תוכן עניינים
46 יחסים: מערכת השמש, מצנח, משגר לוויינים וחלליות, מודולריות, מכ"ם, אנגרה (משגר), אטמוספירה, נמל חלל, נוגה, סונאר, פרוטון (משגר לוויינים), פרויקט פיוניר-ונוס, קוסמודרום ווסטוצ'ני, רוסקוסמוס, רוסית, תחנת חלל, תוכנית מארינר, תוכנית וגה, לאבוצ'קין, ברית המועצות, גאורגי בבקין, גשושית, המרכז לתקשורת חלל רחוקה, המכון למחקרי חלל של האקדמיה הרוסית למדעים, האקדמיה הרוסית למדעים, ונרה 1, ונרה 11, ונרה 12, ונרה 13, ונרה 14, ונרה 15, ונרה 16, ונרה 2, ונרה 3, ונרה 4, ונרה 5, ונרה 6, ונרה 7, ונרה 8, ונרה 9, ונרה D, ונוס, כדור הארץ, כוכב לכת, 16 באוגוסט, 1984.
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ומערכת השמש
מצנח
צנחן אמריקאי המשתמש במצנח מסדרת MC-1 מצנח המשמש לבלימת מטוס מַצְנֵחַ הוא מתקן העשוי חופה מחומר דק, חזק וקל, אשר מחוברת לעצם כבד במטרה להאט את נפילתו באטמוספירה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ומצנח
משגר לוויינים וחלליות
השיגור של אפולו 15 בעזרת המשגר סטורן 5 משגר לוויינים וחלליות (מַרְקִיעַ) הוא טיל שמשמש לשיגור לוויינים או חלליות לחלל.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ומשגר לוויינים וחלליות
מודולריות
אבני לגו המאפשרות לחברן זה לזה באופן מודולרי מוֹדוּלַרִיוּת (בעברית: פִּרְקָנִיּוּת) היא תכונה של מערכת המתארת את מידת הפריקות שלה, בין אם לצורך הרכבה גמישה, תובלה, או כדי לאפשר החלפה של חלקים.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ומודולריות
מכ"ם
אנטנות מכ"ם של האונייה קראון איריסמכ"ם (ראשי תיבות של מגלה כיוון ומרחק), או רדאר (באנגלית: RADAR, ראשי תיבות של Radio Detection And Ranging או Radio Direction And Ranging), הוא מערכת אלקטרונית לגילוי ומעקב אחר מיקומם של עצמים במרחב באמצעות שימוש בגלי רדיו.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ומכ"ם
אנגרה (משגר)
אַנְגָרָה (ברוסית: Ангарá) היא סדרת משגרים בעלי יכולות נשיאה של עד 38 טון.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ואנגרה (משגר)
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ואטמוספירה
נמל חלל
נמל החלל קייפ קנוורל בכף קנוורל, פלורידה. נמל חלל או קוסמודרום הוא אתר לשיגור (ולנחיתת) חלליות.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ונמל חלל
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ונוגה
סונאר
עקרון הפעולה של סונאר סונאר (באנגלית: Sonar, ראשי תיבות של Sound Navigation And Ranging) הוא מכשיר לניווט ולגילוי צוללות ואוניות הפועל באמצעות גלי קול.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וסונאר
פרוטון (משגר לוויינים)
פרוטון (ברוסית: Протон) הוא משגר לוויינים כבד שפותח בברית המועצות.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ופרוטון (משגר לוויינים)
פרויקט פיוניר-ונוס
פרויקט פיוניר־ונוס הייתה תוכנית חלל של נאס"א לחקר כוכב הלכת נוגה שכללה שני שיגורים ב־1978.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ופרויקט פיוניר-ונוס
קוסמודרום ווסטוצ'ני
כן השיגור המרכזי של הקוסמודרום. אפריל 2016 קוסמודרום ווסטוצ'ני (ברוסית: Космодром Восточный; מילולית: "נמל החלל המזרחי". רשמית: מרכז החלל "ווסטוצ'ני", ברוסית: Космический центр «Восточный») הוא נמל חלל רוסי, שבנייתו החלה בשנת 2011 במחוז אמור שבמזרח רוסיה, סמוך לעיר ציולקובסקי ולקוסמודרום סבובודני, מתוך מטרה לבטל את תלותה של רוסיה בקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן מחד ולפתח את המזרח הרחוק הרוסי מאידך.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וקוסמודרום ווסטוצ'ני
רוסקוסמוס
לוגו התאגיד בימי השלב הראשון של הפלישה הרוסית לאוקראינה, מרץ עד ספטמבר 2022. רוֹסקֹוסמוֹס (ברוסית: Роскосмос) הוא שמו הנפוץ של התאגיד הממלכתי לפעילות חלל, שהוא הגוף העיקרי של הפדרציה הרוסית הממונה על חקר מדעי החלל ועל פעילות האסטרונאוטיקה האזרחית בפדרציה והוא אחד מארגוני החלל הגדולים בעולם.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ורוסקוסמוס
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ורוסית
תחנת חלל
אטלנטיס במשימה STS-129 תחנת חלל היא פלטפורמה קבועה בחלל, המשמשת את האנושות לצרכים שונים.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ותחנת חלל
תוכנית מארינר
שיגור מארינר 1 תוכנית מארינר (באנגלית: Mariner program) היא תוכנית שבמסגרתה שוגרו גשושיות לחלל במטרה לחקור את כוכבי הלכת נוגה, מאדים וכוכב חמה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ותוכנית מארינר
תוכנית וגה
איור המתאר את מהלך תוכנית וגה תוכנית וגה (ברוסית: Программа Вега, באנגלית: Vega program) הייתה תוכנית חלל סובייטית לחקר כוכב הלכת נוגה ואשר ניצלה את הופעת השביט האלי בשנת 1986.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ותוכנית וגה
לאבוצ'קין
La-9, שפותח על ידי החברה דגם גשושית החלל פובוס-גרונט, שפותח על ידי החברה לאבוצ'קין או רשמית איגוד המחקר המדעי ע"ש סמיון לאבוצ'קין («Научно-производственное объединение им.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ולאבוצ'קין
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וברית המועצות
גאורגי בבקין
גאורגי בבקין גאורגי בבקין (ברוסית: Георгий Николаевич Бабакин; 31 באוקטובר 1914 – 3 באוגוסט 1971) היה מתכנן גשושיות סובייטיות.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וגאורגי בבקין
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וגשושית
המרכז לתקשורת חלל רחוקה
המרכז לתקשורת חלל רחוקה הוא כינויו של המערך הנפרד לפיקוד ומדידה ה-40 (ברוסית: 40-й отдельный командно-измерительный комплекс,Центр дальней космической связи) כחלק מהמרכז הראשי לניסויי חלל על שם טיטוב של כוחות האוויר והחלל, הממוקם בכפר ויטינו, ליד יבפטוריה (שבקרים).
לִרְאוֹת תוכנית ונרה והמרכז לתקשורת חלל רחוקה
המכון למחקרי חלל של האקדמיה הרוסית למדעים
המכון למחקרי חלל של האקדמיה הרוסית למדעים, קיצור הרוסית: ИКИ РАН, IKI RAN) הוא הארגון המוביל של האקדמיה הרוסית למדעים בנושא חקר החלל לטובת מחקר בסיסי. היה ידוע בעבר כמכון מחקרי החלל של האקדמיה למדעים של ברית המועצות (ברוסית: ИКИ АН СССР, IKI AN SSSR).
לִרְאוֹת תוכנית ונרה והמכון למחקרי חלל של האקדמיה הרוסית למדעים
האקדמיה הרוסית למדעים
מבנה הקונצקאמר בסנקט פטרבורג שהיה מבנה האקדמיה הפטרבורגית למדעים והיום משמש כסמל האקדמיה הרוסית למדעים האקדמיה הרוסית למדעים (ברוסית: Российская академия наук) היא מוסד מדעי רוסי בכיר הממומן על ידי ממשלת רוסיה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה והאקדמיה הרוסית למדעים
ונרה 1
ונרה-1 (ברוסית: Венера-1; נקראה גם התחנה האוטומטית הבין-כוכבית ונוס-1) הייתה הגשושית הפלנטרית הראשונה, תוצרת ברית המועצות, ששוגרה ב-12 בפברואר 1961 לעבר כוכב הלכת נוגה, כחלק מתוכנית ונרה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 1
ונרה 11
ונרה 11 (ברוסית: Венера-11), היא משימת חלל סובייטית בלתי מאוישת לחקר כוכב הלכת נוגה, כחלק מתוכנית ונרה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 11
ונרה 12
ונרה 12 (ברוסית: Венера-12), היא משימת חלל סובייטית בלתי מאוישת לחקר כוכב הלכת נוגה, כחלק מתוכנית ונרה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 12
ונרה 13
ונרה 13 (ברוסית: Венера-13), היא משימת חלל סובייטית בלתי מאוישת לחקר כוכב הלכת נוגה, כחלק מתוכנית ונרה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 13
ונרה 14
ונרה 14 (ברוסית: Венера-14), היא משימת חלל סובייטית בלתי מאוישת לחקר כוכב הלכת נוגה, כחלק מתוכנית ונרה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 14
ונרה 15
ונרה 15 (ברוסית: Венера-15), היא משימת חלל סובייטית בלתי מאוישת לחקר כוכב הלכת נוגה, כחלק מתוכנית ונרה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 15
ונרה 16
ונרה 16 (ברוסית: Венера-16), היא משימת חלל סובייטית בלתי מאוישת לחקר כוכב הלכת נוגה, כחלק מתוכנית ונרה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 16
ונרה 2
ונרה 2 הייתה הגשושית השנייה בתוכנית החלל הסובייטית ונרה שעסקה במחקר כוכב-הלכת נוגה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 2
ונרה 3
ונרה 3, הייתה גשושית סובייטית לחקר כוכב הלכת נוגה ששוגרה ב־16 בנובמבר 1965 מבייקונור שבקזחסטן במסגרת תוכנית ונרה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 3
ונרה 4
ונרה 4 הייתה הגשושית הרביעית בתוכנית ונרה הסובייטית ששימשה למחקר כוכב הלכת נוגה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 4
ונרה 5
ונרה 5 הייתה הגשושית החמישית בתוכנית ונרה הסובייטית ששימשה למחקר כוכב הלכת נוגה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 5
ונרה 6
ונרה 6 הייתה הגשושית השישית בתוכנית ונרה הסובייטית ששימשה למחקר כוכב הלכת נוגה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 6
ונרה 7
ונרה 7 הייתה רכב חלל סובייטי, השביעית בתוכנית ונרה הסובייטית של גשושיות שנשלחו לכוכב נוגה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 7
ונרה 8
ונרה 8 (רוסית: Венера-8) הייתה גשושית בתוכנית ונרה הסובייטית, תוכנית שהוקמה לצורך חקר כוכב הלכת נוגה הידוע בכינויו וונוס (בלטינית Venus).
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 8
ונרה 9
ונרה 9 (ברוסית: Венера-9) הייתה גשושית בתוכנית ונרה הסובייטית.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה 9
ונרה D
ונרה D (ברוסית: Венера-Д) הוא שמה של גשושית חלל רוסית ששיגורהּ מתוכנן לצאת לכוכב הלכת נוגה בסביבות שנת 2024.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונרה D
ונוס
"הולדת ונוס" - סנדרו בוטיצ'לי ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון במיתולוגיה הרומית.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וונוס
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וכדור הארץ
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה וכוכב לכת
16 באוגוסט
16 באוגוסט הוא היום ה-228 בשנה בלוח הגרגוריאני (229 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ו16 באוגוסט
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
לִרְאוֹת תוכנית ונרה ו1984