גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
118 יחסים: מאה שערים, מערב, מעלות התורה, מצווה, מרכז רפואי הדסה, משה נחמיה כהניו, מגדלי וולפסון, מה טובו, מידות טובות, אמוראים, אסלאם, אפרים שמואל לרנר, ארבע רשויות השבת, ארובה, ארכיון, אשכנזים, אלעזר בירבי קליר, אבן פינה, אברהם דוד רוזנטל, אברהם יצחק הכהן קוק, אופה, אוהל, נפתלי צבי פרוש-גליקמן, נפט, נחלאות, סנדלר, סביון ליברכט, סדרת ספרים, עמק המצלבה, עזרת נשים (בית כנסת), עגלון, עין כרם, עירוב תחומין, עיריית ירושלים, פרושים (היישוב הישן), פתח תקווה, צדקה, צדיק, קריית וולפסון, קבלה, קוגל, ראש השנה, ראובן גפני (חוקר), רצח, רש"י, רחביה, רב, ריבית, שמואל אוירבך, שמואל סלנט, ..., שמואל זנוויל שפיצר, שנות ה-60 של המאה ה-20, שעון שמש, שלמה זלמן אוירבך, שלמה זלמן פרוש, שלום שבדרון, שליח ציבור, שטיבל, שבת, שבטי ישראל, שוק מחנה יהודה, שודד, שכונת חצר, תנאים, תנור, תרומות ומעשרות, תלמיד חכם, תהו ובהו, תורה, תימני, ל"ג בעומר, ל"ו צדיקים, זהרי חמה, חמין, חז"ל, חילול שבת, חיים ברלין, חיים כסאר (בן שמואל), בלעם בן בעור, בית המדרש קהל חסידים (שערי חסד), בית הכנסת הגר"א (שערי חסד), גמילות חסדים, גאונים, גריניץ', גבאי, דרוהיצ'ין (בלארוס), דונם, המאה ה-20, המעמד הבינוני, הפגנה, הר המנוחות, הר הבית, הרבנות הראשית לישראל, הגר"א, היציאה מן החומות, ווילנה, כולל אברכים, כיכר השבת, יעקב משה חרל"פ, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יצחק קיסטר, ירושלים, ישעיה הלוי הורוביץ, ישראל קיסר, ישיבת מרכז הרב, ישיבת עץ חיים, ישיבת קול תורה, ישיבת בית זבול, יד בן צבי, יהדות תימן, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יוסף חיים זוננפלד, יוסף בוקסבוים, יידיש, 1870, 1909, 1927. להרחיב מדד (68 יותר) »
מאה שערים
ממוזער כיכר השבת במאה שערים שוק מאה שערים, 1964–1965 מאה שערים היא שכונה יהודית אשכנזית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ומאה שערים · ראה עוד »
מערב
שקיעה בחוף ראשון לציון. בשל סיבוב כדור הארץ השמש נצפת "שוקעת" בצד מערב מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ומערב · ראה עוד »
מעלות התורה
#הפניה ישיבת מעלות התורה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ומעלות התורה · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ומצווה · ראה עוד »
מרכז רפואי הדסה
בית החולים הדסה עין כרם הסמל של בית החולים הדסה המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה כולל שני בתי חולים אוניברסיטאיים בעין כרם ובהר הצופים בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ומרכז רפואי הדסה · ראה עוד »
משה נחמיה כהניו
הרב משה נחמיה כהניו (נהגה: "כהנוב". ה'תקע"ז, 1817 - ח' בסיון ה'תרמ"ז, 31 במאי 1887) היה רב בלארוסי.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ומשה נחמיה כהניו · ראה עוד »
מגדלי וולפסון
#הפניה קריית וולפסון.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ומגדלי וולפסון · ראה עוד »
מה טובו
קצר.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ומה טובו · ראה עוד »
מידות טובות
מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ומידות טובות · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ואמוראים · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ואסלאם · ראה עוד »
אפרים שמואל לרנר
הרב אפרים שמואל לרנר (פפרמן; י"ב בתשרי תרל"ט, 9 באוקטובר 1878 - כ"א בתמוז תשכ"ב, 23 ביולי 1962) היה מקובל וראש ישיבת המקובלים שער השמים, ממקימי שכונת שערי חסד בירושלים, מייסד בית הכנסת הגר"א בשכונה והחזן בו.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ואפרים שמואל לרנר · ראה עוד »
ארבע רשויות השבת
ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וארבע רשויות השבת · ראה עוד »
ארובה
נשר, 1966 ארובות על גג בניין באנגליה תחנות הכוח בחדרה ארובות הנשקפות מבעד לחלון ארובה היא התקן שנועד לאפשר פליטת גזים חמים ועשן, מחומרים שנמצאים בבעירה בתנור, כבשן או אח, אל האטמוספירה החיצונית, בדרך כלל הרחק ממקור יצירת העשן או הגזים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וארובה · ראה עוד »
ארכיון
מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וארכיון · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ואשכנזים · ראה עוד »
אלעזר בירבי קליר
רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »
אבן פינה
טקסט.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ואבן פינה · ראה עוד »
אברהם דוד רוזנטל
הרב אברהם דוד רוזנטל (ט בטבת ה'תרס"ד, 28 בדצמבר 1903 - כ"א בתמוז ה'תשנ"ט, 5 ביולי 1999) היה פוסק, דיין וראש בית דין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים ורב שכונת שערי חסד.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ואברהם דוד רוזנטל · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אופה
פיתות באיסטנבול פיתות מודרנית באיסטנבול אופה (בעברית נקרא גם "נחתום"), להבדיל מקונדיטור, הוא אדם שעוסק באפייה, בדרך כלל של לחם לסוגיו, אך גם מיני מאפה אחרים, כגון עוגות, עוגיות וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ואופה · ראה עוד »
אוהל
ברברי ליד זגורה (מרוקו) אוהל הוא מבנה מגורים ארעי המורכב מיריעות בד, ברזנט, קנבס או חומרים אחרים המונחים ומתוחים על מסגרת של מוטות.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ואוהל · ראה עוד »
נפתלי צבי פרוש-גליקמן
נפתלי צבי פרוש-גליקמן (א' באב תרל"א, יולי 1871 - כ"ג בשבט תשי"ב, פברואר 1952) היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונות רבות בירושלים ובראשן שכונת שערי חסד.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ונפתלי צבי פרוש-גליקמן · ראה עוד »
נפט
אסדת קידוח נפט במימי מפרץ מקסיקו משאבת נפט בטקסס שבארצות הברית נפט הוא נוזל דליק, סמיך ונדיף, בצבע שחור-חום כהה או ירוק כהה וריח אופייני, המצוי באזורים מסוימים מתחת לפני הקרקע ברובד העליון של קליפת כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ונפט · ראה עוד »
נחלאות
נחלאות הוא גוש של שכונות ותיקות בלב ירושלים, שנבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ונחלאות · ראה עוד »
סנדלר
סנדלר באי קאפרי שבאיטליה. סנדלרים בבנגלדש סנדלר הוא אדם העוסק בייצור או בתיקון של נעליים וסנדלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וסנדלר · ראה עוד »
סביון ליברכט
סביון ליברכט (נולדה ב-13 בינואר 1948) היא סופרת, מחזאית ותסריטאית ישראלית.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וסביון ליברכט · ראה עוד »
סדרת ספרים
ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וסדרת ספרים · ראה עוד »
עמק המצלבה
עמק המצלבה ומנזר המצלבה סופת שלג בדצמבר 2013 עמק המצלבה (נקרא גם: פארק רחביה או עמק הצבים) הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, ניות וגבעת רם, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ועמק המצלבה · ראה עוד »
עזרת נשים (בית כנסת)
קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »
עגלון
עגלון מוביל כרכרה עם שני סוסים בווינה, אוגוסט 2021 עגלון הוא אדם שמקצועו נהיגת עגלה, רכב הנמשך על ידי סוס או פרד המיועד להסעת נוסעים או לנשיאת משא.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ועגלון · ראה עוד »
עין כרם
עין כרם (בערבית: عين كارم; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ועין כרם · ראה עוד »
עירוב תחומין
עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ועירוב תחומין · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ועיריית ירושלים · ראה עוד »
פרושים (היישוב הישן)
פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: שערי חסד ופתח תקווה · ראה עוד »
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וצדקה · ראה עוד »
צדיק
צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וצדיק · ראה עוד »
קריית וולפסון
קריית וולפסון היא שכונה של מגדלי מגורים וקוטג'ים מדורגים בירושלים, בשולי השכונות שערי חסד ורחביה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וקריית וולפסון · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וקבלה · ראה עוד »
קוגל
קוגל תפוח אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וקוגל · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וראש השנה · ראה עוד »
ראובן גפני (חוקר)
ספרו של גפני, "נוסח ירושלים" ראובן גפני (נולד בתשל"ד, 1974) הוא חוקר ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וראובן גפני (חוקר) · ראה עוד »
רצח
קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ורצח · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ורש"י · ראה עוד »
רחביה
גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 בית העם. רחביה היא שכונה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ורחביה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ורב · ראה עוד »
ריבית
ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי לווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (הקרוי "קרן הלוואה" או "סכום ההלוואה" או "הקרן") למשך תקופה מסוימת (הקרויה "תקופת ההלוואה").
חָדָשׁ!!: שערי חסד וריבית · ראה עוד »
שמואל אוירבך
הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 – ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושמואל אוירבך · ראה עוד »
שמואל סלנט
הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושמואל סלנט · ראה עוד »
שמואל זנוויל שפיצר
שמואל זנוויל (גם: זוויל) שפיצר (ג' באלול ה'תרכ"ג אוגוסט 1863 – י"ח אדר ב' תשי"א 26 במרץ 1951) היה מעסקני היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונת בתי נייטין, שכונת בתי אונגרין וממייסדי שכונת שערי חסד בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושמואל זנוויל שפיצר · ראה עוד »
שנות ה-60 של המאה ה-20
הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שעון שמש
שעון שמש המקרין את השעה על וילון הנצפה בתוך הבית שעון שמש הוא שעון המשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש כדי להציג את השעה המקורבת.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושעון שמש · ראה עוד »
שלמה זלמן אוירבך
הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »
שלמה זלמן פרוש
שלמה זלמן פרוש (תר"ה, 1845 – כ"ג בתמוז תרנ"ח, יולי 1898) היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושלמה זלמן פרוש · ראה עוד »
שלום שבדרון
הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 – כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושלום שבדרון · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושליח ציבור · ראה עוד »
שטיבל
השטיבל (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושטיבל · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושבת · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושבטי ישראל · ראה עוד »
שוק מחנה יהודה
דוכנים בשוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושוק מחנה יהודה · ראה עוד »
שודד
#הפניה שוד.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושודד · ראה עוד »
שכונת חצר
שכונת בית דוד כדוגמה לשכונת חצר שכונות חצר בנחלאות (מפה מנדטורית מ-1936) מנדטורית מ-1942) שנות ה-20 שנות ה-30 החצר בזיכרון טוביה 2008 שכונת חצר היא הצורה העיקרית שעל פיה נבנו השכונות היהודיות מחוץ לחומות ירושלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ושכונת חצר · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ותנאים · ראה עוד »
תנור
עץ, באתר ההיסטורי - ביתו של ג'ון דיר, באילינוי, ארצות הברית תנור אפייה ומעליו כיריים כבשן סיד מהתקופה העות'מאנית, באפולוניה תַּנּוּר הוא מכשיר המשמש לחימום, כשבדרך כלל התנורים מתחלקים לאלה המשמשים לחימום של אקלים מקומי, אלה המשמשים בבישול והכנת מזון, ואלה המשמשים בתעשייה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ותנור · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ותלמיד חכם · ראה עוד »
תהו ובהו
#הפניה תוהו ובוהו.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ותהו ובהו · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ותורה · ראה עוד »
תימני
#הפניה תימן.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ותימני · ראה עוד »
ל"ג בעומר
איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ול"ג בעומר · ראה עוד »
ל"ו צדיקים
על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ול"ו צדיקים · ראה עוד »
זהרי חמה
המייסד שמואל לעווי בבית הכנסת בשנת 1905 הבניין ב-1905 זהרי חמה הוא בית כנסת, בית מדרש ובניין הכולל שעון שמש ברחוב יפו 92 בירושלים, מול שוק מחנה יהודה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וזהרי חמה · ראה עוד »
חמין
צלחת חמין עם תוספת ירק חי המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: "טשאָלנט", קרי "צ'וֹלנט" או "צ'וּלנט"; בערבית מרוקאית: סחינא או טפינה, או "תְבִּית" בערבית עיראקית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וחמין · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וחז"ל · ראה עוד »
חילול שבת
בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וחילול שבת · ראה עוד »
חיים ברלין
הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וחיים ברלין · ראה עוד »
חיים כסאר (בן שמואל)
הרב חיים כסאר (מכונה הרב חיים אלכסאר וכן הרב חיים אלגמרן תרס"ה, 1905 בערך - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה בארץ ישראל ראש ישיבת בית הכנסת הגורל במשכנות ישראל, ובתימן ראש ישיבות בית אלשיך ובית שרעבי, ומחבר פירוש "שם טוב" על הרמב"ם ומחבר ספר שאלות ותשובות "החיים והשלום".
חָדָשׁ!!: שערי חסד וחיים כסאר (בן שמואל) · ראה עוד »
בלעם בן בעור
אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית שסיפורה מופיע בתורה, בספר במדבר, ומאוחר יותר נזכר בספר דברים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ובלעם בן בעור · ראה עוד »
בית המדרש קהל חסידים (שערי חסד)
בית הכנסת הגר"א בית המדרש הגדול קהל חסידים הוא בית כנסת ובית מדרש ותיק ומרכזי בשכונת שערי חסד בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ובית המדרש קהל חסידים (שערי חסד) · ראה עוד »
בית הכנסת הגר"א (שערי חסד)
בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי בשכונת שערי חסד בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ותיק בשכונת שערי חסד בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ובית הכנסת הגר"א (שערי חסד) · ראה עוד »
גמילות חסדים
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וגמילות חסדים · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וגאונים · ראה עוד »
גריניץ'
מצפה הכוכבים המלכותי בגריניץ'. על הגג ניתן לראות את הכדור המפורסם, היורד כל יום בדיוק בשעה 13:00 מראש התורן קטע מפס המתכת בגריניץ' המסמן את קו האורך 0° גריניץ' או גְרֶנִיץ' (באנגלית: Greenwich) הוא כפר עתיק בדרום־מזרח לונדון, דרומית לנהר התמזה, המהווה כיום חלק מרובע גריניץ'.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וגריניץ' · ראה עוד »
גבאי
שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש אף שיש תפקיד נפרד של שמש בית כנסת, העוסק ומטפל בתחזוקתו) הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וגבאי · ראה עוד »
דרוהיצ'ין (בלארוס)
דרוהיצ'ין (בבלארוסית: Драгічын, דרהיצ'ין; בפולנית: Drohiczyn; ביידיש: דראהיטשין) היא עיר קטנה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ודרוהיצ'ין (בלארוס) · ראה עוד »
דונם
דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ודונם · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: שערי חסד והמאה ה-20 · ראה עוד »
המעמד הבינוני
#הפניה מעמד הביניים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד והמעמד הבינוני · ראה עוד »
הפגנה
הפגנה בגרמניה נגד הנהגת שכר לימוד באוניברסיטאות הפגנה היא יציאה אל הרחובות תוך הכרזת ססמאות והנפת שלטים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד והפגנה · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: שערי חסד והר המנוחות · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד והר הבית · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שערי חסד והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד והגר"א · ראה עוד »
היציאה מן החומות
פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד והיציאה מן החומות · ראה עוד »
ווילנה
#הפניה וילנה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וווילנה · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וכולל אברכים · ראה עוד »
כיכר השבת
כיכר השבת כיכר השבת היא צומת מפורסם בירושלים, הגובל בשכונות מאה שערים וגאולה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וכיכר השבת · ראה עוד »
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »
יצחק קיסטר
יצחק קִיסטֶר (י"ח בתשרי תרס"ו, 17 באוקטובר 1905 – כ"ה במרחשוון תשנ"ג, 21 בנובמבר 1992) היה שופט בית המשפט העליון בשנים 1965–1975.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ויצחק קיסטר · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וירושלים · ראה עוד »
ישעיה הלוי הורוביץ
קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »
ישראל קיסר
ישראל קיסר במרכז התמונה, מזכיר האיגוד המקצועי הארצי בהסתדרות, בביקור בשדרות ישראל קיסר, לצד נחום פסה, בהפגנת אחד במאי ישראל קיסר (20 במאי 1931 – 8 בספטמבר 2019) היה חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, סגן ראש הממשלה, שר התחבורה ומזכ"ל ההסתדרות ה-11.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וישראל קיסר · ראה עוד »
ישיבת מרכז הרב
מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וישיבת עץ חיים · ראה עוד »
ישיבת קול תורה
המשגיח הרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי בהדלקת נרות חנוכה ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וישיבת קול תורה · ראה עוד »
ישיבת בית זבול
ישיבת בית זבול היא ישיבה בשכונת רחביה שבירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד וישיבת בית זבול · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ויד בן צבי · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ויהדות תימן · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ויהדות חרדית · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
יוסף בוקסבוים
הרב יוסף אשר בוקסבוים (ב' בתמוז תש"ג, 5 ביולי 1943 - י' באדר תשס"ז, 28 בפברואר 2007) היה סופר, חוקר ועורך תורני, מייסד ומנהל מכון ירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ויוסף בוקסבוים · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ויידיש · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ו1870 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ו1909 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שערי חסד ו1927 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שערי_חסד
