גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
105 יחסים: מנהג (יהדות), מניין, מקובל, מרדכי עטיה, מרדכי שרעבי, משנה, מלחמת ששת הימים, ארץ ישראל, ארגמון קהה קוצים, ארון הספרים היהודי, אליעזר בן נתן, אליעזר בן יואל, אב"ד, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אבי רט, אגודת הכורמים, אוצר החכמה, סעודת מצווה, על המשמר, עובדיה הדאיה, פת הבאה בכיסנין, פתיל תכלת, פוסק, פורים משולש, פילולוגיה, פיוט, ציצית, קריאת שמע, קבלה, רמת גן, רחוב הירקון, רב, ריגה, שם ומלכות, שערי דורא, שערים, שלמה אלישיב, שלמה גורן, שלום שרעבי, שבע ברכות, שבתי יגל, שולחן ערוך, שיר הייחוד, תנ"ך, תפילה (יהדות), תפילין, תשעה באב, תל אביב-יפו, תלמוד, ..., לטביה, ליקוט עצמות, ליטאים (זרם), ט"ו בשבט, טלית, חרדי ליטאי, חוק שירות ביטחון, חיים נחמן ביאליק, ב' באב, באוסקה, בני ברק, בצלאל יעקב דבליצקי, ברוך דיין האמת, ברכת המזון, ברכה מעין שלוש, בבל, בורא נפשות, בית העלמין קריית שאול, בית הכנסת הגר"א (תל אביב), ביוגרפיה, גיוס בני ישיבות, דקדוק, דקדוק עברי, דרשנות, דוד בהר"ן, ה'תרפ"ו, ה'תרצ"ד, ה'תש"ע, ה'תש"ה, ה'תשנ"ד, ה'תשס"ח, ה'תשע"ח, ה'תשי"ז, הנץ החמה, הסכמה, העלייה החמישית, הלכה, הגר"א, הגימנסיה העברית "הרצליה", היסטוריה של עם ישראל, ותיקין, וילנה, יעקב משה חרל"פ, יצחק לוריא, יקום פורקן, ירושלים, ישיבת קמניץ, ישיבת חברון, ידיעות ספרים, יוסף צבי הלוי, 14 ביולי, 1926, 1934, 2018, 30 בינואר. להרחיב מדד (55 יותר) »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מניין
מניין בבית מדרש של חסידות סאטמר שוק הפשפשים ביפו בהלכה, מִנְיָן הוא קבוצה של לפחות עשרה יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ומניין · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ומקובל · ראה עוד »
מרדכי עטיה
הרב מרדכי בן ישועה עטייה, (כ' בחשוון ה'תרנ"ו, 7 בנובמבר 1895 - י"ד בתמוז ה'תשל"ח, 18 ביולי 1978) היה תלמיד חכם, מקובל ואיש ציבור.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ומרדכי עטיה · ראה עוד »
מרדכי שרעבי
ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר חצר ביתו (2019) הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרע"ב, 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ומרדכי שרעבי · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ומשנה · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וארץ ישראל · ראה עוד »
ארגמון קהה קוצים
#הפניה ארגמון קהה-קוצים.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וארגמון קהה קוצים · ראה עוד »
ארון הספרים היהודי
#הפניה ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וארון הספרים היהודי · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אליעזר בן יואל
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ואליעזר בן יואל · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ואב"ד · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אבי רט
אבי רט (נולד ב-17 ביולי 1959, י"א בתמוז תשי"ט) הוא סופר, איש חינוך ותקשורת ישראלי.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ואבי רט · ראה עוד »
אגודת הכורמים
אגודת הכורמים בתערוכה ברחובות, 1914 "אגודת הכורמים" היא אגודה שיתופית של יקבי זכרון יעקב ושל יקבי ראשון לציון.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ואגודת הכורמים · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ואוצר החכמה · ראה עוד »
סעודת מצווה
מאיר רוזנבוים בסעודת מצווה בשמחה משפחתית סעודת מצווה לכבוד ברית מילה ביהדות, סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וסעודת מצווה · ראה עוד »
על המשמר
על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ועל המשמר · ראה עוד »
עובדיה הדאיה
הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 – כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל, ומחבר שו"ת ישכיל עבדי.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ועובדיה הדאיה · ראה עוד »
פת הבאה בכיסנין
בהלכה, פת הבאה בכיסנין היא מאפה שאין דרך העולם "לקבוע עליה סעודה".
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ופת הבאה בכיסנין · ראה עוד »
פתיל תכלת
#הפניה מצוות תכלת.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ופתיל תכלת · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ופוסק · ראה עוד »
פורים משולש
#הפניה פורים#פורים משולש.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ופורים משולש · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ופילולוגיה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ופיוט · ראה עוד »
ציצית
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וציצית · ראה עוד »
קריאת שמע
פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וקריאת שמע · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וקבלה · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ורמת גן · ראה עוד »
רחוב הירקון
נקודת המפגש בין רחוב הירקון (משמאל) ורציף הרברט סמואל (מימין) טקסט.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ורחוב הירקון · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ורב · ראה עוד »
ריגה
ריגה (לטבית:; אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וריגה · ראה עוד »
שם ומלכות
ברכת התורה בבית הכנסת הגדול בעפולה. שתי ברכות התורה פותחות בשם ומלכות שם ומלכוּת הוא הכינוי הניתן לנוסח הפותח של רוב הברכות ביהדות.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ושם ומלכות · ראה עוד »
שערי דורא
שערי דורא הוא ספר הלכה העוסק בהלכות כשרות המזון ("איסור והיתר") וטהרת המשפחה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ושערי דורא · ראה עוד »
שערים
שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים התרצ"ה–התשמ"א.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ושערים · ראה עוד »
שלמה אלישיב
הרב שלמה אלישיב (בכתיב יידי: עליאשאוו; י"ב בטבת ה'תר"א, 5 בינואר 1841 – כ"ז באדר ה'תרפ"ו, 13 במרץ 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ושלמה אלישיב · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ושלמה גורן · ראה עוד »
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ושלום שרעבי · ראה עוד »
שבע ברכות
סעודת '''שבע ברכות''' לרגל נישואי זוג חדש, הונגריה, 1948 שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס חופה וקידושין ובשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ושבע ברכות · ראה עוד »
שבתי יגל
הרב שבתי יגל (תרל"ה, 1875 – י' בטבת ה'תשי"ח, 2 בינואר 1958) היה ראש ישיבת סלונים וחבר במועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ושבתי יגל · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיר הייחוד
שער "שיר הייחוד" טיהינגן, שכ (1560) שיר הייחוד הוא פיוט העוסק בעיקרי האמונה היהודית בחרוזים, ומכיל תארים ושבחים רבים לקב"ה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ושיר הייחוד · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ותנ"ך · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ותפילין · ראה עוד »
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ותשעה באב · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ותלמוד · ראה עוד »
לטביה
לַטְבִיָה (בלטבית: Latvija), או בשמה הרשמי רפובליקת לטביה (Latvijas Republika) היא מדינה באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ולטביה · ראה עוד »
ליקוט עצמות
ליקוט עצמות או קבורה דו־שלבית היא צורת קבורה יהודית קדומה של קבורה משנית, שבה עצמותיו של הנפטר נאספות לגלוסקמה ומונחות במתחם משפחתי.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וליקוט עצמות · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וליטאים (זרם) · ראה עוד »
ט"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וט"ו בשבט · ראה עוד »
טלית
גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וטלית · ראה עוד »
חרדי ליטאי
#הפניה ליטאים (זרם).
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וחרדי ליטאי · ראה עוד »
חוק שירות ביטחון
חוק שירות ביטחון, התשמ"ו-1986 הוא החוק המסדיר את הגיוס לצה"ל.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וחוק שירות ביטחון · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
ב' באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וב' באב · ראה עוד »
באוסקה
באוסקה (לטבית: Bauska, ביידיש: בויסק) היא עיירה בדרום לטביה, השוכנת באזור ההיסטורי זמגלה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ובאוסקה · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ובני ברק · ראה עוד »
בצלאל יעקב דבליצקי
שמאל בצלאל יעקב דבליצקי (Dwelaitzky; כ"ז בכסלו תרל"ג, דצמבר 1872 – ה' בשבט תשכ"ג, 30 בינואר 1963) היה תעשיין ישראלי, מייסד ובעל מפעל השוקולד צ. ד..
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ובצלאל יעקב דבליצקי · ראה עוד »
ברוך דיין האמת
בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת הוא נוסח ברכה ביהדות, הנאמרת על כל שמיעת בשורה רעה, כגון הפסד כספי או אסון.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וברוך דיין האמת · ראה עוד »
ברכת המזון
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וברכת המזון · ראה עוד »
ברכה מעין שלוש
#הפניה ברכה אחת מעין שלוש.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וברכה מעין שלוש · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ובבל · ראה עוד »
בורא נפשות
#הפניה ברכת בורא נפשות.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ובורא נפשות · ראה עוד »
בית העלמין קריית שאול
בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »
בית הכנסת הגר"א (תל אביב)
בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ברחוב הירקון 42, בשכונת מאה שערים בתל אביב.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ובית הכנסת הגר"א (תל אביב) · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וביוגרפיה · ראה עוד »
גיוס בני ישיבות
סוגיית הגיוס לצה"ל של תלמידי ישיבות חרדים עומדת במרכזו של ויכוח בחברה הישראלית מאז הקמת המדינה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וגיוס בני ישיבות · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ודקדוק · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ודקדוק עברי · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ודרשנות · ראה עוד »
דוד בהר"ן
הרב דוד בהר"ן (ב' או ג' באלול תרכ"ה, 1865 - כ"ז באב תש"ו, 24 אוגוסט 1946) היה יהודי ירושלמי, שהתפרסם כצדיק ולמדן.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ודוד בהר"ן · ראה עוד »
ה'תרפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וה'תרפ"ו · ראה עוד »
ה'תרצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וה'תרצ"ד · ראה עוד »
ה'תש"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וה'תש"ע · ראה עוד »
ה'תש"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וה'תש"ה · ראה עוד »
ה'תשנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וה'תשנ"ד · ראה עוד »
ה'תשס"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וה'תשס"ח · ראה עוד »
ה'תשע"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וה'תשע"ח · ראה עוד »
ה'תשי"ז
אות מלחמת סיני אשר פרצה בכ"ד בחשוון התשי"ז - 29 באוקטובר 1956.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וה'תשי"ז · ראה עוד »
הנץ החמה
הנץ החמה בים המלח. הָנֵץ הַחַמָּה הוא ציון זמן בהלכה לרגע שבו נראית בוודאות הנקודה הראשונה מגוף השמש.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי והנץ החמה · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי והסכמה · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי והעלייה החמישית · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי והלכה · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי והגר"א · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
ותיקין
#הפניה תפילת ותיקין.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וותיקין · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ווילנה · ראה עוד »
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »
יצחק לוריא
#הפניה האר"י.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ויצחק לוריא · ראה עוד »
יקום פורקן
יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ויקום פורקן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וירושלים · ראה עוד »
ישיבת קמניץ
חזית מבנה הישיבה ישיבת קמניץ היא ישיבה חרדית בירושלים שנוסדה על ידי הרב משה ברנשטיין, חתנו של הרב ברוך בר ליבוביץ, ובנו הרב יעקב משה ליבוביץ.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וישיבת קמניץ · ראה עוד »
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וישיבת חברון · ראה עוד »
ידיעות ספרים
ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי וידיעות ספרים · ראה עוד »
יוסף צבי הלוי
הרב יוסף צבי הלוי (קלמנס) (אלול תרל"ד, 1874 – ד' באדר תש"ך, 3 במרץ 1960) היה אב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ויוסף צבי הלוי · ראה עוד »
14 ביולי
14 ביולי הוא היום ה-195 בשנה (196 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ו14 ביולי · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ו1926 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ו1934 · ראה עוד »
2018
הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ו2018 · ראה עוד »
30 בינואר
30 בינואר הוא היום ה-30 בשנה בלוח הגרגוריאני, נשארו עוד 335 ימים (336 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שריה דבליצקי ו30 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שריה_דבליצקי
