סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תוכנית החלל הסינית

מַדָד תוכנית החלל הסינית

תוכנית החלל הסינית כוללת תוכניות מאוישות ולא-מאוישות לחקר החלל ומערכת השמש של הרפובליקה העממית של סין. [1]

83 יחסים: FSW, מאדים, מערכת השמש, מקפת, מרכז שיגורי הלוויינים ג'יוצ'ואן, מרכז בקרת הטיסה של בייג'ינג, מינהל החלל הסיני, ארצות הברית, אדם בחלל, נחתת, צ'אנג-אה 1, צ'אנג-אה 2, צ'אנג-אה 3, צ'אנג-אה 4, צ'יין שואה-סן, רובר (חקר החלל), שנלונג, שנג'ואו 1, שנג'ואו 10, שנג'ואו 11, שנג'ואו 2, שנג'ואו 5, שנג'ואו 6, שנג'ואו 7, שנג'ואו 8, שנג'ואו 9, תחנת חלל, תוכנית שנג'ואו, לוויין, לוויין ריגול, ליו יאנג (טייקונאוטית), טיאנגונג 1, טיאנוון-1, טיינגונג 1, טיינגונג 2, טייס חלל, זניט (משגר לוויינים), חקר החלל, בעלי חיים, בלומברג (חברה), בייקונור, ג'אי ג'יגאנג, גשושית, דולר אמריקני, הפיצול הסיני-סובייטי, הצד הרחוק של הירח, הרפובליקה העממית של סין, יאנג ליוויי, ירח, יינגהו-1, ..., 1 במרץ, 12 באוקטובר, 13 במאי, 14 בדצמבר, 15 באוקטובר, 1960, 1968, 1970, 1971, 1972, 1973, 1974, 1992, 1999, 2 בדצמבר, 20 בנובמבר, 2001, 2002, 2003, 2004, 2005, 2007, 2009, 2010, 2013, 2014, 2020, 24 באוקטובר, 25 במרץ, 27 בספטמבר, 29 בדצמבר, 6 באוקטובר, 9 בינואר. להרחיב מדד (33 יותר) »

FSW

מודל הלוויין במוזיאון FSW (בסינית: 返回式衛星, Fǎnhuí Shì Wèixīng, "לוויין שחוזר") היא סדרת לווייני ריגול שפותחה בסין.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וFSW · ראה עוד »

מאדים

הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ומאדים · ראה עוד »

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ומערכת השמש · ראה עוד »

מקפת

מקפת היא גשושית אשר מקיפה כוכב לכת או גרם שמים אחר.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ומקפת · ראה עוד »

מרכז שיגורי הלוויינים ג'יוצ'ואן

#הפניה מרכז שיגור הלוויינים ג'יוצ'ואן.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ומרכז שיגורי הלוויינים ג'יוצ'ואן · ראה עוד »

מרכז בקרת הטיסה של בייג'ינג

משימת שנג'ואו-7. מרכז בקרת הטיסה של בייג'ינג (בסינית: 北京航天飞行控制中心), הידועה בעבר בשם מרכז הפיקוח והבקרה של בייג'ינג, הוא מרכז פיקוד לתוכנית החלל הסינית הכולל את משימות שנג'ואו וממוקם בפרבר צפונית מערבית לבייג'ינג.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ומרכז בקרת הטיסה של בייג'ינג · ראה עוד »

מינהל החלל הסיני

מינהל החלל הסיני (בסינית: 国家航天局, באנגלית: China National Space Administration בראשי תיבות: CNSA) היא סוכנות החלל הלאומית של הרפובליקה העממית של סין האחראית על תוכנית החלל הסינית.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ומינהל החלל הסיני · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וארצות הברית · ראה עוד »

אדם בחלל

#הפניה האדם בחלל.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ואדם בחלל · ראה עוד »

נחתת

נחתת צרפתית נַחֶתֶת היא כלי שיט המאפשר הַנְחָתַת כוחות (כלי רכב משוריינים ולוחמים) על חופי אויב.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ונחתת · ראה עוד »

צ'אנג-אה 1

צ'אנג-אה 1 (בסינית: 嫦娥一号, באנגלית: Chang'e 1. מבוטא בערך chang-uh) הייתה גשושית בלתי מאוישת ששוגרה על ידי סוכנות החלל הסינית על מנת לחקור את הירח ממסלול סביבו, כחלק מהשלב הראשון בתוכנית הסינית לחקר הירח.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וצ'אנג-אה 1 · ראה עוד »

צ'אנג-אה 2

צ'אנג-אה 2 (בסינית: 嫦娥二号, באנגלית: Chang'e 2, מבוטא בערך chang-uh) היא גשושית סינית בלתי מאוישת לחקר הירח ששוגרה ב-1 באוקטובר 2010.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וצ'אנג-אה 2 · ראה עוד »

צ'אנג-אה 3

אתר הנחיתה של צ'אנג-אה 3 והרובר יוטו כפי שצולמו על ידי הלוויין האמריקאי LRO צ'אנג-אה 3 (במנדרינית: 嫦娥三号 בפין-יין: Cháng'é Sānhào) היא משימה לחקר הירח ששוגרה ב-1 בדצמבר 2013 על ידי מינהל החלל הסיני הכוללת נחתת רובוטית ורובר (רכב חלל).

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וצ'אנג-אה 3 · ראה עוד »

צ'אנג-אה 4

הצד הרחוק של הירח, לפעמים נקרא "הצד האפל" של הירח, מאחר שרובו לא נראה לעין מכדור הארץ בשל נעילת גאות. צ'אנג-אה 4 (במנדרינית: 嫦娥四号) היא משימה סינית לחקר הירח שהשיגה את הנחיתה הראשונה על הצד הרחוק של הירח, ב-3 בינואר 2019.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וצ'אנג-אה 4 · ראה עוד »

צ'יין שואה-סן

צ'יין שואה-סן (בסינית: 钱学森 בפין-יין: Qián Xuésēn, ב: Tsien Hsue-shen; 11 בדצמבר 1911 – 31 באוקטובר 2009) הוא מדען סיני שהשפיע רבות על פיתוח ההנעה הרקטית בארצות הברית ובסין גם יחד.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וצ'יין שואה-סן · ראה עוד »

רובר (חקר החלל)

הרובר קיוריוסיטי של נאס"א על גבי מכתש גייל במאדים, כפי שנראה בצילום "סלפי" משנת 2012, המורכב למעשה מ־55 תמונות שחוברו יחדיו. רוֹבֶר (באנגלית: Rover, משמעות מילולית: נודד) הוא כלי רכב או רובוט אשר מסוגל לנוע על פני השטח של כוכב לכת או גרם שמים אחר (כגון ירח או אסטרואיד) ואשר נועד לסייע במחקר של אותו גרם שמים.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ורובר (חקר החלל) · ראה עוד »

שנלונג

דגם של שנלונג התלוי מתחת למפציץ שנלונג (בסינית: 神龍), "דרקון שמיימי") הוא שמה של מעבורת חלל סינית ניסיונית, הנמצאת בשלב פיתוח וניסוי. תמונה ראשונה של דגם מוקטן של כלי חללי זה פורסמה על ידי סין בדצמבר 2007, כשהוא תלוי מתחת לגחונו של מפציץ סיני מטיפוס H-6. מועד צילום התמונה אינו ידוע וייתכן כי המיזם נמצא בשלב פיתוח מתקדם יותר מאשר בחינת התצורה האווירודינמית של החללית. מהתמונה שפורסמה עולה כי הכלי מתוכנן כמעבורת חלל לשימוש רב פעמי, וניכרים בו האזורים המכוסים באריחי בידוד להגנה מפני החום בעת הכניסה לאטמוספירה. כמו כן ניתן לראות כי לשנלונג מנועים רקטיים בחלקו האחורי. בשלב זה לא ידוע כיצד תשתלב מעבורת חלל סינית מאוישת בתוכנית החלל הסינית, המבוססת על חלליות חד פעמיות מסדרת שנג'ואו. מקורות שונים בארצות הברית מייחסים למיזם שנלונג מטרות צבאיות, כולל שימוש אפשרי כ"מפציץ חלל", קונספט שנבחן בזמנו בברית המועצות ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ושנלונג · ראה עוד »

שנג'ואו 1

שנג'ואו 1 (בסינית: 神舟一号) היא החללית הסינית הבלתי מאוישת הראשונה במסגרת תוכנית שנג'ואו של תוכנית החלל הסינית, אשר שוגרה ב-19 בנובמבר 1999.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ושנג'ואו 1 · ראה עוד »

שנג'ואו 10

שנג'ואו 10 (בסינית מפושטת: 神舟; בפין-יין: shénzhōu) היא חללית סינית אשר המריאה לחלל על מנת להתחבר לטיאנגונג 1.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ושנג'ואו 10 · ראה עוד »

שנג'ואו 11

שנג'ואו 11 בהמראה שנג'ואו 11 (בסינית מפושטת: 神舟; בפין־יין: shénzhōu) היא חללית שנג'ואו סינית ששוגרה ב־17 באוקטובר 2016 מנמל החלל ג'יוצ'ואן.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ושנג'ואו 11 · ראה עוד »

שנג'ואו 2

שנג'ואו 2 (סינית: 神舟二号) היא החללית הסינית הלא המאוישת השנייה ששוגרה ב-9 בינואר 2001 במסגרת תוכנית שנג'ואו של תוכנית החלל הסינית.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ושנג'ואו 2 · ראה עוד »

שנג'ואו 5

סיני הראשון - יאנג ליוויי ממשימת החללית שנג'ואו 5 שנג'ואו 5 (בסינית מפושטת: 神舟五号) הייתה החללית הסינית המאוישת הראשונה בחלל.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ושנג'ואו 5 · ראה עוד »

שנג'ואו 6

שנג'ואו 6 (בסינית: 神舟六号) היא החללית הסינית המאוישת השנייה בחלל.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ושנג'ואו 6 · ראה עוד »

שנג'ואו 7

איור המציג את הריחוף מחוץ לחללית שנג'ואו 7 שנג'ואו 7 (בסינית מפושטת: 神舟七号; בפין-יין: shénzhōu qīhào) היא משימת החלל המאוישת השלישית של סין.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ושנג'ואו 7 · ראה עוד »

שנג'ואו 8

שנג'ואו 8 (בסינית מפושטת: 神舟; בפין-יין: shénzhōu) היא חללית סינית ששוגרה למשימה בלתי מאוישת ב-31 באוקטובר 2011.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ושנג'ואו 8 · ראה עוד »

שנג'ואו 9

שנג'ואו 9 (בסינית מפושטת: 神舟; בפין-יין: shénzhōu) היא חללית סינית ששוגרה לחלל על מנת להתחבר לטיאנגונג 1, המדגים הטכנולוגי של תחנת החלל הסינית.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ושנג'ואו 9 · ראה עוד »

תחנת חלל

אטלנטיס במשימה STS-129 תחנת חלל היא פלטפורמה קבועה בחלל, המשמשת את האנושות לצרכים שונים.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ותחנת חלל · ראה עוד »

תוכנית שנג'ואו

שנג'ואו. קנה מידה 1:40. תוכנית שֶׁנְג'וֹאוּ (בסינית: 神舟) היא תוכנית החלל המאוישת של סין, המופעלת על ידי סוכנות החלל הסינית כחלק מתוכנית החלל הסינית, במסגרתה שוגר הטייקונאוט הסיני הראשון לחלל במשימת שנג'ואו 5 ב-15 באוקטובר 2003.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ותוכנית שנג'ואו · ראה עוד »

לוויין

הלוויין הראשון בחלל ספוטניק 1 לווין על רקע כדור הארץ מסלול סביב כדור הארץ לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל־ו־ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ולוויין · ראה עוד »

לוויין ריגול

לוויין ריגול הוא לוויין המיועד לאיסוף מודיעין צבאי.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ולוויין ריגול · ראה עוד »

ליו יאנג (טייקונאוטית)

ליו יאנג (בסינית: 刘洋, בפין יין: Liú Yáng; נולדה ב-6 באוקטובר 1978) היא טייסת קרב בחיל האוויר הסיני והטייקונאוטית הראשונה בתוכנית החלל הסינית ששוגרה לחלל במשימת שנג'ואו 9 ב-16 ביוני 2012.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וליו יאנג (טייקונאוטית) · ראה עוד »

טיאנגונג 1

#הפניה טיינגונג 1.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וטיאנגונג 1 · ראה עוד »

טיאנוון-1

טיאנוֶון-1 (בסינית: 天问一号) היא משימה של מינהל החלל הסיני לשלוח אל כוכב הלכת מאדים חללית המורכבת ממקפת, נחתת ורובר.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וטיאנוון-1 · ראה עוד »

טיינגונג 1

טיינגונג 1 (בסינית: 天宫一号, פירוש השם: הארמון השמיימי) הוא שמה של תחנת חלל שייצרה סין במסגרת תוכנית החלל המאוישת שלה, לצורך הוכחת משליטה בפעולות טכנולוגיות הנדרשות לתחנות חלל עתידיות של סין.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וטיינגונג 1 · ראה עוד »

טיינגונג 2

דגם של תחנת החלל מסוג טיינגונג מחוברת לחללית שנג'ואו טיינגונג 2 (בסינית: 天宫二号, בפין־יין: Tiāngōng èrhào, מילולית "ארמון שמימי מספר 2") הייתה תחנת חלל סינית ששוגרה ב־15 בספטמבר 2016 על גבי משגר לונג מארץ' 2F מנמל החלל ג'יוצ'ואן שבמדבר גובי.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וטיינגונג 2 · ראה עוד »

טייס חלל

אמריקאי ברוס מק'קנדלס בפעילות חוץ רכבית, 1984 ישראלי הראשון שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה '''STS-107'''. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. טייס חלל הוא אדם שטס לחלל, או שהקריירה שלו היא טיסה לחלל.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וטייס חלל · ראה עוד »

זניט (משגר לוויינים)

זניט הוא שמו של משגר לוויינים רב־שלבי שפותח בברית המועצות על בסיס המאיצים של המשגר הכבד מטיפוס אנרגיה.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וזניט (משגר לוויינים) · ראה עוד »

חקר החלל

האסטרונאוט-גאולוג האריסון שמיט בוחן סלע גדול על פני הירח במהלך משימת אפולו 17. צולם ב-13 בדצמבר 1972חקר החלל הוא תחום שעוסק בגילוי וחקירה של גרמי שמיים ושל החלל החיצון באמצעות אסטרונומיה וטכנולוגיית חלל.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וחקר החלל · ראה עוד »

בעלי חיים

בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia) הם יצורים חיים איקריוטים רב־תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ובעלי חיים · ראה עוד »

בלומברג (חברה)

בלומברג (באנגלית:.Bloomberg L.P) היא חברה פרטית המספקת שירותים פיננסיים בתחומי התוכנה, המדיה והמידע.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ובלומברג (חברה) · ראה עוד »

בייקונור

בייקונור (בקזחית: Байқоңыр, ברוסית: Байконур) היא עיר בקזחסטן, המנוהלת על ידי רוסיה.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ובייקונור · ראה עוד »

ג'אי ג'יגאנג

ג'אי ג'יגאנג (בסינית: 翟志刚, בפין יין: Zhái Zhìgāng; נולד ב-10 באוקטובר 1966) הוא טייס קרב בחיל האוויר הסיני והטייקונאוט הראשון בתוכנית החלל הסינית שביצע פעילות חוץ-רכבית.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וג'אי ג'יגאנג · ראה עוד »

גשושית

טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וגשושית · ראה עוד »

דולר אמריקני

#הפניה דולר אמריקאי.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ודולר אמריקני · ראה עוד »

הפיצול הסיני-סובייטי

#הפניה הפיצול הסיני–סובייטי.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית והפיצול הסיני-סובייטי · ראה עוד »

הצד הרחוק של הירח

הצד הרחוק של הירח, כפי שצולם על ידי החללית LRO השוואת הטופוגרפיה בין שני צידי הירח, הקרוב משמאל והצד הרחוק מימין. ניתן לראות כי פני הצד הרחוק מכוסים במספר רב יותר של מכתשים ופחות ימות מפת אלבדו גלובלית של הירח ממשימת קלמנטיין. האזורים הכהים הם המַארִיָה (ימות), והאזורים הבהירים הם הרמות. במרכז התמונה הצד הקרוב של הירח ובצדדיה הצד הרחוק הצד הרחוק של הירח הוא צדו של הירח שאותו לא ניתן לראות מכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית והצד הרחוק של הירח · ראה עוד »

הרפובליקה העממית של סין

הרפובליקה העממית של סין (בסינית מפושטת: 中华人民共和国, בפין-יין: Zhōnghuá Rénmín Gònghéguó, בתעתיק: דְּז'וֹנְגְּ-חוּאָה רֵנְמִין גוֹנְגְ-חֶה-גּוּוֹ; נקראת בקיצור סין העממית, סין הקומוניסטית או רק סין) היא מדינה במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית והרפובליקה העממית של סין · ראה עוד »

יאנג ליוויי

חליפת החלל של יאנג ליוויי יַאנְג לִיװֶיי (בסינית: 杨利伟) הוא מייג'ור גנרל וטייס קרב בחיל האוויר הסיני וטייקונאוט בשירות מינהל החלל הסיני (CNSA).

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ויאנג ליוויי · ראה עוד »

ירח

ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית וירח · ראה עוד »

יינגהו-1

פובוס יינגהו-1 (בסינית: 萤火一号 - גחלילית-1, בפין-יין: Yínghuǒ yī hào) היא גשושית לחקר מאדים שפותחה על ידי סוכנות החלל של סין יחד עם סוכנות החלל הרוסית ששוגרה על גבי משגר זניט מקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן ב-8 בנובמבר 2011 יחד עם הגשושית הרוסית פובוס-גרנט.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ויינגהו-1 · ראה עוד »

1 במרץ

1 במרץ הוא היום ה-60 בשנה (61 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו1 במרץ · ראה עוד »

12 באוקטובר

12 באוקטובר הוא היום ה-285 בשנה (286 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו12 באוקטובר · ראה עוד »

13 במאי

13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו13 במאי · ראה עוד »

14 בדצמבר

14 בדצמבר הוא היום ה-348 בשנה בלוח הגרגוריאני (349 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו14 בדצמבר · ראה עוד »

15 באוקטובר

15 באוקטובר הוא היום ה-288 בשנה, (289 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו15 באוקטובר · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו1960 · ראה עוד »

1968

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו1968 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו1970 · ראה עוד »

1971

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו1971 · ראה עוד »

1972

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו1972 · ראה עוד »

1973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו1973 · ראה עוד »

1974

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו1974 · ראה עוד »

1992

מוקם האיחוד האירופאי.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו1992 · ראה עוד »

1999

חוסיין מלך ירדן ג'ון קנדי ג'וניור חנוך לוין וילט צ'מברלין חסן השני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו1999 · ראה עוד »

2 בדצמבר

2 בדצמבר הוא היום ה-336 בשנה (337 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2 בדצמבר · ראה עוד »

20 בנובמבר

קרב קמברה 20 בנובמבר הוא היום ה-324 בשנה, (325 בשנה מעוברת) בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו20 בנובמבר · ראה עוד »

2001

פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2001 · ראה עוד »

2002

2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2002 · ראה עוד »

2003

ינואר.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2003 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2004 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2005 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2007 · ראה עוד »

2009

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2009 · ראה עוד »

2010

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2010 · ראה עוד »

2013

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2013 · ראה עוד »

2014

למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2014 · ראה עוד »

2020

הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו2020 · ראה עוד »

24 באוקטובר

24 באוקטובר הוא היום ה-297 בלוח הגרגוריאני (298 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו24 באוקטובר · ראה עוד »

25 במרץ

25 במרץ הוא היום ה-84 בשנה (85 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו25 במרץ · ראה עוד »

27 בספטמבר

27 בספטמבר הוא היום ה־270 בשנה (271 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו27 בספטמבר · ראה עוד »

29 בדצמבר

29 בדצמבר הוא היום ה-363 בשנה (364 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו29 בדצמבר · ראה עוד »

6 באוקטובר

6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו6 באוקטובר · ראה עוד »

9 בינואר

9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תוכנית החלל הסינית ו9 בינואר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תוכנית_החלל_הסינית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »