גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
74 יחסים: מאמר מדעי, מספרים זרים, מסה, מערכת השמש, מתמטיקה, מומנט כוח, מימס, מים, מישור המילקה, אנקלדוס, אנרגיה, אנרגיה קינטית, אנגלית, אסטרואיד, אסטרואיד טרויאני, אסטרונומיה, אפופיס (אסטרואיד), אפימתאוס (ירח), אקסצנטריות (מתמטיקה), אוקיינוס, אורקוס, אירופה (ירח), איו (ירח), נעילת גאות, נפטון, נקודת לגראנז', נקיפת ציר כדור הארץ, נקיפה, סנטימטר, פריהליון, פלוטו, פלוטינו, פייר-סימון לפלס, צדק (כוכב לכת), שנה, שבתאי, תגלית, תהודה, טתיס (ירח), טבעת פלנטרית, טבעות שבתאי, טיטאן (ירח), זמן הקפה, חללית, חגורת קויפר, חום (פיזיקה), חוק שימור התנע הזוויתי, חוק טיטיוס-בודה, בעיית שלושת הגופים, גאות ושפל, ..., גנימד, גרם שמים, גוף טרנס-נפטוני, גופים קטנים במערכת השמש, דיוני, הר געש, השמש, ההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש, היפריון (ירח), הירח, וויאג'ר 1, כארון (ירח), כבידה, כדור הארץ, כוח (פיזיקה), כוכב לכת, כוכב לכת ננסי, כוכב לכת חוץ-שמשי, כוכב חמה, יאנוס (ירח), ים, ירח, 2006, 2029. להרחיב מדד (24 יותר) »
מאמר מדעי
עמוד הפתיחה מהגיליון הראשון של כתב העת נייצ'ר משנת 1869 מאמר מדעי הוא מאמר שנכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של מחקר שבו עסקו.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ומאמר מדעי · ראה עוד »
מספרים זרים
שני מספרים שלמים נקראים מספרים זרים, אם המחלק המשותף המקסימלי שלהם הוא 1, כלומר, אין אף מספר גדול מאחת שמחלק את שניהם.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ומספרים זרים · ראה עוד »
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ומסה · ראה עוד »
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ומערכת השמש · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ומתמטיקה · ראה עוד »
מומנט כוח
מומנט כוח (באנגלית אמריקנית: Torque באנגלית בריטית: Moment, Moment of force) הנקרא גם מומנט סיבוב או פשוט מומנט הוא מושג בפיזיקה ובמכניקה, מתחום ה במכניקה של גוף קשיח, המקביל לכוח בדינמיקה.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ומומנט כוח · ראה עוד »
מימס
מימס (באנגלית: Mimas) הוא אחד מירחי שבתאי והתגלה ב-1789 על ידי ויליאם הרשל כירח השביעי של שבתאי.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ומימס · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ומים · ראה עוד »
מישור המילקה
כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ומישור המילקה · ראה עוד »
אנקלדוס
אֶנקֶלַדוּס (לעיתים נקרא אנסלדוס לפי אופן ההגייה הלועזי) הוא הירח השישי בגודלו של שבתאי.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואנקלדוס · ראה עוד »
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואנרגיה · ראה עוד »
אנרגיה קינטית
כובדית, וכשהוא יורד היא מומרת חזרה לאנרגיה קינטית. בהתנגשויות עם המשטח חלק מהאנרגיה הקינטית אובדת. אֵנֶרְגִּיָּה קִינֵטִית או אנרגיית תנועה (באנגלית: Kinetic energy) היא האנרגיה בה ניחן גוף מתוקף תנועתו, והיא תלויה רק במסת הגוף ובמהירותו.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואנרגיה קינטית · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואנגלית · ראה עוד »
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואסטרואיד · ראה עוד »
אסטרואיד טרויאני
אסטרואיד טרויאני הוא אסטרואיד או ירח שנמצא במסלול של גרם שמיים מבלי להתנגש בו.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואסטרואיד טרויאני · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואסטרונומיה · ראה עוד »
אפופיס (אסטרואיד)
אפופיס (שם מלא: 99942 אפופיס; באנגלית: Apophis 99942) הוא אסטרואיד ממשפחת הגופים קרובי הארץ ונמנה עם אסטרואידי אטן.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואפופיס (אסטרואיד) · ראה עוד »
אפימתאוס (ירח)
אפימתאוס הוא אחד מהירחים הפנימיים של שבתאי.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואפימתאוס (ירח) · ראה עוד »
אקסצנטריות (מתמטיקה)
חתכי חרוט במתמטיקה, אקסצנטריות של חתך חרוט היא ערך מספרי המודד עד-כמה העקום רחוק מלהיות מעגל.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואקסצנטריות (מתמטיקה) · ראה עוד »
אוקיינוס
אוקיינוס השקט. אוסטרליה אוֹקְיָנוֹס הוא מקווה מים מלוחים גדול מאוד המפריד בין יבשות.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואוקיינוס · ראה עוד »
אורקוס
אורקוס (שם מלא: 90482 אורקוס; באנגלית: 90482 Orcus) הוא גוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר (KBO) שהתגלה על ידי מייקל בראון, צ'אד טרוחיו ודייוויד רבינוביץ ב-17 בפברואר 2004.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואורקוס · ראה עוד »
אירופה (ירח)
אירופה הוא הירח השישי של כוכב הלכת צדק והשני מהירחים הגליליאניים (לפי מידת הקרבה לצדק).
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואירופה (ירח) · ראה עוד »
איו (ירח)
התפרצות הר געש על איו. סרטון שצולם על ידי הגשושית ניו הורייזונס אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ואיו (ירח) · ראה עוד »
נעילת גאות
צדו הרחוק מכדור הארץ. נעילת גאות היא מצב בו גרם שמים הנמצא במסלול סביב גוף נוסף מפנה תמיד את אותו צד כלפי הגוף האחר; בלשון אחרת, זמן הסיבוב של גרם השמים זהה לזמן בו הוא משלים הקפה אחת סביב הגוף השני.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ונעילת גאות · ראה עוד »
נפטון
נפטון (בלועזית: Neptune; השם העברי: רַהַב) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ונפטון · ראה עוד »
נקודת לגראנז'
נקודות לגראנז' בין שני גופים; בתרשים זה השמש וכדור הארץ (לא בקנה מידה) נקודת לגראנז' (הקרויה גם נקודת L או נקודת ליברציה) היא אחת מחמש נקודות שבהן יכול גוף קטן, המושפע רק מכוח הכבידה, להישאר באופן יציב, ללא השקעת אנרגיה, ביחס לשני גופים הנעים בהשפעת הכבידה.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ונקודת לגראנז' · ראה עוד »
נקיפת ציר כדור הארץ
אנמציה להמחשת תנועת הנקיפה של ציר הסיבוב, כאשר ציר כדור הארץ מצייר קו דמיוני (בצהוב) אל הכוכבים. הקו נמצא בזמננו על כוכב הצפון בעגלה הקטנה. איור להמחשת תנועת הנקיפה של ציר הסיבוב נקיפת כדור הארץ, או פרצסיית כדור הארץ (Earth precession), היא תופעה שבה כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו משתנה במרחב ביחס לגרמי השמים אחרים.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ונקיפת ציר כדור הארץ · ראה עוד »
נקיפה
ציר הסיבוב של הגירוסקופ סביב עצמו משנה כיוון ו"מצייר" מעגלים באוויר. נקיפה (בלעז: פרצסיה; באנגלית: Precession) היא שינוי של כיוון ציר הסיבוב של גוף מסתובב (הכוונה ב"שינוי" היא שינוי בכיוון מרחבי ביחס לזמן).
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ונקיפה · ראה עוד »
סנטימטר
ספקטרום האלקטרומגנטי. גלי קרינת מיקרו הם בעלי אורך גל הנע בין 1 מילימטר עד 1 מטר, ותדירות של 300 מגה-הרץ עד 300 גיגה-הרץ. למיזעור באלקטרוניקה ועוד סנטימטר (בקיצור ס"מ) הוא יחידת אורך בשיטה המטרית, אשר שווה למאית מטר – "סנטי" היא הקידומת ביחידות SI של גורם ה-.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וסנטימטר · ראה עוד »
פריהליון
#הפניה אפהליון ופריהליון.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ופריהליון · ראה עוד »
פלוטו
פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto; סמלים: ⯓ או ♇) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ופלוטו · ראה עוד »
פלוטינו
השוואה בין גופים מסוג פלוטינו מוכרים לפי גודל, אלבדו וצבע פלוטינו היא תת-קטגוריה של גוף טרנס-נפטוני.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ופלוטינו · ראה עוד »
פייר-סימון לפלס
המרקיז פייר־סימון לַפְּלָס (בצרפתית: Pierre-Simon Laplace; 23 במרץ 1749 – 5 במרץ 1827) היה אסטרונום, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי אשר עבודתו הייתה מרכזית להתפתחות המתמטיקה, הסטטיסטיקה, הפיזיקה והאסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ופייר-סימון לפלס · ראה עוד »
צדק (כוכב לכת)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »
שנה
שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ושנה · ראה עוד »
שבתאי
שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ושבתאי · ראה עוד »
תגלית
הנרי קוונדיש, מגלה המימן תגלית היא מציאת ידע חשוב או בעל ערך על אודות דבר שהיה קיים אך בלתי ידוע.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ותגלית · ראה עוד »
תהודה
תְּהוּדָה (או רזוננס, מלטינית: resono, שמשמעו 'אני עונה') היא מצב של מערכת פיזיקלית הנתונה להשפעת כוח חיצוני, אשר מתקבל כאשר הכוח פועל בתדירות קרובה לאחת מתדירויות התנודה הטבעיות של המערכת.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ותהודה · ראה עוד »
טתיס (ירח)
טתיס (המכונה גם שבתאי III) הוא ירח בגודל בינוני של שבתאי שקוטרו 1,060 ק"מ.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וטתיס (ירח) · ראה עוד »
טבעת פלנטרית
החללית קאסיני ב-9 בספטמבר 2006. טבעות פלנטריות הן טבעות של חומר הנע סביב כוכב לכת, הנראות כדיסקות שטוחות.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וטבעת פלנטרית · ראה עוד »
טבעות שבתאי
החללית קאסיני ב-9 בספטמבר 2006 טבעות שבתאי הן סדרה של טבעות פלנטריות מסביב לכוכב הלכת שבתאי.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וטבעות שבתאי · ראה עוד »
טיטאן (ירח)
טיטאן הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וטיטאן (ירח) · ראה עוד »
זמן הקפה
זְמַן הַקָּפָה באסטרונומיה הוא משך הזמן בו גרם שמים נע סביב גרם שמיימי אחר.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וזמן הקפה · ראה עוד »
חללית
סויוז, סויוז TMA-6, מביאה צוות לתחנת החלל הבינלאומית מעבורת החלל הייתה חללית ששימשה למשימות רבות, בניגוד לשאר החלליות המיועדות לשימוש חד־פעמי. בתמונה נראית מעבורת החלל דיסקברי בעת ההובלה אל כן השיגור במרכז החלל קנדי מסלול סביב כדור הארץ, ומשם לייעדיה השונים חללית היא כלי המשוגר לחלל למשימות מחקר, תקשורת, צילום, מטאורולוגיה, ניווט ועוד.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וחללית · ראה עוד »
חגורת קויפר
תרשים של חגורת קויפר במערכת השמש. תרשים של חגורת קויפר, של הדיסק המפוזר ושל עננת אורט המרוחקת עוד יותר חגורת קְויפּר (באנגלית: Kuiper belt; בעברית נכתב גם: חגורת קַייפּר או חגורת קווִיפר) היא אסופת גופים הסובבים את השמש במסלול הנמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון, במרחק של 30–50 יחידות אסטרונומיות מהשמש ובמישור הקרוב למישור המילקה.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וחגורת קויפר · ראה עוד »
חום (פיזיקה)
הטמפרטורה הגבוהה של השמש גורמת לקרינת חום ממנה. האנרגיה הנישאת על ידי קרינה זו היא הכוח המניע של החיים על כדור הארץ. חום הוא מושג בפיזיקה המתאר מעבר של אנרגיה מגוף אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וחום (פיזיקה) · ראה עוד »
חוק שימור התנע הזוויתי
#הפניה תנע זוויתי.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וחוק שימור התנע הזוויתי · ראה עוד »
חוק טיטיוס-בודה
חוק טיטיוס-בודה (באנגלית: Titius-Bode Law) הוא כינויה של היפותזה העוסקת במרחקי כוכבי הלכת מהשמש.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וחוק טיטיוס-בודה · ראה עוד »
בעיית שלושת הגופים
בעיית שלושת הגופים היא בעיה ותיקה ומפורסמת במכניקה, המבקשת לתאר את תנועתם ההדדית של שלושה גופים תחת השפעתו של כוח המשיכה.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ובעיית שלושת הגופים · ראה עוד »
גאות ושפל
כוח הגאות בארבע נקודות שונות בכדור הארץ (באדום) כהפרש בין כוח המשיכה של הירח (בכחול) לבין הכוח הצנטריפוגלי בנקודות אלו (לא בתמונה). כדור הארץ בצהוב, האוקיינוסים בכחול והירח באפור (L.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וגאות ושפל · ראה עוד »
גנימד
גָּנִימֶד הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק, והירח הגדול ביותר במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וגנימד · ראה עוד »
גרם שמים
#הפניה גרם שמיים.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וגרם שמים · ראה עוד »
גוף טרנס-נפטוני
גופים טרנס נפטוניים מוכרים מבחינת גודל, אלבדו וצבע. דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר גוף טרנס-נפטוני הוא גרם שמים במערכת השמש הנמצא במסלול סביב השמש, ונמצא מעבר לכוכב הלכת נפטון, כוכב הלכת האחרון במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וגוף טרנס-נפטוני · ראה עוד »
גופים קטנים במערכת השמש
אסטרואיד - מוגדר כגוף קטן במערכת השמש. דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר גופים קטנים במערכת השמש (באנגלית: Small solar system bodies או בקיצור SSSB) הוא מונח שנקבע באוגוסט 2006 על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי כדי לתאר גופים במערכת השמש אשר אינם כוכבי לכת ואינם כוכבי לכת ננסים.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וגופים קטנים במערכת השמש · ראה עוד »
דיוני
דיוני (מלטינית: Dione) הוא הירח הרביעי בגודלו של שבתאי.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ודיוני · ראה עוד »
הר געש
סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית והר געש · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית והשמש · ראה עוד »
ההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש
#הפניה התפתחות מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש · ראה עוד »
היפריון (ירח)
היפריון (נקרא גם Saturn VII באנגלית Hyperion) הוא ירח של כוכב הלכת שבתאי.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית והיפריון (ירח) · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית והירח · ראה עוד »
וויאג'ר 1
המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 התקרבות וויאג'ר 1 לכוכב הלכת צדק הכתם האדום הגדול בצילום של וויאג'ר 1 מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 וויאג'ר 1 (באנגלית: Voyager 1) היא גשושית ששוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ב-5 בספטמבר 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר, שכללה את וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ווויאג'ר 1 · ראה עוד »
כארון (ירח)
כארון (באנגלית: Charon. נקרא גם 134340 פלוטו 1) הוא אחד מחמשת הירחים של כוכב הלכת הננסי פלוטו, והראשון מביניהם שהתגלה.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וכארון (ירח) · ראה עוד »
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וכבידה · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וכדור הארץ · ראה עוד »
כוח (פיזיקה)
הכוחות הפועלים על מנסרה במישור ובשיפוע בפיזיקה, כוח הוא אינטראקציה שיכולה לגרום לשינוי בתנועה של גוף.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וכוח (פיזיקה) · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וכוכב לכת · ראה עוד »
כוכב לכת ננסי
1.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »
כוכב לכת חוץ-שמשי
ננס החום 2M1207 (בכחול) ומלווהו הפלנטארי 2M1207b (באדום), כפי שנצפו בידי הטלסקופ הגדול מאוד (Very Large Telescope) – זהו כוכב הלכת החוץ־שמשי הראשון שצולם ישירות אסטרומטריה כוכב לכת חוץ־שמשי, או אקזופלנטה (באנגלית: Exoplanet), הוא כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש, כלומר מקיף כוכב אחר.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וכוכב לכת חוץ-שמשי · ראה עוד »
כוכב חמה
כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וכוכב חמה · ראה עוד »
יאנוס (ירח)
אפתימאוס (משמאל למטה), כפי שצולמו על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ב-20 במרץ 2006, 4 חודשים לאחר שהתחלפו במסלולם. הקרבה שלהם היא אשליה אופטית, ולמעשה יאנוס בצילום נמצא 40,000 ק"מ רחוק יותר מהגשושית מאשר אפתימאוס. המחשה של מסלוליהם המתחלפים של יאנוס ושל אפתימאוס יאנוס (באנגלית: Janus) הוא אחד מירחיו של כוכב הלכת שבתאי.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ויאנוס (ירח) · ראה עוד »
ים
גלים גבוהים במי הים הצפוני בסקוטלנד. חוף הים הקריבי בגוואדלופ יָם הוא מקווה מים של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וים · ראה עוד »
ירח
ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית וירח · ראה עוד »
2006
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ו2006 · ראה עוד »
2029
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תהודה מסלולית ו2029 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תהודה_מסלולית
