גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
47 יחסים: מצרים העתיקה, מצרית קדומה, מצבת ישראל, מרנפתח, מואב, מכתבי אל-עמארנה, מישור החוף, אמנחותפ השלישי, אמה (יחידת מידה), אשקלון, אתניות, אדום (עם), נחל עירון, נוביה, סותו, סיני, עמק יזרעאל, עמון, עפירו, עברים, עברית מקראית, פפירוס אנאסטאזי א, פרעה, קרב קדש, קלאן, רעמסס השני, רעמסס השלישי, רועה צאן, שפות כנעניות, שבטי ישראל, שכיר חרב, תעלת סואץ, תקופת הברזל בארץ ישראל, תקופת הברונזה בארץ ישראל, תקופת הברונזה המאוחרת, לבנון, חיקסוס, בקר, גיא, המאה ה-13 לפנה"ס, המאה ה-24 לפנה"ס, המזרח הקדום, הר שעיר, כנען, כרטוש, יהודים, יהוה.
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: שסו ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מצרית קדומה
המצרית הקדומה היא שפת אנשי מצרים העתיקה הנמנית עם משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: שסו ומצרית קדומה · ראה עוד »
מצבת ישראל
מצבת ישראל, המוזיאון המצרי בקהיר מצבת ישראל או אסטלת ישראל (גם: מצבת מרנפתח או אסטלת מרנפתח) הוא כינוי שנתנו ארכאולוגים לאסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו בשנת 1208–1209 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שסו ומצבת ישראל · ראה עוד »
מרנפתח
ארון הקבורה של מרנפתח בעמק המלכים מרנפתח (1274 לפנה"ס לערך – 1203 לפנה"ס) היה הפרעה הרביעי בשושלת ה-19 שבמצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: שסו ומרנפתח · ראה עוד »
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שסו ומואב · ראה עוד »
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
חָדָשׁ!!: שסו ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »
מישור החוף
מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.
חָדָשׁ!!: שסו ומישור החוף · ראה עוד »
אמנחותפ השלישי
מוזיאון הבריטי מוזיאון הבריטי פסלי ממנון אמנחותפ השלישי (באוגריתית: 𐎐𐎎𐎗𐎊 – נִמֻּרִיָ, על־שם כינוי נוסף של המלך במצרית) היה פרעה מצרי מתקופת הממלכה החדשה, המלך התשיעי של השושלת ה־18.
חָדָשׁ!!: שסו ואמנחותפ השלישי · ראה עוד »
אמה (יחידת מידה)
אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.
חָדָשׁ!!: שסו ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »
אשקלון
שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.
חָדָשׁ!!: שסו ואשקלון · ראה עוד »
אתניות
אתניות (או: עֲדָתִיּוּת - מלשון נוהג, כפי שהוא במספר שפות שמיות. מיוונית: ἔθνος, אתנוס - עם).
חָדָשׁ!!: שסו ואתניות · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: שסו ואדום (עם) · ראה עוד »
נחל עירון
נַחַל עִירוֹן הוא נחל הזורם בחבלי רמות מנשה והשרון הצפוני, לאורך 20 קילומטרים, במפגשם עם השומרון.
חָדָשׁ!!: שסו ונחל עירון · ראה עוד »
נוביה
אזור נוביה במאה ה-20 נוביה (ב: Nobīn) הוא חבל ארץ היסטורי בצפון אפריקה, לאורך עמק הנילוס (היאור - כשמו המקראי) מאסואן, שבמצרים בצפון עד לח'רטום שבסודאן בדרום.
חָדָשׁ!!: שסו ונוביה · ראה עוד »
סותו
סוּתוּ (Sutu) היו שבטים נוודים שחיו במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: שסו וסותו · ראה עוד »
סיני
סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.
חָדָשׁ!!: שסו וסיני · ראה עוד »
עמק יזרעאל
מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: שסו ועמק יזרעאל · ראה עוד »
עמון
830 לפנה"ס, ממלכת עמון מימין לגבולותיה של ממלכת ישראל, בצבע לילך דמות של איש עמוני, פסל מהמאה ה-8 לפנה"ס בני עמון (בעמונית: 𐤁𐤍𐤏𐤌𐤍 – בנעמן; באשורית: וכן או ba-an-am-ma-na) הם עם שמי צפון־מערבי קדום שחי בממלכה הקרויה על שמו בעבר הירדן, שבירתה היתה רבת עמון, בעיקר בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: שסו ועמון · ראה עוד »
עפירו
רמת הפעילות של העפירו במזרח הקדום לפי עדויות אפיגרפיות מימי אל־עמארנה עפירו או עֲפֵרִים (באוגריתית: 𐎓𐎔𐎗𐎎 – עפרם, במצרית קדומה: 𓂝𓊪𓂋𓅱𓀀𓏥 – עפרו), הידועים גם בהגייה האכדית חַֿבִּירוּ או ח'בירו (באכדית: 𒄩𒁉𒊒 – ḫa-bi-ru, בשומרוגרמות: – SA.GAZ), הם אנשים מסטטוס חברתי שהיה קיים במזרח הקרוב הקדום ובעיקר בכנען בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת, המאה ה־18 עד המאה ה־12 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שסו ועפירו · ראה עוד »
עברים
שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.
חָדָשׁ!!: שסו ועברים · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שסו ועברית מקראית · ראה עוד »
פפירוס אנאסטאזי א
פפירוס אנאסטאזי א פפירוס אנאסטאזי א הוא פפירוס מצרי עתיק, המכיל טקסט סאטירי, ששימש לאימון סופרים בתקופת הממלכה החדשה.
חָדָשׁ!!: שסו ופפירוס אנאסטאזי א · ראה עוד »
פרעה
פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה (ברבים: פֵַּרְעוֹנִים) היה תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.
חָדָשׁ!!: שסו ופרעה · ראה עוד »
קרב קדש
קרב קדש היה קרב גדול בין צבאות מצרים והאימפריה החיתית, שהתחולל בסוף מאי או סוף יוני סביב 1274 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה של המזרח הקרוב הקדום (תאריכים אפשריים נוספים הם שנת 1300 או 1286 לפנה"ס), בסמוך לעיר קדש.
חָדָשׁ!!: שסו וקרב קדש · ראה עוד »
קלאן
בסוציולוגיה, קלאן (תת-שבט) הוא קבוצת שארות של אנשים בעלי קרבה ביולוגית לאב ראשוני אחד, שחי לפני כמה וכמה דורות.
חָדָשׁ!!: שסו וקלאן · ראה עוד »
רעמסס השני
רַעְמְסֵס הַשֵּׁנִי (1303 לפנה"ס - 1213 לפנה"ס, לפי הכרונולוגיה הנמוכה; 1337 לפנה"ס - 1247 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הגבוהה), היה פרעה ומלך מצרים בשנים 1213-1279 לפנה"ס, במשך כ-66 שנה.
חָדָשׁ!!: שסו ורעמסס השני · ראה עוד »
רעמסס השלישי
פסל של רעמסס השלישי שהתגלה בבית שאן פסלי רעמסס השלישי במקדשו במדינת האבו הסרקופג של רעמסס השלישי יוסרמאטר מריאמון רעמסס השלישי הידוע גם כרעמסס השלישי (באנגלית: Usermaatre Meryamun Ramesses III), היה פרעה מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: שסו ורעמסס השלישי · ראה עוד »
רועה צאן
רועה וצאנו ברומניה ציור של רועה משנת 1889 רועה צאן או נוֹקֵד הוא אדם המטפל בצאן ומשגיח עליו, בדרך כלל תוך היעזרות בכלב רועים, בשטחי המרעה, באחו הפתוח או באזורים הרריים.
חָדָשׁ!!: שסו ורועה צאן · ראה עוד »
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
חָדָשׁ!!: שסו ושפות כנעניות · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: שסו ושבטי ישראל · ראה עוד »
שכיר חרב
שכיר חרב הוא חייל אשר נלחם, או מעורב בלוחמה תמורת כסף, ללא מניעים אידאולוגיים, לאומיים או פוליטיים.
חָדָשׁ!!: שסו ושכיר חרב · ראה עוד »
תעלת סואץ
מיקום התעלה. התעלה חוסכת את הקפת יבשת אפריקה ספינת מלחמה אמריקנית משייטת בתעלה עיתון החבצלת, ספטמבר 1871 חוף פורט סעיד בעת מעבר ספינת טילים אח"י תרשיש (סער 4) בתעלה, 15 דצמבר 1979 תעלת סואץ (בערבית: قناة السويس) היא תעלת מים מלאכותית העוברת במצרים, ממערב למדבר סיני ומשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי והים האדום, לים התיכון ולאירופה.
חָדָשׁ!!: שסו ותעלת סואץ · ראה עוד »
תקופת הברזל בארץ ישראל
#הפניה ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: שסו ותקופת הברזל בארץ ישראל · ראה עוד »
תקופת הברונזה בארץ ישראל
#הפניה ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברונזה.
חָדָשׁ!!: שסו ותקופת הברונזה בארץ ישראל · ראה עוד »
תקופת הברונזה המאוחרת
#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שסו ותקופת הברונזה המאוחרת · ראה עוד »
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: שסו ולבנון · ראה עוד »
חיקסוס
יבנה" בע"מ. חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות"; ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס) הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".
חָדָשׁ!!: שסו וחיקסוס · ראה עוד »
בקר
זבו בקר (שם מדעי: Bovini) הוא שבט בתת-משפחת הפרים, שלו חשיבות גדולה ביותר לאדם מבחינת המשק, מאחר שכמה מינים בו בויתו.
חָדָשׁ!!: שסו ובקר · ראה עוד »
גיא
הגיא של נרייפיורד הנשקף ממלון סטלהיים גַּיְא (ברבים: גֵּיאָיוֹת; בנסמך: גֵּיא־) הוא שקע צר וארוך (ערוץ, אפיק) הנמצא בין שלוחות הר, הממוקמות משני צדדיו.
חָדָשׁ!!: שסו וגיא · ראה עוד »
המאה ה-13 לפנה"ס
המאה ה-13 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: שסו והמאה ה-13 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-24 לפנה"ס
המאה ה-24 לפני הספירה היא התקופה שהחלה בשנת 2400 לפנה"ס והסתיימה בשנת 2301 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שסו והמאה ה-24 לפנה"ס · ראה עוד »
המזרח הקדום
#הפניה היסטוריה של המזרח התיכון#המזרח הקרוב הקדום.
חָדָשׁ!!: שסו והמזרח הקדום · ראה עוד »
הר שעיר
רכס הרי אדום הממוקמים כיום בדרום-מערב ירדן, משתרעים מדרום ים המלח ועד למפרץ אילת. נחל זרד הוא גבולו הצפוני של הרכס הַר שֵׂעִיר הוא הר הנזכר פעמים רבות בתנ"ך, בעיקר כמקום מושבם של האדומים, בני עשו.
חָדָשׁ!!: שסו והר שעיר · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שסו וכנען · ראה עוד »
כרטוש
שמו של הפרעה תחותמס השלישי, במקדש המתים בכרנך כרטוש או קרטוש (מצרפתית - cartouche במשמעות כרטיס או חפיסת כרטיסים; במצרית עתיקה: שִׁנוּ) הוא סימן בעל צורה סגלגלה (אובל) בכתב החרטומים המצרי, המקיפה את הכיתוב, ומסמלת בכך שמדובר בשם של מלכות ומלכים או אנשי בית המלוכה.
חָדָשׁ!!: שסו וכרטוש · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שסו ויהודים · ראה עוד »
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
חָדָשׁ!!: שסו ויהוה · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שסו
