סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שמואל זנוויל כהנא

מַדָד שמואל זנוויל כהנא

הרב ד"ר כהנא (1970) הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא (שז"ך; ה'תרס"ו – א' בתמוז ה'תשנ"ח; 1905 – 25 ביוני 1998) היה מנכ"ל משרד הדתות וכותב פורה. [1]

49 יחסים: מנכ"ל, מפד"ל, מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל, מרתף השואה, משרד הדתות, משה סולובייצ'יק, מזרחנות, א' בתמוז, סמיכה לרבנות, עלייה לארץ ישראל, קול ישראל, רב ראשי, שמואל זנוויל קלפפיש, שלמה דוד כהנא, תש"ח, תשט"ז, תשי"ט, תחכמוני (בית ספר), לייז', זוהר מאור, חיים משה שפירא, בית מדרש, גווילין נשרפין ואותיות פורחות, דת, דוקטורט, ה'תרס"ו, ה'תשמ"ח, ה'תשנ"ח, המנדט הבריטי, העיר העתיקה, הפועל המזרחי, הקונגרס הציוני העולמי, הרבנות הראשית לישראל, השואה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, הוועד הלאומי, ורשה, יעקב משה טולידאנו, יקיר העיר תל אביב-יפו, ישיבת מיר, יבנה (רשת חינוך), יהדות איראן, יואל מרקוס, 1905, 1940, 1988, 1998, 2018, 25 ביוני.

מנכ"ל

#הפניה מנהל כללי.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ומנכ"ל · ראה עוד »

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ומפד"ל · ראה עוד »

מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל

לוח המקומות הקדושים (ראשית המאה ה-20) מאת משה בן יצחק מזרחי. סביב הר הבית (כיפת הסלע), מופיעים קבר שמואל, קבר רחל, מערת המכפלה והעיר ירושלים. לוח זכוכית צבוע, מעוטר בנייר מוזהב. הר הבית (מכיוון דרום-מערב) המבנה שעל מערת המכפלה מתפללות בקבר רחל איור של קבר יוסף מהמאה ה-19 תפילה בקבר דוד המלך 250px מתפללות בקבר שמואל הנביא קבר זכריה (מימין) וקבר בני חזיר (משמאל)קברי הסנהדרין בשלהי המאה ה-19 קבר רבן גמליאל ביבנה הבניין שעל קבר רבי מאיר בעל הנס בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ומקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל · ראה עוד »

מרתף השואה

טקסט.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ומרתף השואה · ראה עוד »

משרד הדתות

#הפניה המשרד לשירותי דת.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ומשרד הדתות · ראה עוד »

משה סולובייצ'יק

הרב משה סולובייצ'יק (תרל"ט, 1879 - ג' בשבט תש"א, ינואר 1941) היה ראש ישיבה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי), בנו של הרב חיים סולובייצ'יק ואביו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ומשה סולובייצ'יק · ראה עוד »

מזרחנות

מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ומזרחנות · ראה עוד »

א' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וא' בתמוז · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

קול ישראל

בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וקול ישראל · ראה עוד »

רב ראשי

רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ורב ראשי · ראה עוד »

שמואל זנוויל קלפפיש

הרב שמואל זנוויל קְלֶפְּפִיש (ה'תק"ף או ה'תקפ"ה, נמירוב – חשוון ה'תרס"ב, 1901, ורשה) היה אב בית הדין של ורשה, ראש ישיבה ופוסק מרכזי ביהדות פולין במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ושמואל זנוויל קלפפיש · ראה עוד »

שלמה דוד כהנא

הרב שלמה דוד כהנא (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז בכסלו ה'תשי"ד, 4 בדצמבר 1953) היה רב פולני ממוצא ליטאי, ראב"ד ורשה ורבה האחרון (הלא רשמי).

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ושלמה דוד כהנא · ראה עוד »

תש"ח

#הפניה ה'תש"ח.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ותש"ח · ראה עוד »

תשט"ז

#הפניה ה'תשט"ז.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ותשט"ז · ראה עוד »

תשי"ט

#הפניה ה'תשי"ט.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ותשי"ט · ראה עוד »

תחכמוני (בית ספר)

תחכמוני הוא שם נפוץ לבתי ספר יהודיים ציוניים דתיים, בישראל ומחוצה לה.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ותחכמוני (בית ספר) · ראה עוד »

לייז'

לייז' (בצרפתית: Liège, אך עד 1946 נכתב השם Liége; בהולנדית Luik; בגרמנית Lüttich; בוולונית Lidje) היא העיר השלישית בגודלה בבלגיה והעיר דוברת הצרפתית הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ולייז' · ראה עוד »

זוהר מאור

זוהר מאור (נולד בשנת 1968) הוא היסטוריון ישראלי ומרצה להיסטוריה מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה בהיסטוריה תרבותית של מרכז אירופה במאות ה-19 וה-20, עורך ראשי במכון כתבי הרב שג"ר ומלמד מחשבת ישראל בישיבת שיח יצחק.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וזוהר מאור · ראה עוד »

חיים משה שפירא

חיים משה בצלאל שפירא (26 במרץ 1902 – 16 ביולי 1970) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וחיים משה שפירא · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ובית מדרש · ראה עוד »

גווילין נשרפין ואותיות פורחות

גווילין נשרפין ואותיות פורחות הוא ספר הגות בנושא השואה והדת, שערך זוהר מאור על בסיס כתביו של הרב שמואל זנוויל כהנא שרוכזו במאות פנקסים ("פנקסי ההר") אותם כתב כהנא בשנות ה-50 וה-60.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וגווילין נשרפין ואותיות פורחות · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ודת · ראה עוד »

דוקטורט

#הפניהדוקטור.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ודוקטורט · ראה עוד »

ה'תרס"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וה'תרס"ו · ראה עוד »

ה'תשמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וה'תשמ"ח · ראה עוד »

ה'תשנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וה'תשנ"ח · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא והמנדט הבריטי · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא והעיר העתיקה · ראה עוד »

הפועל המזרחי

הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") הייתה תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא והפועל המזרחי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא והשואה · ראה עוד »

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת בר-אילן, המתמקדת בהוצאה לאור של ספרים וכתבי עת אקדמיים העוברים ביקורת עמיתים, בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, ובפרט במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא והוצאת אוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא והוועד הלאומי · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וורשה · ראה עוד »

יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ויעקב משה טולידאנו · ראה עוד »

יקיר העיר תל אביב-יפו

חניה בתל אביב שהוקצתה ליקיר העיר תל אביב יַקיר העיר הוא תואר כבוד יקיר העיר שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ויקיר העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא וישיבת מיר · ראה עוד »

יבנה (רשת חינוך)

יבנה הייתה רשת בתי ספר יהודיים דתיים-ציוניים מטעם תנועת המזרחי, שפעלה בפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ויבנה (רשת חינוך) · ראה עוד »

יהדות איראן

יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ויהדות איראן · ראה עוד »

יואל מרקוס

יואל מרקוס (5 בפברואר 1932 – 23 בפברואר 2022) היה עיתונאי ופובליציסט ישראלי, חבר סגל "הארץ".

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ויואל מרקוס · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ו1905 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ו1940 · ראה עוד »

1988

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ו1988 · ראה עוד »

1998

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ו1998 · ראה עוד »

2018

הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ו2018 · ראה עוד »

25 ביוני

25 ביוני הוא היום ה-176 בשנה (177 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל זנוויל כהנא ו25 ביוני · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_זנוויל_כהנא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »