גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
57 יחסים: מצדה, מרכז זלמן שזר, מלחמת היהודים, מגדל דוד, ארמית, אלעזר בן שמעון, אלעזר בן יאיר, אדום (עם), אוריאל רפפורט, סלע טארפיאן, סוציאליזם, סיקריים, עקרבה, עקרבים (יישוב קדום), עבר הירדן, עבדות, עין גדי (יישוב עתיק), פרובינקיה יודיאה, ציונות, קסטיוס גאלוס, קרב בית חורון (66 לספירה), רומא, שד (מיתולוגיה), שכם, תכריכים, לטינית, טקיטוס, טריומף (מצעד ניצחון), טופרכיה, טיטוס, חנן בן חנן, בר גיורא (מושב), בר גיורא (ארגון), בית ביתוס, בית המקדש, ג'רש, ג'וריש, גרשה, גיור, דקאפוליס, דיו קסיוס, המרד הגדול, האימפריה הרומית, הר חברון, הר הבית, הוצאת כרמל, כהן גדול, יעקב בן סוסא, ירושלים בתקופת בית שני, יהודים, ..., יוסף קלוזנר, יוסף בן מתתיהו, יופיטר (מיתולוגיה), יוחנן מגוש חלב, יוונית, 69, 71. להרחיב מדד (7 יותר) »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ומצדה · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ומלחמת היהודים · ראה עוד »
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ומגדל דוד · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וארמית · ראה עוד »
אלעזר בן שמעון
אלעזר בן שמעון (לערך 1 לספירה עד לערך 70 לספירה), היה מראשי הקנאים בתקופת המרד הגדול.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ואלעזר בן שמעון · ראה עוד »
אלעזר בן יאיר
מצדה". אלעזר בן יאיר (המאה ה-1 לספירה) היה ממנהיגי הסיקריים בתקופת המרד הגדול של היהודים ברומא, ומנהיג המעוז האחרון של המרד – מצדה.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ואלעזר בן יאיר · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ואדום (עם) · ראה עוד »
אוריאל רפפורט
אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ואוריאל רפפורט · ראה עוד »
סלע טארפיאן
#הפניה הסלע הטארפיאני.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וסלע טארפיאן · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וסוציאליזם · ראה עוד »
סיקריים
פגיון סיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה. הסִיקָרִיִים (מלטינית: Sicarii; בספרות המאוחרת נקראו גם: סִיקְרִיקִים) היו קנאים קיצוניים שהתבלטו בתקופת המרד הגדול של יהודה נגד הכובשים הרומאים.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וסיקריים · ראה עוד »
עקרבה
עקרבה (ערבית: عقربا; תעתיק מדויק: עקרבא) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת כ-13 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם, וכ־7 ק"מ ממזרח לצומת תפוח, בשומרון.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ועקרבה · ראה עוד »
עקרבים (יישוב קדום)
#הפניה עקרבת.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ועקרבים (יישוב קדום) · ראה עוד »
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ועבר הירדן · ראה עוד »
עבדות
שוק העבדים", ציור מאת גוסטב בולאנז'ה עבדות היא בעלות של אדם על אדם אחר.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ועבדות · ראה עוד »
עין גדי (יישוב עתיק)
אזור עין גדי כיום בית הכנסת העתיק בעין גדי יעל במערות נחל דוד עֵין גֶּדִי היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של ים המלח, ושרידיו, בית הכנסת העתיק מהמאה השישית עם רצפת פסיפס מהמרשימות בארץ ישראל, מעידים על רצף התיישבות יהודית באזור של מעל 1,300 שנה, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ועין גדי (יישוב עתיק) · ראה עוד »
פרובינקיה יודיאה
מפת פרובינקיה יודיאה פרובינקיה יוּדַיְאָה (יהודה; ביוונית: Ἰουδαία, Ioudaia; בלטינית: Iudaea) הייתה פרובינקיה רומית שהשתרעה על חלק מהאזורים שהשתייכו לפני כן לממלכת החשמונאים ולממלכה ההרודיאנית.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ופרובינקיה יודיאה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וציונות · ראה עוד »
קסטיוס גאלוס
גַאיוּס קֶסְטיוּס גַאלוּס (Gaius Cestius Gallus; לעיתים צסטיוס גאלוס; ? - 67), היה גנרל וסנאטור רומאי שהיה פעיל בימי התהוות הפרינקיפט.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וקסטיוס גאלוס · ראה עוד »
קרב בית חורון (66 לספירה)
קרב בית חורון היה קרב חשוב בראשיתו של המרד הגדול, בשנת 66 לספירה.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וקרב בית חורון (66 לספירה) · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ורומא · ראה עוד »
שד (מיתולוגיה)
מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור (1487–88) תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ושד (מיתולוגיה) · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ושכם · ראה עוד »
תכריכים
תכריכי נפטר רואים את המכנס חולצה והבגד ששמים על הפנים תכריכים הם הלבוש שבו מלבישים את המת כשמכינים אותו לקבורה.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ותכריכים · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ולטינית · ראה עוד »
טקיטוס
פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (סביב 56 – 117 לספירה) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וטקיטוס · ראה עוד »
טריומף (מצעד ניצחון)
החרבת ירושלים טריומף או טריומפוס (triumphus) היה טקס מדיני דתי ברומא העתיקה, שבמהלכו ערכו מצביא וצבאו תהלוכת ניצחון ברחובות העיר רומא.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וטריומף (מצעד ניצחון) · ראה עוד »
טופרכיה
טופרכיה (ביוונית: τοπαρχία, "מקום"), הוא מונח יווני למחוז.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וטופרכיה · ראה עוד »
טיטוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וטיטוס · ראה עוד »
חנן בן חנן
חנן בן חנן (? - 67 או 68) היה כהן גדול ממשפחת הכהנים בית חנן, וממנהיגי העם היהודי בעת המרד הגדול.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וחנן בן חנן · ראה עוד »
בר גיורא (מושב)
בר גיורא הוא מושב בהרי יהודה בין הערים ירושלים ובית שמש השייך למועצה אזורית מטה יהודה.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ובר גיורא (מושב) · ראה עוד »
בר גיורא (ארגון)
ישראל שוחט, מפקד ארגון "בר גיורא" "בר גיורא" היה ארגון שמירה יהודי חשאי שפעל בארץ ישראל מספטמבר 1907 עד אפריל 1909.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ובר גיורא (ארגון) · ראה עוד »
בית ביתוס
בית בַּיְתוֹס הייתה משפחת כהנים וכהנים גדולים עשירה שמוצאה היה ממצרים.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ובית ביתוס · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ובית המקדש · ראה עוד »
ג'רש
גַ'רַש (בערבית: جرش, ביוונית: Γέρασα גֶרַסַה) היא עיר בירדן, שבה שרידי עיר הלניסטית-רומית ומהווה את אתר התיירות השני בחשיבותו בירדן (אחרי פטרה).
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וג'רש · ראה עוד »
ג'וריש
ג'וּרִ֫ישׁ (בערבית: جُورِيش) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, הממוקם כ-27 ק"מ דרום-מזרחית לשכם, בגובה של כ-800 מ' מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וג'וריש · ראה עוד »
גרשה
גרשׂה (או גֶרָסָה) הייתה עיר קדומה בפרובינקיה יהודה, הנזכרת בכתביו של יוסף בן מתתיהו.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וגרשה · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וגיור · ראה עוד »
דקאפוליס
ערים אוטונומיות (דקאפוליס) הפורום והקרדו בג'רש, מערי הדקאפוליס דקאפוליס (מיוונית: Δεκάπολις – עשר הערים; deka – עשר; polis – עיר) הייתה קבוצה של עשר ערים, רובן מהתקופה ההלניסטית (למעט דמשק), שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ודקאפוליס · ראה עוד »
דיו קסיוס
דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ודיו קסיוס · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא והמרד הגדול · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא והאימפריה הרומית · ראה עוד »
הר חברון
סוסיא הר חברון (בערבית: جبل الخليل, ג'בל אל-ח'ליל) הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1,026 מטר, בעיירה חלחול.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא והר חברון · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא והר הבית · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא והוצאת כרמל · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וכהן גדול · ראה עוד »
יעקב בן סוסא
יעקב בן סוסא היה אחד מארבעת מפקדי צבא האדומים, שהיה מעורב במרד הגדול ברומאים בירושלים בסוף ימי בית שני (66–70 לספירה).
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ויעקב בן סוסא · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ויהודים · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יופיטר (מיתולוגיה)
במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ויופיטר (מיתולוגיה) · ראה עוד »
יוחנן מגוש חלב
שרידי בית כנסת עתיק בגוש חלב, עירו של יוחנן יוחנן מגוש חלב (שמו המלא: יוחנן בן לוי) היה ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, במאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ויוחנן מגוש חלב · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ויוונית · ראה עוד »
69
מפה משנת 69 - שנת ארבעת הקיסרים, המציגה את אזורי התמיכה בכל אחד מארבעת הקיסרים.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ו69 · ראה עוד »
71
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון בר גיורא ו71 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמעון_בר_גיורא
