גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
66 יחסים: מאיר איזנשטט, מסכת מכות, מסכת נזיר, מסכת נדרים, מסכת סנהדרין, מסכת עבודה זרה, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שבועות, מסכת בבא מציעא, מסכת בבא קמא, מסכת בבא בתרא, מסכת ביצה, מסכת גיטין, מסכת כתובות, מצבה, מרא דאתרא, מרדכי הורוויץ, משה נחום צובל, מוסד הרב קוק, מכבש דפוס, מכילתא, אפיטף, נפתלי כ"ץ, ספר תורה, סליחות, סדר נזיקין, סיני (כתב עת), פרנקפורט, פשיטא, קאליש, ראש ישיבה, ראשי תיבות, רב, רוזנות הסן-דרמשטדט, שרפה, תה, ליסא, חנוך הניך הכהן לוין, ברכת שהכל נהיה בדברו, בורא פרי האדמה, גלוגא, דיהרנפורט, ה'ת"פ, ה'ת"ד, ה'תמ"ב, ה'תע"א, ה'תע"ט, ה'תפ"ב, המאה ה-17, ..., המאה ה-18, הסן, התלמוד הבבלי, החת"ם סופר, וורמייזא, כ"ד בטבת, י"ד בתמוז, ישעיה הלוי הורוביץ (השני), יהדות גרמניה, 1 ביולי, 15 בינואר, 1644, 1682, 1711, 1719, 30 ביוני. להרחיב מדד (16 יותר) »
מאיר איזנשטט
הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, 7 ביוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומאיר איזנשטט · ראה עוד »
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת מכות · ראה עוד »
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת נזיר · ראה עוד »
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת נדרים · ראה עוד »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת קידושין · ראה עוד »
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת ראש השנה · ראה עוד »
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת שבועות · ראה עוד »
מסכת בבא מציעא
#הפניה בבא מציעא.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת בבא מציעא · ראה עוד »
מסכת בבא קמא
#הפניה בבא קמא.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת בבא קמא · ראה עוד »
מסכת בבא בתרא
#הפניה בבא בתרא.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת בבא בתרא · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת ביצה · ראה עוד »
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת גיטין · ראה עוד »
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומסכת כתובות · ראה עוד »
מצבה
"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומצבה · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרדכי הורוויץ
מרדכי (מרקוס) הלוי הורוויץ (י"ד באדר ה'תר"ד, 5 במרץ 1844 ט"ז באדר ב' ה'תר"ע, 27 במרץ 1910) היה רב ואב"ד בפרנקפורט דמיין ובקהילות נוספות בגרמניה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומרדכי הורוויץ · ראה עוד »
משה נחום צובל
ד"ר משה (מוריץ) נחום צובל (כ"ח בטבת ה'תרל"ח, 3 בינואר 1878 – כ"ז באדר א' ה'תשכ"ב, מרץ 1962) היה היסטוריון וחוקר יהדות, עורך העיתונים די וועלט ו"אלגעמיינע יידישע צייטונג", עורך אנציקלופדיה יודאיקה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומשה נחום צובל · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מכבש דפוס
222x222 פיקסלים 222x222 פיקסלים 279x279 פיקסלים 290x290 פיקסלים מכבש דפוס הוא מתקן מכני להעברת דיו ממשטח, המכונה גם "גלופה", למדיום עליו מדפיסים - בדרך כלל נייר.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומכבש דפוס · ראה עוד »
מכילתא
#הפניה מכילתא דרבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ומכילתא · ראה עוד »
אפיטף
אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ואפיטף · ראה עוד »
נפתלי כ"ץ
רבי נפתלי כ"ץ (ה'ת"ט; 1648 – כ"ד בטבת ה'תע"ט; 15 בינואר 1719) היה רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה, שנדד וגלה בין אוסטרהא (כיום במערב אוקראינה), פוזן (כיום פוזנן), פראג בצ'כיה, פרנקפורט במערבה של גרמניה, ושוב אוסטרהא.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ונפתלי כ"ץ · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וספר תורה · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וסליחות · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וסדר נזיקין · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ופרנקפורט · ראה עוד »
פשיטא
פשיטא (מארמית: פשוט הדבר) הוא מונח בלוגיקה תלמודית לפיו היגד של תנא או אמורא המובא במשנה בברייתא או כמימרה, ועל פניו אין בו חידוש רעיוני או הלכתי, עולה קושיה, מדוע נצרך לאומרו.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ופשיטא · ראה עוד »
קאליש
קאליש (בפולנית: Kalisz; בגרמנית: Kalisch; ביידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וקאליש · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וראשי תיבות · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ורב · ראה עוד »
רוזנות הסן-דרמשטדט
#הפניה רוזנות הסן-דרמשטאדט.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ורוזנות הסן-דרמשטדט · ראה עוד »
שרפה
כבאים נאבקים בשרפה בקנדה שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ושרפה · ראה עוד »
תה
צמח התה תֶּה הוא משקה המכיל קפאין המיוצר על ידי חליטת עלי צמח התה במים חמים עד רותחים (לרוב בטמפרטורת 80° עד 95° מעלות צלזיוס).
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ותה · ראה עוד »
ליסא
#הפניה לשנו.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וליסא · ראה עוד »
חנוך הניך הכהן לוין
רבי חנוך הֶניך (ביידיש: העניך) הכהן (מאלכסנדר) לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798 – י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וחנוך הניך הכהן לוין · ראה עוד »
ברכת שהכל נהיה בדברו
"על החלב... אומר שהכל". למרות שהחלב נוצר על ידי אכילת ירק של בעל חיים, אין הוא נחשב ש"גידולו מן הארץ" ברכת "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" היא אחת מברכות הנהנין שיש לברך לפני האכילה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וברכת שהכל נהיה בדברו · ראה עוד »
בורא פרי האדמה
#הפניה ברכת בורא פרי האדמה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ובורא פרי האדמה · ראה עוד »
גלוגא
#הפניה גלוגוב.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וגלוגא · ראה עוד »
דיהרנפורט
צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ודיהרנפורט · ראה עוד »
ה'ת"פ
#הפניה ה'ת"ף.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וה'ת"פ · ראה עוד »
ה'ת"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וה'ת"ד · ראה עוד »
ה'תמ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וה'תמ"ב · ראה עוד »
ה'תע"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וה'תע"א · ראה עוד »
ה'תע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וה'תע"ט · ראה עוד »
ה'תפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וה'תפ"ב · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין והמאה ה-18 · ראה עוד »
הסן
הֶסֶן (בגרמנית: Hessen) היא אחת מ-16 המדינות המהוות את גרמניה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין והסן · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין והחת"ם סופר · ראה עוד »
וורמייזא
#הפניה וורמס.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ווורמייזא · ראה עוד »
כ"ד בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וכ"ד בטבת · ראה עוד »
י"ד בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וי"ד בתמוז · ראה עוד »
ישעיה הלוי הורוביץ (השני)
רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נפטר באדר ה'תמ"ט, 1689, פוזנא) היה אב"ד וראש ישיבה בפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין וישעיה הלוי הורוביץ (השני) · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ויהדות גרמניה · ראה עוד »
1 ביולי
1 ביולי הוא היום ה-182 בשנה (183 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ו1 ביולי · ראה עוד »
15 בינואר
ההתפרצות הגעשית של הונגה טונגה בדרום האוקיינוס השקט 15 בינואר הוא היום ה-15 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ו15 בינואר · ראה עוד »
1644
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ו1644 · ראה עוד »
1682
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ו1682 · ראה עוד »
1711
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ו1711 · ראה עוד »
1719
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ו1719 · ראה עוד »
30 ביוני
30 ביוני הוא היום ה-181 בשנה (182 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמואל שאטין ו30 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_שאטין
