גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
146 יחסים: HebrewBooks, מנהג, מסכת קידושין, מסכת שבת, מסכת חולין, מסכת בבא קמא, מסכת בבא בתרא, מסכת ביצה, מסכת גיטין, מסכת כתובות, מסכת יבמות, מעמד הר סיני, מרים שפירא, משפחת לוריא, משה מת, משה אביגדור שולוואס, משה צינוביץ, משה שטיינשניידר, מטה משה (ספר), מהר"ל מפראג, מוצאי שבת, אפרים פיש, אפיטף, ארבעת המינים, ארבעה טורים, אלחנן ריינר, אליהו בעל שם מחלם, אברהם אפשטיין, אוסטרוה, אוליקה, אייזיק הירש וייס, נתן גורן, ספר מצוות גדול, סלוצק, סיני (כתב עת), עם הספר (הוצאת ספרים), עלי ספר, עזרת נשים (בית כנסת), פראג, פרעמישלא, פרשנות התלמוד הבבלי, פוסק, פולין, פוזנא, פירוש רש"י לתורה, פילוסופיה, צמח דוד, צבי גרץ, קרקוב, קלמן הברקשטן, ..., קבלה, קודיפיקציה, רמ"א, רמב"ם, ראש ישיבה, ראשונים, ראובן מרגליות, רש"י, רב אשי, רבנו תם, רבינא, ש"א הורודצקי, שמעון פדרבוש, שמעון וולף אוירבך, שמחה אסף, שמואל אבא האראדעצקי, שמואל אבא הורודצקי, שאלות ותשובות, שם הגדולים, שני לוחות הברית (ספר), שערי אורה, שערי דורא, שלמה אפרים מלונטשיץ, שלום שכנא מלובלין, שולחן ערוך, שיטת הפלפול, תאוריה, תוכחה, תיקו, לולב, לובמלא, לובלין, לוי גינצבורג, ליטא, טורבין, זמירות ופיוטים לשבת, חזרה בתשובה, חיים בן בצלאל, חיים דייטשמן, חיים יוסף דוד אזולאי, בנימין אהרן סלניק, ברסט ליטובסק, בריסק דליטא, גרמניה, גט, גדול הדור, דקדוק, דב ליפץ, דברי ימי ישראל, דוד, דוד גנז, דיין (הלכה), ה'ר"ע, ה'שע"ו, ה'שצ"ג, ה'שצ"ו, ה'של"ד, המאה ה-16, המאה ה-18, המגיד, האיחוד הפולני-ליטאי, הספרייה הלאומית, הרמ"א, הטור, הדוכסות הגדולה של ליטא, הוצאת פלדהיים, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, היילברון, וורמייזא, ווהלין, וויען, כלי יקר, י"ב בכסלו, יצחק מדורא, יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק קלויבר, יצחק רפאל, ישיבת ההסדר שעלבים, ישיבה, יהדות אשכנז, יהדות ליטא, יהושע פלק כץ, יוסף קארו, יוחנן לוריא, 1510, 1539, 1544, 1553, 1573, 1581, 1587, 1616, 1633, 1636, 7 בנובמבר. להרחיב מדד (96 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וHebrewBooks · ראה עוד »
מנהג
מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומנהג · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת בבא קמא
#הפניה בבא קמא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת בבא קמא · ראה עוד »
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת ביצה · ראה עוד »
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת גיטין · ראה עוד »
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת כתובות · ראה עוד »
מסכת יבמות
ללא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומסכת יבמות · ראה עוד »
מעמד הר סיני
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומעמד הר סיני · ראה עוד »
מרים שפירא
מרים שפירא הייתה ראש ישיבה באלזס במאה ה-14, אם משפחת לוריא המפורסמת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומרים שפירא · ראה עוד »
משפחת לוריא
משפחת לוריא היא משפחה יהודית אשכנזית מיוחסת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשפחת לוריא · ראה עוד »
משה מת
רבי משה מת (שי"א לערך - שס"ו), מחכמי פולין ותלמידו של המהרש"ל, מחבר הספר מטה משה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשה מת · ראה עוד »
משה אביגדור שולוואס
פרופ' משה אביגדור שוּלוַואס (בפולנית: Moszek Awigdor Szulwas; באנגלית: Moses Avigdor Shulvass; 29 ביולי 1909, פלונסק, פולין – 22 באפריל 1988, אוונסטון, אילינוי) היה מחנך והיסטוריון של תולדות עם ישראל, בעיקר יהדות איטליה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשה אביגדור שולוואס · ראה עוד »
משה צינוביץ
משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשה צינוביץ · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
מטה משה (ספר)
הספר מטה משה הוא ספר הלכה מתקופת האחרונים שחיבר רבי משה מת (ה'שי"א לערך - ה'שס"ו), מחכמי פולין, תלמידו של המהרש"ל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומטה משה (ספר) · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ומוצאי שבת · ראה עוד »
אפרים פיש
הרב אפרים פיש (וויש) אשכנזי (? – 1596 לערך), היה חתנו של המהרש"ל, אב בית הדין בבריסק והרב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואפרים פיש · ראה עוד »
אפיטף
אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואפיטף · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וארבעת המינים · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וארבעה טורים · ראה עוד »
אלחנן ריינר
אלחנן ריינר (נולד ב-19 בפברואר 1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והמנהל האקדמי של הספרייה הלאומית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואלחנן ריינר · ראה עוד »
אליהו בעל שם מחלם
רבי אליהו ב"ר אהרן יהודה בעל שם מחלם (1520 לערך - 1583) היה מקובל ורב קהילת חלם.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואליהו בעל שם מחלם · ראה עוד »
אברהם אפשטיין
אברהם אֶפּשטיין (ביידיש: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ו' בטבת ה'תר"ב, 19 בדצמבר 1841, קונסטנטין-ישן, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואברהם אפשטיין · ראה עוד »
אוסטרוה
אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואוסטרוה · ראה עוד »
אוליקה
אוליקה (באוקראינית: Олика, בפולנית: Ołyka, בקרב היהודים: אליק) היא עיר בנפת ווהלין באוקראינה, ממזרח ללוצק, ובה כ-3,130 תושבים (2015).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואוליקה · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ונתן גורן · ראה עוד »
ספר מצוות גדול
ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וספר מצוות גדול · ראה עוד »
סלוצק
סלוּצְק (בלארוסית: Слу́цак, או Слуцк; רוסית: Слуцк; פולנית: Słuck), היא עיר במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וסלוצק · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עלי ספר
עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי הוא כתב עת מדעי העוסק בתולדות הדפוס העברי בביבליוגרפיה של הספר העברי בעבר והווה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ועלי ספר · ראה עוד »
עזרת נשים (בית כנסת)
קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופראג · ראה עוד »
פרעמישלא
#הפניה פשמישל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופרעמישלא · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופוסק · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופולין · ראה עוד »
פוזנא
#הפניה פוזנן.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופוזנא · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ופילוסופיה · ראה עוד »
צמח דוד
שער הספר "צמח דוד", פרנקפורט דמיין תנ"ב, 1592 צמח דוד היא כרוניקה היסטורית בשני חלקים שחיבר רבי דוד גנז (1541 - 1613) הכוללת את דברי ימי ישראל ודברי ימי העמים מבריאת העולם ועד לזמנו של המחבר.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וצמח דוד · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וצבי גרץ · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקרקוב · ראה עוד »
קלמן הברקשטן
קלונימוס קלמן הַבֶּרְקַשְׂטְן או הַבֶּרְקַסְטְן היה רב ליטאי-פולני במאה ה-16, שעלה לארץ ישראל והיה הרב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקלמן הברקשטן · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקבלה · ראה עוד »
קודיפיקציה
בעולם המשפט, קודיפיקציה, הוא תהליך יצירתו של קודקס, כלומר כינוס ואיסוף של חוקים קיימים, עריכתם והתאמתם לזמן ולמצב הנוכחי, או יצירה של מערכת חוקים בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וקודיפיקציה · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורמב"ם · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וראשונים · ראה עוד »
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וראובן מרגליות · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורש"י · ראה עוד »
רב אשי
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורב אשי · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורבנו תם · ראה עוד »
רבינא
רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ורבינא · ראה עוד »
ש"א הורודצקי
#הפניה שמואל אבא הורודצקי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וש"א הורודצקי · ראה עוד »
שמעון פדרבוש
הרב שמעון פדרבוש ב-1959 הרב ד"ר שמעון פדרבוש (י"ז בשבט תרנ"ב, 15 בפברואר 1892, נארול - ז' באלול תשכ"ט, 21 באוגוסט 1969, ניו יורק) היה רב, ראש ישיבה עורך תורני ומחבר ספרים פורה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמעון פדרבוש · ראה עוד »
שמעון וולף אוירבך
מצבתו בבית הקברות העתיק בפראג הרב שמעון וולף אוירבך (סביבות ה'ש"י, 1550 – י"ז בחשוון ה'שצ"ב, 12 בנובמבר 1631, פראג) היה רב בכמה ערים במזרח ומרכז אירופה, בהן טורובין, לובמלא, לובלין, פשמישל, פוזנן, וינה ופראג, מרבני "ועד ארבע ארצות" וראש ישיבה בלובלין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמעון וולף אוירבך · ראה עוד »
שמחה אסף
הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמחה אסף · ראה עוד »
שמואל אבא האראדעצקי
#הפניה שמואל אבא הורודצקי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמואל אבא האראדעצקי · ראה עוד »
שמואל אבא הורודצקי
שמואל אבא הוֹרוֹדֶצקי (ברוסית: Городецкий; בכתב לטיני: Horodezky; י' באלול תרל"א, 27 באוגוסט 1871 – כ"ד באייר תשי"ז, 25 במאי 1957) היה חוקר החסידות והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושמואל אבא הורודצקי · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושם הגדולים · ראה עוד »
שני לוחות הברית (ספר)
שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »
שערי אורה
#הפניה יוסף ג'יקטיליה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושערי אורה · ראה עוד »
שערי דורא
שערי דורא הוא ספר הלכה העוסק בהלכות כשרות המזון ("איסור והיתר") וטהרת המשפחה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושערי דורא · ראה עוד »
שלמה אפרים מלונטשיץ
בית העלמין העתיק בפראג רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550 - ז' באדר ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושלמה אפרים מלונטשיץ · ראה עוד »
שלום שכנא מלובלין
מצבתו של ר' שלום שכנא בבית הקברות היהודי בלובליןהרב שלום שכנא מלובלין (סביב ה'רנ"ה, 1495 (השערה) – א' בכסלו ה'שי"ט, 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושלום שכנא מלובלין · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיטת הפלפול
שיטת הפִּלְפּוּל היא תופעה שרווחה בעולם היהודי בתקופות שונות, ונפוצה במיוחד בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ושיטת הפלפול · ראה עוד »
תאוריה
תֵּאוֹרְיָה (באנגלית: Theory) היא תבנית חשיבה רציונלית אנושית, אבסטרקטית, השואפת להיות אובייקטיבית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותאוריה · ראה עוד »
תוכחה
#הפניה מצוות תוכחה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותוכחה · ראה עוד »
תיקו
תֵּיקוּ (מארמית: תֵּקוּ – תַּעֲמֹד) הוא מצב של אי-הכרעה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ותיקו · ראה עוד »
לולב
לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ולולב · ראה עוד »
לובמלא
#הפניה לובומל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ולובמלא · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ולובלין · ראה עוד »
לוי גינצבורג
הרב לואיס לוי בן יצחק גינצבורג או לואיס גינצברג (Louis Ginzberg; 28 בנובמבר 1873, קובנא, האימפריה הרוסית – 11 בנובמבר 1953, ניו יורק) היה חוקר תלמוד אמריקאי נודע, ממנהיגיה של היהדות הקונסרבטיבית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ולוי גינצבורג · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וליטא · ראה עוד »
טורבין
#הפניה טורובין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וטורבין · ראה עוד »
זמירות ופיוטים לשבת
זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »
חזרה בתשובה
חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחזרה בתשובה · ראה עוד »
חיים בן בצלאל
רבי חיים בן בצלאל (1520 (לערך) פוזנן – ו' בסיוון ה'שמ"ח, 1588, פרידברג) רב ופוסק.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחיים בן בצלאל · ראה עוד »
חיים דייטשמן
רבי חיים דייטשמן. רפרודוקציה של ציור דיוקן, התפרסמה כנראה בעיתון יהודי-גרמני בין מלחמות העולם. מאוסף שבדרון רבי חיים (יואכים) דייטשמן (או דויטשמן; בגרמנית: Joachim Deutschmann; ז' באדר ה'תק"ך, 24 בפברואר 1760 – ט"ו בכסלו ה'תקצ"ז, 24 בנובמבר 1836) היה רב בוהמי, אב בית דין וראש ישיבה בגביץ', טרביץ' וקלן.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחיים דייטשמן · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בנימין אהרן סלניק
הרב בנימין אהרן סלניק (ה'ר"ץ - ה'ש"פ 1530–1620), היה רב בוועד ארבע ארצות, ואב"ד בפולין במאה ה-16, מחבר הספר משאת בנימין.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובנימין אהרן סלניק · ראה עוד »
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וברסט ליטובסק · ראה עוד »
בריסק דליטא
#הפניה ברסט (בלארוס).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ובריסק דליטא · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וגרמניה · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וגט · ראה עוד »
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וגדול הדור · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ודקדוק · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ודב ליפץ · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ודוד · ראה עוד »
דוד גנז
הרב דוד גנז (1541 ה'ש"א – 1613 ה'שע"ג) היה רב, אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי-גרמני, מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ודוד גנז · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'ר"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה'ר"ע · ראה עוד »
ה'שע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה'שע"ו · ראה עוד »
ה'שצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה'שצ"ג · ראה עוד »
ה'שצ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה'שצ"ו · ראה עוד »
ה'של"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וה'של"ד · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והמאה ה-16 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והמאה ה-18 · ראה עוד »
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והמגיד · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הרמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והרמ"א · ראה עוד »
הטור
#הפניה ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והטור · ראה עוד »
הדוכסות הגדולה של ליטא
הדוכסות הגדולה של ליטא (בליטאית: Lietuvos Didžioji Kunigaikštystė; בלטינית: Magnus Ducatus Lituaniae;ברותנית מערבית (סלאבית עתיקה): Wialikaje Kniastwa Litowskaje, Ruskaje, Żamojckaje; בבלארוסית: Вялікае Княства Літоўскае, Vialikaje Kniastva Litoŭskaje; בפולנית: Wielkie Księstwo Litewskie) הייתה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה מהמאה ה-12 ועד המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והדוכסות הגדולה של ליטא · ראה עוד »
הוצאת פלדהיים
הלוגו של "פלדהיים" הוצאת פלדהיים (באנגלית: Feldheim Publishers) היא הוצאת ספרים חרדית הנמצאת בניו יורק בעבר הייתה לה שלוחה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והוצאת פלדהיים · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והיסטוריון · ראה עוד »
היילברון
היילברון היא עיר בצפון מדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה, באזור פרנקוניה, על גדות נהר נקר.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא והיילברון · ראה עוד »
וורמייזא
#הפניה וורמס.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ווורמייזא · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וווהלין · ראה עוד »
וויען
#הפניהוינה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ווויען · ראה עוד »
כלי יקר
כלי יקר הוא פירוש על חמישה חומשי תורה שנכתב על ידי רבי שלמה אפרים מלונטשיץ במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וכלי יקר · ראה עוד »
י"ב בכסלו
סלבדור לפני טביעתה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וי"ב בכסלו · ראה עוד »
יצחק מדורא
רבי יצחק בן רבי מאיר הלוי מדורא (דירן) שבגרמניה, היה מרבני אשכנז במאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-13 - המאה ה-14).
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויצחק מדורא · ראה עוד »
יצחק אייזיק בן יעקב
יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »
יצחק קלויבר
רבי יצחק קלויבֶר (לעיתים גם: קלובר, קלויבערס; נפטר ה'רצ"ח, 1538) היה רב וראש ישיבה בפוזנא בראשית המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויצחק קלויבר · ראה עוד »
יצחק רפאל
ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויצחק רפאל · ראה עוד »
ישיבת ההסדר שעלבים
ישיבת שעלבים היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקריית החינוך שעלבים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וישיבת ההסדר שעלבים · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא וישיבה · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהושע פלק כץ
רבי יהושע פלק (ולק) בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך; ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויהושע פלק כץ · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויוסף קארו · ראה עוד »
יוחנן לוריא
רבי יוחנן לוריא (אלזס, ה'ר' 1440 בערך, - ה'רע"ד 1514) היה רב, ראש ישיבה, דרשן ופרשן מקרא.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ויוחנן לוריא · ראה עוד »
1510
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו1510 · ראה עוד »
1539
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו1539 · ראה עוד »
1544
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו1544 · ראה עוד »
1553
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו1553 · ראה עוד »
1573
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו1573 · ראה עוד »
1581
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו1581 · ראה עוד »
1587
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו1587 · ראה עוד »
1616
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו1616 · ראה עוד »
1633
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו1633 · ראה עוד »
1636
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו1636 · ראה עוד »
7 בנובמבר
7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שלמה לוריא ו7 בנובמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_לוריא
