סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שומרית

מַדָד שומרית

שׁוּמֵרִית (בשומרית: 𒅴𒂠; בתעתיק לעברית: אמגיר) הייתה שפתם של השׁוּמֵרִים. [1]

89 יחסים: מסופוטמיה, משפחת שפות, מדע, מוספית, מורפמה, מורפולוגיה (בלשנות), מין (בלשנות), מילה (בלשנות), אנלוגיה, אנכי, אסוציאציה, אסוציאטיביות, אסיה הקטנה, אשורולוג, אתרחסיס, אל, אבלאית, אבלה, אדפה, אכדית, אידה בובולה, סמנטיקה, סופר, סוריה, עמים שמיים, עלילות גילגמש, עיצור, עילם, פרת, פונטיקה, פולין, פודקאסט, פינלנד, פיקטוגרף, רגל, רומניה, רוסיה, שם עצם, שם תואר, שם המספר, שפה, שפה צירופית, שפה ליטורגית, שפות אלטאיות, שפות אוסטרונזיות, שפות סינו-טיבטיות, שפות סיניות, שפות פינו-אוגריות, שפות כרתווליות, שומר, ..., שורש (לשון), שירה, שירה אפית, תנועה (פונולוגיה), תעתיק, לטינית, לגש (עיר), לוגוגרמה, טון (בלשנות), טיבטית, חתים, חורים, חידקל, גאורגית, דקדוק, המאה ה-18 לפנה"ס, המאה ה-20 לפנה"ס, המאה ה-23 לפנה"ס, המאה ה-26 לפנה"ס, המאה ה-28 לפנה"ס, האלף ה-2 לפנה"ס, האלף ה-3 לפנה"ס, האלף ה-4 לפנה"ס, הברה, הגייה, הומופון, הודו, כתב הברות, כתב יתדות, כלי אבן, כוכב (סמל), כינוי גוף, ימי הביניים, יפנית, יחסה, 100 לפנה"ס, 1988, 2007, 3000 לפנה"ס. להרחיב מדד (39 יותר) »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: שומרית ומסופוטמיה · ראה עוד »

משפחת שפות

משפחות שפות בעולם - חלוקה ראשונית דוגמה לעץ משפחת שפות - השפות ההודו-אירופיות משפחת שפות היא קבוצת שפות טבעיות הקשורות זו לזו בכך שהתפתחו משפה אם (פרוטו-שפה) משותפת.

חָדָשׁ!!: שומרית ומשפחת שפות · ראה עוד »

מדע

פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.

חָדָשׁ!!: שומרית ומדע · ראה עוד »

מוספית

בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.

חָדָשׁ!!: שומרית ומוספית · ראה עוד »

מורפמה

בבלשנות, מוֹרְפֶמַה (בעברית: צוּרָן או צורה לשונית) היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר ממנה מורכבת מילה, והיוצרת ונושאת משמעות למילה זו.

חָדָשׁ!!: שומרית ומורפמה · ראה עוד »

מורפולוגיה (בלשנות)

מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.

חָדָשׁ!!: שומרית ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »

מין (בלשנות)

#הפניה מין דקדוקי.

חָדָשׁ!!: שומרית ומין (בלשנות) · ראה עוד »

מילה (בלשנות)

המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).

חָדָשׁ!!: שומרית ומילה (בלשנות) · ראה עוד »

אנלוגיה

אָנָלוֹגְיָה (מלעז - analogue; בעברית: היקש, הֶקֵּשׁ) היא יחס של דמיון, השוואה בין שני דברים ויותר.

חָדָשׁ!!: שומרית ואנלוגיה · ראה עוד »

אנכי

אֶנְכִּי הוא אל החכמה, הכישרונות, האומניות והמאגיה במיתולוגיה השומרית.

חָדָשׁ!!: שומרית ואנכי · ראה עוד »

אסוציאציה

אַסוֹצִיאַצְיָה (בעברית: תַּסְמִיךְ, סִמּוּךְ, לפי מילון אבן שושן: זִכְרָה) היא כל קשר הנלמד בין שני עצמים כלשהם.

חָדָשׁ!!: שומרית ואסוציאציה · ראה עוד »

אסוציאטיביות

#הפניה פעולה אסוציאטיבית.

חָדָשׁ!!: שומרית ואסוציאטיביות · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: שומרית ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אשורולוג

#הפניה אשורולוגיה.

חָדָשׁ!!: שומרית ואשורולוג · ראה עוד »

אתרחסיס

מוזיאון הבריטי. אַתְרַחַסִס (Atra-hasis) הוא שמה של הדמות הראשית מתוך האפוס המסופוטמי על בריאת האדם והמבול אשר נכתב על שלושה לוחות בתקופה הבבלית העתיקה (במאה 18-17 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: שומרית ואתרחסיס · ראה עוד »

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: שומרית ואל · ראה עוד »

אבלאית

האֶבְּלָאִית היא שפה שמית עתיקה מהאלף ה-3 לפנה"ס, שעדויות לקיומה נמצאו בעיר אבלה שבצפון סוריה.

חָדָשׁ!!: שומרית ואבלאית · ראה עוד »

אבלה

סוריה באלף השני לפנה"ס, מיקומה של אבלה בתצלום הוא ברביע השמאלי העליון. תרשים האתר שרידי הזיקורת באבלה הארמון המלכותי באבלה מקדש אשתר אֶבְּלָה (בשומרית: 𒅁𒆷𒆠 (eb-laki), 𒌈𒆷𒋫 (eb2-la-ta) או 𒌈𒆷 (eb₂-la)), השוכנת בצפון-מערב סוריה של ימינו, ליד חלב, הייתה עיר-מדינה חשובה בשלהי האלף ה-3 לפנה"ס (בערך 3000 לפנה"ס עד 2240 לפנה"ס) וכן בערך בין 1900 לפנה"ס ל-1650 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שומרית ואבלה · ראה עוד »

אדפה

#הפניה אדאפה.

חָדָשׁ!!: שומרית ואדפה · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: שומרית ואכדית · ראה עוד »

אידה בובולה

אידה מרים בובולה (בהונגרית Ida Miriam Bobula; 27 בפברואר 1900 - 24 באוקטובר 1981) הייתה פרופסור במכללת לימסטון ארצות הברית, אקטיביסטית, פמיניסטית, היסטוריונית, בלשנית, אשורולוגית וחוקרת תרבויות, ממוצא הונגרי.

חָדָשׁ!!: שומרית ואידה בובולה · ראה עוד »

סמנטיקה

סמנטיקה (מיוונית: Σημαντικός) היא חקר המשמעות.

חָדָשׁ!!: שומרית וסמנטיקה · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: שומרית וסופר · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: שומרית וסוריה · ראה עוד »

עמים שמיים

#הפניהשמיים (עמים).

חָדָשׁ!!: שומרית ועמים שמיים · ראה עוד »

עלילות גילגמש

עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שומרית ועלילות גילגמש · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

חָדָשׁ!!: שומרית ועיצור · ראה עוד »

עילם

מפת עילם תבליט המתאר את כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים ממנה שלל עֵילָם או אֵלָם (בכתב יתדות: 𒉏 – ELAM) הייתה ממלכה קדומה שהתקיימה בדרום-מערב פרס בין האלף השלישי לפנה"ס, ועד לשנת 539 לפנה"ס, אז נכבשה על ידי הממלכה הפרסית ונטמעה בה.

חָדָשׁ!!: שומרית ועילם · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: שומרית ופרת · ראה עוד »

פונטיקה

פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.

חָדָשׁ!!: שומרית ופונטיקה · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: שומרית ופולין · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

חָדָשׁ!!: שומרית ופודקאסט · ראה עוד »

פינלנד

פינלנד 1920–1940 מדרגות הפרלמנט הפיני בהלסינקי ימה בפינלנד רפובליקת פינלנד (בפינית: Suomen tasavalta, בשוודית: Republiken Finland) היא מדינה בצפון אירופה, התחומה על ידי הים הבלטי בדרום־מערב, המפרץ הבוטני במערב והמפרץ הפיני בדרום.

חָדָשׁ!!: שומרית ופינלנד · ראה עוד »

פיקטוגרף

פִּיקְטוֹגְרָף או פיקטוגרם (כתב פיקטוגרפי, הלחם מילים של picto מהמילה הלטינית pictus שמשמעותה ציור והמוספית graph שמשמעותה כתיבה, תרגום מילולי - רישום תמונה) הוא צורת ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים.

חָדָשׁ!!: שומרית ופיקטוגרף · ראה עוד »

רגל

רגליים של אישה רגליים של גבר רגליים הן גפיים הקיימים בגופם של בעלי חיים רבים, שתומכים בשאר הגוף של החיה על הקרקע באמצעות עמידה, ומשמשים לנייד את גופה ממקום למקום באמצעות הליכה, קפיצה, ריצה או שחייה.

חָדָשׁ!!: שומרית ורגל · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שומרית ורומניה · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: שומרית ורוסיה · ראה עוד »

שם עצם

שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).

חָדָשׁ!!: שומרית ושם עצם · ראה עוד »

שם תואר

בדקדוק, שם תואר (נקרא גם תואר סתם או תואר השם) הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Qualify).

חָדָשׁ!!: שומרית ושם תואר · ראה עוד »

שם המספר

#הפניה שמות מספרים#שם המספר.

חָדָשׁ!!: שומרית ושם המספר · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: שומרית ושפה · ראה עוד »

שפה צירופית

#הפניה לשון מדבק.

חָדָשׁ!!: שומרית ושפה צירופית · ראה עוד »

שפה ליטורגית

#הפניה לשון קודש.

חָדָשׁ!!: שומרית ושפה ליטורגית · ראה עוד »

שפות אלטאיות

שפות אלטאיות הן משפחת שפות מוצעת.

חָדָשׁ!!: שומרית ושפות אלטאיות · ראה עוד »

שפות אוסטרונזיות

קבוצות השפות האוסטרונזיות השפות האוסטרונזיות הן משפחת שפות שמדוברות בעיקר באזורי אוקיאניה ודרום-מזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: שומרית ושפות אוסטרונזיות · ראה עוד »

שפות סינו-טיבטיות

קבוצות עיקריות של השפות הסינו-טיבטיות שפות סינו-טיבטיות הן משפחת שפות, הכוללת, בין השאר, את השפות הסיניות, הטיבטית, והבורמזית, ומונות בסך הכל כ-250 שפות במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: שומרית ושפות סינו-טיבטיות · ראה עוד »

שפות סיניות

סינית או השפות הסיניות הן קבוצת שפות המשתייכת לקבוצת השפות הסינו-טיבטיות – קבוצת השפות המדוברות השנייה בגודלה בעולם (אחרי השפות ההודו-אירופיות).

חָדָשׁ!!: שומרית ושפות סיניות · ראה עוד »

שפות פינו-אוגריות

השפות הפינו-אוּגְריות הן קבוצה של שפות המדוברות בצפון-מזרח אירופה ובצפון-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: שומרית ושפות פינו-אוגריות · ראה עוד »

שפות כרתווליות

השפות הכַּרְתְּווֶלִיּוֹת (ידועות גם כשפות דרום קווקזיות ואיבריות) הן משפחת שפות של הילידים בדרום הקווקז והן מדוברות בעיקר בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: שומרית ושפות כרתווליות · ראה עוד »

שומר

לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.

חָדָשׁ!!: שומרית ושומר · ראה עוד »

שורש (לשון)

במורפולוגיה, שורש של מילה הוא מורפמה, יחידה לשונית מינימלית בעלת משמעות, הנושאת את עיקר המשמעות הלקסיקלית של המילה.

חָדָשׁ!!: שומרית ושורש (לשון) · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: שומרית ושירה · ראה עוד »

שירה אפית

לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.

חָדָשׁ!!: שומרית ושירה אפית · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: שומרית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תעתיק

שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.

חָדָשׁ!!: שומרית ותעתיק · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: שומרית ולטינית · ראה עוד »

לגש (עיר)

בתקופת חמורבי לגש הייתה קרובה יותר למפרץ. שבר חרס, כתובת הקדשה לאורוקגינה: "הוא (אורומינגינה) חפר (...) התעלה לעיר של נינה. בהתחלה, הוא בנה את אנינו; לבסוף הוא בנה את אסירארן (מוצג במוזיאון הלובר בפריז) פסל של שליט לגש, גודאה לַגַש הייתה עיר-מדינה קדומה בשומר ומאוחר יותר בבבל אשר שכנה בעמק הפרת, על גדת החידקל, בדרום מסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: שומרית ולגש (עיר) · ראה עוד »

לוגוגרמה

סיני למושג "לוגוגרמים" לוגוגרמה או לוגוגרף היא סימן אורתוגרפי שמבטא מילה שלמה, או מורפמה (רכיב דקדוקי), להבדיל מסימנים המייצגים פונמות, או הברות.

חָדָשׁ!!: שומרית ולוגוגרמה · ראה עוד »

טון (בלשנות)

טון (בעברית: נֶגֶן) הוא תכונה פונמית המצויה בחלק ניכר משפות העולם, בהן שינויים בגובה הקול משמשים בשביל להבדיל בין פונמות, כלומר שפות בהם גובה הצליל הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת להבין את משמעות המילים המדוברות.

חָדָשׁ!!: שומרית וטון (בלשנות) · ראה עוד »

טיבטית

אבנים עם תפילה בטיבטית, במקדש בדרמסאלה שבצפון הודו טיבטית (Bod skad) היא השפה הרשמית בטיבט ומדוברת גם כן על ידי הפזורה הטיבטית ברחבי סין, הודו נפאל ובהוטן.

חָדָשׁ!!: שומרית וטיבטית · ראה עוד »

חתים

פסל חתי של ספינקס מהמאה ה-18 לפנה"ס הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שומרית וחתים · ראה עוד »

חורים

מאה ה-23 לפנה"ס החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה.

חָדָשׁ!!: שומרית וחורים · ראה עוד »

חידקל

החִדֶּקֶל (בערבית: دِجْلَة, דִגְ'לַה; בטורקית: Dicle, דִיגְ'לֶה; בכורדית: دیجلە, דִיגְ'לֶה; ביוונית: Τίγρης, טִיגְרִיס; בארמית: ܕܸܩܠܵܬܼ, דֵקְלָתֿ; במקור כולם משומרית: 𒀀𒇉𒈦𒄘𒃼, אִידִיגְנָה, "מים זורמים") הוא אחד הנהרות החשובים במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: שומרית וחידקל · ראה עוד »

גאורגית

גאורגית או גרוזינית (ქართული - כּארתוּלי; ქართული ენა - כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.

חָדָשׁ!!: שומרית וגאורגית · ראה עוד »

דקדוק

דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: שומרית ודקדוק · ראה עוד »

המאה ה-18 לפנה"ס

המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שומרית והמאה ה-18 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20 לפנה"ס

המאה ה-20 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שומרית והמאה ה-20 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-23 לפנה"ס

המאה ה-23 לפנה"ס היא המאה שהחלה בשנת 2300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 2201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שומרית והמאה ה-23 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-26 לפנה"ס

המאה ה-26 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 2501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שומרית והמאה ה-26 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-28 לפנה"ס

המאה ה-28 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 2701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שומרית והמאה ה-28 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-2 לפנה"ס

האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: שומרית והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-3 לפנה"ס

כלי ברונזה האלף ה-3 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 3,000 לפנה"ס עד סוף שנת 2,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-30 לפנה"ס עד סוף המאה ה-21 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: שומרית והאלף ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-4 לפנה"ס

האלף ה-4 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 4,000 לפנה"ס עד סוף שנת 3,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-40 לפנה"ס עד סוף המאה ה-31 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: שומרית והאלף ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

הברה

הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.

חָדָשׁ!!: שומרית והברה · ראה עוד »

הגייה

הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.

חָדָשׁ!!: שומרית והגייה · ראה עוד »

הומופון

הומופון (הומו - זהה, פון - צליל) פירושו "בעל צליל זהה".

חָדָשׁ!!: שומרית והומופון · ראה עוד »

הודו

רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: שומרית והודו · ראה עוד »

כתב הברות

כתב הברות (באנגלית: syllabary) הוא כתב שבו כל אחד מהסימנים מייצג הברה שלמה, כלומר צירוף של פונמות.

חָדָשׁ!!: שומרית וכתב הברות · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

חָדָשׁ!!: שומרית וכתב יתדות · ראה עוד »

כלי אבן

כלי אבן שאריות ייצור: ליבה של כוס אבן מתקופת בית שני מחצבה וסדנה ליצור כלי אבן מתקופת בית שני, סמוך לכביש ירושלים - מעלה אדומים כלי אבן הם כל סוג של כלי העשוי מחומר סלעי.

חָדָשׁ!!: שומרית וכלי אבן · ראה עוד »

כוכב (סמל)

סמל הכוכב, כאידאוגרמה, מסמל בדרך כלל כוכב אסטרונומי שעל שמו הוא נקרא, ובנוסף משמש בהרלדיקה, באמנות ובתחומים נוספים.

חָדָשׁ!!: שומרית וכוכב (סמל) · ראה עוד »

כינוי גוף

כינויי הגוף הם תת־קבוצה של שמות עצם, המשמשים תחליף לשם עצם ממשי.

חָדָשׁ!!: שומרית וכינוי גוף · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: שומרית וימי הביניים · ראה עוד »

יפנית

יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה:,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות.

חָדָשׁ!!: שומרית ויפנית · ראה עוד »

יחסה

בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.

חָדָשׁ!!: שומרית ויחסה · ראה עוד »

100 לפנה"ס

#הפניה 109–100 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שומרית ו100 לפנה"ס · ראה עוד »

1988

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שומרית ו1988 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שומרית ו2007 · ראה עוד »

3000 לפנה"ס

#הפניה המאה ה-30 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שומרית ו3000 לפנה"ס · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שומרית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »