גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: משה שמיר, משורר, מתרגם, מבצע עובדה, אקו"ם, איסר הראל, סופר, עמוס עוז, עברית, עיתונאי, פרס אקו"ם, פרס קוגל, פרס ביאליק, צרפת, רימון (שבועון), שנות ה-40 של המאה ה-20, שלזיה, שבוע הספר העברי, תרצה טנאי, תל אביב-יפו, לוחית זיכרון, חנוך ברטוב, במחנה, בית העלמין ירקון, ביילסקו-ביאלה, דבר (עיתון), דבר לילדים, דוד שחר, הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, העלייה החמישית, העולם הזה, הרפובליקה הפולנית השנייה, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הוצאת כרמל, היינריך היינה, כתב צבאי, יצחק אוורבוך-אורפז, ילקוט הרעים, ידיעות אחרונות, יהושע בר-יוסף, יהושע ברנדשטטר, 10 בינואר, 1919, 1929, 1939, 1944, 1947, 1948, 1949, ..., 1956, 1966, 1967, 1973, 1985, 1998, 2000, 27 בנובמבר. להרחיב מדד (8 יותר) »
משה שמיר
לוחית זיכרון בפתח ביתו של משה שמיר ברח' קהילת סופיה 16 בתל אביב משה שמיר (י"ב באלול ה'תרפ"א, 15 בספטמבר 1921 – ג' באלול ה'תשס"ד, 21 באוגוסט 2004) היה סופר, סופר ילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ומשה שמיר · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ומשורר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ומתרגם · ראה עוד »
מבצע עובדה
שלט דרכים בכניסה לאום רשרש, מרץ 1949 מטוסי פייפר בשדה אברהם, במהלך המבצע קבוצת חיילים מגדוד 19 של גולני במהלך מבצע עובדה כוח מגדוד 19 (הממוכן), של חטיבת גולני, בעת מבצע עובדה, 9 במרץ 1949. נחום שריג (יושב על הכיסא מימין) ונחום גולן (על הכיסא השמאלי), בתחנת המשטרה בטאבה בתום מבצע עובדה, מרץ 1949 הנפת דגל הלאום בידי חטיבת גולני דוד בן-גוריון, יגאל אלון, יצחק בן-צבי ויצחק רבין עם חיילים, מספר חודשים לאחר כיבוש אום רשרש, יוני 1949 מבצע עוּבדה (נערך מ-6 עד 10 במרץ 1949) היה אחרון המבצעים של צה"ל במלחמת העצמאות, אשר נערכו כנגד אויב, ובו נכבשו הנגב הדרומי ודרום עמק הערבה, לרבות אילת.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ומבצע עובדה · ראה עוד »
אקו"ם
אקו"ם (ראשי תיבות: אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו"לים) היא אגודה הפועלת לשמירת זכויותיהם של היוצרים הישראלים מתחומי המוזיקה, הספרות והמו"לים הישראליים למוזיקה.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ואקו"ם · ראה עוד »
איסר הראל
איסר הראל (הלפרין) (30 בנובמבר 1911, ט' בכסלו ה'תרע"ב – 18 בפברואר 2003, ט"ז באדר א' ה'תשס"ג) היה איש מודיעין ישראלי, מאבות קהילת המודיעין הישראלית, ראש השב"כ הראשון, ראש המוסד השני וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ואיסר הראל · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי וסופר · ראה עוד »
עמוס עוז
עמוס עוז (קלוזנר) (4 במאי 1939, ט"ו באייר ה'תרצ"ט – 28 בדצמבר 2018, כ' בטבת ה'תשע"ט) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ועמוס עוז · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ועברית · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ועיתונאי · ראה עוד »
פרס אקו"ם
פרס אקו"ם הוא תחרות נושאת פרסים ישראלית בתחומי היצירה.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ופרס אקו"ם · ראה עוד »
פרס קוגל
פרס קוּגֶל הוא פרס לספרות ולספרי מדע המוענק על ידי עיריית חולון משנת 1952.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ופרס קוגל · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ופרס ביאליק · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי וצרפת · ראה עוד »
רימון (שבועון)
רימון הוא שמו של שבועון שהחל לצאת לאור בישראל בשנת 1956 ביוזמה ובמימון של השב"כ, כשבועון מתחרה לשבועון "העולם הזה", ונסגר כעבור שנה וחצי.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ורימון (שבועון) · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שלזיה
שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien,, בצ'כית: Slezsko) היא אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ושלזיה · ראה עוד »
שבוע הספר העברי
שבוע הספר העברי 2005, במוזיאון ישראל, ירושלים שבוע הספר העברי הוא אירוע המתקיים בישראל מדי שנה במהלך חודש יוני, במסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם מיוצגות מרבית הוצאות הספרים בישראל, המוכרות את ספריהן במחירים מוזלים.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ושבוע הספר העברי · ראה עוד »
תרצה טנאי
תרצה טנאי (2 ביולי 1920 – 1 ביולי 2009) הייתה מאיירת וציירת ישראלית.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ותרצה טנאי · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לוחית זיכרון
לוחית זיכרון, לוחית הנצחה או לוחית הקדשה (גם: שלט –, לוח –) היא לוח הקבוע בחזית בניין (בספרדית: פסאדה), על אנדרטה, ברצפה, מדרכה או דרך, והנושא כיתוב המנציח אנשים שנהרגו, אישיות (במקרים רבים במקום שבו התגוררה, פעלה או נהרגה) או מאורע היסטורי (על פי רוב כזה שהתרחש במקום), או כיתוב המספר על ההיסטוריה של המקום.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ולוחית זיכרון · ראה עוד »
חנוך ברטוב
חנוך ברטוב (13 באוגוסט 1926 – 13 בדצמבר 2016) היה סופר, מתרגם, מחזאי ופובליציסט ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי וחנוך ברטוב · ראה עוד »
במחנה
במחנה, גיליון מחתרתי 1941, ארכיון ההגנה שער במחנה של גיליון 1 באוגוסט 2013 שער עיתון במחנה מיוני 2011. בשער האלופה הראשונה בצה"ל אורנה ברביבאי במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ובמחנה · ראה עוד »
בית העלמין ירקון
מפת בית הקברות מ-2011, במפה נראים 3 שערי בית הקברות: שער הרחמים בדרום בית הקברות, שער הגאולה במערב ושער החסד במזרח. בית העלמין ירקון ממועד פתיחתו בשנת 1991 הוא בית העלמין המרכזי של גוש דן.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ובית העלמין ירקון · ראה עוד »
ביילסקו-ביאלה
ביילסקו-ביאלה (בפולנית: Bielsko-Biała; בגרמנית: Bielitz-Biala; בצ'כית: Bílsko-Bělá; ביידיש: ביאלה-ביליץ) היא עיר מרכזית בדרום פולין, שאוכלוסייתה מונה קרוב ל-180,000 נפש ומעל 700,000 באזור המטרופולין.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי וביילסקו-ביאלה · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דבר לילדים
דבר לילדים היה שבועון פופולרי לילדים מבית "דבר".
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ודבר לילדים · ראה עוד »
דוד שחר
דוד שחר (17 ביוני 1926 - 2 באפריל 1997) היה סופר ישראלי בשפה העברית, מרצה, מתרגם ועורך.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ודוד שחר · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי והארץ · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי והעלייה החמישית · ראה עוד »
העולם הזה
חיילים קוראים את השבועון "העולם הזה", במועדון החייל בתל אביב, 1948 "העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937–1993.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי והעולם הזה · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי והוצאת כרמל · ראה עוד »
היינריך היינה
היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי והיינריך היינה · ראה עוד »
כתב צבאי
הלן קירפטריק, 1944 כתב צבאי הוא עיתונאי, כתב שטח (קורספונדנט) המדווח מאירועי מלחמה וסכסוך, הגדרה זו כוללת גם צלמי עיתונות העוסקים בתיעוד ודיווח מזירות לוחמה באמצעות צילום מלחמה.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי וכתב צבאי · ראה עוד »
יצחק אוורבוך-אורפז
יצחק אוורבוך-אורפז (15 באוקטובר 1921 – 14 באוגוסט 2015) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות לשנת 2005.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ויצחק אוורבוך-אורפז · ראה עוד »
ילקוט הרעים
ילקוט הרֵעים היה כתב עת ספרותי (שנתון) שיצא לאור בין השנים 1942 (תש"ב) ו-1946 (תש"ו).
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי וילקוט הרעים · ראה עוד »
ידיעות אחרונות
בית ידיעות אחרונות החדש בראשון לציון ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מ-11 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי וידיעות אחרונות · ראה עוד »
יהושע בר-יוסף
יהושע בר-יוסף (29 במאי 1912 – 7 באוקטובר 1992) היה סופר עברי, מחזאי, מבקר ועיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ויהושע בר-יוסף · ראה עוד »
יהושע ברנדשטטר
רעידת האדמה שפקדה את הארץ ב-1927 ושוקם אחריה. יהושע ברנדשטטר (25 בדצמבר 1891 – 29 באפריל 1975) היה חלוץ וחקלאי, חבר קיבוץ ואיש תיאטרון, מנהל "הבימה" בשנות ה-30, מפיק סרטים וצייר, אמן נאיבי.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ויהושע ברנדשטטר · ראה עוד »
10 בינואר
10 בינואר הוא היום העשירי בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו10 בינואר · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1919 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1929 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1939 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1944 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1947 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1948 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1949 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1956 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1966 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1967 · ראה עוד »
1973
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1973 · ראה עוד »
1985
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1985 · ראה עוד »
1998
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו1998 · ראה עוד »
2000
שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו2000 · ראה עוד »
27 בנובמבר
27 בנובמבר הוא היום ה-331 בשנה בלוח הגרגוריאני (332 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שלמה טנאי ו27 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_טנאי
