גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
35 יחסים: מרים, אם ישו, משורר, אמסטרדם, אפיטף, אליהו מזרחי, עלייה לארץ ישראל, עבודה זרה, פראג, פולין, פירוש רש"י לתורה, קאליש, קרוטושין, ראשי תיבות, רש"י, שפתי חכמים, ת"מ, תע"ח, תלמיד חכם, תורה, חזנות, בנימין מינץ, בית דפוס, ביבליוגרפיה, דיהרנפורט, ה'ת"א, ה'תע"ח, האיחוד הפולני-ליטאי, הסכמה, ורוצלב, כ"ב בתמוז, ישו, יידיש, 1641, 1689, 1718.
מרים, אם ישו
לוקאס הקדוש עוד בחייה של מרים. על פי הברית החדשה, מִרְיָם (ביוונית: Μαρία, מַרִיָה; בלטינית: Maria; בסורית: ܡܪܝܡ, מַרְיַם), הייתה אישה יהודייה-גלילית מתקופת בית שני, אמו של ישו הנוצרי ואשתו של יוסף.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ומרים, אם ישו · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ומשורר · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ואמסטרדם · ראה עוד »
אפיטף
אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ואפיטף · ראה עוד »
אליהו מזרחי
רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ואליהו מזרחי · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ועבודה זרה · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ופראג · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ופולין · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
קאליש
קאליש (בפולנית: Kalisz; בגרמנית: Kalisch; ביידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.
חָדָשׁ!!: שבתי בס וקאליש · ראה עוד »
קרוטושין
קרוטושין (בפולנית: Krotoszyn; בגרמנית: Krotoschin ביידיש: קראטשין או קראטאשין) היא עיירה במחוז פוזנן שבפולין.
חָדָשׁ!!: שבתי בס וקרוטושין · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: שבתי בס וראשי תיבות · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ורש"י · ראה עוד »
שפתי חכמים
שפתי חכמים הוא פירוש פופולרי לפירוש רש"י לתורה שחובר על ידי רבי שבתי בס.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ושפתי חכמים · ראה עוד »
ת"מ
#הפניה ה'ת"ם.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ות"מ · ראה עוד »
תע"ח
#הפניה ה'תע"ח.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ותע"ח · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ותלמיד חכם · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ותורה · ראה עוד »
חזנות
"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.
חָדָשׁ!!: שבתי בס וחזנות · ראה עוד »
בנימין מינץ
בנימין מינץ (ראשון משמאל) עם אישים נוספים בפתיחת טקס השבעתו של יצחק בן-צבי כנשיא מדינת ישראל השני, דצמבר 1952, צבע מקורי בנימין מִינץ (י"ג בטבת ה'תרס"ג, 12 בינואר 1903 – ד' בסיוון ה'תש"ך, 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ובנימין מינץ · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ובית דפוס · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: שבתי בס וביבליוגרפיה · ראה עוד »
דיהרנפורט
צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ודיהרנפורט · ראה עוד »
ה'ת"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שבתי בס וה'ת"א · ראה עוד »
ה'תע"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שבתי בס וה'תע"ח · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: שבתי בס והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: שבתי בס והסכמה · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: שבתי בס וורוצלב · ראה עוד »
כ"ב בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שבתי בס וכ"ב בתמוז · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: שבתי בס וישו · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ויידיש · ראה עוד »
1641
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ו1641 · ראה עוד »
1689
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ו1689 · ראה עוד »
1718
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שבתי בס ו1718 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבתי_בס
