גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
54 יחסים: Gboard, IPA, MacOS, Windows 7, Windows 8, Ə, מערכת הפעלה, מקש Alt, משקלים סגוליים, מדקדקי העברית בימי הביניים, מכון התקנים הישראלי, אנדרואיד (מערכת הפעלה), אלופון, אליהו בחור, אותיות גרוניות, אותיות השימוש, נקודה ופסיק, ניקוד, ניקוד טברני, סגול (ניקוד), סכון, ערבית, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עיצור, פתח (ניקוד), פונמה, פונטיקה, פונולוגיה, פיוט, צירי, ציווי, קמץ, שלמה זלמן הנאו, שווא (פונטיקה), תנועה (פונולוגיה), חטף, חולם, חיריק, חיים רבין, דקדוק, דגש קל, דגש חזק, המאה ה-16, הניקוד הטברני, הטעמה, הברה, הגייה, הגייה אשכנזית, ..., הגייה ספרדית, הגייה תימנית, הידמות, ישראל ייבין. להרחיב מדד (4 יותר) »
Gboard
Gboard (בתרגום חופשי: מקלדת G) היא מקלדת וירטואלית שפותחה על ידי חברת גוגל.
חָדָשׁ!!: שווא וGboard · ראה עוד »
IPA
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: שווא וIPA · ראה עוד »
MacOS
macOS (בעבר נקראה OS X) היא מערכת הפעלה של חברת אפל עבור סדרת מחשבי ה"מק" (מקינטוש) שלה.
חָדָשׁ!!: שווא וMacOS · ראה עוד »
Windows 7
Windows 7 (בעבר נקראה Blackcomb ו-Windows Vienna) היא מערכת הפעלה מסדרת Microsoft Windows, המיוצרת על ידי מיקרוסופט למחשבים אישיים.
חָדָשׁ!!: שווא וWindows 7 · ראה עוד »
Windows 8
לוח הבקרה בממשק המשתמש החדש Windows 8 הוא שמה של גרסת מערכת הפעלה מסדרת Microsoft Windows, המיוצרת על ידי מיקרוסופט לשימוש במחשבים אישיים.
חָדָשׁ!!: שווא וWindows 8 · ראה עוד »
Ə
Ə (אות קטנה: ə) היא אות באלפבית הלטיני המייצגת תנועות שונות בשפות שונות.
מערכת הפעלה
תרשים המציג את מקומה של מערכת ההפעלה במחשב מודרני מערכת הפעלה היא תוכנה המנהלת את משאבי החומרה והתוכנה במחשב.
חָדָשׁ!!: שווא ומערכת הפעלה · ראה עוד »
מקש Alt
מקש Alt (באדום) מקש Alt (מהמילה האנגלית "Alternate", דהיינו "להחליף") הוא מקש במקלדת המחשב.
חָדָשׁ!!: שווא ומקש Alt · ראה עוד »
משקלים סגוליים
משקלים סֶגוֹלִיִּים הוא הכינוי הנפוץ למשקלים המלעיליים בעברית.
חָדָשׁ!!: שווא ומשקלים סגוליים · ראה עוד »
מדקדקי העברית בימי הביניים
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו מדקדקי העברית בימי הביניים הם שורה של מלומדים יהודים, החל מרב סעדיה גאון (רס"ג) במאה העשירית, אשר חקרו את הדקדוק ואוצר המילים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: שווא ומדקדקי העברית בימי הביניים · ראה עוד »
מכון התקנים הישראלי
מכון התקנים הישראלי ברחוב חיים לבנון ברמת אביב המבנים המרכזי והשמאלי מכון התקנים הישראלי (הידוע בראשי התיבות "מת"י") הוא גוף סטטוטורי הפועל על פי הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים, התשי"ג-1953: הגופים האחראים לקביעת מדיניותו של המכון נושאים אופי ציבורי: הגוף העליון הוא ה"וועד הפועל" (הדירקטוריון).
חָדָשׁ!!: שווא ומכון התקנים הישראלי · ראה עוד »
אנדרואיד (מערכת הפעלה)
סמליל התוכנה עד 2014 אנדרואיד (באנגלית: Android) היא מערכת הפעלה חינמית בקוד פתוח המיועדת לטלפונים חכמים, מחשבי לוח, טלוויזיות חכמות, שעונים חכמים ומכוניות ומבוססת על ליבת לינוקס.
חָדָשׁ!!: שווא ואנדרואיד (מערכת הפעלה) · ראה עוד »
אלופון
בפונולוגיה, אָלוֹפוֹן (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: גוֹן הֶגְיָן) הוא אחד ממספר צלילי-דיבור אפשריים שמשמשים להגיית פונמה אחת בשפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: שווא ואלופון · ראה עוד »
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
חָדָשׁ!!: שווא ואליהו בחור · ראה עוד »
אותיות גרוניות
#הפניה אות גרונית.
חָדָשׁ!!: שווא ואותיות גרוניות · ראה עוד »
אותיות השימוש
אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.
חָדָשׁ!!: שווא ואותיות השימוש · ראה עוד »
נקודה ופסיק
נקודה ופסיק הוא סימן פיסוק, המשמש להפסק הגדול מזה המסומן בפסיק וקטן מזה המסומן בנקודה.
חָדָשׁ!!: שווא ונקודה ופסיק · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: שווא וניקוד · ראה עוד »
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שווא וניקוד טברני · ראה עוד »
סגול (ניקוד)
סֶגּוֹל הוא סימן ניקוד עברי, שמסמן את הצליל e. הוא נראה כמו שלוש נקודות מתחת לאות – שתיים למעלה ואחת למטה.
חָדָשׁ!!: שווא וסגול (ניקוד) · ראה עוד »
סכון
סימן הסכון סֻכּוּן (בערבית: سكون) הוא אחד מסימני התשכיל.
חָדָשׁ!!: שווא וסכון · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: שווא וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: שווא ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שווא ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שווא ועברית ישראלית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: שווא ועיצור · ראה עוד »
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: שווא ופתח (ניקוד) · ראה עוד »
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
חָדָשׁ!!: שווא ופונמה · ראה עוד »
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
חָדָשׁ!!: שווא ופונטיקה · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: שווא ופונולוגיה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: שווא ופיוט · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: שווא וצירי · ראה עוד »
ציווי
הציווי (imperative) הוא מודוס המביע הוראה, דרישה ולפעמים גם בקשה או הצעה, המכוונות באופן ישיר מן הדובר אל הנמען.
חָדָשׁ!!: שווא וציווי · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: שווא וקמץ · ראה עוד »
שלמה זלמן הנאו
ספר "צוהר התיבה", ברלין תצ"ג 1733 הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ בן יהודה ליב כ"ץ (המכונה זלמן הענא, ובראשי תיבות: רז"ה; 1687–1746) היה מדקדק עברי בנוסח התפילה ומחדש כללים בלשון העברית וטעמי המקרא.
חָדָשׁ!!: שווא ושלמה זלמן הנאו · ראה עוד »
שווא (פונטיקה)
שווא (בגרמנית: Schwa) הוא תנועה מרכזית חצי-סגורה בלתי-מעוגלת.
חָדָשׁ!!: שווא ושווא (פונטיקה) · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: שווא ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
חטף
חטף הוא סימן בניקוד העברי, שמשמעותו קיצור הברה - תנועה חטופה.
חָדָשׁ!!: שווא וחטף · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: שווא וחולם · ראה עוד »
חיריק
חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.
חָדָשׁ!!: שווא וחיריק · ראה עוד »
חיים רבין
חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה פרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.
חָדָשׁ!!: שווא וחיים רבין · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: שווא ודקדוק · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: שווא ודגש קל · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: שווא ודגש חזק · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: שווא והמאה ה-16 · ראה עוד »
הניקוד הטברני
#הפניה ניקוד טברני.
חָדָשׁ!!: שווא והניקוד הטברני · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: שווא והטעמה · ראה עוד »
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
חָדָשׁ!!: שווא והברה · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: שווא והגייה · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: שווא והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שווא והגייה ספרדית · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: שווא והגייה תימנית · ראה עוד »
הידמות
בבלשנות, הידַּמּוּת (או אָסִימִילַצְיָה) היא תופעה פונטית שבה הגה מסוים (עיצור או תנועה) מקבל תכונה או תכונות פונטיות (כגון: בסיס חיתוך, אופן חיתוך) של הגה אחר המצוי בסביבתו.
חָדָשׁ!!: שווא והידמות · ראה עוד »
ישראל ייבין
ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: שווא וישראל ייבין · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שווא
