גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: Jewish Quarterly Review, Revue des études juives, מקיצי נרדמים, משה שטיינשניידר, משה שור, משה הכהן אבן ג'יקטילה, מלחמת העולם הראשונה, מבורך בן נתן, אנציקלופדיה אוצר ישראל, אנגלית, אגודת חובבי שפת עבר, אגודת ישראל, אוניברסיטת ברלין, ספר יובל, ספרית פועלים, סלמון בן ירוחם, עברית, עכברא, עכברה, פולנית, צרפתית, ציונות, קירואן, רוסית, שמריה בן אלחנן, שמואל בן עלי, תנועת המזרחי, תרס"ט, תלמוד, תלמיד חכם, לוברנייץ, טוביה בן משה המעתיק, חפץ בן יצליח, חיוי הבלכי, בן זוטא, בנימין אלנהאונדי, ברלין, בית המדרש הגבוה למדעי היהדות, בית הכנסת טלומצקה, ביבליוגרפיה, גצל קרסל, גרמנית, גימנסיה, הספרייה הלאומית, הצפירה, הקונגרס הציוני העולמי הראשון, הלוח העברי, הירחון להיסטוריה ומדעי היהדות, ורשה, כלב אפנדופולו, ..., יעקב הקרקסאני, יצחק יהודה גולדציהר, יהדות קראית, יהודה גבור בן אליהו בן יוסף, 1864, 1896, 1921, 3 בספטמבר. להרחיב מדד (8 יותר) »
Jewish Quarterly Review
The Jewish Quarterly Review (בראשי תיבות: JQR) הוא כתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים המתמקד במחקרים ביהדות.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וJewish Quarterly Review · ראה עוד »
Revue des études juives
#הפניה Revue des Études Juives.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וRevue des études juives · ראה עוד »
מקיצי נרדמים
חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ומקיצי נרדמים · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
משה שור
משה שוֹר (בפולנית: Mojżesz Schorr; 10 במאי 1874, פשמישל, גליציה – 8 ביולי 1941, אוזבקיסטן) היה מורה ומנהיג רוחני, חוקר היהדות והמזרח הקדום וסנאטור יהודי בפולין.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ומשה שור · ראה עוד »
משה הכהן אבן ג'יקטילה
משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה (או או משה הנקדן) (1020 לערך, קורדובה, ח'ליפות קורדובה – 1080, סרגוסה, טאיפת סרגוסה של שושלת בָּנוּ הוּד), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן המקרא, פייטן, ומדקדק.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ומשה הכהן אבן ג'יקטילה · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מבורך בן נתן
מבורך בן נתן (חי בסביבות ראשית המאה ה-10) היה פייטן ארץ ישראלי קדמון.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ומבורך בן נתן · ראה עוד »
אנציקלופדיה אוצר ישראל
אנציקלופדיה אוצר ישראל (בשמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו) היא אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית הכוללת עשרה כרכים.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ואנציקלופדיה אוצר ישראל · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ואנגלית · ראה עוד »
אגודת חובבי שפת עבר
אגודת חובבי שפת עֵבֵר הייתה אגודה רשמית שהוקמה בפטרבורג בשנת 1908 ומטרתה הייתה הפצת השפה העברית ודאגה לטיפוח והתפתחות הספרות.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ואגודת חובבי שפת עבר · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ואגודת ישראל · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וספר יובל · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וספרית פועלים · ראה עוד »
סלמון בן ירוחם
הרב סלמון בן ירוחם או שלמה בן רוּחַיְם (רסב"י), היה מפרש מקרא, פייטן וחכם קראי שחי בירושלים במאה ה-10.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וסלמון בן ירוחם · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ועברית · ראה עוד »
עכברא
עכברה הייתה בימי הביניים עיר בבבל על הגדה השמאלית של החידקל עשר פרסאות צפונית לבגדאד.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ועכברא · ראה עוד »
עכברה
רחוב בכפר עַכְבָּרָה (בכתבי חז"ל גם: עַכְבְּרָא, בערבית: عكبرة, מהמילה העברית עכבר) היא שכונה של העיר צפת, השוכנת ממערב לנחל עכברה ומדרום לכביש 89.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ועכברה · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ופולנית · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וצרפתית · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וציונות · ראה עוד »
קירואן
קירואן (בערבית: القيروان מבוטא:, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וקירואן · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ורוסית · ראה עוד »
שמריה בן אלחנן
רבי שמריה בן אלחנן (מכונה גם: הרב הראש; נפטר בד'תשע"א, 1011) היה הרב הראשי בקהילת יהודי מצרים בקהיר ("פוסטאט"), בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ושמריה בן אלחנן · ראה עוד »
שמואל בן עלי
רבי שמואל בן עלי גאון (מכונה: אבן אל-דסתור) (נפטר 1198 בקירוב) מגאוני בבל, ראש ישיבת "גאון יעקב" בבגדאד, ראש הגולה, אסטרולוג ואב"ד.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ושמואל בן עלי · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תרס"ט
#הפניה ה'תרס"ט.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ותרס"ט · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ותלמוד · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ותלמיד חכם · ראה עוד »
לוברנייץ
#הפניה לובראנייץ.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ולוברנייץ · ראה עוד »
טוביה בן משה המעתיק
טוביה בן משה המעתיק (לעיתים מופיע בתיאורים: האבל, הבקי או העובד) היה מלומד ומתרגם קראי שפעל בקושטא שבאימפריה הביזנטית במחצית השנייה של המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וטוביה בן משה המעתיק · ראה עוד »
חפץ בן יצליח
רבי חפץ בן יצליח (גם רבי חפץ אלוף, ורבי חפץ גאון) מהגאונים, חי ופעל במחצית השנייה של המאה העשירית סוף תקופת הגאונים, מקום חייו ופעילותו אינן ידועים.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וחפץ בן יצליח · ראה עוד »
חיוי הבלכי
__ללא_תוכן_עניינים__ חיוי הבלכי היה יהודי מהעיר באלך שבמדינת ח'וראסאן שבממלכת פרס (כיום באפגניסטן).
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וחיוי הבלכי · ראה עוד »
בן זוטא
בן זוטא (או בן זיטא) הוא פרשן מקרא קראי בן המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ובן זוטא · ראה עוד »
בנימין אלנהאונדי
בנימין בן משה אלנהאונדי (בפרסית: بنیامین بن موسی نهاوندی), היה מלומד ופילוסוף פרוטו קראי שחי בפרס בסוף המאה השמינית ותחילת המאה התשיעית, פעל בשנים 800-828.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ובנימין אלנהאונדי · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וברלין · ראה עוד »
בית המדרש הגבוה למדעי היהדות
בית המדרש הגבוה למדעי היהדות (מתורגם גם כבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל, ולעיתים כבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות; בגרמנית: Hochschule für die Wissenschaft des Judentums) היה מוסד גבוה ללימודי יהדות שהחל לפעול בברלין ב-6 במאי 1872, ופעל עד לסגירתו בידי הנאצים בשנת 1942.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ובית המדרש הגבוה למדעי היהדות · ראה עוד »
בית הכנסת טלומצקה
מודל בית הכנסת בבית התפוצות בית הכנסת הגדול של ורשה, הידוע בשם בית הכנסת טלומצקה או ה"טלומצקה סינגוגה" (בפולנית: Tlomacka Synagoga) שכן ברחוב טלומצקה.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ובית הכנסת טלומצקה · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וגרמנית · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וגימנסיה · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי והצפירה · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי הראשון
הקונגרס הציוני העולמי הראשון הוא הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי והקונגרס הציוני העולמי הראשון · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי והלוח העברי · ראה עוד »
הירחון להיסטוריה ומדעי היהדות
#הפניה Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי והירחון להיסטוריה ומדעי היהדות · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וורשה · ראה עוד »
כלב אפנדופולו
כָּלֵב בן אליהו אפנדופולו (בטורקית: Caleb Afendopolo; ב' בטבת ה'רכ"ה, 1 בדצמבר 1464 – י"ט באדר ה'רפ"ג, 6 במרץ 1523) היה משורר וחכם קראי.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי וכלב אפנדופולו · ראה עוד »
יעקב הקרקסאני
יעקב בן יצחק אל־קרקסאני (אבו יוסף יעקובּ) היה חכם קראי בן המחצית הראשונה של המאה ה-10 בקירוב.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ויעקב הקרקסאני · ראה עוד »
יצחק יהודה גולדציהר
יצחק יהודה (איגנאץ) גולדציהר (Goldziher Ignác; 22 ביוני 1850 – 13 בנובמבר 1921) היה מזרחן יהודי-הונגרי.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ויצחק יהודה גולדציהר · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ויהדות קראית · ראה עוד »
יהודה גבור בן אליהו בן יוסף
יהודה גבור בן אליהו בן יוסף היה מחבר ומשורר קראי, שחי בקושטא במחצית השנייה של המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ויהודה גבור בן אליהו בן יוסף · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ו1864 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ו1896 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ו1921 · ראה עוד »
3 בספטמבר
3 בספטמבר הוא היום ה-246 בשנה בלוח הגריגוריאני (247 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שמואל אברהם פוזננסקי ו3 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_אברהם_פוזננסקי
