גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
36 יחסים: מתמטיקה, מגיד (דרשן), אברהם אבן עזרא, אברהם פירקוביץ', אהרן ילינק, אוקראינה, אודסה, ספרייה, ערבית, פרויקט בן-יהודה, שרגא פייבל פרנקל, טרנופול, חסידות, חצי האי קרים, חדר מתוקן, חכמת ישראל, בר טוביה, בית המדרש (קובצי מדרשים), גרמנית, גליציה, דקדוק, הלוח הגרגוריאני, הלוח היוליאני, הדואר, וינה, יהדות קראית, יהודה לייב פינסקר, 1801, 1827, 1836, 1858, 1860, 1863, 1864, 29 באוקטובר, 31 במרץ.
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ומתמטיקה · ראה עוד »
מגיד (דרשן)
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ומגיד (דרשן) · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם פירקוביץ'
אברהם פירקוביץ' אברהם בן שמואל פִירְקוֹביץ' (באנגלית: Avraham ben Shmuel Firkovich, ברוסית: Авраам Самуилович Фиркович, בפולנית: Awram Firkowicz, מכונה אב"ן רש"ף (אברהם בן רבי שמואל פירקוביץ'); 1787, לוצק - 1874, צ'ופוט-קלה), חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ואברהם פירקוביץ' · ראה עוד »
אהרן ילינק
אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ואהרן ילינק · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ואוקראינה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ואודסה · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר וספרייה · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר וערבית · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
שרגא פייבל פרנקל
ד"ר שרגא פייבל פרנקל (בכתיב יידי: פרענקעל; כ"ז בכסלו תרל"ו, 25 בדצמבר 1875 וסיליקוב, האימפריה הרוסית – י"ט באדר ה'תרצ"ג, 17 במרץ 1933, ניס, צרפת), שנודע בשם העט בַּר־טוֹבִיָּה, היה מורה, מתרגם, ומבקר עברי.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ושרגא פייבל פרנקל · ראה עוד »
טרנופול
טַרְנוֹפּוֹל (ביידיש: טאַרנאָפּאָל, באוקראינית: Тернопіль, טֶרְנוֹפִּיל; בפולנית: Tarnopol) היא עיר באוקראינה המערבית, 132 ק"מ מזרחית ללבוב.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר וטרנופול · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר וחסידות · ראה עוד »
חצי האי קרים
חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר וחצי האי קרים · ראה עוד »
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר וחדר מתוקן · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר וחכמת ישראל · ראה עוד »
בר טוביה
#הפניה שרגא פייבל פרנקל.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ובר טוביה · ראה עוד »
בית המדרש (קובצי מדרשים)
בית המדרש הוא שמם של קובצי מדרשים קטנים, ספרים חיצוניים ומאמרים קבליים בהם פורסמו למעלה ממאה מדרשים נדירים.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ובית המדרש (קובצי מדרשים) · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר וגרמנית · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר וגליציה · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ודקדוק · ראה עוד »
הלוח הגרגוריאני
תבליט על קברו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, המציין את השקת לוח השנה הגרגוריאני. הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי גם לוח השנה האזרחי או הלוח הלועזי או הלוח הנוצרי, על מנת להבדילו מהלוח העברי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר והלוח הגרגוריאני · ראה עוד »
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר והלוח היוליאני · ראה עוד »
הדואר
#הפניה הדאר.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר והדואר · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ווינה · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ויהדות קראית · ראה עוד »
יהודה לייב פינסקר
יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »
1801
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ו1801 · ראה עוד »
1827
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ו1827 · ראה עוד »
1836
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ו1836 · ראה עוד »
1858
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ו1858 · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ו1860 · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ו1863 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ו1864 · ראה עוד »
29 באוקטובר
29 באוקטובר הוא היום ה-302 בשנה בלוח הגרגוריאני (303 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ו29 באוקטובר · ראה עוד »
31 במרץ
הגירוש של יהודי ספרד 31 במרץ הוא היום ה־90 בשנה (91 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמחה פינסקר ו31 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמחה_פינסקר
