סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רשות העתיקות

מַדָד רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל. [1]

117 יחסים: מאגר מידע, מערכת מידע, מצדה, מצור, מרדכי בנטוב, משרד המורשת, משרד העבודה והבנייה, משרד החינוך והתרבות, מלחמת ששת הימים, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת העצמאות, מחשב, מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי, מגילות מדבר יהודה, מדריך טיולים (ספר), מועצה ארכאולוגית, מוזיאון, מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, מוזיאון רוקפלר, מוזיאון ישראל, מיכאל אבי־יונה, אמנות, אמיר דרורי, ארמון, ארץ ישראל, ארכאולוג, ארכאולוגיה ימית, ארכיון, אתר ארכאולוגי, אלי אסקוזידו, אברהם בירן, אגן הים התיכון, אדריכלות, נשיא מדינת ישראל, נחל הירקון, ספרייה, עמנואל בן דור, עתיקה, עין גדי (שמורה), פאוויסה, פליסיאן דה סוסי, פיליפ לנגסטף אורד גיא, צרפתים, קברי המלכים, רשת תקשורת, רשומות, רוני רייך, רות עמירן, שמואל ייבין, שר העבודה והבינוי, ..., שר החינוך, שר החינוך והתרבות, שינוי ארגוני, תערוכה, תקופת הברזל, תקופת הברונזה, תל אשדוד, תל קסילה, תל דן, זמנים, חמת גדר, חפירה ארכאולוגית, חדיד, חוק העתיקות, חוקר, בנימין מזר, בר גיורא (מושב), בית שאן, בית גוברין (עיר קדומה), גאוגרפיה, גבעת רם, דה הבילנד מוסקיטו, המנדט הבריטי, המכון לארכאולוגיה (הר הצופים), האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הביזנטית, הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל, הקיסרות הרומית, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית, התקופה הכלקוליתית, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, החברה הלאומית לדרכים בישראל, היחידה למניעת שוד עתיקות, כנסייה, כתב עת, כלבא שבוע, כביש 6, יעקב עורי, יעקב פינקרפלד, יצחק נבון, ירדן, ירושלים, ישראל, ישראל חסון, יהושע דורפמן, יוחנן אהרוני, 1 באפריל, 1 באוגוסט, 1 בספטמבר, 1851, 1863, 1921, 1948, 1955, 1963, 1964, 1978, 1989, 1990, 2000, 2003, 2014, 2021, 23 בנובמבר, 26 ביולי. להרחיב מדד (67 יותר) »

מאגר מידע

מאגר מידע בכרטסת אלפביתית מאגר מידע הוא אוסף מסודר של נתונים בתחום מסוים, המאפשר אחזור נתונים אלה לשם הפקת המידע הנחוץ למשתמש.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומאגר מידע · ראה עוד »

מערכת מידע

מערכת מידע היא תוכנה או אוסף של תוכנות המאפשרות לנהל מידע בצורה ממוחשבת.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומערכת מידע · ראה עוד »

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומצדה · ראה עוד »

מצור

הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומצור · ראה עוד »

מרדכי בנטוב

מרדכי בנטוב, 1951 מרדכי בנטוב (גוּטגֶלד) (28 במרץ 1900 – 17 בינואר 1985) היה פוליטיקאי ועיתונאי ישראלי, מראשי תנועת השומר הצעיר ומפ"ם, עורך ביטאון התנועה "על המשמר", חבר בשם אורן מנהל העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת הראשונה עד החמישית, שר השיכון ושר הפיתוח בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומרדכי בנטוב · ראה עוד »

משרד המורשת

משרד המורשת הוא משרד ממשלתי בישראל, שהוקם על ידי ממשלת ישראל ה-37 בשנת 2023 לאחר פיצול משרד ירושלים ומורשת.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומשרד המורשת · ראה עוד »

משרד העבודה והבנייה

#הפניה משרד העבודה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומשרד העבודה והבנייה · ראה עוד »

משרד החינוך והתרבות

#הפניהמשרד החינוך.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומשרד החינוך והתרבות · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מחשב

מַחְשֵׁב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומחשב · ראה עוד »

מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי

מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי (באנגלית: Department of Antiquities, Government of Palestine, 1920–1948) הייתה הגוף הממשלתי שנוצר בידי ממשלת המנדט הבריטי על ארץ ישראל כדי לטפל בכל העניינים הנוגעים לעתיקות בארץ-ישראל, ובכלל זה לאכוף את.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדריך טיולים (ספר)

מדריך בדקר לבריטניה, 1937 חוברות הדרכה למטייל ברחבי ישראל, 1955 מדריך טיולים הוא ספר שנועד לספק לתייר מידע על המקום שבו הוא מטייל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומדריך טיולים (ספר) · ראה עוד »

מועצה ארכאולוגית

#הפניה המועצה הארכיאולוגית.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומועצה ארכאולוגית · ראה עוד »

מוזיאון

המוזיאון הבריטי בלונדון חזית מוזיאון הלובר בפריז, מוזיאון האמנות מהמוכרים ביותר בעולם מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומוזיאון · ראה עוד »

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים הוא מוזיאון לממצאים ארכאולוגיים המצוי בגבעת רם שבירושלים, בסמוך למוזיאון ישראל ובצמוד אל הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומוזיאון ארצות המקרא ירושלים · ראה עוד »

מוזיאון רוקפלר

מוזיאון רוקפלר הוא מוזיאון לארכאולוגיה המסונף למוזיאון ישראל, אך שוכן בנפרד ממנו במזרח ירושלים, בסמוך לשער הפרחים.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומוזיאון רוקפלר · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מיכאל אבי־יונה

#הפניה מיכאל אבי-יונה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ומיכאל אבי־יונה · ראה עוד »

אמנות

Johan Zoffany המונה ליזה, אחת מיצירות האמנות המפורסמות בעולם אָמָּנוּת (יש לקרוא: אוֹמָנוּת, להבדיל מאֻמָּנוּת) היא יצירה אסתטית.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ואמנות · ראה עוד »

אמיר דרורי

אמיר דרורי (5 באוגוסט 1937 – 12 במרץ 2005) היה אלוף בצה"ל, ראש אג"ם, מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ואמיר דרורי · ראה עוד »

ארמון

פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וארמון · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וארץ ישראל · ראה עוד »

ארכאולוג

הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וארכאולוג · ראה עוד »

ארכאולוגיה ימית

כרזה לימודית המתארת שרידי ספינות טרופות ומטענים המתגלים על קרקעית הים. רשות העתיקות, עיצוב שלמה כהן ארכאולוגיה ימית היא ענף בארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וארכאולוגיה ימית · ראה עוד »

ארכיון

מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וארכיון · ראה עוד »

אתר ארכאולוגי

האתר הארכאולוגי טאוטיווקאן במקסיקו האתר הארכאולוגי תל מגידו חפירות באתר ארכאולוגי אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ואתר ארכאולוגי · ראה עוד »

אלי אסקוזידו

אליהו (אלי) אסקוזידו (נולד ב-1957) הוא מנהל רשות העתיקות החל מ-1 באוגוסט 2021.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ואלי אסקוזידו · ראה עוד »

אברהם בירן

אברהם בירן (23 באוקטובר 1909 - 16 בספטמבר 2008) היה מאבות הארכאולוגיה המקראית בישראל, תלמידו של ויליאם פוקסוול אולברייט.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ואברהם בירן · ראה עוד »

אגן הים התיכון

הים התיכון וסביבו מסומן אגן הים התיכון אגן הים התיכון הוא האזור הגאוגרפי שמסביב לים התיכון.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ואגן הים התיכון · ראה עוד »

אדריכלות

סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ואדריכלות · ראה עוד »

נשיא מדינת ישראל

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »

נחל הירקון

ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ונחל הירקון · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וספרייה · ראה עוד »

עמנואל בן דור

עמנואל בן דור (13 ביולי 1901 – 24 ביוני 1969) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ועמנואל בן דור · ראה עוד »

עתיקה

לוח גזר (העתק המוצג במוזיאון ישראל) - דוגמה לעתיקה עתיקה היא חפץ מתקופת העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ועתיקה · ראה עוד »

עין גדי (שמורה)

תרשים שמורת עין גדי תצפית ממפל החלון שבקניון היבש לעבר ים המלח נחל ערוגות שְִׁמוּרַת עֵין גֶּדי הוא שמם של מעיין, שמורת טבע ועיר עתיקה השוכנים לחופו המערבי של ים המלח, בתחומי מדבר יהודה, על כביש 90, כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ועין גדי (שמורה) · ראה עוד »

פאוויסה

פאוויסות או פאוויסאי היו בורות גניזה פולחניים, שנמצאו בין כותלי המקדשים של תרבויות עתיקות שונות באגן הים התיכון ושימשו כמקום הפקדה לחפצי פולחן או קורבנות לאחר השימוש הפולחני בהם.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ופאוויסה · ראה עוד »

פליסיאן דה סוסי

אסטלת אבן של אל מלחמה ממואב, שנמצא על ידי פליסיאן דה סוסי ב-1851 ומוצג כיום במוזיאון הלובר תשריט מצדה ששירטט דה סוסי בשנת 1854 סרקופג שנחשף בקברי המלכים וצולם על ידי אוגוסט זלצמן ב-1854 לואי פליסיאן ז'וזף קניאר דֶה-סוֹסִי (בצרפתית: Louis Félicien Joseph Caignart de Saulcy; 19 במרץ 1807 – 4 בנובמבר 1880) היה ארכאולוג צרפתי בן המאה ה-19 הידוע בזכות חפירותיו בבעלבכ ובירושלים, הנחשב לאחד מאבות הארכאולוגיה המקראית.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ופליסיאן דה סוסי · ראה עוד »

פיליפ לנגסטף אורד גיא

פיליפ לנגסטף אורד גיא (באנגלית: Philip Langstaffe Ord Guy; 1885 - 7 בדצמבר 1952) היה ארכאולוג שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ואחרי קום המדינה פעל במסגרת מחלקת העתיקות של ישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ופיליפ לנגסטף אורד גיא · ראה עוד »

צרפתים

צרפתים, או העם הצרפתי (בצרפתית Français), הוא מונח המתייחס לאזרחי צרפת (מדינה באירופה) או לאנשים שמוצאם מצרפת.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וצרפתים · ראה עוד »

קברי המלכים

קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וקברי המלכים · ראה עוד »

רשת תקשורת

#הפניה תקשורת נתונים.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ורשת תקשורת · ראה עוד »

רשומות

"רשומות" הוא העיתון המתעד הרשמי של מדינת ישראל, בו מתפרסמות מעת לעת הודעות רשמיות שונות וכן נוסח החקיקה בישראל, עם היווצרה (בראשית ימי המדינה נקרא פרסום זה "עִתון רשמי", ובחוק המעבר, התש"ט-1949 שונה שמו ל"רשומות").

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ורשומות · ראה עוד »

רוני רייך

רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ורוני רייך · ראה עוד »

רות עמירן

רות עמירן (8 בדצמבר 1914 – 14 בדצמבר 2005) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתמחתה בארכאולוגיה של העת העתיקה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ורות עמירן · ראה עוד »

שמואל ייבין

תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ושמואל ייבין · ראה עוד »

שר העבודה והבינוי

#הפניה משרד העבודה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ושר העבודה והבינוי · ראה עוד »

שר החינוך

#הפניה משרד החינוך#שרי החינוך וסגניהם.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ושר החינוך · ראה עוד »

שר החינוך והתרבות

#הפניה משרד החינוך.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ושר החינוך והתרבות · ראה עוד »

שינוי ארגוני

שינוי ארגוני הוא תהליך מתמשך שמטרתו להתאים את המערכות והתהליכים הארגוניים לשינויים החיצוניים והפנימיים שמתרחשים בסביבה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ושינוי ארגוני · ראה עוד »

תערוכה

פסלים במוזיאון הפראדו במדריד נערות מבקרות בתערוכת ציור. תערוכה היא הצגה מסודרת של חפצים.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ותערוכה · ראה עוד »

תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ותקופת הברזל · ראה עוד »

תקופת הברונזה

הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ותקופת הברונזה · ראה עוד »

תל אשדוד

אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ותל אשדוד · ראה עוד »

תל קסילה

תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ותל קסילה · ראה עוד »

תל דן

תֵּל דָּן (ערבית تل القاضي - "תל אל-קאדי", "תל השופט") הוא תל הנמצא כחצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן בעמק החולה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ותל דן · ראה עוד »

זמנים

#הפניה זמנים (כתב עת).

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וזמנים · ראה עוד »

חמת גדר

אפיק הירמוך בסמוך לחמת גדר, על רקע הגלעד. חַמַּת גָּדֵר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וחמת גדר · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חדיד

חָדִיד הוא מושב באזור המרכז ליד העיר לוד, השייך למועצה אזורית חבל מודיעין.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וחדיד · ראה עוד »

חוק העתיקות

חוק העתיקות, תשל"ח-1978 הוא חוק במדינת ישראל הקובע מסגרת משפטית לחשיפה, טיפול ושימור ממצאים ארכאולוגיים המתגלים בתחומי ישראל ונותן כלים בידי רשויות המדינה לאכוף את הוראותיו.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וחוק העתיקות · ראה עוד »

חוקר

#הפניה מחקר.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וחוקר · ראה עוד »

בנימין מזר

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ובנימין מזר · ראה עוד »

בר גיורא (מושב)

בר גיורא הוא מושב בהרי יהודה בין הערים ירושלים ובית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ובר גיורא (מושב) · ראה עוד »

בית שאן

בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ובית שאן · ראה עוד »

בית גוברין (עיר קדומה)

בית גוברין היא עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, סמוך לקיבוץ בית גוברין.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ובית גוברין (עיר קדומה) · ראה עוד »

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וגאוגרפיה · ראה עוד »

גבעת רם

גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וגבעת רם · ראה עוד »

דה הבילנד מוסקיטו

דה הבילנד מוסקיטו (באנגלית: de Havilland Mosquito; "יתוש") היה מטוס רב־משימתי בריטי בעל שני אנשי צוות, שהצטיין במספר תפקידים במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ודה הבילנד מוסקיטו · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המכון לארכאולוגיה (הר הצופים)

המכון לארכאולוגיה, הממוקם בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים שבירושלים, מהווה את מרכז המחקר לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והמכון לארכאולוגיה (הר הצופים) · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל

הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'יי וג'ני שוטנשטיין הוא משכנה של רשות העתיקות המאחד את כל יחידות רשות העתיקות הפזורות ברחבי ישראל למבנה מרכזי.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל · ראה עוד »

הקיסרות הרומית

#הפניה האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והקיסרות הרומית · ראה עוד »

התקופה הערבית בארץ ישראל

#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והתקופה הערבית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית

התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »

התקופה הכלקוליתית

מערת נחל משמר התקופה הכַלְקוֹליתית (מיוונית: χαλκός, כלקוס.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והתקופה הכלקוליתית · ראה עוד »

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »

החברה הלאומית לדרכים בישראל

#הפניה נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והחברה הלאומית לדרכים בישראל · ראה עוד »

היחידה למניעת שוד עתיקות

היחידה למניעת שוד עתיקות היא יחידה ברשות העתיקות.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות והיחידה למניעת שוד עתיקות · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וכנסייה · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וכתב עת · ראה עוד »

כלבא שבוע

כַּלְבָּא שָׂבוּעַ (או בן כלבא שבוע) היה מעשירי ירושלים במאה הראשונה או השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וכלבא שבוע · ראה עוד »

כביש 6

סמליל כביש 6, עוצב על ידי סטודיו אדלר וקארן שש בשנת 2001 תמרור כביש אגרה בשילוט דרכים בישראל פסקל, התקן לזיהוי דיגיטלי של רכב בכביש 6 הכביש ליד בת חפר מחלף נשרים – כביש 6 חולף מתחת לכביש 431 מסלול הנסיעה דרומה ממחלף נחשונים לכיוון מחלף בן שמן. בקטע זה מפרידה רצועת קרקע רחבה בין מסלולי הכביש צילום אווירי של מחלף נחשונים ומרכז הבקרה מרכז הבקרה במחלף נחשונים כביש 6: מבט צפונה מתל חדיד כביש 6 מצפון למחלף ניצני עוז מגל" מעבר אקולוגי, מנהרות דליה, מצפון למחלף עירון בתוך מנהרת דליה, כביש 6 מנהרות ניל"י כביש 6 בחולפו מתחת לכביש 444, בין צומת ראנתיס לצומת גבעת כ"ח. בנקודה זו, מתוכננת הקמה של מחלף גבעת כ"ח. הכניסה הצפונית אל מנהרות תל חדיד מבט מתל חדיד אל כביש 6 לאחר שהוא מגיח דרומה מהמנהרה שמתחת לתל גשר כביש 6 מעל נחל נרבתא כביש 6 מעל נחל נרבתא והיישוב מייסר 250px 250px כביש 6 (המכונה גם כביש חוצה ישראל או דרך יצחק רבין) הוא הכביש המהיר הארוך בישראל, המשתרע מדרום לצפון (כביש אורך) ונמתח מזרחית לכביש 4 ולחלקו הצפוני של כביש 40.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וכביש 6 · ראה עוד »

יעקב עורי

יעקב עורי ב-1948 יעקב עוֹרי (לדרמן) (אפריל 1899 - 25 בינואר 1957) היה ארכאולוג ישראלי, מפקח ארצי במחלקת העתיקות המנדטורית ומפקח מחוזי במחלקת העתיקות הישראלית.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ויעקב עורי · ראה עוד »

יעקב פינקרפלד

מרחביה שתכנן פינקרפלד, הוקם ב-1936 שלט הנצחה על ביתם של יעקב פינקרפלד ואחותו אנדה עמיר- פינקרפלד ברח' אחד העם 87 בתל אביב יעקב ("קובה") פינקרפלד (כ"ט בטבת תרנ"ז, ינואר 1897 – י"ח בתשרי תשי"ז, 23 בספטמבר 1956) היה אדריכל, ארכאולוג וחוקר בתי כנסת ובתי עלמין ישראלי יהודי.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ויעקב פינקרפלד · ראה עוד »

יצחק נבון

יצחק רחמים נבון (א' בניסן ה'תרפ"א, 9 באפריל 1921 – כ"ד בחשוון ה'תשע"ו, 6 בנובמבר 2015) היה נשיאהּ החמישי של מדינת ישראל ושר החינוך והתרבות בשנים 1984–1990.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ויצחק נבון · ראה עוד »

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וירדן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וישראל · ראה עוד »

ישראל חסון

ישראל חסון (נולד ב-27 באפריל 1955) הוא פוליטיקאי ואיש ביטחון ישראלי בדימוס.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות וישראל חסון · ראה עוד »

יהושע דורפמן

חפירה ארכאולוגית באשקלון. מצולמים מימין לשמאל: ארכאולוג נפת אשקלון דאז יעקב הוסטר, ארכאולוג מרחב דרום ד"ר יגאל ישראל, שוקה דורפמן, הארכאולוג יעקב באומגרטן. מרץ 2008 יהושע ("שוקה") דורפמן (8 באוקטובר 1950 – 31 ביולי 2014) היה איש צבא, מנהל וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ויהושע דורפמן · ראה עוד »

יוחנן אהרוני

יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ויוחנן אהרוני · ראה עוד »

1 באפריל

1 באפריל הוא היום ה-91 בשנה בלוח הגרגוריאני (92 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1 באפריל · ראה עוד »

1 באוגוסט

1 באוגוסט הוא היום ה-213 בשנה (214 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1 באוגוסט · ראה עוד »

1 בספטמבר

294x294 פיקסלים 1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1 בספטמבר · ראה עוד »

1851

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1851 · ראה עוד »

1863

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1863 · ראה עוד »

1921

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1921 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1948 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1955 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1963 · ראה עוד »

1964

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1964 · ראה עוד »

1978

17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1978 · ראה עוד »

1989

נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1989 · ראה עוד »

1990

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו1990 · ראה עוד »

2000

שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו2000 · ראה עוד »

2003

ינואר.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו2003 · ראה עוד »

2014

למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו2014 · ראה עוד »

2021

ההסתערות על הקפיטול נשיא ה-46 של ארצות הברית 1 בפברואר – במסגרת ההפיכה הצבאית במיאנמר מודחת אונג סן סו צ'י. השלטון הועבר למפקד הכוחות המזוינים מין אונג הלינג חסימת תעלת סואץ: אוניית המכולות אוור גיוון חוסמת לחלוטין את תעלת סואץ. 24 במרץ 2021.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו2021 · ראה עוד »

23 בנובמבר

23 בנובמבר הוא היום ה-327 בשנה, (328 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו23 בנובמבר · ראה עוד »

26 ביולי

26 ביולי הוא היום ה-207 בשנה (208 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: רשות העתיקות ו26 ביולי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רשות_העתיקות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »