גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
21 יחסים: מוסר, מושא, מימזיס, אסתטיקה, אוטונומיה, אובייקטיביות, אינטליגנציה, אינדוקציה, נימוק, סובייקטיביות, ערך (אתיקה), צורה (גאומטריה), רציונליזם, רלטיביזם אסתטי, שיפוט תפיסתי, לוגיקה, טעם, טענה, דדוקציה, האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד, הוכחה.
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ומוסר · ראה עוד »
מושא
בתחביר מושא (אובייקט) הוא השלמה מוצרכת לנשוא פועלי, והוא מתקשר לפועל כהשלמה מוצרכת, כלומר, הפועל "זקוק" לה.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ומושא · ראה עוד »
מימזיס
מימזיס (מיוונית: μίμησις) הוא מונח פילוסופי וביקורתי שפירושו "חיקוי" או "ייצוג" של המציאות.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ומימזיס · ראה עוד »
אסתטיקה
אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות היופי ואפיונו.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ואסתטיקה · ראה עוד »
אוטונומיה
אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ואוטונומיה · ראה עוד »
אובייקטיביות
אוֹבְּיֶקְטִיבִיוּת היא סטטוס אפיסטמולוגי הניתן להיגדים שערך האמת שלהם הוא אמת.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ואובייקטיביות · ראה עוד »
אינטליגנציה
אִינְטֵלִיגֶנְצִיָה (בעברית: מִשְׂכַּל) או בינה היא היכולת לפתור בעיות במהירות ובמדויק.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ואינטליגנציה · ראה עוד »
אינדוקציה
במדע, אִינְדּוּקְצִיָּה (בעברית: אִכְלוּל) היא הדרך שבה מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים ועוברים מהם לקביעה כללית.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ואינדוקציה · ראה עוד »
נימוק
#הפניה טיעון.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ונימוק · ראה עוד »
סובייקטיביות
סוּבְּיֶיקְטִיבִיוּת היא התבוננות מזווית ראייה מסוימת, אישית, שאינה מתבססת רק על העובדות אלא על מחשבות, רגשות ותחושות הקשורות לסובייקט, לפרט.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי וסובייקטיביות · ראה עוד »
ערך (אתיקה)
באתיקה ובמדעי החברה, המונח ערך מתייחס למדד של הערכת טיבו המוסרי של מעשה מסוים.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי וערך (אתיקה) · ראה עוד »
צורה (גאומטריה)
#הפניה צורה גאומטרית.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי וצורה (גאומטריה) · ראה עוד »
רציונליזם
רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ורציונליזם · ראה עוד »
רלטיביזם אסתטי
רלטיביזם אסתטי הוא הגישה הפילוסופית לפיה שיפוט יופי הוא יחסי לפרט, לתרבות, לתקופה ולהקשר, ואין בנמצא תבחין אוניברסלי ליופי.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ורלטיביזם אסתטי · ראה עוד »
שיפוט תפיסתי
שיפוט תפיסתי הוא קביעה אובייקטיבית ורציונלית בעיקרה, לגבי מאפיינים של מושאים, הנסמכת על קליטה, פיענוח וסיווג של מידע המגיע אל האדם סובייקטיבית באמצעות החושים.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ושיפוט תפיסתי · ראה עוד »
לוגיקה
לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ולוגיקה · ראה עוד »
טעם
טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי וטעם · ראה עוד »
טענה
טַעֲנָה (בלועזית: פְּרוֹפּוֹזִיציה) היא מושג מרכזי בפילוסופיה של הלשון ובתחומים דומים.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי וטענה · ראה עוד »
דדוקציה
דֵּדוּקְצְיָה (באנגלית: Deduction; בעברית אִפְרוּט) היא היסק הגיוני, הסקת מסקנות מן הכלל אל הפרט, זאת בניגוד לאינדוקציה בה המסקנות מתקבלות מן הפרט אל הכלל.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי ודדוקציה · ראה עוד »
האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד
האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית: Stanford Encyclopedia of Philosophy, בראשי תיבות SEP) היא אנציקלופדיה מקוונת לפילוסופיה הפתוחה לגישה חופשית ומתוחזקת על ידי אוניברסיטת סטנפורד.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי והאנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד · ראה עוד »
הוכחה
במתמטיקה ובלוגיקה הוכחה היא סדרה סופית של טענות הנובעות זו מזו בעזרת כללי היסק, תוך שימוש בהגדרות, באקסיומות, ובידע קודם שהוכח קודם לכן, המראה שטענה מסוימת היא נכונה.
חָדָשׁ!!: שיפוט אסתטי והוכחה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שיפוט_אסתטי
