גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
80 יחסים: JTA, מפקח (חינוך), משומד, מבקר ספרות, מגנום אופוס, מינסק, ארץ ישראל, ארכיון האינטרנט, אריה ליב לבנדה, אבנר הולצמן, אברהם מאפו, אוטואמנציפציה!, אודסה, נואם, ספרות עברית, ספרות יידיש, ספרית פועלים, ספרייה לאומית, סופר, עברית, פרץ סמולנסקין, פרויקט בן-יהודה, פתח תקווה, צענטראל, צבי גרץ, ציונות, קרל אמיל פרנצוז, רב, ש. אנ-סקי, ש. שרעבערק, ש. שרברק, שלמה וינינגר, זלמן רייזן, זליג שכנוביץ, בנימין זאב הרצל, בלארוס, בוריס קלצקין, בית המדרש לרבנים בברסלאו, ביוגרפיה, גצל קרסל, גרמנית, דער מאמענט, דפוס צ. מ"ץ, דפוס ראם, דברי ימי ישראל, המאה ה-18, המאה ה-19, המליץ, המגיד, האמת, ..., האימפריה הרוסית, העולם (שבועון), הצפירה, הקונגרס הציוני, הקיסרות הגרמנית, התבוללות, הלבנון, הוצאת תושיה, הוצאה לאור, הכרמל (כתב עת), היסטוריון, וולוז'ין, כתב עת, כל כתבי, ישראל אבא ציטרון, ישיבה, יהדות מזרח אירופה, יהודה לייב פינסקר, יהודים, יידיש, 16 במאי, 1860, 1883, 1886, 1887, 1916, 1920, 1924, 1930, 8 בנובמבר. להרחיב מדד (30 יותר) »
JTA
סוכנות הידיעות היהודית (באנגלית: Jewish Telegraphic Agency, או בראשי-תיבות: JTA; מילולית: סוכנות הטלגרף היהודית) היא סוכנות ידיעות המפיצה ידיעות ברחבי העולם בנושאים בעלי זיקה לחיים היהודיים, לציונות, לתרבות, לחברה, לפוליטיקה ולארגונים יהודיים בעיקר בארצות הברית, ישראל וחבר המדינות.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וJTA · ראה עוד »
מפקח (חינוך)
במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ומפקח (חינוך) · ראה עוד »
משומד
'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ומשומד · ראה עוד »
מבקר ספרות
#הפניה ביקורת ספרות ספרות *.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ומבקר ספרות · ראה עוד »
מגנום אופוס
מַגְנוּם אוֹפּוּס (או אופוס מגנום) הוא ביטוי לטיני שפירושו "היצירה הגדולה".
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ומגנום אופוס · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ומינסק · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
אריה ליב לבנדה
#הפניה לב לבנדה.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ואריה ליב לבנדה · ראה עוד »
אבנר הולצמן
אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ואבנר הולצמן · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ואברהם מאפו · ראה עוד »
אוטואמנציפציה!
אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ואודסה · ראה עוד »
נואם
#הפניה נאום.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ונואם · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וספרות עברית · ראה עוד »
ספרות יידיש
ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וספרות יידיש · ראה עוד »
ספרית פועלים
סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וספרית פועלים · ראה עוד »
ספרייה לאומית
הספרייה הלאומית בירושלים ספרייה לאומית היא ספרייה המיועדת וממומנת על ידי הממשלה כדי לשרת את העם.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וספרייה לאומית · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וסופר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ועברית · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ופתח תקווה · ראה עוד »
צענטראל
#הפניה צנטרל.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וצענטראל · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וצבי גרץ · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וציונות · ראה עוד »
קרל אמיל פרנצוז
קרל אמיל פרנצוז (בגרמנית: Karl Emil Franzos, 25 באוקטובר 1848 – 28 בינואר 1904) היה סופר ופובליציסט יהודי בשפה הגרמנית, שפעל בבודפשט, וינה וברלין.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וקרל אמיל פרנצוז · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ורב · ראה עוד »
ש. אנ-סקי
ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי ש.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וש. אנ-סקי · ראה עוד »
ש. שרעבערק
#הפניה ש. שרברק.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וש. שרעבערק · ראה עוד »
ש. שרברק
שלמה שרברק אלכסנדר יזרעאל סמליל הוצאת ש. שרברק, המציגה את האות ש' ובתוכה ש' נוספת (.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וש. שרברק · ראה עוד »
שלמה וינינגר
שלמה וִינִינגֶר (Salomon Wininger; 13 בדצמבר 1877, גורה הומורה, בוקובינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ב' בכסלו תשכ"ט, 23 בנובמבר 1968, רמת גן) היה ביוגרף ואנציקלופדיסט יהודי אוסטרי, מחבר הלקסיקון המונומנטלי בשפה הגרמנית "הביוגרפיה הלאומית היהודית הגדולה" (Große jüdische National-Biographie).
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ושלמה וינינגר · ראה עוד »
זלמן רייזן
זלמן רייזן (בכתיב יידי: זלמן רייזען; ברוסית: Залман Рейзен; לעיתים גם רייזין (Рейзин), ריזין, ריזן) (1887, בלארוס – הוצא להורג כנראה ב-1939) היה פילולוג של השפה היידית, היסטוריון של הספרות, עורך ומתרגם ליידיש, ביוגרף, מחבר ספרי לימוד, מבקר ספרות, סופר ועיתונאי, ממייסדי מכון ייִוואָ.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וזלמן רייזן · ראה עוד »
זליג שכנוביץ
יהושע זליג שכנוביץ (בגרמנית: Selig Schachnowitz; ה'תרל"ד, 27 במאי 1874 – כ"ח באייר תשי"ב, 23 בינואר 1952) היה סופר יהודי אורתודוקסי בגרמניה, עורך העיתון "דער איזראעליט".
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וזליג שכנוביץ · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ובלארוס · ראה עוד »
בוריס קלצקין
בּוֹרִיס ארקַאדיֶיוויץ' קְלֶצקין (בכתיב יידי: באָריס קלעצקין; 1875, וילנה – ספטמבר 1937, שם) היה מו"ל יידי, מגדולי המו"לים היידישאים שלפני השואה.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ובוריס קלצקין · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברסלאו
בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וביוגרפיה · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וגצל קרסל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וגרמנית · ראה עוד »
דער מאמענט
לוגו כתב העת דער מאָמענט (דֶר מוֹמֶנְט; יידיש: 'הרגע') היה יומון יידי שהופיע בוורשה מ-5 בנובמבר 1910 עד 22 בספטמבר 1939.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ודער מאמענט · ראה עוד »
דפוס צ. מ"ץ
#הפניה דפוס מ"ץ.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ודפוס צ. מ"ץ · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ודפוס ראם · ראה עוד »
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ודברי ימי ישראל · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והמאה ה-19 · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והמליץ · ראה עוד »
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והמגיד · ראה עוד »
האמת
האמת הוא סינגל של הזמרת-יוצרת הישראלית אודיה, שיצא לאור ב-11 באוקטובר 2022, באמצעות חברת התקליטים הליקון ארומה מיוזיק.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והאמת · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העולם (שבועון)
שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והעולם (שבועון) · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והצפירה · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
התבוללות
Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והתבוללות · ראה עוד »
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והלבנון · ראה עוד »
הוצאת תושיה
חיים נחמן ביאליק, שירים, בהוצאת תושיה, ורשה תרס"ב (1902) הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והוצאת תושיה · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והוצאה לאור · ראה עוד »
הכרמל (כתב עת)
שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון והיסטוריון · ראה עוד »
וולוז'ין
אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ווולוז'ין · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וכתב עת · ראה עוד »
כל כתבי
כל כתבי היא סדרת ספרים המקבצת את כל כתביו (או עיקר כתביו) של סופר או משורר מסוים.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וכל כתבי · ראה עוד »
ישראל אבא ציטרון
הרב ישראל אבא ציטרון (עיברת את שמו לקיטרוני; ט"ו בשבט תרמ"א, ינואר 1881 - י"ב באלול תרפ"ז 9 בספטמבר 1927) היה רבה של פתח תקווה (תרע"א-תרפ"ז).
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וישראל אבא ציטרון · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון וישיבה · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהודה לייב פינסקר
יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ויהודים · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ויידיש · ראה עוד »
16 במאי
16 במאי הוא היום ה-136 בשנה, (137 בשנה מעוברת) בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ו16 במאי · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ו1860 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ו1883 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ו1886 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ו1887 · ראה עוד »
1916
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ו1916 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ו1920 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ו1924 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ו1930 · ראה עוד »
8 בנובמבר
8 בנובמבר הוא היום ה-312 בשנה בלוח הגרגוריאני (313 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שמואל ליב ציטרון ו8 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_ליב_ציטרון
