169 יחסים: Xnet, מערת אבשלום, מרד בר כוכבא, מרכז מבקרים, משק ילדים מוצא, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משוריין, מתי מגד, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מחלף שער הגיא, מדריך ארץ ישראל, מדבר יהודה, מוסלמים, מוצא, מוצא עילית, מוצב, אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, אפיק (גאוגרפיה), ארץ ישראל, אריאל, אריאל (אנציקלופדיה), אריאל הירשפלד, אריק איינשטיין, אליעזר גרייבסקי, אזור, אברהם יעקב ברור, אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, אגד, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוסף התצלומים הלאומי, נשיא מדינת ישראל, נחל איילון, נחל נחשון, נחל שורק, נחל הירקון, נהר הירדן, נווה אילן, סאריס, סע לאט (שיר), עמק, ערבים, ערבית, ערוץ 7, עברית, עבד אל קאדר אל חוסייני, עבד אל-עזיז, עין חמד, ..., עיר דוד, פארק קנדה, פארק יצחק רבין, פראנץ יוזף, פרס ישראל, פרוזדור ירושלים, פתח תקווה, פלמ"ח, צבא, צה"ל, קרן קיימת לישראל, קברי אחים בהר הרצל, קדומים, קיסר, ראש ממשלת קנדה, ראובן ריבלין, רחוב הגיא (העיר העתיקה), שמואל פרשקו, שמורת המסרק, שער שכם, שער האשפות, שערי ירושלים, שלוחת שיירות, שבע האחיות, שואבה, שכול וכישלון (אלבום), שיר, שירה, תעלת סואץ, תרגום שאילה, תש"ס, תשל"ח, תל אביב-יפו, תחנת משטרה, תוכנית החלוקה, לשכת העיתונות הממשלתית, לטרון, זאב וילנאי, חאן (מבנה), חאן שער הגיא, חטיבת הראל, חוות שער הגיא, חיים גורי, בנימין נתניהו, בקעת ים המלח, ברוך ג'מילי, בית מאיר, בית מחסיר, בית שמש, ג'ון דיפנבייקר, גאוגרף, גשר עבדאללה, גיא, דרך בורמה (ישראל), דרך דיפנבייקר, דברי הימים, דגימה (מוזיקה), דואר אוויר, דוד בן-גוריון, דוד בוזגלו, הממלכה המאוחדת, המאה ה-19, המרד הערבי הגדול, הארץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה הרומית, הספרייה הלאומית, הקסטל, הרי ירושלים, הרי יהודה, השפלה, השיירות לירושלים, התקופה הרומית בארץ ישראל, הלבנון, הבילויים, הגדוד השישי של הפלמ"ח, הגיא המרכזי, הדרך ההיסטורית יפו-ירושלים, הוצאת כרמל, הוצאת כרטא, ועדת השמות הממשלתית, ויקטור גרן, כל מקום ואתר, כביש 1, כביש 3, כביש 375, כביש 38, כביש 3855, כביש 395, כביש 44, כביש 443, כביש הגבורה, יעקב אשל, יעקב הלוי ספיר, יפה ירקוני, יצחק רבין, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל רוזנסון, ישראלי, יד יצחק בן-צבי, יהודה זיו, יהודה ושומרון, יואל משה סלומון, יובל (נהר), 1860, 1867, 1869, 1873, 1910, 1925, 1935, 1936, 1939, 1953, 1954, 2016, 2017, 25 באפריל. להרחיב מדד (119 יותר) »
Xnet
Xnet (מבוטא: "אקס-נט") היה פורטל הלייף סטייל של חטיבת המגזינים בקבוצת ידיעות אחרונות, שהציע ערוצי תוכן ובהם אופנה, עיצוב, אדריכלות, אוכל, יחסים, טיולים ובריאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וXnet · ראה עוד »
מערת אבשלום
#הפניה מערת הנטיפים (שורק).
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומערת אבשלום · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרכז מבקרים
מרכז המבקרים במאגר אשכול, המופעל על ידי מקורות. עיר העתיקה בירושלים, המופעל על ידי משרד התיירות. מרכז מבקרים, מרכז מידע או מרכז מידע לתיירים הוא אתר בו מעניקה רשות מקומית או רשות מדינתית או רשות אחרת (כגון רשות הטבע והגנים) מידע למבקרים באתר מסוים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומרכז מבקרים · ראה עוד »
משק ילדים מוצא
דגם מדיקט של משק ילדים מוצא בשנת 1947 - חלק מתערוכה שנערכה לקראת סגירת המוסד, תחת המוטו "ושבו (דגם אונייה) בנים (דגם המוסד) לגבולם (דגם קיבוץ) משק ילדים מוצא הוא מוסד ילדים אשר הוקם בשנת 1943 על ידי ארגון נשים "אמן" ליד תנועת המזרחי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומשק ילדים מוצא · ראה עוד »
משרד ראש הממשלה
משרד ראש הממשלה הוא המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול מהלכי שינוי ועבודות מטה ברמה הלאומית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומשרד ראש הממשלה · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משוריין
משוריין מטיפוס "סנדוויץ'" עם חרכי ירי וגג נפתח. שיירת יחיעם. משוריין פורץ מחסומים שנבנה על בסיס משאית GMC 6,כ 1948 המתקן לפריצת המחסומים ששימש את לוחמי הגדוד השני של חטיבת הנגב של הפלמ"ח בשיירות שליוו אל ומהנגב, 1948 המשוריינים בשיירה הדו-שבועית להר הצופים, שנות ה-50 אוטובוס משוריין של חברת הארגז בפתח המפעל, מרץ 1948 משוריין הוא כלי רכב ממוגן בלוחות פלדה אשר נבנה בצורה מאולתרת בישראל בתקופת קום המדינה ומלחמת העצמאות ושימש להעברת אנשים ואספקה, בעיקר בשיירות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומשוריין · ראה עוד »
מתי מגד
מתי מגד (1 במאי 1923 - 16 בנובמבר 2003) היה סופר עברי מאנשי הפלמ"ח.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומתי מגד · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מחלף שער הגיא
מחלף שער הגיא הוא מחלף המחבר את כביש 1 וכביש 38, ונמצא צפונית לבית שמש.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומחלף שער הגיא · ראה עוד »
מדריך ארץ ישראל
מדריך ארץ ישראל מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי הוא מדריך לטיולים בארץ ישראל ובארצות שכנות לה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומדריך ארץ ישראל · ראה עוד »
מדבר יהודה
טקסט.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומדבר יהודה · ראה עוד »
מוסלמים
גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומוסלמים · ראה עוד »
מוצא
בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומוצא · ראה עוד »
מוצא עילית
מוצא עילית הוא יישוב קהילתי בעל אופי כפרי הממוקם מעל עמק מוצא על גבי ההר שבין מוצא תחתית למבשרת ציון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומוצא עילית · ראה עוד »
מוצב
מוצב של צה"ל המאבטח את הכביש (בין גוש עציון לחברון) צה"ל במוצב הבופור, 1987 מוּצב בעבר נקרא גם מִשלט, הוא מערך מוגן המורכב ממספר עמדות המשמשות ברובן לתצפית ולחימה (בדרך כלל הגנתית).
חָדָשׁ!!: שער הגיא ומוצב · ראה עוד »
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים
אנדרטת פורצי הדרך לירושלים היא אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואנדרטת פורצי הדרך לירושלים · ראה עוד »
אפיק (גאוגרפיה)
אפיק אפיק מהווה כל שקע צר, מוארך ומשופע שנוצר על ידי מים זורמים; כלומר תחתית או קרקעית של נחל, נהר או פלג מים, שבה נוצר גבול הזרימה הרגילה של מים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואפיק (גאוגרפיה) · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וארץ ישראל · ראה עוד »
אריאל
רחוב דרך אפרתה באריאל מרכז קמפוס אוניברסיטת אריאל בניין מעונות הסטודנטים 102 אֲרִיאֵל היא התנחלות ועיר השוכנת בלב השומרון, ליד כביש חוצה שומרון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואריאל · ראה עוד »
אריאל (אנציקלופדיה)
דף מתוך האנציקלופדיה "אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל" היא אנציקלופדיה שחיבר פרופסור זאב וילנאי, המקיפה את כל הידע הגאוגרפי על ארץ ישראל, החל מן התקופה הקדומה ועד לאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, שבהן הושלמה כתיבתה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואריאל (אנציקלופדיה) · ראה עוד »
אריאל הירשפלד
אריאל הירשפלד (נולד ב-10 באוגוסט 1953) הוא מבקר תרבות וספרות, מסאי וחוקר ספרות עברית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואריאל הירשפלד · ראה עוד »
אריק איינשטיין
אריק איינשטיין (3 בינואר 1939, י"ב בטבת ה'תרצ"ט – 26 בנובמבר 2013, כ"ד בכסלו ה'תשע"ד) היה זמר-יוצר, שחקן, קומיקאי ותסריטאי ישראלי מהחשובים ביותר בישראל, מחלוצי הרוק הישראלי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואריק איינשטיין · ראה עוד »
אליעזר גרייבסקי
אליעזר זלמן גרייבסקי (בכתיב יידי: גראיעווסקי; ד' אדר תר"ג (1843) - 1899) היה נוסע ועיתונאי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואליעזר גרייבסקי · ראה עוד »
אזור
שלט באחת הכניסות לאזור אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל, ליד כביש 44.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואזור · ראה עוד »
אברהם יעקב ברור
ד"ר אברהם יעקב ברוור בשורה התחתונה (חבוש בכובע קסקט) עם החוג לכרטוגרפיה בסמינר בית-הכרם, 1946-7 אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר (לעיתים ברוור; על פי רוב א. י. ברור; בלועזית: A. J. Brawer; ד' בניסן ה'תרמ"ד, 30 במרץ 1884 – ד' בכסלו ה'תשל"ו, 8 בנובמבר 1975) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי יליד גליציה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואברהם יעקב ברור · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואברהם יערי · ראה עוד »
אגרות ארץ ישראל
עטיפת מגן של כריכת הספר. עיצוב: מ. ארנוןתמונה להחלפה אגרות ארץ ישראל, שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו הוא קובץ של איגרות יומנים של 83 איגרות של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אל תפוצות ישראל, מאז העת העתיקה ועד העת החדשה, בעריכתו ועם ביאוריו של הביבליוגרף אברהם יערי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואגרות ארץ ישראל · ראה עוד »
אגד
"אגד חברה לתחבורה בע"מ" (לשעבר: "אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ") המוכרת בשמה "אגד" היא חברה המפעילה תחבורה ציבורית בישראל, בייחוד אוטובוסים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואגד · ראה עוד »
אוניברסיטת אריאל בשומרון
אוניברסיטת אריאל בשומרון היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת באריאל שבשומרון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואוניברסיטת אריאל בשומרון · ראה עוד »
אוסף התצלומים הלאומי
ארבה בקיבוץ סעד, 1955. תצלום מאוסף התצלומים הלאומי אוסף התצלומים הלאומי הוא אוסף תצלומים היסטוריים ועדכניים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ואוסף התצלומים הלאומי · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
נחל איילון
נחל איילון דרומית מערבית לנמל התעופה בן-גוריון (מימין למטה) נחל איילון זורם בשטח פארק אריאל שרון במבואות תל אביב 1.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחל איילון · ראה עוד »
נחל נחשון
נחל נחשון (בערבית: وادي علي; בתעתוק לעברית: ואדי עלי) הוא נחל אכזב (זורם בחורף ובאביב) המהווה חלק משמורת הטבע "נחל מאיר ונחל נחשון" הממוקמת מזרחית לנווה שלום.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחל נחשון · ראה עוד »
נחל שורק
גשר רפאים שמתחתיו מסילת הרכבת יפו–ירושלים ומעליו כביש 386, בנקודה שבה נחל רפאים נשפך לנחל שורק שפך נחל שורק נחל שורק באזור פלמחים נַחַל שׂוֹרֵק (בערבית ואדי אַ-צְרַאר וואדי רובין או לפני קום המדינה: נהר רובין) הוא אחד הנחלים הארוכים בישראל וגדול הנחלים בהרי ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחל שורק · ראה עוד »
נחל הירקון
ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים בבני ברק, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון שיט בירקון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: נהר אלעוג׳א نهر العوجا (הפתלתל)) הוא הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי חוף הים התיכון של ארץ ישראל והשני בספיקתו בארץ ישראל לאחר הירדן.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונחל הירקון · ראה עוד »
נהר הירדן
תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונהר הירדן · ראה עוד »
נווה אילן
חריש ראשון בנוה אילן, אוקטובר 1946 נווה אילן הוא מושב שיתופי במחוז ירושלים בישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ונווה אילן · ראה עוד »
סאריס
סאריס (ערבית: ساريس) היה כפר ערבי בהרי ירושלים, כ-10 קילומטרים מערבית לירושלים, באזור שוכנים כיום מושב שורש והיישוב הכפרי שואבה, בגובה 656 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וסאריס · ראה עוד »
סע לאט (שיר)
"סע לאט" הוא פזמון מ-1974 שנכתב ובוצע על ידי אריק איינשטיין והולחן על ידי מיקי גבריאלוב.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וסע לאט (שיר) · ראה עוד »
עמק
עמק בפקיסטן ציור של עמק עֵמֶק הוא אזור גאוגרפי הנמוך מסביבתו, ובדרך כלל מוקף בהרים וגבעות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ועמק · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: שער הגיא וערבים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וערבית · ראה עוד »
ערוץ 7
הסמליל אשר שימש את אתר האינטרנט עד 2021. ערוץ 7 היא קבוצת תקשורת ישראלית, הפועלת ברשת האינטרנט ועוסקת בחדשות ובתוכן יהודי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וערוץ 7 · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ועברית · ראה עוד »
עבד אל קאדר אל חוסייני
#הפניהעבד אל-קאדר אל-חוסייני.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ועבד אל קאדר אל חוסייני · ראה עוד »
עבד אל-עזיז
#הפניה אבדילאזיז.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ועבד אל-עזיז · ראה עוד »
עין חמד
מתחם עין חמד ממעוף הציפור הבריכה ותעלת המים פינת חמד בעין חמד המבצר הצלבני בעין חמד אולם במבצר הגבעה הסמוכה לעין חמד, ח'רבת א-ראס, שיש כוונה לצרף אותה לשטח הגן הלאומי עין חמד הוא גן לאומי ושמורת טבע קטנה הצמודה לו, אשר שוכנים בהרי ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ועין חמד · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ועיר דוד · ראה עוד »
פארק קנדה
מפת פארק קנדה ואזור לטרון תצפית מדרך בורמה: מראה כללי של פארק קנדה מימין לכביש 1. ברקע הקרוב העיר מודיעין-מכבים-רעות, וברקע הרחוק גוש דן אגם קטן בפארק קנדה בית הקשתות בפארק קנדה פארק קנדה (בשמו המלא פארק איילון-קנדה) הוא פארק השוכן ממזרח לעמק איילון, והמשתרע על-פני שטח של 12,000 דונם.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופארק קנדה · ראה עוד »
פארק יצחק רבין
תצפית משלוחת השיירות על כביש שער הגיא באזור קבר האימאם עלי דרך בורמה בפארק יצחק רבין החאן בשער הגיא (2008) שלט הדרכה אודות הפארק, בסמוך לאנדרטת המח"ל פארק יצחק רבין הוא פארק מיוער המשתרע על פני שטח בן כ-15,000 דונם.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופארק יצחק רבין · ראה עוד »
פראנץ יוזף
#הפניה פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופראנץ יוזף · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופרס ישראל · ראה עוד »
פרוזדור ירושלים
פרוזדור ירושלים הוא השטח המחבר בין השפלה לירושלים ונמצא בגבולות הקו הירוק.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופרוזדור ירושלים · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופתח תקווה · ראה עוד »
פלמ"ח
הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ופלמ"ח · ראה עוד »
צבא
תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וצבא · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וצה"ל · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קברי אחים בהר הרצל
קבר המוני לחללי הקרב על ג'נין במלחמת העצמאות ב-1948 קבר אחים המוני לחללי הקרב על גוש עציון קבר אחים ומצבה לזכר הנעדרים בחצי האי סיני במלחמת יום הכיפורים קברי אחים בהר הרצל הם קברים או חלקות קבורה מיוחדות, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, שבהם נטמנים חללי מערכות ישראל, אשר היה קושי בזיהוי גופתם.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וקברי אחים בהר הרצל · ראה עוד »
קדומים
קְדוּמִים היא התנחלות דתית בשומרון, צפונית לכביש 55, כעשרה ק"מ מערבית לשכם.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וקדומים · ראה עוד »
קיסר
הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וקיסר · ראה עוד »
ראש ממשלת קנדה
ראש ממשלת קנדה (באנגלית: Prime Minister of Canada, בצרפתית: Premier ministre du Canada) הוא "שר הכתר" (Minister of the Crown) הראשי, יושב ראש קבינט ממשלת קנדה, ובתוקף כך הוא ראש הרשות המבצעת (Head of government) שמייעץ למונרך או למושל הכללי של קנדה בנוגע ליישום סמכויותיהם הביצועיות המוקנות להם על פי חוקת קנדה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וראש ממשלת קנדה · ראה עוד »
ראובן ריבלין
סרטונים ראובן ריבלין - וידאו ראובן (רוּבִי) ריבלין (נולד ב-9 בספטמבר 1939, כ"ה באלול ה'תרצ"ט) הוא מדינאי, פוליטיקאי ועורך דין ישראלי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וראובן ריבלין · ראה עוד »
רחוב הגיא (העיר העתיקה)
מפת רחוב הגיא וסביבתו שלט רחוב הגיא בחלקו הפוגש את ויה דולורוזה רחוב הגיא (בערבית: الواد; נהגה: אל וואד; נקרא גם רחוב העמק) הוא רחוב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ורחוב הגיא (העיר העתיקה) · ראה עוד »
שמואל פרשקו
שמואל פרשקו (בפולנית: Stanisław Fereszko; 26 בפברואר 1914 – 30 ביולי 1990) היה מלחין ומוזיקאי ישראלי שזכור בעיקר משירים שהלחין בתקופת מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושמואל פרשקו · ראה עוד »
שמורת המסרק
'''המסרק''', שורת העצים למעלה מימין כפי שנראתה בשנים 1934–1939 משער הגיא נוף בשמורת המסרק שְׁמוּרַת הַמַּסְרֵק היא שמורת טבע בסמוך למושב בית מאיר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושמורת המסרק · ראה עוד »
שער שכם
שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושער שכם · ראה עוד »
שער האשפות
שער האשפות שער האשפות, 2007 שער האשפות בשנות ה-20 של המאה ה-20 במבט מתוך העיר השער לאחר 1967. בתמונה נראית קורת הבטון הירדנית "שער המוגרבים" בתקופת המנדט. בית השער עוד מסומן שער האשפות (בערבית: باب المغاربة; תעתיק: בַּאבּ אִלְ-מַעַ'ארְבֵּה), הוא אחד משערי ירושלים, השוכן בחומה הדרומית של העיר העתיקה סמוך לכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושער האשפות · ראה עוד »
שערי ירושלים
שער יפו שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה בירושלים דרך חומות ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושערי ירושלים · ראה עוד »
שלוחת שיירות
#הפניה רכס שיירות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושלוחת שיירות · ראה עוד »
שבע האחיות
המיקום של אזור שבע האחיות בהודו שבע האחיות הן שבע מדינות בצפון מזרח הודו, מופרדות מהודו על ידי בנגלדש ובהוטן, ומקושרות במעבר יבשתי צר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושבע האחיות · ראה עוד »
שואבה
שׁוֹאֵבָה הוא יישוב כפרי מערבית לירושלים, השייך למועצה אזורית מטה יהודה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושואבה · ראה עוד »
שכול וכישלון (אלבום)
שכול וכישלון הוא אלבומה השני של להקת הרוק הישראלית הבילויים, בהפקתו המוזיקלית של תמיר מוסקט, שהוקלט בשנת 2006 ויצא בשנת 2007.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושכול וכישלון (אלבום) · ראה עוד »
שיר
שיר הוא יצירה אשר ניתן לתפוס אותה כיחידה מובחנת העומדת בפני עצמה, בעלת מאפיינים ייחודיים ומוגדרים של גובה צלילים, צורה ותבנית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושיר · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ושירה · ראה עוד »
תעלת סואץ
מיקום התעלה. התעלה חוסכת את הקפת יבשת אפריקה ספינת מלחמה אמריקנית משייטת בתעלה עיתון החבצלת, ספטמבר 1871 חוף פורט סעיד בעת מעבר ספינת טילים אח"י תרשיש (סער 4) בתעלה, 15 דצמבר 1979 תעלת סואץ (בערבית: قناة السويس) היא תעלת מים מלאכותית העוברת במצרים, ממערב למדבר סיני ומשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי והים האדום, לים התיכון ולאירופה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ותעלת סואץ · ראה עוד »
תרגום שאילה
בבלשנות, תרגום שאילה (באנגלית: Loan translation), הידוע גם במונח הצרפתי קַאלק (Calque), הוא מעבר של מילה או צרוף מילים משפה אחת לשפה אחרת, אבל לא בדרך של שאילה ישירה, אלא בתרגום המונח לשפת היעד.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ותרגום שאילה · ראה עוד »
תש"ס
#הפניה ה'תש"ס.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ותש"ס · ראה עוד »
תשל"ח
#הפניה ה'תשל"ח.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ותשל"ח · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחנת משטרה
מצודת טגארט, אחת מרשת של תחנות משטרה שהקימו בארץ ישראל שלטונות המנדט הבריטי תחנת משטרה שוטרים עם עציר בתחנת משטרה תחנת משטרה היא מטה משטרה מקומי המופקד על פעילות המשטרה באזור מוגדר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ותחנת משטרה · ראה עוד »
תוכנית החלוקה
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ותוכנית החלוקה · ראה עוד »
לשכת העיתונות הממשלתית
שלט על קיר הכניסה בלשכת העיתונות הממשלתית בירושלים. לשכת העיתונות הממשלתית (בראשי תיבות: לע"מ) בישראל פועלת במסגרת משרד ראש הממשלה ואחראית על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים ואנשי התקשורת הפועלים בישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ולשכת העיתונות הממשלתית · ראה עוד »
לטרון
משטרת לטרון. נבנתה בסגנון מצודות טגארט ומהווה כיום חלק מאתר יד לשריון יד זיכרון לזכר בני חטיבת אלכסנדרוני מנזר השתקנים בלטרון המכ"ם בלטרון המקיים מעקב אחרי נדידת הציפורים ברדיוס של 50 ק"מ שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ולטרון · ראה עוד »
זאב וילנאי
טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וזאב וילנאי · ראה עוד »
חאן (מבנה)
תרשים של חאן אופייני חאן אל-עומדאן בעכו "חאן אורחה" הנטוש, בסמוך לגבעת אורחה שברמת הגולן שרידי החאן בשער הגיא ח'אן או חאן (ברבים: ח'אנים או חאנות; ערבית: خان; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחאן (מבנה) · ראה עוד »
חאן שער הגיא
אתר לאומי חאן שער הגיא (מכונה גם בָּאב אל-וָאד) הוא אתר זיכרון לאומי בשער הגיא המנציח את מבקיעי הדרך אל ירושלים הנצורה במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחאן שער הגיא · ראה עוד »
חטיבת הראל
חטיבת הראל (חטיבה 10, חטיבה 164, חטיבה 786, חטיבה 395 ושוב חטיבה 10) היא חטיבת שריון השייכת לעוצבת סיני.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחטיבת הראל · ראה עוד »
חוות שער הגיא
חוות שער הגיא הייתה מקום יישוב בלתי-רשמי (חוות בודדים) מזרחית לשער הגיא שהוקם בתקופת המנדט הבריטי (כיום על דרך מתל אביב לירושלים) אשר שימש לגידול כלבים מגזעי כלב כנעני וקולי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחוות שער הגיא · ראה עוד »
חיים גורי
חיים גורי במחנה אימונים של הפלמ"ח בהונגריה, 1947 חיים גורי (משמאל) ערב מבצע עובדה, 1949. למעלה - אברהם אדן ומימין - מנחם מרון נשיא המדינה ראובן ריבלין ואלמנתו של חיים גורי, עליזה, נפרדים מחיים גורי בטקס שנערך ברחבת תיאטרון ירושלים (הפעם הראשונה שנערך טקס אשכבה של איש ציבור ברחבת התיאטרון). בתמונה נשיא המדינה עם בנותיו של חיים גורי, פברואר 2018 חיים גורי (כ"ט בתשרי ה'תרפ"ד, 9 באוקטובר 1923 – ט"ו בשבט ה'תשע"ח, 31 בינואר 2018) היה משורר, סופר, מתרגם, פזמונאי, עיתונאי וקולנוען ישראלי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וחיים גורי · ראה עוד »
בנימין נתניהו
בִּנְיָמִין (בִּיבִּי) נְתַנְיָהוּ (נולד ב-21 באוקטובר 1949, כ"ח בתשרי ה'תש"י) הוא ראש ממשלת ישראל, יושב ראש מפלגת הליכוד וחבר הכנסת מטעמה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובנימין נתניהו · ראה עוד »
בקעת ים המלח
המצוקים באזור נחל תמר בקעת ים המלח היא אזור גאוגרפי בין הרי אדום והרי מואב שבממלכת ירדן לבין מדבר יהודה ומדבר צין שבישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובקעת ים המלח · ראה עוד »
ברוך ג'מילי
מבנה המשאבות בשער הגיא והכיתוב (מצד שמאל של המבנה, למעלה) כפי שחודש ביום העצמאות תשע"א ברוך ג'מילי (2 בנובמבר 1923 – 29 בדצמבר 2004) היה חייל בחטיבת גבעתי ולוחם בחטיבת הראל של הפלמ"ח במלחמת העצמאות, שנודע בזכות גרפיטי שכתב בזפת, "פלמח ברוך ג'מילי פ"ת 1948 !", על קיר של מבנה שאיבת מים בשער הגיא, שעליו שמר, ובזכות השיר אודותיו, "הבלדה על ברוך ג'מילי".
חָדָשׁ!!: שער הגיא וברוך ג'מילי · ראה עוד »
בית מאיר
בית מאיר הוא מושב במועצה אזורית מטה יהודה, צפונית לבית שמש, באמצע יער הקדושים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובית מאיר · ראה עוד »
בית מחסיר
הנצחת כיבוש מוצב המסרק ובית מחסיר בידי חטיבת הראל במלחמת העצמאות מפת בית מחסיר משנת 1880 PEF בית מחסיר (בערבית: بيت محسير) היה כפר ערבי בהרי ירושלים בגבול שפלת יהודה, 2.5 קילומטר דרומית מזרחית לבאב אל ואד (היום "שער הגיא").
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובית מחסיר · ראה עוד »
בית שמש
בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ובית שמש · ראה עוד »
ג'ון דיפנבייקר
ג'ון ג'ורג' דיפנבייקר (באנגלית: John George Diefenbaker; 18 בספטמבר 1895 - 16 באוגוסט 1979) היה ראש ממשלת קנדה ה-13 וכיהן בין 21 ביוני 1957 עד 22 באפריל 1963.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וג'ון דיפנבייקר · ראה עוד »
גאוגרף
הגאוגרף, ציור של יאן ורמיר משנת 1669 גאוגרף הוא חוקר המתמחה בגאוגרפיה, שהיא חקר הגורמים הפיזיים והאנושיים שעיצבו את פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וגאוגרף · ראה עוד »
גשר עבדאללה
גשר עבדאללה הוא גשר הרוס עשוי בטון וקורות פלדה הממוקם מספר קילומטרים צפונית לים המלח, דרומית ליריחו, בסמוך לאתר הישן של בית הערבה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וגשר עבדאללה · ראה עוד »
גיא
הגיא של נרייפיורד הנשקף ממלון סטלהיים גַּיְא (ברבים: גֵּיאָיוֹת; בנסמך: גֵּיא־) הוא שקע צר וארוך (ערוץ, אפיק) הנמצא בין שלוחות הר, הממוקמות משני צדדיו.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וגיא · ראה עוד »
דרך בורמה (ישראל)
שלט במשלט 21 המציג את תוואי הדרך לוחמים מעלים שקי קמח ב"דרך בורמה" בקטע שעדיין לא היה עביר לתנועת משאיות חיל המהנדסים פורץ את דרך בורמה אמבולנס נגרר על ידי טרקטור במעלה דרך בורמה בשנת 1948 שלט המורה על דרך בורמה שיירה בדרך בורמה ("כביש 7") בשנת 1948 רכס שיירות ושמאלה לו קטע מדרך בורמה, ליד היישוב בית מאיר קטע מדרך בורמה (חופף לשביל ישראל) ליד היישוב בית מאיר מראה במשלט 16 משלט 21 על רכס שיירות, מימינו כביש 1, ומשמאלה לו דרך בורמה משלט 21 דמויות תש"ח לצד דרך הגבורה דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודרך בורמה (ישראל) · ראה עוד »
דרך דיפנבייקר
חורבת עלקת בסמך לדרך דיפנבייקר דרך דיפנבייקר (או דיפנבקר, כפי שמופיע על מספר שלטים בשטח) היא דרך עפר בין שער הגיא לנווה אילן, על הרכס המקביל לתוואי כביש ירושלים-תל אביב, בשטח פארק רבין.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודרך דיפנבייקר · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודברי הימים · ראה עוד »
דגימה (מוזיקה)
די ג'יי פרמייר בוחר מוזיקה לדגימה דגימה או סימפול במוזיקה היא שימוש חוזר בצלילים מוקלטים ביצירה מוזיקלית אחרת.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודגימה (מוזיקה) · ראה עוד »
דואר אוויר
תוויות דואר אוויר בעברית ובצרפתית של דואר ישראל דואר אוויר הוא דואר שמועבר ממקום למקום באמצעות כלי טיס.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודואר אוויר · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דוד בוזגלו
רבי דוד בוזגלו (ה'תרס"ד 1903– ה'תשל"ה 1975) היה מורה, משכיל עברי, מלחין, פייטן ומשורר יהודי-מרוקאי שכתב מאות פיוטים ושירים בעברית ובערבית.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ודוד בוזגלו · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והממלכה המאוחדת · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והמאה ה-19 · ראה עוד »
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והארץ · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והאימפריה הרומית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הקסטל
הקסטל ב-1955 מצפור דב פייט בקסטל מדינת ישראל בשנת 1951 ומתאר את אתר הקרב בקסטל ימין קַסְטֶל הוא שמה של גבעה ואתר לאומי בקצהו של הר מעוז, מעל כביש 1 (כביש תל אביב–ירושלים), בשטחה של מבשרת ציון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והקסטל · ראה עוד »
הרי ירושלים
עין נקובא וברקע מבשרת ציון, הרי ירושלים טרסות בנחל רבידה, הרי ירושלים הרי ירושלים הוא אזור גאופוליטי הררי ומבותר במרכז ארץ ישראל, באזור העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והרי ירושלים · ראה עוד »
הרי יהודה
נטף בלב גן לאומי "הרי יהודה" נוף מיושב בהרי יהודה מצוק דרגות; נוף אופייני למדבר הרי יהודה הרי יהודה, הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור בצפון ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והרי יהודה · ראה עוד »
השפלה
#הפניה שפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והשפלה · ראה עוד »
השיירות לירושלים
שיירת אספקה מהשפלה פורצת את המצור ונכנסת לירושלים, 1948 השיירות לירושלים היו אמצעי התחבורה העיקרי לירושלים הנצורה בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והשיירות לירושלים · ראה עוד »
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
חָדָשׁ!!: שער הגיא והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והלבנון · ראה עוד »
הבילויים
הבילויים (משועתק: הַבּילוּיִים) היא להקת רוק ישראלית, שהוקמה בשנת 1996 על ידי ימי ויסלר (גיטרה) ונועם ענבר (שירה, באס, אקורדיון).
חָדָשׁ!!: שער הגיא והבילויים · ראה עוד »
הגדוד השישי של הפלמ"ח
מחנה ישראל. מימין: יעקב חפץ (שליש), במרכז: צביקה זמיר (מג"ד), משמאל: יצחק יעקב (קמב"ץ) חטיבת הראל - הגדוד השישי: מימין לשמאל: יעקב חפץ (שליש), יצחק יעקב (קמב"ץ), https://palmach.org.il/veterans/veteranpage/?itemId.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והגדוד השישי של הפלמ"ח · ראה עוד »
הגיא המרכזי
תוואי סכמטי של הגיא בתחומי העיר העתיקה הגיא המרכזי (ביוונית: טִירוֹפּוֹיאוֹן או טִירוֹפּוֹיוֹן - Τυροποιῶν, בתעתיק ללטינית: Tyropoeon) הוא עמק החוצה את אגן העיר העתיקה בירושלים מצפון לדרום.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והגיא המרכזי · ראה עוד »
הדרך ההיסטורית יפו-ירושלים
#הפניה הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והדרך ההיסטורית יפו-ירושלים · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והוצאת כרמל · ראה עוד »
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא והוצאת כרטא · ראה עוד »
ועדת השמות הממשלתית
דביר. 30 באוקטובר 1951 ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וועדת השמות הממשלתית · ראה עוד »
ויקטור גרן
ספרו של גרן "תיאור ארץ ישראל - יהודה" (בצרפתית) ויקטוֹר אונורה גֵּרֵן (בצרפתית: Victor-Honoré Guérin; 15 בספטמבר 1821, פריז – 21 בספטמבר 1891, פריז) היה משכיל צרפתי, שערך מסעות מחקר וכתב ספרים שהיו סיכומי מסעות החקר הגאוגרפיים והארכאולוגיים שערך בצפון אפריקה, ביוון ובאיי יוון, בסוריה ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וויקטור גרן · ראה עוד »
כל מקום ואתר
כל מקום ואתר הוא לקסיקון לידיעת הארץ, הערוך בסדר אלפביתי וכולל מידע בסיסי על כל היישובים ומרבית האתרים בעלי החשיבות (אתרים ארכאולוגיים, אתרי טבע ונוף, נחלים, מעיינות, שמורות טבע, נקודות ציון בעלות ערך היסטורי ועוד) בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכל מקום ואתר · ראה עוד »
כביש 1
כביש 1 הגשר האקולוגי שבין שער הגיא למחלף שורש בניית מחלף שער מוריה כביש 1 מטפס בנחל נחשון בחלק שבין חוות שער הגיא לשואבה – מבט ממשלט המסרק. ניתן להבחין בשטח הפתוח שחילק את הכביש לשניים בנקודה זו מראה הכביש בעת העבודות לשדרוגו בשנת 2014 צומת מישור אדומים מנחם ועליזה בגין בטקס פתיחת כביש 1, עם מארגן הטקס יהודה אילן 1979 כביש 1 בגובה פני הים בירידה מירושלים ליריחו דרך בורמה אנדרטת פורצי הדרך לירושלים וברקע כביש 1 מחלף חמד - בקדמת התמונה מתחם עין חמד וברקע אבו גוש ובית נקופה כביש 1 מהקסטל. ברקע הר המנוחות מנהרת הארזים נתיב המהיר מראה מהקסטל לעבר מחלף הראל העלייה לירושלים והכניסה למנהרות הקסטל שמאל רמות "התעוררות" - של הפסלת אור-נה רן פני הים, לצד כביש 1, מירושלים לים המלח כביש 1 הוא כביש ראשי בישראל שבחלקו מסומן ככביש מהיר המחבר בין תל אביב-יפו, ירושלים, מעלה אדומים ויריחו ומוכר גם בשם "כביש ירושלים–תל אביב".
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 1 · ראה עוד »
כביש 3
כביש 3 הוא כביש רוחב בישראל, המחבר בין אשקלון בדרום-מערב, דרך קריית מלאכי עד צומת הכניסה ליישוב מבוא חורון, דרומית-מזרחית למודיעין-מכבים-רעות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 3 · ראה עוד »
כביש 375
כביש 375 הוא כביש רוחב (ממערב למזרח) המקשר בין כביש 38 בצומת האלה לכביש 60 באזור אל-ח'דר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 375 · ראה עוד »
כביש 38
כביש 38 הוא כביש אורך אזורי בשפלת יהודה ומשמש כאחד מכבישי האורך העיקריים באזור שפלת ההר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 38 · ראה עוד »
כביש 3855
כביש 3855, הידוע כ"כביש עוקף בית שמש" (בפי תושבי העיר נקרא "כביש 10", או כביש הכיכרות) הוא כביש מקומי, המחבר את בית שמש לכביש 375 מדרום ולכביש 38 מצפון, ובכך מקצר את הדרך לירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 3855 · ראה עוד »
כביש 395
כביש 395 הוא כביש רוחב אזורי מאזור בית שמש לירושלים, מדרום לכביש 1.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 395 · ראה עוד »
כביש 44
מבנה תחנת האוטובוס במחלף חולון ובצמתים נוספים לאורך הכביש. תוכננה על ידי אדריכל מוטי בודק כביש 44 הוא כביש אורך בישראל, המחבר בין מחלף שמשון הסמוך לאשתאול ובין מחלף חולון בצפונה של חולון.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 44 · ראה עוד »
כביש 443
פילבוקס בסמוך לכביש, מרץ 2007 מחסום מכבים בסמוך לעיר מודיעין-מכבים-רעות, אפריל 2007 קטע של גדר ההפרדה בצידי כביש 443, סמוך לצומת גבעת זאב. קטע זה בנוי ממספר קומות של גדר תלתלית ("גדר תייל") כביש 443 מגבעת התיתורה במודיעין-מכבים-רעות המעיין בשולי הכביש כביש 443 הוא כביש ראשי בישראל, המחבר בין לוד ומודיעין-מכבים-רעות לירושלים דרך הרי בנימין שם הוא פוגש את הכבישים 45 ו-436.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש 443 · ראה עוד »
כביש הגבורה
גדוד נהגי הפרדות של צה"ל בחנוכת כביש הגבורה, 7 בדצמבר 1948 "כביש הגבורה", שכונה בראשיתו "דרך הגבורה", הוא כביש עוקף לטרון שנסלל במלחמת העצמאות כדי לאפשר תנועת כלי רכב בין ירושלים לשפלה ומישור החוף, לאחר שהכביש הראשי לירושלים נחסם באזור לטרון שנשלט על ידי הלגיון הערבי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וכביש הגבורה · ראה עוד »
יעקב אשל
יעקב אשל יעקב אשל (ב' באלול תרצ"ה, 30 באוגוסט 1935 – י"ד בתשרי תשס"ט 12 באוקטובר 2008) היה ממייסדי מכללת אריאל (לימים אוניברסיטת אריאל), ומנהל המרכז למחקר ופיתוח אזורי - השומרון ובקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויעקב אשל · ראה עוד »
יעקב הלוי ספיר
#הפניה יעקב ספיר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויעקב הלוי ספיר · ראה עוד »
יפה ירקוני
יפה ירקוני (24 בדצמבר 1925 – 1 בינואר 2012) הייתה מהבולטות שבזמרות ישראל, כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשנ"ח (1998), המזוהה עם תקופת קום המדינה והייתה פופולרית ביותר בשנות החמישים והשישים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויפה ירקוני · ראה עוד »
יצחק רבין
ציור של יצחק רבין על ארון תקשורת בדרך רבין בגבעתיים עם קטע מ"שיר לשלום" מוכתם בדמו, כפי שנמצא בכיס מעילו לאחר הרצח. יִצְחָק רַבִּין (א' באדר ה'תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי שכיהן כרמטכ"ל השביעי של צה"ל, כראש ממשלת ישראל החמישי וכשר הביטחון העשירי.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויצחק רבין · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וירושלים · ראה עוד »
ישראל רוזנסון
ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר וכיום נשיא מכללת תלפיות.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וישראל רוזנסון · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא וישראלי · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהודה זיו
יהודה (זלצין) זיו; (25 בפברואר 1926 – 10 ביוני 2020) היה גאוגרף, איש לשון, חוקר טבע ומדריך טיולים בשבילי ישראל.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויהודה זיו · ראה עוד »
יהודה ושומרון
יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויהודה ושומרון · ראה עוד »
יואל משה סלומון
קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויואל משה סלומון · ראה עוד »
יובל (נהר)
בריטניה יוּבַל הוא ערוץ טבעי המוביל מים שאינו זורם ישירות אל אגם, ים או אוקיינוס, אלא נשפך אל נחל או נהר.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ויובל (נהר) · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1860 · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1867 · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1869 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1873 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1910 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1925 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1935 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1936 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1939 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1953 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו1954 · ראה עוד »
2016
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו2016 · ראה עוד »
2017
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו2017 · ראה עוד »
25 באפריל
25 באפריל הוא היום ה-115 בשנה (116 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שער הגיא ו25 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שער_הגיא