גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
197 יחסים: מנחם מנדל (ספר), מנחם פרי, מנדלי מוכר ספרים, מנהטן, מסורת (יהדות), מרדכי בן עמי, מרכז ההסברה, משפחה מורכבת, מתן חרמוני, מזרח אירופה, מחזה, מהפכת 1905, מוסקבה, מוציא לאור, מוריס וינצ'בסקי, מוטל בן פייסי החזן, מכתבו של מנחם מנדל, מיקולאייב, מיכאיל שמבדל, אנסמבל הרצליה, אנטישמיות, אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו, ארצות הברית, אריה אהרוני, אל מלא רחמים, אליעזר בן-יהודה, אברהם רייזן, אברהם ליס, אומן (עיר), אוניברסיטת תל אביב, אופירה הניג, אוקראינה, אוטוביוגרפיה, אודסה, אודיטוריום, איה קפלן, נס בעיירה, נתן אלתרמן, נתניה, נחמן סירקין, נורית גוברין, ניו יורק, סאטירה, ספרות יידיש, ספרית פועלים, ספריית פועלים, סל תרבות ארצי, סלון ספרותי, סטמפניו, סופר, ..., סוחר, סיפורת, סיימון אנד שוסטר, עמרי ניצן, עם עובד, עתון 77, עלי כינור, עברית, עיצוב במה, עיתון, עיתון 77, פנטזיה, פסל (מקצוע), פרעות "המאות השחורות", פריאסלאב, פונדק, פיליטון, צאר, צפת, קווינס, קייב, קייב (מחוז), רומן, רוסית, רוסיה, רות דר, שמ"ר, שמות רחובות בישראל, שם עט, שלום אש, שטעטל, שחפת, תרע"ו, תרפ"ח, תרי"ט, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחום המושב, תיאטרון חיפה, תיאטרון גשר, תיאטרון יידישפיל, לבוב, לוי אשכול, טביה החולב, טוביה החולב, טוביה ושבע בנותיו, ז'יטומיר, זאב שביידל, זלמן ארן, זכרון יעקב, חמלה, חנא שמרוק, חנוכה, חיי היומיום, חיים נחמן ביאליק, בנק אנגלו-פלשתינה, בר מצווה, ברטה ימפולסקי, ברוקלין, בל קאופמן, בורסה לניירות ערך, בירוביג'ן, בית שלום עליכם, גרוטסקה, גדעון שמר, דן מירון, דרור בורשטיין, דב סדן, דביר (הוצאת ספרים), דורון קורן, דורי מנור, דוד אסף, דוד פרישמן, המאה ה-20, המרכז האקדמי שלם, המרכז הלאומי לספרי יידיש, המליץ, המכללה האקדמית אחוה, הארץ, האחים שמיר, האימפריה הרוסית, הספרות היידית, הספריה החדשה, הפולמוס על מעמד היידיש בספרות, הצבי, הקהילה היהודית בווילנה, השקפה (כתב עת), השואה, התיאטרון הקאמרי, הגייה אשכנזית, הומור, הוצאת מאגנס, הוצאת אפיק, הוצאת שוקן, הוצאת דביר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאה לאור, ורשה, ולוול טשרנין, כ"ו באדר א', כנר על הגג, כנר על הגג (סרט), כתריאליבקה, כולרה, כוכבים תועים (רומן), י"ל פרץ, י' באייר, יעקב דינזון, יצחק בקון, יצחק דב ברקוביץ, ישראל ברטל, יד ושם, ידיעות ספרים, יהדות מזרח אירופה, יהושע סובול, יהושע חנא רבניצקי, יהודה ליב מגנס, יהודים, יוסף רוזנבלט, יידיש, 13 במאי, 15 במאי, 1859, 1881, 1883, 1888, 1889, 1890, 1891, 1895, 1909, 1910, 1915, 1916, 1942, 1959, 1966, 1968, 1975, 1981, 1995, 1996, 1997, 2 במרץ, 2001, 2011, 2017. להרחיב מדד (147 יותר) »
מנחם מנדל (ספר)
מנחם מנדל היא סדרת סיפורים ביידיש מאת הסופר שלום עליכם, שגיבורהּ סוחר יהודי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומנחם מנדל (ספר) · ראה עוד »
מנחם פרי
מנחם פֶּרִי (נולד ב-12 בספטמבר 1942) הוא חוקר תורת הספרות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ועורך ספרותי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומנחם פרי · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מנהטן
מנהטן (באנגלית: Manhattan) הוא אחד מחמשת רובעי העיר ניו יורק, וכן אחד ממחוזות מדינת ניו יורק – מחוז ניו יורק (County of New York).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומנהטן · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מרדכי בן עמי
#הפניה מרדכי בן-עמי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומרדכי בן עמי · ראה עוד »
מרכז ההסברה
המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים הוא הזרוע הביצועית של ועדת השרים לסמלים וטקסים ושל הממשלה בכל הנוגע לתכנון ולביצוע הטקסים והאירועים הממלכתיים.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומרכז ההסברה · ראה עוד »
משפחה מורכבת
משפחה מורכבת או משפחה משולבת הם מונחים המתארים משפחה בה לאחד מבני הזוג או לשניהם ילדים ממערכת יחסים קודמת, שאינם ילדים ביולוגיים של בן הזוג השני.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומשפחה מורכבת · ראה עוד »
מתן חרמוני
מתן חרמוני (נולד ב-25 באוקטובר 1969) הוא סופר וחוקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומתן חרמוני · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומזרח אירופה · ראה עוד »
מחזה
המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומחזה · ראה עוד »
מהפכת 1905
מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומהפכת 1905 · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומוסקבה · ראה עוד »
מוציא לאור
#הפניה הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומוציא לאור · ראה עוד »
מוריס וינצ'בסקי
מ. ווינטשעווסקי, איור משנת 1917 מוריס וינצֶ'בסקי (וינטשבסקי) (ביידיש: מאָריס ווינטשעווסקי; באנגלית: Morris Winchevsky; 1856, יאנובה, רוסיה (ליטא) - 1932, ניו יורק) היה משורר יידיש חשוב, אידאולוג סוציאליסטי, עיתונאי ופולמוסן שהיה גם קומוניסט, מתרגם ליידיש ומסאי עברי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומוריס וינצ'בסקי · ראה עוד »
מוטל בן פייסי החזן
עטיפת הספר בשפת המקור"מוטל בן פייסי החזן" (ביידיש: מאׇטל פייסע דעם חזנס) הוא הרומן האחרון של קלאסיקון ספרות יידיש שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומוטל בן פייסי החזן · ראה עוד »
מכתבו של מנחם מנדל
מכתבו של מנחם מֶנְדֶל הוא שיר של נתן אלתרמן, בו מתייחס המשורר למאורעות השואה באירופה, ופורסם במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-9 במרץ 1945.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומכתבו של מנחם מנדל · ראה עוד »
מיקולאייב
מִיקוֹלַאיִיב (באוקראינית: Микола́їв) או נִיקוֹלַייֵב (ברוסית: Никола́ев) היא עיר באוקראינה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומיקולאייב · ראה עוד »
מיכאיל שמבדל
מיכאיל אברמוביץ' שַׁמְבַּדָל (ברוסית: Михаил Абрамович Шамбадал, שמו היהודי: פסח מנדל שמבדל; 6 באוגוסט 1891, הומל, בלארוס, האימפריה הרוסית – 27 באפריל 1964, מוסקבה) היה סופר, משורר, מתרגם ועיתונאי יהודי-סובייטי בשפות רוסית ויידיש.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ומיכאיל שמבדל · ראה עוד »
אנסמבל הרצליה
#הפניה תיאטרון אנסמבל הרצליה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואנסמבל הרצליה · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואנטישמיות · ראה עוד »
אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו
האנדרטה במבט אווירי אתר הזיכרון במבט מבחוץ מבט מתוך מרכזה של האנדרטה האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו (בגרמנית: Denkmal für die ermordeten Juden Europas), הידועה גם כאנדרטת השואה, היא יד זיכרון שהוקמה בברלין ליהודים שנרצחו בשואה, ותוכננה על ידי האדריכל פיטר אייזנמן.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וארצות הברית · ראה עוד »
אריה אהרוני
אריה אהרוני (27 באוקטובר 1923 – 13 במרץ 2019) היה סופר, עורך, מתרגם שירה וסיפורת מיידיש, רוסית ואנגלית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואריה אהרוני · ראה עוד »
אל מלא רחמים
"אל מלא רחמים" הוא נוסח של תפילת הזכרת נשמות הנהוגה בקהילות אשכנז המזרחי, שאותה אומר החזן לעילוי נשמתם של נפטרים, בעת הלוויה, בעת העלייה לקברו של הנפטר, בימי זיכרון ובמקרים נוספים שבהם מזכירים את זכר הנפטר.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואל מלא רחמים · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אברהם רייזן
אברהם (אברום) רייזן (בכתיב יידי: אַבֿרהם רייזען; בבלרוסית וברוסית: Абрам Рэйзен; לעיתים גם: רייזין (Рейзин), ריזין או ריזן; 1 באפריל 1876, קוידנוב, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 31 במרץ 1953, ניו יורק) היה משורר יידיש, מספר, סופר ילדים ומחזאי, עורך ועיתונאי יהודי-אמריקאי ממוצא מזרח אירופי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואברהם רייזן · ראה עוד »
אברהם ליס
אברהם לִיס (31 במאי 1913, ביאליסטוק, פולין – 24 באוקטובר 1998, תל אביב) היה מבקר ספרות ומסאי יידי ישראלי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואברהם ליס · ראה עוד »
אומן (עיר)
אוּמן (באוקראינית: Умань; בפולנית: Humań) היא עיר במרכז אוקראינה במחוז צ'רקאסי, ושוכנת בחבל הארץ המזרח-אירופאי ההיסטורי פודוליה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואומן (עיר) · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אופירה הניג
אופירה הניג (נולדה ב-6 במרץ 1960) היא במאית תיאטרון ישראלית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואופירה הניג · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואוקראינה · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואודסה · ראה עוד »
אודיטוריום
אודיטוריום האודיטוריום של טנריפה אוֹדִיטוֹרְיוּם או אוֹדִיטוֹרְיוֹן (בלטינית Auditorium, רבים Auditoria) הוא אולם המשמש לעריכת כנסים, מופעי אומנות, הרצאות ואירועים אחרים.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואודיטוריום · ראה עוד »
איה קפלן
איה קפלן (נולדה ב-6 ביוני 1980) היא במאית תיאטרון, מרצה ומחזאית ישראלית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ואיה קפלן · ראה עוד »
נס בעיירה
נס בעיירה או טופלה טוטוריטו (בגרסה האנגלית: Topelle) הוא סרט מוזיקלי ישראלי, סרט לכל המשפחה, משנת 1968 בבימויו של ליאו פילר ובהפקתו של מנחם גולן.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ונס בעיירה · ראה עוד »
נתן אלתרמן
נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ונתן אלתרמן · ראה עוד »
נתניה
כיכר העצמאות במיקומה הראשון (2010) כיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית. צילום של חוף סירונית מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר חוף הים בנתניה – מבט מכיוון צפון נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ונתניה · ראה עוד »
נחמן סירקין
מצבת קברו בבית הקברות כנרת נחמן סירקין (ברוסית: Нахман Сыркин; י"ח בשבט ה'תרכ"ח, 11 בפברואר 1868 (לפי הלוח היוליאני) – ז' באלול ה'תרפ"ד, 6 בספטמבר 1924) היה הוגה דעות ואחד מאבות הציונות הסוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ונחמן סירקין · ראה עוד »
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ונורית גוברין · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וניו יורק · ראה עוד »
סאטירה
ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וסאטירה · ראה עוד »
ספרות יידיש
ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וספרות יידיש · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וספרית פועלים · ראה עוד »
ספריית פועלים
#הפניה ספרית פועלים.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וספריית פועלים · ראה עוד »
סל תרבות ארצי
סל תרבות ארצי היא תוכנית חינוכית החושפת את תלמידי ישראל, מגיל הגן ועד י"ב, לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמלי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וסל תרבות ארצי · ראה עוד »
סלון ספרותי
"הסלון של מאדאם ז'ופרן ב-1755", ציור מאת Anicet-Charles-Gabriel Lemonnier, משנת 1812 סלון ספרותי הוא מונח תרבותי-היסטורי המתייחס להתכנסות של אינטלקטואלים, בעיקר סביב נשות חברה משפיעות, לדיון מפרה בנושאים ספרותיים ופילוסופיים.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וסלון ספרותי · ראה עוד »
סטמפניו
ווילנה, 1928 סטֶמפֶּניוּ (ביידיש: סטעמפעניו) הוא רומן קצר של שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וסטמפניו · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וסופר · ראה עוד »
סוחר
פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וסוחר · ראה עוד »
סיפורת
סיפורת היא מכלול של יצירות הכתובות בפרוזה (להבדיל משירה), שעלילתן אינה אמיתית אלא פרי דמיונו של הסופר (להבדיל מיצירות להן יש יסוד מבוסס מציאות, כמו ביוגרפיות, היסטוריות וכיוצא בזה).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וסיפורת · ראה עוד »
סיימון אנד שוסטר
סיימון ושוּסטֶר (באנגלית: Simon & Schuster) היא חברת הוצאה לאור אמריקאית שנוסדה בניו יורק בשנת 1924 בידי המו"לים היהודים ריצ'רד ל' סיימון ומ' לינקולן שוסטר.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וסיימון אנד שוסטר · ראה עוד »
עמרי ניצן
עמרי ניצן (1950 – 24 ביולי 2021) היה במאי תיאטרון ישראלי, מנהלו האמנותי של התיאטרון הקאמרי בשנים 1993–2019.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ועמרי ניצן · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ועם עובד · ראה עוד »
עתון 77
עתון 77 הוא ירחון לספרות ולתרבות, שנוסד על ידי המשורר והעורך יעקב בסר בשנת 1977, ומכאן שמו.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ועתון 77 · ראה עוד »
עלי כינור
"עלי כינור" הוא אחד מסיפורי הילדות של הסופר שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ועלי כינור · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ועברית · ראה עוד »
עיצוב במה
עיצוב במה הוא ענף במקצועות העיצוב העוסק בתכנון תפאורה, תלבושות, אביזרים ותאורה במסגרת אמנות הבמה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ועיצוב במה · ראה עוד »
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ועיתון · ראה עוד »
עיתון 77
#הפניה עתון 77.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ועיתון 77 · ראה עוד »
פנטזיה
ספר פנטזיה משנות הארבעים פנטזיה (מאנגלית: Fantasy – דמיון, דמיוני, בעברית קרויה היזיון) היא סוגה ספרותית, שבה העלילה תלויה בקיומם של דברים שמקובל במדע המודרני לראותם כבלתי-אפשריים או כבלתי-קיימים, כמו שדים, קסמים, דרקונים, חדי-קרן, יצורים וישויות בני אלמוות, אל-מתים, מפלצות וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ופנטזיה · ראה עוד »
פסל (מקצוע)
הפסל אהרון אשכנזי עם פסלו פַּסָּל הוא אמן היוצר פסלים, כלומר עוסק בפיסול, כמקצוע או כתחביב.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ופסל (מקצוע) · ראה עוד »
פרעות "המאות השחורות"
#הפניה המאות השחורות#פרעות המאות השחורות.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ופרעות "המאות השחורות" · ראה עוד »
פריאסלאב
פריאסלאב (באוקראינית: Переяслав, עד 2019 נקראה פריאסלאב-חמלניצקי (Переяслав-Хмельницький)) היא עיר עתיקה במחוז קייב במרכז אוקראינה הממוקם במקום חיבור הנהרות אלטה (Альта) וטרוביז' (Трубі́ж) כ-95 ק"מ דרומית לקייב.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ופריאסלאב · ראה עוד »
פונדק
פונדק ברומניה מהמאה ה-19 פונדק הוא מבנה שבו יכולים עוברי דרכים ומטיילים לקבל מקום לינה ולצרוך מזון ומשקה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ופונדק · ראה עוד »
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ופיליטון · ראה עוד »
צאר
צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וצאר · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וצפת · ראה עוד »
קווינס
קווינס (באנגלית: Queens) הוא אחד מחמשת רובעי העיר ניו יורק, המזרחי ביותר והגדול שבהם מבחינת שטחו.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וקווינס · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וקייב · ראה עוד »
קייב (מחוז)
מחוז קייב (באוקראינית: Київська область) הוא מחוז במרכז אוקראינה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וקייב (מחוז) · ראה עוד »
רומן
רומן הוא סוגה ספרותית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ורומן · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ורוסית · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ורוסיה · ראה עוד »
רות דר
רות דר, מעצבת תפאורה ותלבושות (נולדה ב-10 באוקטובר 1941).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ורות דר · ראה עוד »
שמ"ר
יעקב אפשטיין משנת 1902 נחום-מאיר שַייקֶביץ' (ביידיש: נחום-מאיר שײַקעוויטש; 18 בדצמבר 1849 ניאסוויז' – 25 בנובמבר 1905, ניו יורק), הידוע גם בשם העט שמ"ר (מבוטא "שוֹמר"), היה סופר מחזאי יידי שחי ברוסיה ובשנותיו האחרונות בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ושמ"ר · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ושם עט · ראה עוד »
שלום אש
שלום אש (1 בנובמבר 1880 – 10 ביולי 1957) היה סופר יידיש יליד פולין, שחי ופעל בעיקר בה ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ושלום אש · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ושטעטל · ראה עוד »
שחפת
שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ושחפת · ראה עוד »
תרע"ו
#הפניה ה'תרע"ו.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ותרע"ו · ראה עוד »
תרפ"ח
#הפניה ה'תרפ"ח.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ותרפ"ח · ראה עוד »
תרי"ט
#הפניה ה'תרי"ט.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ותרי"ט · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ותחום המושב · ראה עוד »
תיאטרון חיפה
סמליל קודם של התיאטרון, ששימש עד אמצע העשור השני של המאה ה-21 אירוע לרגל חגיגות היובל של התיאטרון, שנערך בהשתתפות שחקני העבר וההווה של התיאטרון, ושודר בערוץ 2 התיאטרון העירוני חיפה (או "תיאטרון חיפה", כפי שהוא נקרא החל מראשית שנות ה-2000) הוא התיאטרון העירוני של העיר חיפה, והתיאטרון העירוני הראשון בישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ותיאטרון חיפה · ראה עוד »
תיאטרון גשר
כפר", 1996 ההצגה "שלוש אחיות", 1997 ההצגה "שלוש אחיות", 1997 תיאטרון גשר (ברוסית: театр Гешер) הוקם כתיאטרון דו-לשוני, עברי-רוסי, הפועל בישראל, מיסודו של הבמאי יבגני אריה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ותיאטרון גשר · ראה עוד »
תיאטרון יידישפיל
יידישפיל (ביידיש: הלחם של "משחק" ו"יידיש") הוא תיאטרון יידיש הפועל בתל אביב מאז שנת 1987.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ותיאטרון יידישפיל · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ולבוב · ראה עוד »
לוי אשכול
לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ולוי אשכול · ראה עוד »
טביה החולב
#הפניה טוביה החולב.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וטביה החולב · ראה עוד »
טוביה החולב
כריכת הספר טוביה החולב ביידיש, מוסקבה, 1947. הכתיב בהתאם לאיות היידי הסובייטי, הפונטי ונטול הרכיבים העבריים, ברוח הייבסקציה. כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב) טוביה החולב (מיידיש: טֶבֿיֶה/טעוויע דער מילכיקער; תרגום מילולי: "טוביה העוסק במכירת מוצרי חלב") הוא גיבורו של רומן מאת הסופר שלום עליכם שנכתב ופורסם בהמשכים; הפרק הראשון שלו נכתב בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר. הרומן נפרש על גבי כמה שנים בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, והמרחב בו הוא מתקיים הוא תחום המושב ברוסיה, האזור בו חיו אז יהודי האימפריה. הרומן מתאר מציאות היסטורית עמוסת תהפוכות, שבה יהודים רבים נטשו את בתיהם וכפריהם והגרו למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וטוביה החולב · ראה עוד »
טוביה ושבע בנותיו
תמונה מן הסט. ניסים לאון, ציון חן, מייקל הרטמן, שמעון ארמה, טובה דרורי ויהודית סולה טוביה ושבע בנותיו הוא סרט ישראלי משנת 1968 בבימויו של מנחם גולן.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וטוביה ושבע בנותיו · ראה עוד »
ז'יטומיר
ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וז'יטומיר · ראה עוד »
זאב שביידל
זאב שְביידֶל (נולד ב-25 באפריל 1976 בבלארוס) הוא קרימינולוג ופובליציסט ישראלי, העוסק בטיפול ובכתיבה, פעיל וחוקר הקהילה הדתית ההומוסקסואלית בישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וזאב שביידל · ראה עוד »
זלמן ארן
זלמן (זיאמה) ארן (לשעבר אהרונוביץ') (1 במרץ 1899, י"ח באדר תרנ"ט, יוזובקה, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 6 בספטמבר 1970, ה' באלול תש"ל) היה מנהיג ציוני סוציאל-דמוקרטי, פוליטיקאי ומחנך ישראלי יליד אוקראינה, חבר הכנסת מטעם מפא"י.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וזלמן ארן · ראה עוד »
זכרון יעקב
זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וזכרון יעקב · ראה עוד »
חמלה
השומרוני הטוב, ג'אקומו קונטי חמלה היא רגש המבטא תחושה של השתתפות בסבל, המלווה לרוב ברצון להקל או להפחית מן הסבל של האחר; ביטוי של טוב־לב מיוחד כלפי הסובל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וחמלה · ראה עוד »
חנא שמרוק
קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וחנא שמרוק · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וחנוכה · ראה עוד »
חיי היומיום
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וחיי היומיום · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בנק אנגלו-פלשתינה
בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ובר מצווה · ראה עוד »
ברטה ימפולסקי
מרקמן וימפולסקי בסטודיו של ולנטינה ארכיפובה-גרוסמן, ספטמבר 1953. אוסקר טאובר, מתוך ארכיון ברטה ימפולסקי והלל מרקמן ברטה יַמפּוֹלסקי (נולדה ב-1934) היא רקדנית וכוריאוגרפית ישראלית, מייסדת הבלט הישראלי יחד עם בעלה הלל מרקמן.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וברטה ימפולסקי · ראה עוד »
ברוקלין
ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וברוקלין · ראה עוד »
בל קאופמן
בלה "בל" קאופמן (באנגלית: Bella "Bel" Kaufman; 10 במאי 1911 – 25 ביולי 2014) הייתה סופרת אמריקאית ממוצא יהודי-רוסי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ובל קאופמן · ראה עוד »
בורסה לניירות ערך
מסך המציג את שערי המניות בבורסת המבורג, אוקטובר 2004 בורסה לניירות ערך היא גוף עסקי, לרוב חברה בע"מ, המקיימת שוק מוסדר למסחר בניירות ערך.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ובורסה לניירות ערך · ראה עוד »
בירוביג'ן
בירוביג'ן (ברוסית: Биробиджа́н; ביידיש: ביראָבידזשאן) היא בירת המחוז היהודי האוטונומי שבמזרח הרחוק הרוסי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ובירוביג'ן · ראה עוד »
בית שלום עליכם
בית שלום עליכם הוא מרכז לתרבות היידיש שהוקם בתל אביב בשנת 1966, ונקרא על שמו של הסופר היידי הנודע שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ובית שלום עליכם · ראה עוד »
גרוטסקה
קתדרלת נוטרדאם דה פארי שלוש דמויות גרוטסקיות מאת רומולוס מטדדה בגני בובולי גרוֹטֶסקה (מצרפתית: Grotesque) הוא מונח בעל מספר פירושים.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וגרוטסקה · ראה עוד »
גדעון שמר
לוחית זיכרון על ביתו של גדעון שמר גדעון שמר (24 במאי 1928 – 21 בפברואר 2008) היה שחקן, במאי, מפיק, מדבב וקריין ישראלי. חתן "פרס מסקין" ו"פרס שייבר" לתיאטרון.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וגדעון שמר · ראה עוד »
דן מירון
דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ודן מירון · ראה עוד »
דרור בורשטיין
דרור בורשטיין. תצלום: בן קלמרדרור בּוּרשטיין (נולד ב-27 באפריל 1970) הוא סופר ישראלי, עורך, ופרופסור חבר לספרות באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ודרור בורשטיין · ראה עוד »
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ודב סדן · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דורון קורן
דורון קורן (נולד ב-30 בינואר 1954) הוא מבקר ספרות ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ודורון קורן · ראה עוד »
דורי מנור
דורי מנור (נולד ב-11 בספטמבר 1971 בתל אביב) הוא משורר, עורך, סופר, מתרגם, מסאי וחוקר ספרות ישראלי, חתן פרס יהודה עמיחי למשוררים עבריים ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ודורי מנור · ראה עוד »
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ודוד אסף · ראה עוד »
דוד פרישמן
דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ודוד פרישמן · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והמאה ה-20 · ראה עוד »
המרכז האקדמי שלם
המרכז האקדמי שלם (באנגלית: Shalem College) הוא מכללה אקדמית שקיבלה היתר להענקת תארים ראשוני מאת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והמרכז האקדמי שלם · ראה עוד »
המרכז הלאומי לספרי יידיש
#הפניה המרכז לספרי יידיש.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והמרכז הלאומי לספרי יידיש · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והמליץ · ראה עוד »
המכללה האקדמית אחוה
לוגו מעוצב לכבוד 50 שנה למכללה המכללה האקדמית אחוה היא מכללה אקדמית ציבורית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והמכללה האקדמית אחוה · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והארץ · ראה עוד »
האחים שמיר
האחים גבריאל ומקסים שמיר היו מעצבים גרפיים בארץ ישראל מאמצע שנות ה-30 עד תחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והאחים שמיר · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרות היידית
#הפניה ספרות יידיש.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והספרות היידית · ראה עוד »
הספריה החדשה
"העיר והבית" מאת נטליה גינצבורג, בהוצאת "הספריה החדשה" הספריה החדשה, בעריכת מנחם פרי, היא סדרה לסיפורת, מקורית ומתורגמת, פרי שיתוף-פעולה בין הוצאת הקיבוץ המאוחד לספרי סימן קריאה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והספריה החדשה · ראה עוד »
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות היהודית היה ויכוח ציבורי שהתנהל בעיתונות העברית אודות מעמדה של לשון העם, היידיש, לעומת העברית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והפולמוס על מעמד היידיש בספרות · ראה עוד »
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והצבי · ראה עוד »
הקהילה היהודית בווילנה
#הפניה יהדות וילנה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והקהילה היהודית בווילנה · ראה עוד »
השקפה (כתב עת)
כתב העת "השקפה" השקפה היה כתב עת שיצא לאור על ידי אליעזר בן-יהודה בין השנים 1896–1908 (עם הפסקה של שנה וחצי בין אמצע 1900 ועד 1902).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והשקפה (כתב עת) · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והשואה · ראה עוד »
התיאטרון הקאמרי
לוגו הקאמרי לרגל חגיגות ה-70 הכניסה לתיאטרון פוסטר ההכרזה על פרס ישראל לקאמרי, 2005תמונה להחלפההתיאטרון הקאמרי הוא התיאטרון העירוני של תל אביב, המהווה אחד מהתיאטראות הגדולים והחשובים בישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והתיאטרון הקאמרי · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הומור
הפסל "צחוק מדהים" בוונקובר, קנדה הומור הוא צורת תקשורת המשמשת לגרימת צחוק.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והומור · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת אפיק
#הפניה אפיק - ספרות ישראלית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והוצאת אפיק · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והוצאת שוקן · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והוצאת דביר · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם והוצאה לאור · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וורשה · ראה עוד »
ולוול טשרנין
וֶלוְול (זאב) טשֶרנין (נכתב גם וולוול, ועלוול, וועלוול; ביידיש: וועלוול טשערנין; ברוסית: Велвл Чернин; נולד ב–1958) הוא משורר יידיש, אתנוגרף, מתרגם ומבקר ספרות ישראלי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וולוול טשרנין · ראה עוד »
כ"ו באדר א'
#הפניהכ"ו באדר.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וכ"ו באדר א' · ראה עוד »
כנר על הגג
שם המחזה ניתן לו בהשראת הציור "הכנר" מאת מארק שאגאל (1912)תמונה להחלפה כנר על הגג (באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא מחזמר המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" מאת הסופר היהודי שלום עליכם.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וכנר על הגג · ראה עוד »
כנר על הגג (סרט)
כנר על הגג (באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי שהופק ובוים על ידי נורמן ג'ואיסון.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וכנר על הגג (סרט) · ראה עוד »
כתריאליבקה
שלום עליכם כתריאליבקה (ביידיש: כתרילעווקע, נהגה: Kasrilevke) הוא שמה הספרותי של עיירת ילדותו של הסופר היידי שלום עליכם, שנקראה וורונקוב (Вороньков).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וכתריאליבקה · ראה עוד »
כולרה
כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת, הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים מרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וכולרה · ראה עוד »
כוכבים תועים (רומן)
כוכבים תועים (ביידיש: בלאָנזשענדע שטערן) הוא רומן מאת הסופר שלום עליכם, שתורגם למספר שפות.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וכוכבים תועים (רומן) · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וי"ל פרץ · ראה עוד »
י' באייר
שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וי' באייר · ראה עוד »
יעקב דינזון
דינזון עם שחקני התיאטרון היהודי של וילנה יעקב דינזון וי"ל פרץ מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יעקב דִינֵזוֹן (ביידיש: יענקֶב דינעזאהן; בכתב רוסי: Яков Динезон; 1858?, נובי-זאגור, מחוז קובנה, האימפריה הרוסית (בתחומי ליטא של ימינו) – 29 באוגוסט 1919 ורשה, פולין) היה סופר יידיש, מורה, איש חינוך ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויעקב דינזון · ראה עוד »
יצחק בקון
יצחק בָּקוֹן (29 במאי 1919 - 24 במאי 2013) היה חוקר ספרות עברית ויידית ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויצחק בקון · ראה עוד »
יצחק דב ברקוביץ
יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »
ישראל ברטל
ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וישראל ברטל · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויד ושם · ראה עוד »
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם וידיעות ספרים · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהושע סובול
יהושע סוֹבּוֹל (נולד ב-24 באוגוסט 1939) הוא מחזאי, במאי תיאטרון, תסריטאי, סופר, עיתונאי ופזמונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויהושע סובול · ראה עוד »
יהושע חנא רבניצקי
ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »
יהודה ליב מגנס
#הפניה יהודה לייב מאגנס.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויהודה ליב מגנס · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויהודים · ראה עוד »
יוסף רוזנבלט
יוסלה רוזנבלט בשנת 1918. יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (ביידיש: יאָסעלע ראָזענבלאַט; 9 במאי 1882 כ' באייר ה'תרמ"ב – 19 ביוני 1933 כ"ה בסיוון ה'תרצ"ג) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי החזנים האשכנזיים בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויוסף רוזנבלט · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ויידיש · ראה עוד »
13 במאי
13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו13 במאי · ראה עוד »
15 במאי
15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו15 במאי · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1859 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1881 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1883 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1888 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1889 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1890 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1891 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1895 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1909 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1910 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1915 · ראה עוד »
1916
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1916 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1942 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1959 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1966 · ראה עוד »
1968
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1968 · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1975 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1981 · ראה עוד »
1995
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1995 · ראה עוד »
1996
ינואר.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1996 · ראה עוד »
1997
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו1997 · ראה עוד »
2 במרץ
2 במרץ הוא היום ה-61 בשנה (62 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו2 במרץ · ראה עוד »
2001
פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו2001 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו2011 · ראה עוד »
2017
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלום עליכם ו2017 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שלום_עליכם
