גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
105 יחסים: מנחם בן יעקב מוורמייזא, מעמד הר סיני, מערבית, מקובל, משה בן קלונימוס, מלאכת אוכל נפש, מזרחים, מגילת תענית, מדאורייתא, מופלטה, מימונה, א' בניסן, אסרו חג, אפריל, ארמית, ארץ ישראל, ארון קודש, אליעזר מגרמייזא, אליעזר בן נתן, אחירע בן עינן, אילן ישי, נחמיה, נוסח איטליה, נוסח רומניא, סעודת משיח, ספר תורה, ספר חמדת ימים, ספר ברית דמשק, ספריית אוניברסיטת קיימברידג', סדר עולם, סוף ימי הביניים, ערבית, פסח, פרשת אמור, פרשת פינחס, פרושים, צפת, צדוקים, קרבן מוסף, קרובה, קריאת התורה, קריאת ההלל, קריעת ים סוף, קהל עדת ישורון (ניו יורק), קורבן מוסף, קורבנות הנשיאים, ראש חודש, רש"י, רומפלנאכט, שמעון בן יצחק, ..., שלום דובער שניאורסון, שבעת ימי המילואים, שבת, שבת שירה, שבתאות, שבות, שירת דבורה, שירת דוד, שירת הים, תקופת בית שני, תרע"ג, ל"ט אבות מלאכה, לאדינו, לוח שנה (כלי), לוח השנה במגילות קומראן, ליטאים (זרם), ט' בניסן, ח' בניסן, חסידות חב"ד, חז"ל, חזרת הש"ץ, חו"ל, חוץ לארץ, בנימין בן זרח, ברכת שהחיינו, ג'יימס טיסו, גניזת קהיר, ד'תתפ"ב, ה'תרס"ו, האר"י הקדוש, הפטרה, הבעל שם טוב, הגאון מווילנה, ויקרא, כ"א בניסן, כ"ב בניסן, כיפה (אתר אינטרנט), ינואר, יעקב הקרקסאני, יציאת מצרים, ירחון האוצר, ירושתנו, ישיבת ברכת משה, ישיבת הר ברכה, יזכור, יהדות מרוקו, יהדות אשכנז, יהדות קראית, יהדות תוניסיה, יהודה הלוי, יום ליבשה, יום טוב, יום טוב שני של גלויות, 1906, 1992. להרחיב מדד (55 יותר) »
מנחם בן יעקב מוורמייזא
רבי מנחם בן יעקב מוורמייזא (נפטר בג' באייר ד'תתקס"ג, אפריל 1203) היה מגדולי הפייטנים באשכנז במאה ה-12, ודיין בבית הדין של יהדות וורמייזא לצדו של רבי אלעזר מגרמייזא בעל ספר הרקח.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומנחם בן יעקב מוורמייזא · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מערבית
מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומערבית · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומקובל · ראה עוד »
משה בן קלונימוס
רבי משה בן קָלוֹנִימוּס היה פייטן בן המאה ה-10 אשר נולד בצפון איטליה והיגר למגנצא.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומשה בן קלונימוס · ראה עוד »
מלאכת אוכל נפש
מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לשם סיפוק צרכיו הקיומיים של האדם.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומזרחים · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומגילת תענית · ראה עוד »
מדאורייתא
#הפניה דאורייתא.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומדאורייתא · ראה עוד »
מופלטה
הכנת מופלטה מופלטה היא סוג של לחם דק ומתוק מהמטבח היהודי-צפון אפריקאי, המאפיין בעיקר את חגיגות המימונה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומופלטה · ראה עוד »
מימונה
טקסט.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ומימונה · ראה עוד »
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וא' בניסן · ראה עוד »
אסרו חג
אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ואסרו חג · ראה עוד »
אפריל
אפריל (מלטינית Aprilis, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ואפריל · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וארץ ישראל · ראה עוד »
ארון קודש
ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וארון קודש · ראה עוד »
אליעזר מגרמייזא
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ואליעזר מגרמייזא · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אחירע בן עינן
#הפניה נשיאי שבטי ישראל#אחירע בן עינן.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ואחירע בן עינן · ראה עוד »
אילן ישי
חלון אילן ישי המושלם העתיק ביותר מצוי בקתדרלת שארטר, 1145 אילן ישי הוא ביטוי המתייחס לפסוק בספר ישעיהו, שבו תיאור מטפורי של שושלת המשיח: על פי האמונה הנוצרית, הפסוק מתייחס לישו, ולכן מיוצג לעיתים תכופות באמנות, בפרט בזו של תקופת ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ואילן ישי · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ונחמיה · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ונוסח רומניא · ראה עוד »
סעודת משיח
סעודת משיח היא סעודה שמקיימים בחסידות חב"ד לקראת צאת היום האחרון של חג הפסח (שביעי של פסח בישראל; יום טוב שני של גלויות בחו"ל).
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וסעודת משיח · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וספר תורה · ראה עוד »
ספר חמדת ימים
#הפניה חמדת ימים (ספר).
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וספר חמדת ימים · ראה עוד »
ספר ברית דמשק
אחד מקטעי ברית דמשק 4Q271 (4QDf) ספר ברית דמשק (או מגילת ברית דמשק או מגילת דמשק) הוא השם שניתן לספר המוכר לנו מגניזת קהיר וממגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וספר ברית דמשק · ראה עוד »
ספריית אוניברסיטת קיימברידג'
חדר קריאה בספרייה ספריית אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: Cambridge University Library, בתוך האוניברסיטה נקראת UL) היא הספרייה האקדמית המרכזית והגדולה ביותר באוניברסיטת קיימברידג' ואחת משש ספריות ההפקדה של הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וספריית אוניברסיטת קיימברידג' · ראה עוד »
סדר עולם
סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וסדר עולם · ראה עוד »
סוף ימי הביניים
#הפניה שלהי ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וסוף ימי הביניים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וערבית · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ופסח · ראה עוד »
פרשת אמור
פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ופרשת אמור · ראה עוד »
פרשת פינחס
בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ופרשת פינחס · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ופרושים · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וצפת · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וצדוקים · ראה עוד »
קרבן מוסף
#הפניה קורבן מוסף.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וקרבן מוסף · ראה עוד »
קרובה
קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וקרובה · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וקריאת התורה · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וקריאת ההלל · ראה עוד »
קריעת ים סוף
קריעת ים סוף, תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס: משמאל, משה ובני ישראל עוברים בים. מימין, משה נוטה את ידו, והמצרים טובעים. קריעת ים סוף היא סיפור מקראי מכונן שהתרחש במהלך יציאת מצרים, בסיפור מתואר כיצד בני ישראל עמדו בפני התקפה של צבא מצרים, כדי להצילם אלוהים בקע את ים סוף ונוצר בו מעבר יבשתי בין חומות מים דרכו נמלטו בני ישראל, וכיצד לאחר מכן נסגרו המים על צבא המצרים והטביעו אותם.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וקריעת ים סוף · ראה עוד »
קהל עדת ישורון (ניו יורק)
בית הכנסת מבחוץ בית הכנסת מבחוץ קהל עדת ישורון (באנגלית: K'hal Adath Jeshurun או בקיצור KAJ), הידוע גם בשם ברויאר'ס (Breuer's), בשכונת וושינגטון הייטס במנהטן, שבניו יורק, היא קהילה חרדית עצמאית, שנוסדה על ידי יהודים מגרמניה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וקהל עדת ישורון (ניו יורק) · ראה עוד »
קורבן מוסף
קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וקורבן מוסף · ראה עוד »
קורבנות הנשיאים
קורבנות הנשיאים הן קורבנות שהקריבו נשיאי שבטי ישראל בעת חנוכת המשכן.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וקורבנות הנשיאים · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וראש חודש · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ורש"י · ראה עוד »
רומפלנאכט
אילוסטרציה: כלים ששימשו בסדר פסח ובמהלך שבוע החג, יאופסנו במוצאי שביעי של פסח, הרומפלנאכט. רומפלנאכט (בגרמנית וביידיש: Rumpelnacht; בתרגום חופשי: ליל הבלאגן או ליל ההעברה) הוא כינוי בפי חלק מיהודי אשכנז לליל כ"ב בניסן – מוצאי שביעי של פסח בארץ ישראל (או ליל כ"ג בניסן – מוצאי אחרון של פסח בחוץ לארץ).
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ורומפלנאכט · ראה עוד »
שמעון בן יצחק
רבי שמעון בן יצחק בן אבון ממגנצא (רבי שמעון הגדול, 950~ - 1020~) היה רב, מקובל, שתדלן ופייטן.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ושמעון בן יצחק · ראה עוד »
שלום דובער שניאורסון
מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ושבעת ימי המילואים · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ושבת · ראה עוד »
שבת שירה
ביהדות, שַׁבַּת שִׁירָה הוא כינוי לשבת שפרשת השבוע שלה היא פרשת בשלח, שבה מופיעה שירת הים ששרו בני ישראל על נס קריעת ים סוף.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ושבת שירה · ראה עוד »
שבתאות
תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ושבתאות · ראה עוד »
שבות
"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ושבות · ראה עוד »
שירת דבורה
ג שירת דבורה היא שירת הודיה וניצחון, המספרת בשבח ניצחון בני ישראל על הכנענים, בעזרת ה'.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ושירת דבורה · ראה עוד »
שירת דוד
שירת דוד היא שירה המופיעה ב.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ושירת דוד · ראה עוד »
שירת הים
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ושירת הים · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ותרע"ג · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ולאדינו · ראה עוד »
לוח שנה (כלי)
לוח שנה חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" לוח שנה הוא כלי מוחשי, שבאמצעותו ניתן להציג את לוח השנה המופשט.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ולוח שנה (כלי) · ראה עוד »
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וליטאים (זרם) · ראה עוד »
ט' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד ט' בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וט' בניסן · ראה עוד »
ח' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וח' בניסן · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וחז"ל · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חו"ל
#הפניה חוץ לארץ.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וחו"ל · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וחוץ לארץ · ראה עוד »
בנימין בן זרח
רבי בנימין בן זרח (לעיתים בתוספת הגדול או בעל שם, חתם לרוב כבנימן; אמצע המאה ה-11 בקירוב) היה פייטן ונודע כאחד מבעלי השם.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ובנימין בן זרח · ראה עוד »
ברכת שהחיינו
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וברכת שהחיינו · ראה עוד »
ג'יימס טיסו
ג'יימס ז'אק ז'וזף טיסו (בצרפתית: James Jacques Joseph Tissot; 15 באוקטובר 1836 – 8 באוגוסט 1902) היה צייר צרפתי, אשר התגורר במשך מרבית הקריירה האמנותית שלו בבריטניה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וג'יימס טיסו · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וגניזת קהיר · ראה עוד »
ד'תתפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וד'תתפ"ב · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וה'תרס"ו · ראה עוד »
האר"י הקדוש
#הפניה האר"י.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח והאר"י הקדוש · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח והפטרה · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח והגאון מווילנה · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וויקרא · ראה עוד »
כ"א בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וכ"א בניסן · ראה עוד »
כ"ב בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וכ"ב בניסן · ראה עוד »
כיפה (אתר אינטרנט)
כיפה הוא אתר חדשות ותוכן המיועד לציבור הדתי לאומי.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
ינואר
ינואר (מלטינית Ianuarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הראשון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וינואר · ראה עוד »
יעקב הקרקסאני
יעקב בן יצחק אל־קרקסאני (אבו יוסף יעקובּ) היה חכם קראי בן המחצית הראשונה של המאה ה-10 בקירוב.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויעקב הקרקסאני · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויציאת מצרים · ראה עוד »
ירחון האוצר
#הפניה האוצר (כתב עת).
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וירחון האוצר · ראה עוד »
ירושתנו
ירושתנו הוא ספר שנה היוצא לאור מאז שנת תשס"ז על ידי מכון מורשת אשכנז, ומכנס מאמרים העוסקים בחקר תורת חכמי אשכנז.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וירושתנו · ראה עוד »
ישיבת ברכת משה
ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וישיבת ברכת משה · ראה עוד »
ישיבת הר ברכה
הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח וישיבת הר ברכה · ראה עוד »
יזכור
יִזְכּוֹר היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת הספרדים וגם האשכנזים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויזכור · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות תוניסיה
תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויהדות תוניסיה · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויהודה הלוי · ראה עוד »
יום ליבשה
מרדכי ברויאר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003 יוֹם לְיַבָּשָׁה הוא פיוט שחיבר רבי יהודה הלוי לברכות קריאת שמע בשביעי של פסח, העוסק בעיקר בקריעת ים סוף.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויום ליבשה · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויום טוב · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ו1906 · ראה עוד »
1992
מוקם האיחוד האירופאי.
חָדָשׁ!!: שביעי של פסח ו1992 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שביעי_של_פסח
