סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שמואל למברגר

מַדָד שמואל למברגר

הרב ד"ר שמואל למברגר הרב ד"ר שמואל למברגר (Shmuel Lemberger; 8 במאי 1886 – 12 באוגוסט 1960, י"ט באב תש"כ) היה מאנשי אגודת ישראל וכיהן כחבר (ממלא מקום) במועצת המדינה הזמנית. [1]

52 יחסים: מאיר איזנשטט, מאיר דוד לוונשטיין, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מועצת המדינה הזמנית, אס אס, אצ"ל, אגודת ישראל, אוסטריה, ספר קודש, ספר ישעיהו, סידור, פארק ז'בוטינסקי, קול ישראל (עיתון), רחוב פרישמן (תל אביב), רב צבאי, רוז'ניאבה, שבט סופר, תש"ח, תש"כ, תל אביב-יפו, תלמוד ירושלמי, תורה תמימה, ליל הבדולח, חתם סופר, חז"ל, חומש (יהדות), דויטשקרויץ, ה' באייר, הצבא האוסטרו-הונגרי, הקרב על גוש עציון, הריטב"א, הונגריה, הכרזת העצמאות, הירונימוס, וינה, כלא עכו, י"ט באב, ישיבת פרשבורג, יום העצמאות, 12 באוגוסט, 1886, 1893, 19 בפברואר, 1938, 1939, 1952, 1960, 1970, 23 בפברואר, ..., 28 בינואר, 8 במאי. להרחיב מדד (2 יותר) »

מאיר איזנשטט

הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ומאיר איזנשטט · ראה עוד »

מאיר דוד לוונשטיין

מאיר דוד לוונשטיין (1 ביוני 1904 – 15 באוגוסט 1995) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ומאיר דוד לוונשטיין · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מועצת המדינה הזמנית

טקסט.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ומועצת המדינה הזמנית · ראה עוד »

אס אס

האֶס אֶס, קיצור המילה הגרמנית - שׁוּצְשְׁטָאפֶל (חיל ההגנה, או פלוגות המגן), הוא הכינוי שבו מוכר ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית, "חיל ההגנה", על פי ראשי התיבות בגרמנית. האס אס הוקם כיחידת שומרי ראש של אדולף היטלר בשם "לייבשטנדרטה אדולף היטלר" (Leibstandarte Adolf Hitler). בהמשך, יחידה זו התפתחה לדיוויזיה שלמה בשם זה שתפקידה היה שמירת האנשים נושאי המשרות הנאצים. תחת הנהגתו של היינריך הימלר, בשנים 1929 עד 1945 (מועד פירוקו לאחר תבוסת גרמניה הנאצית) גדל הארגון, שהחל כגוף קטן, צבאי למחצה, והפך לאחד מהארגונים הגדולים והחזקים ברייך השלישי. הנאצים ראו באס אס יחידת עילית, המשמר הפרטוריאני של המפלגה. אנשי האס אס נבחרו על פי העקרונות של טוהר הגזע ועל פי נאמנות ללא תנאי לפיהרר ולמפלגה הנאצית. עד 1944 הייתה ההצטרפות לאס אס על בסיס התנדבותי, אך עם היחלשות כוחה הצבאי של גרמניה הוחל בגיוס אקראי מבין כלל האוכלוסייה, לעיתים מבני 18 ומטה. כמו כן צורפו ליחידות החמושות של הארגון מתנדבים מארצות אירופה הכבושות. הזרוע הצבאית של האס אס, ואפן אס אס, התפתחה להיות צבא גרמני שני, בנוסף לוורמאכט, הצבא הגרמני. לוואפן אס אס יצאו מוניטין של לוחמים פנאטיים ואכזריים מאד; יחידות ואפן אס אס סייעו בחיסול ההתנגדות היהודית במרד גטו ורשה באפריל 1943 ורצחו שבויי מלחמה אמריקניים במחנה ליד העיר מלמדי (Malmedy) במהלך קרב הארדנים ב-1944. האס אס נבדל מהצבא הגרמני, מהמפלגה הנאצית וממנגנון הפקידות הרשמי על ידי דרגות, תגים ומדים ייחודיים לארגון. במקביל להשתלטותה הבלעדית של המפלגה הנאצית על הכוח הפוליטי בגרמניה, "נשאבו" יותר ויותר תפקידי מפתח בממשל הגרמני – כמו מערכת אכיפת החוק – לשליטת האס אס והפכו לחלק מהארגון; במקביל, הפכו חלקים מתוך האס אס לגופים ממשלתיים דה פקטו. כדי לשמור על כוחה הפוליטי של המפלגה הנאצית ניתנה לאס אס הסמכות להקים ולהפעיל גופים של משטרה חשאית, הגסטפו והסיפ"ו; משמעותה של סמכות זו הייתה למעשה העמדת האס אס מעל החוק. האס אס היה גם מכשיר להטלת פחד ואימה במהלך השואה. מנהיג האס אס, היינריך הימלר, היה אחד מיוזמי הפתרון הסופי. בסיוע גדודים מהצבא הסדיר, יחידות האיינזצגרופן (עוצבות המבצע) של האס אס רצחו יותר ממיליון אזרחים, רובם יהודים, באזורים של ברית המועצות שנכבשו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. האס אס היה אחראי להקמתם ולהפעלתם של מחנות ריכוז ומחנות השמדה, שבהם הומתו מיליוני כלואים כתוצאה מהשמדה מכוונת, מהרעבה, מהתעללות ומניסויים רפואיים וכחלק ממדיניות מכוונת של טיהור אתני. אחרי מלחמת העולם השנייה הכריזו השופטים במשפטי נירנברג על האס אס כארגון פשע, אחראי על יישום וביצוע מדיניות גזענית של רצח עם וביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ואס אס · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ואצ"ל · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ואגודת ישראל · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ואוסטריה · ראה עוד »

ספר קודש

#הפניה כתבי קודש.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וספר קודש · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וספר ישעיהו · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וסידור · ראה עוד »

פארק ז'בוטינסקי

מבצר שוני בשנות ה-40 התיאטרון במבצר שוני חצר "מוזיאון אחיעם לפיסול" לזכרו של אחיעם שושני פסלים ב"מוזיאון אחיעם לפיסול" פארק ז'בוטינסקי, הנקרא גם מבצר שוני או אמפי שוני, נמצא בין בנימינה לזכרון יעקב (בתחום המועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה).

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ופארק ז'בוטינסקי · ראה עוד »

קול ישראל (עיתון)

קול ישראל - אורגן היהדות החרדית היה שבועון של ארגון צעירי אגודת ישראל שיצא לאור בתקופת המנדט הבריטי, במשך קרוב ל-30 שנה.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וקול ישראל (עיתון) · ראה עוד »

רחוב פרישמן (תל אביב)

רחוב פרישמן הוא אחד מרחובות הרוחב החשובים במרכז תל אביב המחבר בין כיכר רבין (מתחיל במקום שרחוב צייטלין נגמר) וחוף הים המכונה בנקודה זו "חוף פרישמן" על שם הרחוב.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ורחוב פרישמן (תל אביב) · ראה עוד »

רב צבאי

רב הצי האמריקני ארנולד רזניקוב בזירת הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות, 23 ב-אוקטובר 1983. רזניקוב חובש כיפה מאולתרת שנקרעה ממדי עמיתו, קצין הדת הקתולי ג'ורג' פּוּצ'יארֶלי. רב צבאי הוא רב הפועל במסגרת יחידה צבאית, ומעניק שירותי רבנות לחייליה.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ורב צבאי · ראה עוד »

רוז'ניאבה

רוז'ניאבה (בסלובקית: Rožňava; בהונגרית: Rozsnyó, רוז'ניו; בגרמנית: Rosenau, רוזנאו) היא עיר באזור הדרום-מזרחי של סלובקיה, בה מיעוט דוברי הונגרית ניכר.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ורוז'ניאבה · ראה עוד »

שבט סופר

#הפניה שמחה בונם סופר.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ושבט סופר · ראה עוד »

תש"ח

#הפניה ה'תש"ח.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ותש"ח · ראה עוד »

תש"כ

#הפניה ה'תש"ך.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ותש"כ · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תורה תמימה

תורה תמימה הוא סדרה על חמשה חומשי תורה עם ליקט של מאמרי חז"ל מש"ס בבלי ותלמוד ירושלמי ומדרשים על סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, בתוספת פירוש שלו על מאמרי חז"ל שליקט.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ותורה תמימה · ראה עוד »

ליל הבדולח

זגוגיות חנות מנופצות לאחר ליל הבדולח. מאחור ניתן לראות גרפיטי של צלב קרס. צולם ב-10 בנובמבר 1938. נאצים שופכים דלק על ספסלי בית כנסת בליל הבדולח, לקראת הצתתו ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה: קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וליל הבדולח · ראה עוד »

חתם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וחתם סופר · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וחז"ל · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וחומש (יהדות) · ראה עוד »

דויטשקרויץ

דויטשקרויץ (בגרמנית: Deutschkreutz; בהונגרית: Sopronkeresztúr, שופרונקרסטור; ביידיש: צעהלים, נהגה: צֶלֶם) היא עיירת שוק במחוז אוברפולדנדורף שבמדינת בורגנלנד באוסטריה.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ודויטשקרויץ · ראה עוד »

ה' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וה' באייר · ראה עוד »

הצבא האוסטרו-הונגרי

נס המלחמה האוסטרו-הונגרי המפקד העליון, הקיסר פרנץ יוזף חייל מהרגימנט ה-6 של הצבא האוסטרי במדי קרב הצבא האוסטרו-הונגרי היה הכוח היבשתי של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר והצבא האוסטרו-הונגרי · ראה עוד »

הקרב על גוש עציון

שיירה בדרך לגוש עציון הקרב על גוש עציון, הידוע גם בשם הטבח בגוש עציון, החל בראשית מלחמת העצמאות, למחרת ההכרזה על תוכנית החלוקה ב-29 בנובמבר 1947, והסתיים ב-14 במאי 1948, יום הכרזת העצמאות, עם נפילת גוש עציון כולו בידי כוחות הלגיון הערבי, אשר נעזר בכוחות ערביים מקומיים.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר והקרב על גוש עציון · ראה עוד »

הריטב"א

#הפניה ריטב"א.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר והריטב"א · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר והונגריה · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הירונימוס

אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר והירונימוס · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ווינה · ראה עוד »

כלא עכו

כלא עכו אסירים יהודים בחצר כלא עכו, 1947, ארכיון ההגנה כלא עכו הוא בית סוהר שפעל מעל הקומה הראשונה של המצודה ההוספיטלרית שבעכו העתיקה בתקופת השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וכלא עכו · ראה עוד »

י"ט באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט אב היא, ברוב השנים, פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וי"ט באב · ראה עוד »

ישיבת פרשבורג

בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופרישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר וישיבת פרשבורג · ראה עוד »

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ויום העצמאות · ראה עוד »

12 באוגוסט

12 באוגוסט הוא היום ה-224 בשנה בלוח הגרגוריאני (225 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו12 באוגוסט · ראה עוד »

1886

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו1886 · ראה עוד »

1893

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו1893 · ראה עוד »

19 בפברואר

19 בפברואר הוא היום ה-50 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו19 בפברואר · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו1938 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו1939 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו1952 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו1960 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו1970 · ראה עוד »

23 בפברואר

23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו23 בפברואר · ראה עוד »

28 בינואר

28 בינואר הוא היום ה-28 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו28 בינואר · ראה עוד »

8 במאי

8 במאי הוא היום ה־128 בשנה (129 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל למברגר ו8 במאי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_למברגר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »