גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
83 יחסים: Israel Exploration Journal, ממלכת ירושלים, מסגד אל-אקצא, מערת צדקיהו, משמר הגבול, משרד ראש הממשלה, מזרח ירושלים, מוזיאון הכיכר הרומית, מודן הוצאה לאור, אמפיתיאטרון, אצ"ל, ארץ ישראל בתקופה הרומית, אלי שילר, אבן מיל, אדריאנוס, איליה קפיטולינה, סולטאן, סולימאן הראשון, ערבית, עברית, פלסטינים, קילומטר אפס, רמדאן, רשות העתיקות, רומא העתיקה, שנות ה-60 של המאה ה-20, שער יפו, שקל, שבת, שוטר, שכם, שימור מבנים, שיבת ציון, תעתיק, תפילת ערבית של שבת, תפילה, תקופת בית שני, לירה ישראלית, טרור פלסטיני, טיילת החומות, חפירות ארכאולוגיות, חומת ירושלים העות'מאנית, בנק ישראל, בנו רותנברג, בית בד, גל הטרור הפלסטיני (2015–2016), דמשק, המאה ה-1 לפנה"ס, המאה ה-10, המאה ה-12, ..., המאה ה-2, המאה ה-20, המאה ה-21, המאה ה-7, המנדט הבריטי, המכללה האקדמית הרצוג, האימפריה העות'מאנית, הספרייה הלאומית, העשור הראשון של המאה ה-20, העיר העתיקה, הפיצוץ בשער שכם, הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, הר הבית, הרשות לפיתוח ירושלים, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה הערבית בארץ ישראל, החברה לפיתוח מזרח ירושלים, הדס מלכא, הורדוס, הכותל המערבי, כיכר השבת, ירדן, ירושלים בתקופה העות'מאנית, יהודה ושומרון, 1538, 1978, 1980, 1984, 1986, 2011, 2017, 2020, 2021. להרחיב מדד (33 יותר) »
Israel Exploration Journal
Israel Exploration Journal (בעברית: כתב עת לחקר ישראל) הוא כתב עת ללא כוונות רווח היוצא לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה פעמיים בשנה, החל משנת 1950.
חָדָשׁ!!: שער שכם וIsrael Exploration Journal · ראה עוד »
ממלכת ירושלים
המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: שער שכם וממלכת ירושלים · ראה עוד »
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
חָדָשׁ!!: שער שכם ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »
מערת צדקיהו
חתך המציג את מערת צדקיהו ביחס לסביבתה מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו מערת צדקיהו (בערבית: مغارة سليمان, מערת שלמה) היא המערה המלאכותית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: שער שכם ומערת צדקיהו · ראה עוד »
משמר הגבול
משמר הגבול, בראשי תיבות: מג"ב, הוא כוח משמר גבול וז'נדרמריה, הזרוע המבצעית של משטרת ישראל, שמטרתהּ לתת מענה לבעיות בנושאי ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים (כולל מעברי גבול), אבטחת האזורים הכפריים ומניעת גנבות חקלאיות, דיכוי הפרות סדר ובמקרה של מלחמה בתוך גבולות המדינה, לקיחת חלק בלחימה ובמעצרים.
חָדָשׁ!!: שער שכם ומשמר הגבול · ראה עוד »
משרד ראש הממשלה
משרד ראש הממשלה הוא המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול מהלכי שינוי ועבודות מטה ברמה הלאומית.
חָדָשׁ!!: שער שכם ומשרד ראש הממשלה · ראה עוד »
מזרח ירושלים
שכונת סילוואן ועיר דוד בירושלים המזרחית מאזור שער האשפות, נובמבר 2009 מזרח ירושלים (בערבית: القدس الشرقية) או ירושלים המזרחית הוא כינוי פוליטי-מדיני, לשטח של 70 קמ"ר בקירוב הנכלל בגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, ונמצא מעבר לקו הירוק.
חָדָשׁ!!: שער שכם ומזרח ירושלים · ראה עוד »
מוזיאון הכיכר הרומית
השער הרומי המזרחי בשער שכם, והכניסה אל המוזיאון מוזיאון הכיכר הרומית הוא מוזיאון המציג אתרים ארכאולוגים מהתקופה הרומאית, ליד שער שכם, בעיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: שער שכם ומוזיאון הכיכר הרומית · ראה עוד »
מודן הוצאה לאור
סמליל הישן של מודן דוכן הוצאת מודן ביריד שבוע הספר 2023 בירושלים מודן הוצאה לאור היא הוצאת ספרים ישראלית, חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.
חָדָשׁ!!: שער שכם ומודן הוצאה לאור · ראה עוד »
אמפיתיאטרון
האמפיתיאטרון הרומי בארל, כיום בצרפת אמפיתיאטרון (מכונה בעברית גם "אמפי") הוא מבנה גדול ופתוח המשמש להצגות, מופעים, תחרויות ספורט וכדומה.
חָדָשׁ!!: שער שכם ואמפיתיאטרון · ראה עוד »
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
חָדָשׁ!!: שער שכם ואצ"ל · ראה עוד »
ארץ ישראל בתקופה הרומית
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער שכם וארץ ישראל בתקופה הרומית · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: שער שכם ואלי שילר · ראה עוד »
אבן מיל
אבן מיל משנות שלטונו של דומיטיאנוס, הוצבה במקור בשנת 83, התגלתה מדרום לאכזיב על כביש אנטיוכיה-עכו; תרגום הכתובת:ש"אימפרטור קיסר דומיטיאנוס, בנו של אספסיאנוס האלוהי, אוגוסטוס, פונטיפקס מקסימוס, בעל הסמכות הטריבונית, אימפרטור:בשלישית, אבי המולדת, קונסול בתשיעית, שחרר ממיסים הוקם על ידי קווינטוס רופוס קליאון, טריבון ופרופקטור של העם הרומאי, המייל ה-204" שרידי אבן המיל המוזהבת בפורום רומאנום הק"מ ה-13 בדרך בית גוברין - חברון ליד דורא ירושלים במפת מידבא - העמוד בצד שמאל באמצע אבן מיל בוויילס אבני מיל (לטינית: Milliarium) הן אבנים לסימון מרחקים אשר הונחו לאורך הדרכים של האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: שער שכם ואבן מיל · ראה עוד »
אדריאנוס
פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: שער שכם ואדריאנוס · ראה עוד »
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער שכם ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »
סולטאן
סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.
חָדָשׁ!!: שער שכם וסולטאן · ראה עוד »
סולימאן הראשון
Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.
חָדָשׁ!!: שער שכם וסולימאן הראשון · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: שער שכם וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: שער שכם ועברית · ראה עוד »
פלסטינים
פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.
חָדָשׁ!!: שער שכם ופלסטינים · ראה עוד »
קילומטר אפס
כיכר העצמאות, ועליו "גלובוס כחול" ומתחתיו רשימת ערים באוקראינה ועל ידם מצוין המרחק מנקודה זו אליהם קילומטר אפס (או אבן דרך אפס) הוא נקודת ייחוס למדידת מרחק בין ערים.
חָדָשׁ!!: שער שכם וקילומטר אפס · ראה עוד »
רמדאן
חודש רמדאן (בערבית: رَمَضَان, תעתיק מדויק: רַמַצַ'אן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית.
חָדָשׁ!!: שער שכם ורמדאן · ראה עוד »
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שער שכם ורשות העתיקות · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: שער שכם ורומא העתיקה · ראה עוד »
שנות ה-60 של המאה ה-20
הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.
חָדָשׁ!!: שער שכם ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: שער שכם ושער יפו · ראה עוד »
שקל
שֶׁקֶל (באכדית: šiqlu שיקלו) היא מידת משקל עתיקה מהמזרח הקרוב הקדום, שבהמשך הפכה למטבע קדום.
חָדָשׁ!!: שער שכם ושקל · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: שער שכם ושבת · ראה עוד »
שוטר
שוטרי סיור של משטרת ישראל. כמעט בכל העולם מזוהים השוטרים עם מדים בצבעי כחול, תכלת וגווניהם. רכב נוסע באמצעות מכמונת מהירות ידנית המבוססת לייזר שוטר הולנדי רכוב על אופנוע שוטר הוא עובד במשטרה שתפקידו ליישם, ישירות או בעקיפין, אחד או יותר מיעדיה המרכזיים של המשטרה.
חָדָשׁ!!: שער שכם ושוטר · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: שער שכם ושכם · ראה עוד »
שימור מבנים
סגנון הבינלאומי תוך שילובו בתוספת בנייה, בית דפוס הארץ ברחוב מזא"ה, תל אביב שחזור צבעי קיר, בית בולאך, וילהלמה, בני עטרות מבנה ששומר במפגש רחוב אלנבי עם שדרות רוטשילד, תל אביב שימור מבנים היא פעולה אדריכלית-הנדסית שנועדה לחדש מבנים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית ואדריכלית.
חָדָשׁ!!: שער שכם ושימור מבנים · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שער שכם ושיבת ציון · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: שער שכם ותעתיק · ראה עוד »
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
חָדָשׁ!!: שער שכם ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: שער שכם ותפילה · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער שכם ותקופת בית שני · ראה עוד »
לירה ישראלית
לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952–1980.
חָדָשׁ!!: שער שכם ולירה ישראלית · ראה עוד »
טרור פלסטיני
טרור פלסטיני הוא טרור המבוצע על ידי פרטים או ארגונים פלסטיניים.
חָדָשׁ!!: שער שכם וטרור פלסטיני · ראה עוד »
טיילת החומות
#הפניה חומות ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער שכם וטיילת החומות · ראה עוד »
חפירות ארכאולוגיות
#הפניה חפירה ארכאולוגית.
חָדָשׁ!!: שער שכם וחפירות ארכאולוגיות · ראה עוד »
חומת ירושלים העות'מאנית
חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים, והאחרונה בשורת חומות שנבנו בירושלים מיום היווסדה לפני אלפי שנים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שער שכם וחומת ירושלים העות'מאנית · ראה עוד »
בנק ישראל
בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שער שכם ובנק ישראל · ראה עוד »
בנו רותנברג
בנו רותנברג, 1949 בנו רותנברג, 2004 עולים מתימן נרשמים במשרד העלייה (1949-1948), צילום: בנו רותנברג בנו רותנברג (23 באוקטובר 1914 – 13 במרץ 2012) היה צלם וארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: שער שכם ובנו רותנברג · ראה עוד »
בית בד
שחזור מתקני כבישה (לחיצה) בבית בד במרשה בית בד הוא מפעל לעצירת (הפקת) שמן זית.
חָדָשׁ!!: שער שכם ובית בד · ראה עוד »
גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)
גל הטרור הפלסטיני (בכינוייו השגורים האחרים: "אינתיפאדת היחידים", "אינתיפאדת הבודדים", "אינתיפאדת הסכינים", בשמו הצבאי אירועי גודל השעה, בפי הפלסטינים גם "הבת אל קודס", "התפרצות ירושלים") הוא כינוי להסלמה בתקריות האלימות ופיגועי הטרור במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, החל ממהומות הר הבית בספטמבר 2015.
חָדָשׁ!!: שער שכם וגל הטרור הפלסטיני (2015–2016) · ראה עוד »
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: שער שכם ודמשק · ראה עוד »
המאה ה-1 לפנה"ס
המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: שער שכם והמאה ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: שער שכם והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: שער שכם והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
חָדָשׁ!!: שער שכם והמאה ה-2 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: שער שכם והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה ה-21
המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.
חָדָשׁ!!: שער שכם והמאה ה-21 · ראה עוד »
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
חָדָשׁ!!: שער שכם והמאה ה-7 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: שער שכם והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המכללה האקדמית הרצוג
ספריית המכללה בקמפוס אלון שבות המכללה האקדמית הרצוג מיסודן של מכללת ליפשיץ ומכללת הרצוג היא מכללה להכשרת מורים, המקושרת לישיבת הר עציון.
חָדָשׁ!!: שער שכם והמכללה האקדמית הרצוג · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: שער שכם והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: שער שכם והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העשור הראשון של המאה ה-20
רעידת אדמה של 1906 החריבה את העיר סן פרנסיסקו וגרמה למותם של לפחות 3,000 בני אדם.שב-1902 מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים מסתיימת בניצחונה של ארצות הברית.שבניית תעלת פנמה.שאדמירל הצי היפני היהאצ'ירו טוגו על גשר הפיקוד של מיקאסה בתחילת קרב צושימה ב-1905 שהיה אחד מהקרבות המכריעים במלחמת רוסיה–יפן ושהוביל להקמתה של יפן כמעצמה גדולה. העשור הראשון של המאה העשרים החל ב־1 בינואר 1900 והסתיים ב־31 בדצמבר 1909.
חָדָשׁ!!: שער שכם והעשור הראשון של המאה ה-20 · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: שער שכם והעיר העתיקה · ראה עוד »
הפיצוץ בשער שכם
הפיצוץ בשער שכם היה פיגוע תופת שהתרחש בשער שכם ביום שני, 29 בדצמבר 1947, כאשר פעיל אצ"ל זרק פצצה בעת שישב במונית שנסעה באזור שער שכם, מן הפיצוץ נהרגו 2 שוטרים בריטים, 11 ערבים ונפצעו 32 ערבים, בפעולות נגד של משטרת המנדט לאחר הפיצוץ, נהרג יהודי.
חָדָשׁ!!: שער שכם והפיצוץ בשער שכם · ראה עוד »
הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
גשר הרכבת בצפון העיר הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קווי הרכבת הקלה בירושלים, וקו הרכבת הקלה הראשון בישראל.
חָדָשׁ!!: שער שכם והקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שער שכם והר הבית · ראה עוד »
הרשות לפיתוח ירושלים
הלוגו של הרשות לפיתוח ירושלים מוטבע על שלט בכניסה לבית הנסן בירושלים, כאחת התומכים בפעילויות התרבות בו הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) היא תאגיד סטטוטורי העוסק בקידום פרויקטים לפיתוח ירושלים, ביצור מעמדה כעיר בירה, עידוד יזמות והרחבת היצע התעסוקה ומגוון תוכניות להשכלה גבוהה בעיר.
חָדָשׁ!!: שער שכם והרשות לפיתוח ירושלים · ראה עוד »
התקופה הממלוכית בארץ ישראל
התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער שכם והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הערבית בארץ ישראל
#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שער שכם והתקופה הערבית בארץ ישראל · ראה עוד »
החברה לפיתוח מזרח ירושלים
החברה לפיתוח מזרח ירושלים בע"מ, הידועה גם כפמ"י, היא חברה ממשלתית העוסקת בטיפוח תיירות באזור העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שער שכם והחברה לפיתוח מזרח ירושלים · ראה עוד »
הדס מלכא
הדס מלכא (16 בינואר 1994 – 16 ביוני 2017) הייתה מפקדת צוות סיור במשטרת ישראל, מעוטרת צל"ש המפכ"ל לאחר נפילתה באירוע הפיגוע המשולב בירושלים (2017).
חָדָשׁ!!: שער שכם והדס מלכא · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: שער שכם והורדוס · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שער שכם והכותל המערבי · ראה עוד »
כיכר השבת
כיכר השבת כיכר השבת היא צומת מפורסם בירושלים, הגובל בשכונות מאה שערים וגאולה.
חָדָשׁ!!: שער שכם וכיכר השבת · ראה עוד »
ירדן
ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: שער שכם וירדן · ראה עוד »
ירושלים בתקופה העות'מאנית
בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.
חָדָשׁ!!: שער שכם וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
יהודה ושומרון
יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).
חָדָשׁ!!: שער שכם ויהודה ושומרון · ראה עוד »
1538
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער שכם ו1538 · ראה עוד »
1978
17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.
חָדָשׁ!!: שער שכם ו1978 · ראה עוד »
1980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער שכם ו1980 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: שער שכם ו1984 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער שכם ו1986 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער שכם ו2011 · ראה עוד »
2017
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שער שכם ו2017 · ראה עוד »
2020
הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.
חָדָשׁ!!: שער שכם ו2020 · ראה עוד »
2021
ההסתערות על הקפיטול נשיא ה-46 של ארצות הברית 1 בפברואר – במסגרת ההפיכה הצבאית במיאנמר מודחת אונג סן סו צ'י. השלטון הועבר למפקד הכוחות המזוינים מין אונג הלינג חסימת תעלת סואץ: אוניית המכולות אוור גיוון חוסמת לחלוטין את תעלת סואץ. 24 במרץ 2021.
חָדָשׁ!!: שער שכם ו2021 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שער_שכם
