גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
100 יחסים: מסילת ישרים, מקווה, מרץ, משמר הלינקה, משה בלוי, מלחמת העולם השנייה, מחנה הריכוז סרד, מגילת אסתר, מדינת חסות, מוסר, מוסד הרב קוק, מוצאי שבת, מכללה ירושלים, אסתר פרבשטין, ארץ ישראל, ארצות הברית, אגדה (יהדות), אגודת ישראל, אדמו"ר, אושוויץ, אירופה, איגרת הרמב"ן, ניסן, ניו יורק, ניו יורק (מדינה), נייטרה, סלובקיה, פרשת השבוע, פורים, פולין, פירוש רש"י לתורה, פישטני, פיישטיאני, קנדה, קבוצת העבודה, ראש ישיבה, רב, שבת, תפילה, תרצ"ז, תרצ"ה, תש"ב, תש"ג, תש"י, תשמ"ו, תשס"ב, תשל"ד, תשכ"ג, תשכ"ד, תשי"ז, ..., תלמוד, תורה, ט' באדר, טרנבה, זלמן סורוצקין, חנוכה, חסידות צאנז-קלויזנבורג, חובות הלבבות, חידושי תורה, חיים מיכאל דב ויסמנדל, באנסקה ביסטריצה, בסתר רעם, בראשית, ברטיסלאבה, בונקר, גמרא, גרמניה הנאצית, גליציה, ה'תרמ"ו, ה'תש"ד, ה'תש"ה, המרד הסלובקי, הסכם מינכן, העדה החרדית, הקרע ביהדות הונגריה, הרבנות הראשית לישראל, הלכה, הגדה של פסח, הדלקת נרות חנוכה, הונגריה, הכנסייה הגדולה, ויקרא, כתב יד (מקור), י"ז באלול, ימים נוראים, יעקב מאיר בידרמן, יצחק לוין (רב וחוקר), יקותיאל יהודה הלברשטאם, יהדות סלובקיה, יום כיפור, יוסף שלמה כהנמן, יוזף טיסו, 1886, 1942, 1945, 1950, 1957, 1963, 1974, 1986. להרחיב מדד (50 יותר) »
מסילת ישרים
מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו - הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומסילת ישרים · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומקווה · ראה עוד »
מרץ
מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומרץ · ראה עוד »
משמר הלינקה
משמר הלינקה (בצ'כית: Hlinkova garda) מיליציה שהייתה הזרוע הצבאית של מפלגת העם הסלובקית הימנית-קיצונית.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומשמר הלינקה · ראה עוד »
משה בלוי
משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומשה בלוי · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחנה הריכוז סרד
מחנה הריכוז סרד (בסלובקית: Pracovný a koncentračný tábor v Seredi; מילולית: "מחנה העבודה והריכוז בסרד") היה מחנה ריכוז אשר נבנה במהלך מלחמת העולם השנייה ברפובליקה הסלובקית הראשונה (סלובקיה של ימינו).
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומחנה הריכוז סרד · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומגילת אסתר · ראה עוד »
מדינת חסות
במדע המדינה, מדינת חסות (או פרוטקטורט) היא מדינה או ישות אזורית ופוליטית בעלת זהות עצמית, המקבלת על עצמה כניסה למערכת יחסים לא שוויונית עם מעצמה גדולה וחזקה ממנה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומדינת חסות · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומוסר · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומוצאי שבת · ראה עוד »
מכללה ירושלים
מכללה ירושלים היא מכללה אקדמית תורנית, שממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ומכללה ירושלים · ראה עוד »
אסתר פרבשטין
אסתר פרבשטין (נולדה בשנת 1946) היא היסטוריונית חרדית, חברת הנהלת ועידת התביעות העולמית מטעם ממשלת ישראל, ראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים, והיועצת האקדמית של גנזך קידוש השם.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ואסתר פרבשטין · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וארצות הברית · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ואדמו"ר · ראה עוד »
אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ואושוויץ · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ואירופה · ראה עוד »
איגרת הרמב"ן
איגרת הרמב"ן בחברון איגרת הרמב"ן ליד פתח בית הכנסת איגרת הרמב"ן הוא מכתב המיוחס לרמב"ן, שעל פי הייחוס נכתב כשהיה בארץ ישראל לבנו נחמן ששהה בקטלוניה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ואיגרת הרמב"ן · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וניסן · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וניו יורק · ראה עוד »
ניו יורק (מדינה)
ניוּ יוֹרק (באנגלית: New York) היא מדינה בצפון-מזרח ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וניו יורק (מדינה) · ראה עוד »
נייטרה
#הפניה ניטרה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ונייטרה · ראה עוד »
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וסלובקיה · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ופרשת השבוע · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ופורים · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ופולין · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
פישטני
#הפניה פיישטיאני.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ופישטני · ראה עוד »
פיישטיאני
פיישטיאני (בסלובקית: Piešťany; בהונגרית: Pöstyén; בצ'כית Píšťany; בגרמנית: Pistyan; בפולנית: Pieszczany) היא עיר במחוז-משנה פיישטיאני במחוז טרנבה שבמערב סלובקיה, 80 ק"מ צפונית-מזרחית לבירה ברטיסלאבה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ופיישטיאני · ראה עוד »
קנדה
קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וקנדה · ראה עוד »
קבוצת העבודה
קבוצת העבודה (בסלובקית: Pracovna Skupina) הייתה קבוצה מחתרתית מקרב יהודי סלובקיה שפעלה במלחמת העולם השנייה במטרה להציל יהודים ולהפיץ מידע על גורלם של היהודים ששולחו לפולין.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וקבוצת העבודה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וראש ישיבה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ורב · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ושבת · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותפילה · ראה עוד »
תרצ"ז
#הפניה ה'תרצ"ז.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותרצ"ז · ראה עוד »
תרצ"ה
#הפניה ה'תרצ"ה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותרצ"ה · ראה עוד »
תש"ב
#הפניה ה'תש"ב.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותש"ב · ראה עוד »
תש"ג
#הפניה ה'תש"ג.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותש"ג · ראה עוד »
תש"י
#הפניה ה'תש"י.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותש"י · ראה עוד »
תשמ"ו
#הפניה ה'תשמ"ו.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותשמ"ו · ראה עוד »
תשס"ב
#הפניה ה'תשס"ב.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותשס"ב · ראה עוד »
תשל"ד
#הפניה ה'תשל"ד.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותשל"ד · ראה עוד »
תשכ"ג
#הפניה ה'תשכ"ג.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותשכ"ג · ראה עוד »
תשכ"ד
#הפניה ה'תשכ"ד.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותשכ"ד · ראה עוד »
תשי"ז
#הפניה ה'תשי"ז.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותשי"ז · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותלמוד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ותורה · ראה עוד »
ט' באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וט' באדר · ראה עוד »
טרנבה
טרנבה (בסלובקית: Trnava, בהונגרית: Nagyszombat, בגרמנית: Tyrnau) היא עיר בדרום־מערב סלובקיה, בירת מחוז טרנבה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וטרנבה · ראה עוד »
זלמן סורוצקין
הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וזלמן סורוצקין · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וחנוכה · ראה עוד »
חסידות צאנז-קלויזנבורג
חסידות צאנז-קלויזנבורג היא חצר חסידית משושלת צאנז, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שכיהן לפני המלחמה כרב בעיר קלויזנבורג.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וחסידות צאנז-קלויזנבורג · ראה עוד »
חובות הלבבות
#הפניה תורת חובות הלבבות.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וחובות הלבבות · ראה עוד »
חידושי תורה
חידושי תורה הם חידושים תורניים על תורה שבכתב או תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וחידושי תורה · ראה עוד »
חיים מיכאל דב ויסמנדל
הרב חיים מיכאל דוב בר וַיְסְמֶנְדֶל (דברצן, הונגריה ד' בחשוון תרס"ד, 25 באוקטובר 1903 - ו' בכסלו תשי"ח, 29 בנובמבר 1957) היה רב חרדי בסלובקיה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וחיים מיכאל דב ויסמנדל · ראה עוד »
באנסקה ביסטריצה
באנסקה ביסטריצה (בסלובקית: Banská Bystrica, בהונגרית: Besztercebánya, בגרמנית: Neusohl) היא עיר במרכז סלובקיה על נהר ההרון.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ובאנסקה ביסטריצה · ראה עוד »
בסתר רעם
בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ובסתר רעם · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ובראשית · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וברטיסלאבה · ראה עוד »
בונקר
המשוחזר בהר בנטל. הבונקרים באלבניה בּוּנְקֶר (מאנגלית: Bunker, בעברית: מִבְצוֹר) הוא מבנה מבוצר הממוקם, כולו או בחלקו, מתחת לפני האדמה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ובונקר · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וגמרא · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וגליציה · ראה עוד »
ה'תרמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וה'תרמ"ו · ראה עוד »
ה'תש"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וה'תש"ד · ראה עוד »
ה'תש"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וה'תש"ה · ראה עוד »
המרד הסלובקי
המרד הסלובקי (בסלובקית: Slovenské národné povstanie; בראשי תיבות: SNP) היה מרד בשנת 1944 בסלובקיה שאורגן על ידי המחתרת הסלובקית.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר והמרד הסלובקי · ראה עוד »
הסכם מינכן
#הפניה ועידת מינכן מינכן מינכן מינכן מינכן.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר והסכם מינכן · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר והעדה החרדית · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר והלכה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר והגדה של פסח · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר והונגריה · ראה עוד »
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר והכנסייה הגדולה · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וויקרא · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
י"ז באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וי"ז באלול · ראה עוד »
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר וימים נוראים · ראה עוד »
יעקב מאיר בידרמן
הרב יעקב מאיר בידרמן (ראש השנה ה'תר"ל, ספטמבר 1869 – י"ג בסיוון ה'תש"א, יוני 1941) היה מרבני יהדות פולין קודם השואה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ויעקב מאיר בידרמן · ראה עוד »
יצחק לוין (רב וחוקר)
הרב פרופ' יצחק לוין (Isaac Lewin; 14 בינואר 1906 – 1995) היה רב וחוקר יהודי-אמריקאי ממוצא פולני.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ויצחק לוין (רב וחוקר) · ראה עוד »
יקותיאל יהודה הלברשטאם
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב; ד' בשבט ה'תרס"ה – ט' בתמוז ה'תשנ"ד, 10 בינואר 1905 – 18 ביוני 1994) היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ויקותיאל יהודה הלברשטאם · ראה עוד »
יהדות סלובקיה
יהדות סלובקיה היא קהילה יהודית במרכז אירופה ששכנה באזור סלובקיה.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ויהדות סלובקיה · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ויום כיפור · ראה עוד »
יוסף שלמה כהנמן
הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »
יוזף טיסו
מטבע סלובקי של 50 קרונות שהוטבע לרגל 5 שנים לעצמאות סלובקיה ועליו דמותו של טיסו יוזף טיסו (Jozef Tiso; 13 באוקטובר 1887 - 18 באפריל 1947), כומר, מדינאי ונשיא מדינת סלובקיה העצמאית (1939–1945), מדינה שהייתה למעשה גרורה של גרמניה הנאצית.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ויוזף טיסו · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ו1886 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ו1942 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ו1945 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ו1950 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ו1957 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ו1963 · ראה עוד »
1974
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ו1974 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל דוד אונגר ו1986 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_דוד_אונגר
