גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
59 יחסים: מאורעות תרפ"ט, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מוסר, מוצא, אמונה, אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראי"ה, אגדה (יהדות), אוצר חיים (ישיבה), אוצר החכמה, נפתלי הרץ הלוי, נווה צדק, נווה שלום, נווה שלום (שכונה), ספרות, ערבית, פנחס גרייבסקי, פורום (אינטרנט), פיוט, צרפתית, קבלה, רחובות, שם טוב גפן, שלמה רוהלד, שלמה זלמן שך, שירה, תנועת המזרחי, תרס"ט, תרס"ח, תרס"ד, תרע"ד, תרע"ה, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד בבלי, לובלין, זרח ברנט, בנק אנגלו-פלשתינה, בית מלאכה, גמרא, גרמנית, דקדוק עברי, ה'תרע"ב, העלייה הראשונה, הלכה, החבצלת, הדף היומי, היישוב, היישוב הישן, ..., יעקב חורגין, יפו, יצחק אייזיק בן-טובים, ירושלים, ישיבה גדולה, יהודה מאיר שפירא, יהודה לייב פישמן מימון, יהודי יפו, 1904. להרחיב מדד (9 יותר) »
מאורעות תרפ"ט
הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ומוסר · ראה עוד »
מוצא
בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ומוצא · ראה עוד »
אמונה
אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ואמונה · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אגרות הראי"ה
#הפניה אגרות הראיה.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ואגרות הראי"ה · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אוצר חיים (ישיבה)
#הפניה ישיבת הרב קוק ביפו.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ואוצר חיים (ישיבה) · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ואוצר החכמה · ראה עוד »
נפתלי הרץ הלוי
הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ונפתלי הרץ הלוי · ראה עוד »
נווה צדק
שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ונווה צדק · ראה עוד »
נווה שלום
נווה שלום (בערבית واحة السلام, תעתיק מדויק: ואחת אלסלאם) הוא כפר שיתופי דו-לאומי, סמוך ללטרון, השייך למועצה אזורית מטה יהודה.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ונווה שלום · ראה עוד »
נווה שלום (שכונה)
מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאות בתי השכונה בשנת 1964 נווה שלום היא בין השכונות הראשונות מחוץ לחומות יפו אשר היו לימים לעיר תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ונווה שלום (שכונה) · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) וספרות · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) וערבית · ראה עוד »
פנחס גרייבסקי
פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ופנחס גרייבסקי · ראה עוד »
פורום (אינטרנט)
פוֹרוּם מְקֻוָּן הוא אתר אינטרנט או חלק ממנו המשמש לקיום דיונים או למענה של שאלות ותשובות.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ופורום (אינטרנט) · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ופיוט · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) וצרפתית · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) וקבלה · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ורחובות · ראה עוד »
שם טוב גפן
הרב קלמן (קלונימוס) שם־טוב גפן (ברוסית: Кельмань Гофань; כ"ז בניסן ה'תרט"ז – כ"ו בסיוון ה'תרפ"ז, 2 במאי 1856 – 26 ביוני 1927) היה פילוסוף נאו-קאנטיאני, תאורטיקן, מתמטיקאי, מקובל ואיש אשכולות יהודי, יליד אוקראינה.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ושם טוב גפן · ראה עוד »
שלמה רוהלד
שלמה רוהלד (כ"ה באייר תרל"ה, 30 במאי 1875 – כ' באייר תש"י, 7 במאי 1950) היה מזכיר תלמוד תורה "שערי תורה" ביפו, סופרם ומזכירם של הרב נפתלי הרץ הלוי והרב אברהם יצחק הכהן קוק ביפו, ולאחר מכן מזכיר ראשי של משרד הרבנות בתל אביב ורשם ראשי בבית הדין בעיר.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ושלמה רוהלד · ראה עוד »
שלמה זלמן שך
הרב שלמה זלמן שך (לפעמים בכתיב 'שאך') (יום הכיפורים תר"ז 1846 - י"ח באב תרפ"ט, 1929) היה דיין בבית הדין של תל אביב-יפו וה"מושבות", היישוב העברי המתחדש.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ושלמה זלמן שך · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ושירה · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תרס"ט
#הפניה ה'תרס"ט.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ותרס"ט · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ותרס"ח · ראה עוד »
תרס"ד
#הפניה ה'תרס"ד.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ותרס"ד · ראה עוד »
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ותרע"ד · ראה עוד »
תרע"ה
#הפניה ה'תרע"ה.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ותרע"ה · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ותלמוד בבלי · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ולובלין · ראה עוד »
זרח ברנט
זֶרַח בַּרְנֶט (ט"ז בניסן ה'תר"ג, 16 באפריל 1843, ציטוביאן, פלך קובנה האימפריה הרוסית – י"ח בתשרי ה'תרצ"ו, 15 באוקטובר 1935, תל אביב) איש היהדות החרדית, אשר היה פעיל ציוני, ממקימי שכונת מאה שערים בירושלים, וכן היה ממקימי העיר פתח תקווה, אם המושבות, וממתיישביה הראשונים.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) וזרח ברנט · ראה עוד »
בנק אנגלו-פלשתינה
בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »
בית מלאכה
חדר המכיל כלים וציוד שנמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. בית מלאכה לרכבות בית מלאכה הוא מקום המשמש לביצוע עבודות תיקון ויצור שונות.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ובית מלאכה · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) וגמרא · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) וגרמנית · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ודקדוק עברי · ראה עוד »
ה'תרע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) וה'תרע"ב · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) והעלייה הראשונה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) והלכה · ראה עוד »
החבצלת
#הפניה חבצלת (כתב עת).
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) והחבצלת · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) והדף היומי · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) והיישוב · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) והיישוב הישן · ראה עוד »
יעקב חורגין
יעקב חורגין (יעקב יהושע חורגין; י' בטבת ה'תרנ"ט, 23 בדצמבר 1898 – י"ז בשבט ה'תש"ן, 12 בפברואר 1990) היה סופר עברי ועורך ספרים ועיתוני ילדים, חוקר תולדות היישוב בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ויעקב חורגין · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ויפו · ראה עוד »
יצחק אייזיק בן-טובים
יצחק אייזיק בן-טובים (1852 – 9 במרץ 1926) היה מעסקני חובבי ציון באימפריה הרוסית וביפו.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ויצחק אייזיק בן-טובים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) וירושלים · ראה עוד »
ישיבה גדולה
בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) וישיבה גדולה · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »
יהודי יפו
#הפניה היישוב היהודי ביפו בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ויהודי יפו · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) ו1904 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שערי_תורה_(תלמוד_תורה_ביפו)
