סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שער האריות

מַדָד שער האריות

שער האריות, סוף המאה ה-19 שער האריות במבט מהר הזיתים "האריות" בשער האריות לוח אבן לזכרו של מוטה גור המציין כי הרחוב היוצא משער האריות קרוי על שמו שער האריות - מבט ממזרח שער האריות (בערבית: باب الأسباط,: "באב אלאסבאט" - "שער השבטים") הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה של ירושלים. [1]

44 יחסים: ממלוכים, מלחמת ששת הימים, אריה, נחל קדרון, סטפנוס הקדוש, סולטאן, סולטאן עות'מאני, סולימאן הראשון, סיפור עם, עמק יהושפט, ערבית, עות'מאני, קדוש (נצרות), רשות העתיקות, שער שכם, שערי ירושלים, שקל ישן, שימוש משני, תחנת משטרה, לירה ישראלית, טלגרף, חלום, חגיגות נבי מוסא, ברדלס, בריכות הצאן, בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים, ביברס, גת שמנים, המאה ה-19, העיר העתיקה, הר הזיתים, הר הבית, הרובע המוסלמי, ויה דולורוזה, ירושלים, ישו, 1223, 1277, 1538, 1539, 1865, 1969, 1976, 1980.

ממלוכים

מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.

חָדָשׁ!!: שער האריות וממלוכים · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: שער האריות ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

אריה

לביאה אריה זכר גדול להקת אריות נחה על עץ בפארק הלאומי המלכה אליזבת באוגנדה לביאה בקניה אריה טורף איילנד ענק בדרום אפריקה. שני אריות אחרי שהרגו ג'ירפה בקרוגר בדרום אפריקה קרב אריות בנמיביה אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו בין בני הקבוצה דמויי חתול, אחרי תת-המין הסיבירי של הטיגריס.

חָדָשׁ!!: שער האריות ואריה · ראה עוד »

נחל קדרון

אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.

חָדָשׁ!!: שער האריות ונחל קדרון · ראה עוד »

סטפנוס הקדוש

פסל סטפנוס הקדוש במנזר סנט אטיין סטפנוס הקדוש (ביוונית: Άγιος Στέφανος) היה דיאקון ואחד מראשיה הראשונים של הקהילה הנוצרית בכלל, ובירושלים בפרט.

חָדָשׁ!!: שער האריות וסטפנוס הקדוש · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: שער האריות וסולטאן · ראה עוד »

סולטאן עות'מאני

סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).

חָדָשׁ!!: שער האריות וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »

סולימאן הראשון

Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.

חָדָשׁ!!: שער האריות וסולימאן הראשון · ראה עוד »

סיפור עם

אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.

חָדָשׁ!!: שער האריות וסיפור עם · ראה עוד »

עמק יהושפט

עמק יהושפט בסוף המאה ה-19. מימין לשמאל: קבר זכריה, קבר בני חזיר, יד אבשלום. עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הוא עמק קטן בירושלים בין הר הזיתים לעיר דוד שנוצר כתוצאה ממפגש בין שני יובלים של נחל קדרון.

חָדָשׁ!!: שער האריות ועמק יהושפט · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: שער האריות וערבית · ראה עוד »

עות'מאני

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: שער האריות ועות'מאני · ראה עוד »

קדוש (נצרות)

על פי האמונה הנוצרית, הקדושים הם בני אדם שעברו קאנוניזציה (הוכרזו כקדושים) על ידי הכנסייה לאחר מותם, בזכות הקשר החריג שלהם עם האל, מעשיהם המיוחדים או הצטיינותם המוסרית.

חָדָשׁ!!: שער האריות וקדוש (נצרות) · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שער האריות ורשות העתיקות · ראה עוד »

שער שכם

שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: שער האריות ושער שכם · ראה עוד »

שערי ירושלים

שער יפו שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה בירושלים דרך חומות ירושלים.

חָדָשׁ!!: שער האריות ושערי ירושלים · ראה עוד »

שקל ישן

שקל ישן הוא המונח המקובל כיום לשקל – המטבע שהחליף את הלירה הישראלית וששימש כהילך חוקי במדינת ישראל בין השנים 1980 ל-1985, עד להחלפתו בשקל החדש.

חָדָשׁ!!: שער האריות ושקל ישן · ראה עוד »

שימוש משני

התקופה הרומית, משובצים בקיר מהמאה ה-16 בעיר העתיקה בירושלים שימוש משני (לטינית: Spolia, ספוליה) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר.

חָדָשׁ!!: שער האריות ושימוש משני · ראה עוד »

תחנת משטרה

מצודת טגארט, אחת מרשת של תחנות משטרה שהקימו בארץ ישראל שלטונות המנדט הבריטי תחנת משטרה שוטרים עם עציר בתחנת משטרה תחנת משטרה היא מטה משטרה מקומי המופקד על פעילות המשטרה באזור מוגדר.

חָדָשׁ!!: שער האריות ותחנת משטרה · ראה עוד »

לירה ישראלית

לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952–1980.

חָדָשׁ!!: שער האריות ולירה ישראלית · ראה עוד »

טלגרף

טלפרינטר קולומביה, ההאנשה של הרוח האמריקאית, פורסת קווי טלגרף לרוחב היבשת, בציור הקידמה האמריקאית, 1872 טֵלֶגְרָף הוא מכשיר להעברת מסרים מילוליים למרחקים ארוכים, בתחילה היו טלגרפים שעשו שימוש באמצעים חזותיים אך החל מהמאה התשע עשרה נעשה שימוש בטלגרף באותות אלקטרו-מגנטיים.

חָדָשׁ!!: שער האריות וטלגרף · ראה עוד »

חלום

"חלום האבירים", ציור מעשה ידי אנטוניו דה פרדה. "חלומה של נזירה", ציור מהמאה ה-19 מעשה ידי קארל ברולוב. חלום הוא פעילות מנטלית המתרחשת בזמן שינה, היוצרת חוויה סובייקטיבית של מראות ותחושות.

חָדָשׁ!!: שער האריות וחלום · ראה עוד »

חגיגות נבי מוסא

מראה כללי של המתחם מכיוון דרום-מזרח תצלום אוויר, פברואר 2014 נבי מוסא החצר המרכזית שער הכניסה לנבי מוסא חגיגות נבי מוסא הן מנהג עלייה לרגל (בערבית: الموسم, אל-מַוַסִם) שבו פקדו מאמינים מוסלמים מאזור ארץ ישראל את המסגד במדבר יהודה, כעשרה קילומטר דרומית ליריחו וכעשרים קילומטר מזרחית לירושלים, שבו לפי מסורתם קבור נבי מוסא (השם הערבי של הדמות התנ"כית משה רבנו).

חָדָשׁ!!: שער האריות וחגיגות נבי מוסא · ראה עוד »

ברדלס

סרטונים ריצת ברדלס בוגר - וידאו ברדלס בקניה בַּרְדְּלָס ערבות (או צִ'יטָה, או בקיצור ברדלס; שם מדעי: Acinonyx jubatus) הוא מין בסוג ברדלס שבמשפחת החתוליים.

חָדָשׁ!!: שער האריות וברדלס · ראה עוד »

בריכות הצאן

מפת הממצאים הארכאולוגיים בבריכות הצאן "בריכות הצאן", הידועות גם בשם "בריכות בית חסדא" הן שתי בריכות שנחפרו באפיקו של נחל בית זיתא בירושלים.

חָדָשׁ!!: שער האריות ובריכות הצאן · ראה עוד »

בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים

בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים (בערבית: مقبرة باب الرحمة – מקברת באב א-רחמה) הוא אחד מבתי העלמין האיסלמיים בירושלים.

חָדָשׁ!!: שער האריות ובית הקברות המוסלמי בשער הרחמים · ראה עוד »

ביברס

מסגד ביברס בקהיר אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277), הידוע בשם בַּיְבַּרְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: שער האריות וביברס · ראה עוד »

גת שמנים

חזית "כנסיית כל העמים" בגת שמנים גן עצי הזית בגת שמנים גת שמנים (ביוונית: Γεθσημανή, גֶתְסֵמַנֵה; בסורית: ܓ݁ܶܕ݁ܣܺܡܰܢ, גֶּדּ־סִמַן) הוא הגן בו, על פי המסורת הנוצרית והמתואר בברית החדשה, התפלל ישו בלילה שלפני צליבתו את תפילתו האחרונה והתייסר, קודם להסגרתו לידי הרומאים על ידי יהודה איש קריות.

חָדָשׁ!!: שער האריות וגת שמנים · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: שער האריות והמאה ה-19 · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: שער האריות והעיר העתיקה · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: שער האריות והר הזיתים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שער האריות והר הבית · ראה עוד »

הרובע המוסלמי

מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: שער האריות והרובע המוסלמי · ראה עוד »

ויה דולורוזה

שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: שער האריות וויה דולורוזה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: שער האריות וירושלים · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: שער האריות וישו · ראה עוד »

1223

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שער האריות ו1223 · ראה עוד »

1277

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שער האריות ו1277 · ראה עוד »

1538

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שער האריות ו1538 · ראה עוד »

1539

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שער האריות ו1539 · ראה עוד »

1865

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שער האריות ו1865 · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שער האריות ו1969 · ראה עוד »

1976

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שער האריות ו1976 · ראה עוד »

1980

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שער האריות ו1980 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שער_האריות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »