סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שבות

מַדָד שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות. [1]

49 יחסים: מצוות יישוב ארץ ישראל, משנה ברורה, מלאכת אופה, מלאכת קוצר, מלאכה שאינה צריכה לגופה, מגיד משנה, מדרשי הלכה, אמירה לנוכרי, אסמכתא (דרשה), נחום אליעזר רבינוביץ', נושאי כליו של הרמב"ם, עלה, עירוב, פוסק, ר"ן, רמב"ן, רמב"ם, ראשונים, רשות הרבים (שבת), רדיית דבש, רדיית הפת, ריטב"א, שבת, שינוי (הלכה), תנ"ך, תקיעת שופר, תוספות, תורת האדם (ספר), תולדות מלאכות שבת, ל"ט אבות מלאכה, חז"ל, בעל המאור, ברית מילה, בית המקדש, גר"א, גזירת מקח וממכר בשבת וחג, דעת (אתר אינטרנט), דרבנן, העיטור, הלכה, הוצאה מרשות לרשות, הכנה משבת לחול, כרמלית (שבת), כבוד שבת, כוורת, ישיבת ברכת משה, ישיבת הר עציון, יום טוב, יום הכיפורים.

מצוות יישוב ארץ ישראל

מצוות יישוב ארץ ישראל או בשמה המקורי ישיבת ארץ ישראל היא מצווה ביהדות שנפסקה להלכה על ידי רוב הראשונים.

חָדָשׁ!!: שבות ומצוות יישוב ארץ ישראל · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: שבות ומשנה ברורה · ראה עוד »

מלאכת אופה

#הפניה מלאכת מבשל אופה.

חָדָשׁ!!: שבות ומלאכת אופה · ראה עוד »

מלאכת קוצר

מסיק זיתים קוצרים בעין החורש, שנות ה-30 מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר (ידועה גם בשם מְלֶאכֶת תּוֹלֵש) היא אחת מל"ט אבות מלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבות ומלאכת קוצר · ראה עוד »

מלאכה שאינה צריכה לגופה

בהלכות שבת ויום טוב, מלאכה שאינה צריכה לגופה היא אחת מל"ט מלאכות שבת ותולדותיהן שנעשית שלא לצורך גוף המלאכה, אלא לצורך אחר.

חָדָשׁ!!: שבות ומלאכה שאינה צריכה לגופה · ראה עוד »

מגיד משנה

#הפניה וידאל די טולוזא.

חָדָשׁ!!: שבות ומגיד משנה · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: שבות ומדרשי הלכה · ראה עוד »

אמירה לנוכרי

אמירה לנכרי - שבות הוא מונח הלכתי שפירושו איסור מדרבנן לבקש מגוי שיעשה בשביל היהודי מלאכות האסורות לעשות בשבת או ביום טוב או בחול המועד.

חָדָשׁ!!: שבות ואמירה לנוכרי · ראה עוד »

אסמכתא (דרשה)

אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.

חָדָשׁ!!: שבות ואסמכתא (דרשה) · ראה עוד »

נחום אליעזר רבינוביץ'

הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' (בעבר כתב ראבינאוויטש; בצרפתית:Nahum Éliézer Ravinović; י' באייר ה'תרפ"ח, 30 באפריל 1928 – י"ב באייר ה'תש"פ, 6 במאי 2020) היה רב קנדי-ישראלי, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים, רבן של מספר קהילות בחו"ל וראש בית המדרש לרבנים בלונדון.

חָדָשׁ!!: שבות ונחום אליעזר רבינוביץ' · ראה עוד »

נושאי כליו של הרמב"ם

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: שבות ונושאי כליו של הרמב"ם · ראה עוד »

עלה

עלים שונים עלה הוא איבר בצמח, המשמש בעיקר לקליטת אור בתהליך הפוטוסינתזה.

חָדָשׁ!!: שבות ועלה · ראה עוד »

עירוב

סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).

חָדָשׁ!!: שבות ועירוב · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: שבות ופוסק · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: שבות ור"ן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: שבות ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: שבות ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: שבות וראשונים · ראה עוד »

רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: שבות ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »

רדיית דבש

תוצרת רדיית הדבש רדיית דבש (או ליקוט דבש) היא פעולת הפקת הדבש מתאים אשר נמצאים בחלות הדבש, המצויות בכוורת הדבורים, הרדייה היא השלב בעבודתו של הדבוראי בה הוא אוסף את הדבש מהכוורות.

חָדָשׁ!!: שבות ורדיית דבש · ראה עוד »

רדיית הפת

רדיית הפת בהלכות שבת היא הפרדת הפת האפויה מדפנות התנור אליו הייתה מודבקת במהלך אפייתה.

חָדָשׁ!!: שבות ורדיית הפת · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: שבות וריטב"א · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: שבות ושבת · ראה עוד »

שינוי (הלכה)

המוציא כלאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, באזנו, ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו - פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין שינוי (גם 'כלאחר יד') הוא כינוי בהלכה לפעולה הנעשית שלא כדרכה.

חָדָשׁ!!: שבות ושינוי (הלכה) · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: שבות ותנ"ך · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

חָדָשׁ!!: שבות ותקיעת שופר · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: שבות ותוספות · ראה עוד »

תורת האדם (ספר)

תורת האדם הוא ספר הלכה שחיבר הרמב"ן על ההלכות הנוגעות לסוף ימי האדם, בין הנושאים בספר: הלכות הנוגעות לרפואה, דיני קבורה והלכות אבלות.

חָדָשׁ!!: שבות ותורת האדם (ספר) · ראה עוד »

תולדות מלאכות שבת

תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.

חָדָשׁ!!: שבות ותולדות מלאכות שבת · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבות ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שבות וחז"ל · ראה עוד »

בעל המאור

#הפניה זרחיה הלוי.

חָדָשׁ!!: שבות ובעל המאור · ראה עוד »

ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.

חָדָשׁ!!: שבות וברית מילה · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: שבות ובית המקדש · ראה עוד »

גר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: שבות וגר"א · ראה עוד »

גזירת מקח וממכר בשבת וחג

גזירת מקח וממכר בשבת וחג היא אחד מאיסורי שבות.

חָדָשׁ!!: שבות וגזירת מקח וממכר בשבת וחג · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: שבות ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבות ודרבנן · ראה עוד »

העיטור

העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.

חָדָשׁ!!: שבות והעיטור · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: שבות והלכה · ראה עוד »

הוצאה מרשות לרשות

#הפניה מלאכת הוצאה מרשות לרשות.

חָדָשׁ!!: שבות והוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

הכנה משבת לחול

הכנה משבת לחול הוא איסור עשיית מעשים משבת לצורך ימי החול שלאחריה, אף באופן שאין בעשייתם משום איסור מלאכת שבת.

חָדָשׁ!!: שבות והכנה משבת לחול · ראה עוד »

כרמלית (שבת)

כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה.

חָדָשׁ!!: שבות וכרמלית (שבת) · ראה עוד »

כבוד שבת

כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.

חָדָשׁ!!: שבות וכבוד שבת · ראה עוד »

כוורת

כוורת היא מקום מגוריהן של דבורים וצרעות.

חָדָשׁ!!: שבות וכוורת · ראה עוד »

ישיבת ברכת משה

ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים.

חָדָשׁ!!: שבות וישיבת ברכת משה · ראה עוד »

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח).

חָדָשׁ!!: שבות וישיבת הר עציון · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: שבות ויום טוב · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: שבות ויום הכיפורים · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »