גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
33 יחסים: ממד (מתמטיקה), מעגל, מראה, מרחק, מרחב מכפלה פנימית, מרחב אוקלידי, משולש, מתמטיקה, מישור (גאומטריה), אנך, אנך אמצעי, אורתוגונליות, אוריינטציה (מתמטיקה), אינסוף, אינוורסיה (גאומטריה), איזומטריה, נקודת שבת, נקודה (גאומטריה), סדר של איבר בחבורה, על-מישור, פונקציה, קודקוד, רדיוס, ש, ז, זווית, ח, חבורת קוקסטר, ג, גאומטריה, כתב עברי רהוט, כיוון השעון, ישר.
ממד (מתמטיקה)
במתמטיקה, הממד הוא מספר (לרוב מספר טבעי), המתאר את מספר דרגות החופש במרחב.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וממד (מתמטיקה) · ראה עוד »
מעגל
החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ומעגל · ראה עוד »
מראה
במראה מופיעה תמונת ראי של הכד, היינו בבואתו המשתקפת במראה תינוק נושק לדמותו שבמראה MN מראה מישורית, A1.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ומראה · ראה עוד »
מרחק
מרחקים גדולים כמו המרחק בין קצה האגם לאישה שבתמונה יתוארו על פי רוב במידות אורך של קילומטרים. למרחקים קטנים יותר נהוג להשתמש במידות קטנות יותר איור המתאר את המרחק (d) בין שתי נקודות על מישור מרחק הוא מדד מספרי לגודלו של הפער במרחב בין שני אובייקטים.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ומרחק · ראה עוד »
מרחב מכפלה פנימית
באלגברה ליניארית, מרחב מכפלה פנימית הוא מרחב וקטורי, עבורו מוגדרת פעולה בינארית בין כל שני איברים במרחב, המכונה מכפלה פנימית.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ומרחב מכפלה פנימית · ראה עוד »
מרחב אוקלידי
נקודה במרחב האוקלידי התלת-ממדי מוגדרת בעזרת שלוש קואורדינטות. במתמטיקה, מרחב אוקלידי הוא הכללה לממד כללי של המישור וגם של המרחב התלת-ממדי, שהם הבסיס של הגאומטריה האוקלידית.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ומרחב אוקלידי · ראה עוד »
משולש
משולש "עמודי הרקולס", בנבאו בולוק 1995, פלדה צבועה בגאומטריה מקובלות שתי דרכים להגדרתו של משולש.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ומשולש · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ומתמטיקה · ראה עוד »
מישור (גאומטריה)
בגאומטריה, מישור הוא מושג יסודי, המשקף את העצם הדו-ממדי הבסיסי.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ומישור (גאומטריה) · ראה עוד »
אנך
קטע AB הוא אנך לקטע CD בנקודה B. שתי הזוויות שהאנך יוצר עם הקטע (מסומנות בכתום ובכחול) הן זוויות ישרות. משולש ישר־זווית מאונכים זה לזה בגאומטריה, אנך הוא ישר החותך ישר נתון בזווית ישרה.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ואנך · ראה עוד »
אנך אמצעי
בניית אנך אמצעי לקטע באמצעות סרגל ומחוגה בגאומטריה, אנך אמצעי הוא ישר המאונך לקטע נתון וחוצה אותו (כלומר עובר בנקודת האמצע שלו).
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ואנך אמצעי · ראה עוד »
אורתוגונליות
אוֹרְתּוֹגוֹנָלִיּוֹּת היא הכללה של תכונת הניצבות המוכרת מגאומטריה.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ואורתוגונליות · ראה עוד »
אוריינטציה (מתמטיקה)
אוריינטבילית. לטורוס שני צדדים - הפנימי (אינו נראה לצופה) והחיצוני (נראה לצופה), ובהתאם שתי אוריינטציות אוריינטבילית במתמטיקה ובפרט בטופולוגיה וגאומטריה, אוריינטציה היא מבנה שניתן (לעיתים) להגדיר על אובייקט גאומטרי.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ואוריינטציה (מתמטיקה) · ראה עוד »
אינסוף
אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ואינסוף · ראה עוד »
אינוורסיה (גאומטריה)
P' היא תמונת הנקודה P תחת האינוורסיה דרך המעגל. בגאומטריה, אינוורסיה או היפוך היא העתקה של המישור אל עצמו, המחליפה את הפנים והחוץ של מעגל נתון C. העתקה זו, שיש לה חשיבות מרכזית במודלים אוקלידיים של הגאומטריה הפרויקטיבית, נחקרה לראשונה על ידי הגאומטריקן יעקב שטיינר בסוף המאה התשע-עשרה.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ואינוורסיה (גאומטריה) · ראה עוד »
איזומטריה
בטופולוגיה, איזומטריה היא פונקציה משמרת מרחק ממרחב מטרי אחד על מרחב מטרי אחר.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ואיזומטריה · ראה עוד »
נקודת שבת
במתמטיקה, נקודת שֶׁבֶת של פונקציה היא נקודה בתחום ההגדרה של הפונקציה אשר תמונתה היא הנקודה עצמה, כלומר אם f(x) היא פונקציה אז הנקודה x_0 היא נקודת שבת אם מתקיים f(x_0).
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ונקודת שבת · ראה עוד »
נקודה (גאומטריה)
סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, המאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ונקודה (גאומטריה) · ראה עוד »
סדר של איבר בחבורה
#הפניה סדר (תורת החבורות)#סדר של איבר בחבורה.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וסדר של איבר בחבורה · ראה עוד »
על-מישור
בגאומטריה, על-מישור הוא מרחב ממימד n-1 בתוך מרחב ממימד n. לדוגמה, בישר החד-ממדי העל-מישורים הם הנקודות, במישור הדו-ממדי העל-מישורים הם הישרים, ואילו במרחב התלת-ממדי העל-מישורים הם המישורים.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ועל-מישור · ראה עוד »
פונקציה
פונקציה המתאימה לכל צורה את הצבע שלה פונקציה היא התאמה המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה. במתמטיקה, פוּנְקְצִיָּה (נקראת גם העתקה) היא התאמה, המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ופונקציה · ראה עוד »
קודקוד
בזווית הזאת, הקודקוד הוא הנקודה A בגאומטריית המישור קודקוד הוא נקודה משותפת לשני קצות קטעים או קרניים היוצרים זווית ביניהם.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וקודקוד · ראה עוד »
רדיוס
M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם כן נקודה על פניו.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) ורדיוס · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וש · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וז · ראה עוד »
זווית
בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וזווית · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וח · ראה עוד »
חבורת קוקסטר
בתורת החבורות, חבורת קוקסטר היא חבורה (סופית או אינסופית), בעלת ייצוג פשוט במיוחד, הכולל הנחות רק על הסדר של היוצרים, שהוא 2, ועל הסדר של מכפלות של זוגות של יוצרים.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וחבורת קוקסטר · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וג · ראה עוד »
גאומטריה
"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וגאומטריה · ראה עוד »
כתב עברי רהוט
בעל שם טוב כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול בספרות התורנית היהודית מכונה גם כתב מְשִיטָא הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וכתב עברי רהוט · ראה עוד »
כיוון השעון
שרטוט המציג את כיוון השעון ואת הכיוון הנגדי לו ("נגד כיוון השעון") תנועה עם כיוון השעון היא תנועה מעגלית הנעשית מלמעלה לכיוון ימין וכאשר היא מגיעה למטה היא ממשיכה את תנועתה שמאלה עד הנקודה העליונה וחוזר חלילה.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וכיוון השעון · ראה עוד »
ישר
שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.
חָדָשׁ!!: שיקוף (מתמטיקה) וישר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שיקוף_(מתמטיקה)
