין הלוי הורוויץ (הורוביץ, לעיתים: איש הורוויץ; (ה'תרכ"ו, 1866 – י"ט בתמוז ה'ת"ש, 25 ביולי 1940) היה רב קהילות, ראש כולל הולנד ודויטשלנד (כולל הו"ד) ונציג ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (פקוא"מ) בירושלים, יו"ר אגודת ישראל בארץ ישראל וחבר הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ויונתן בנימין הלוי הורוויץ · ראה עוד »

יוסף צבי דושינסקי

עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »

יוסף לוי חגיז

יוסף לוי חגיז (ה'תרמ"ו, 1886 - ה' באדר ה'תשל"ד, 27 בפברואר 1974) היה עסקן ואיש ציבור בירושלים, סוחר וגואל קרקעות.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ויוסף לוי חגיז · ראה עוד »

יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »

1894

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ו1894 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ו1942 · ראה עוד »

1972

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ו1972 · ראה עוד »

7 באפריל

7 באפריל הוא היום ה-97 בשנה (98 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: רפאל קצנלנבוגן ו7 באפריל · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רפאל_קצנלנבוגן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »