גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
103 יחסים: מסכת נדה, מסכת נידה, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בכורות, מרא דאתרא, מרדכי יפה, משנה, משולם פייבוש הלר, מתן בסתר, מתמטיקה, מדעי הטבע, מהר"ל, מהר"ל מפראג, מונקאטש, מוסד הרב קוק, מי שברך, א' באדר, אסטרונומיה, אפיפיור, אריה לייב הלר, אחרונים, אב"ד, אברהם אבן עזרא, אדמו"ר, אור הלר, נמירוב, נצרות, ניקלשבורג, סדר נזיקין, סדר הדורות, סוכות, עובדיה מברטנורא, פסקי הרא"ש, פראג, פרשנות המשנה, פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, פוסק, פולין, פילוסופיה, קמצנות, קצות החושן, קרקוב, קבלה, קובץ בית אהרן וישראל, רמ"א, רא"ש, ראש ישיבה, שמואל הלוי וואזנר, שאלות ותשובות, ..., שלמה אפרים מלונטשיץ, שילה פריד, לובלין, לודמיר, טריסק, חסידות ספינקה, חסידות קומרנה, חסידות תולדות אהרן, חסידות זידיטשוב, חרם (הלכה), חשוון, חברה קדישא, בן-ציון כ"ץ, בקהילה, ברסט ליטובסק, בחיי בן אשר, בונים הלר, בוואריה, בית המקדש, בית המקדש השלישי, בית הספרים הלאומי, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, בית הבסבורג, גזרות ת"ח ות"ט, דקדוק, דיין (הלכה), ה' בתמוז, ה'שפ"ט, ה'שפ"ז, ה'שפ"ה, ה'של"ט, ה'ת"ג, ה'תקצ"ז, ה'תקצ"ה, ה'תרס"ה, ה'תי"ד, האימפריה הרומית הקדושה, האיחוד הפולני-ליטאי, התרת עגונות, התלמוד הבבלי, ו' באלול, ורשה, וינה, יצחק פייגנבוים, יהדות אשכנז, יהודה כהנא הלר, יוסל'ה קמצן קדוש, 1579, 1624, 1629, 1631, 1643, 1654. להרחיב מדד (53 יותר) »
מסכת נדה
#הפניה מסכת נידה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומסכת נדה · ראה עוד »
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומסכת נידה · ראה עוד »
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומסכת חולין · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומסכת ברכות · ראה עוד »
מסכת בכורות
מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומסכת בכורות · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומרדכי יפה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומשנה · ראה עוד »
משולם פייבוש הלר
רבי משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; תק"ב, 1742 – כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומשולם פייבוש הלר · ראה עוד »
מתן בסתר
ביהדות מתן בסתר נתינת צדקה בסתר היא מעלה והידור במצוות צדקה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומתן בסתר · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומתמטיקה · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומדעי הטבע · ראה עוד »
מהר"ל
#הפניה מהר"ל מפראג.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומהר"ל · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מונקאטש
#הפניה מוקצ'בו.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומונקאטש · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מי שברך
מי שברך ליולדת (למעלה). מי שברך לחולה (למטה) מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ומי שברך · ראה עוד »
א' באדר
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וא' באדר · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ואסטרונומיה · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ואפיפיור · ראה עוד »
אריה לייב הלר
הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ואריה לייב הלר · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ואחרונים · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ואב"ד · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ואדמו"ר · ראה עוד »
אור הלר
הלר ביולי 2014 אור הלר (נולד ב-10 ביולי 1977) הוא עיתונאי ישראלי המשמש כיום כמגיש טלוויזיה, כפרשן וככתב צבאי בערוץ 13.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ואור הלר · ראה עוד »
נמירוב
נמירוב (באוקראינית: Немирів, ברוסית: Немиров) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז נפת נמירוב.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ונמירוב · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ונצרות · ראה עוד »
ניקלשבורג
#הפניה מיקולוב.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וניקלשבורג · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וסדר נזיקין · ראה עוד »
סדר הדורות
סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וסדר הדורות · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וסוכות · ראה עוד »
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »
פסקי הרא"ש
פסקי הרא"ש (מכונה גם: האשרי) הוא חיבור הלכתי, המסודר כסדר מסכתות התלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ופסקי הרא"ש · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ופראג · ראה עוד »
פרשנות המשנה
פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ופרשנות המשנה · ראה עוד »
פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (9 ביולי 1578 - 15 בפברואר 1637) לבית הבסבורג, שלט בין השנים 1620–1637.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ופרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ופוסק · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ופולין · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ופילוסופיה · ראה עוד »
קמצנות
קמצנות היא תכונה המתאפיינת בפחד להוציא כספים, לעיתים עד ויתור על נוחות ועל צרכים בסיסיים.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וקמצנות · ראה עוד »
קצות החושן
ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וקצות החושן · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וקרקוב · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וקבלה · ראה עוד »
קובץ בית אהרן וישראל
#הפניה חסידות קרלין#קובץ בית אהרן וישראל קטגוריה:ישראל: כתבי עת תורניים קטגוריה:כתבי עת חסידיים קטגוריה:כתבי עת למחקר תורני.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וקובץ בית אהרן וישראל · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ורמ"א · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ורא"ש · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וראש ישיבה · ראה עוד »
שמואל הלוי וואזנר
רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שלמה אפרים מלונטשיץ
בית העלמין העתיק בפראג רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550 - ז' באדר ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ושלמה אפרים מלונטשיץ · ראה עוד »
שילה פריד
שילֹה פריד (נולד בכ"ו באדר א' תשנ"ה, 26 בפברואר 1995) הוא כתב, עורך ומגיש ישראלי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ושילה פריד · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ולובלין · ראה עוד »
לודמיר
לודמיר או וולודימיר-וולינסקי (באוקראינית: Володимир, בפולנית: Włodzimierz) היא עיר במחוז ווהלין במערב אוקראינה ומשמשת כמרכז אזור ולדימיר וולינסקי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ולודמיר · ראה עוד »
טריסק
#הפניה טוריסק.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וטריסק · ראה עוד »
חסידות ספינקה
החקל יצחק (משמאל), האדמו"ר השני בשושלת, עם חסידיו. 1930 לערך. חסידות ספינקה הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר ספנצה (ספינקא ביידיש) בחבל מרמורש שבגלילות סיגוט (ברומניה, בעבר בהונגריה).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וחסידות ספינקה · ראה עוד »
חסידות קומרנה
240x240 פיקסלים חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וחסידות קומרנה · ראה עוד »
חסידות תולדות אהרן
הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וחסידות תולדות אהרן · ראה עוד »
חסידות זידיטשוב
רבי שלום אייכינשטיין מזידיטשוב צפת ארצות הברית רבי נפתלי צבי לאבין האדמו"ר מזידיטשוב-ברגסז רבי אלתר כהנא האדמו"ר מזידיטשוב-ספינקא ירושלים חסידות זידיטשוב היא חצר חסידית שקמה באמצע המאה ה-18 בעיר זידיטשוב שבגליציה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וחסידות זידיטשוב · ראה עוד »
חרם (הלכה)
#הפניה חרם (נידוי הלכתי).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וחרם (הלכה) · ראה עוד »
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וחשוון · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וחברה קדישא · ראה עוד »
בן-ציון כ"ץ
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' בן ציון כ"ץ (18 בדצמבר 1875 – 2 בפברואר 1958) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון, זוכה פרס סוקולוב.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ובן-ציון כ"ץ · ראה עוד »
בקהילה
בקהילה - השבועון החרדי בישראל הוא שבועון חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ובקהילה · ראה עוד »
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וברסט ליטובסק · ראה עוד »
בחיי בן אשר
רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ובחיי בן אשר · ראה עוד »
בונים הלר
בונים הֶלֶר (נכתב גם בִּינֶם הלר; נהגה "בִּינֶם" בניב היידיש הדרומי; ביידיש: בינם העלער, לעיתים בינעם; בכתיב סובייטי: בינעמ העלער; 25 בינואר 1908 – 12 במאי 1998) היה משורר יידי יהודי פולני, מן הבולטים במשוררי היידיש בגוש הסובייטי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ובונים הלר · ראה עוד »
בוואריה
רביעיית בולים ממדינת בוואריה החופשית עליהם הדפס רכב הנושא את הכתובת "האימפריה הגרמנית" בוואריה, בשמה הרשמי הנוכחי המדינה החופשית של בוואריה (בגרמנית: Freistaat Bayern) היא חבל ארץ בגרמניה ואחת מ-16 מדינות גרמניה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ובוואריה · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ובית המקדש השלישי · ראה עוד »
בית הספרים הלאומי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ובית הספרים הלאומי · ראה עוד »
בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
מצבת רבי מרדכי מרגליות בבית הקברות בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, המוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א (על שם הרמ"א הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר קז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ובית הקברות היהודי העתיק בקרקוב · ראה עוד »
בית הבסבורג
בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ובית הבסבורג · ראה עוד »
גזרות ת"ח ות"ט
#הפניה גזרות ת"ח–ת"ט.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וגזרות ת"ח ות"ט · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ודקדוק · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וה' בתמוז · ראה עוד »
ה'שפ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וה'שפ"ט · ראה עוד »
ה'שפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וה'שפ"ז · ראה עוד »
ה'שפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וה'שפ"ה · ראה עוד »
ה'של"ט
נולד ר' עזריה פיגו לאביו הג"ר אפרים פיגו, מחכמי ויניציה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וה'של"ט · ראה עוד »
ה'ת"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וה'ת"ג · ראה עוד »
ה'תקצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וה'תקצ"ז · ראה עוד »
ה'תקצ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וה'תקצ"ה · ראה עוד »
ה'תרס"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וה'תרס"ה · ראה עוד »
ה'תי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וה'תי"ד · ראה עוד »
האימפריה הרומית הקדושה
האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה אימפריה שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר והאימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »
האיחוד הפולני-ליטאי
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »
התרת עגונות
#הפניה עגינות#התרת עגינות.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר והתרת עגונות · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
ו' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וו' באלול · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר וורשה · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ווינה · ראה עוד »
יצחק פייגנבוים
הרב יצחק הכהן פייגנבוים (1828 ה'תקפ"ח - 22 במאי 1911) כ"ד באייר ה'תרע"א היה רב פולני-חסידי ששימש כאב"ד ורשה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ויצחק פייגנבוים · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהודה כהנא הלר
הרב יהודה כהנא הלר (ט"ז בכסלו תק"ד, 1743 - כ"ז בניסן תקע"ט, 1819) היה רבה של סיגט שבמחוז מרמורש.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ויהודה כהנא הלר · ראה עוד »
יוסל'ה קמצן קדוש
מצבת הקבר המיוחס ליוסל'ה הקמצן הקדוש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב סיפורו של יוסל'ה קמצן קדוש (בגרסאות אחרות ישראל גוי קדוש) היא אגדה יהודית מפורסמת.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ויוסל'ה קמצן קדוש · ראה עוד »
1579
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ו1579 · ראה עוד »
1624
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ו1624 · ראה עוד »
1629
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ו1629 · ראה עוד »
1631
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ו1631 · ראה עוד »
1643
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ו1643 · ראה עוד »
1654
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יום-טוב ליפמן הלר ו1654 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
תוספות יום טוב, תוספות יום-טוב, התוספת יו"ט, יום טוב ליפמן הלר.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יום-טוב_ליפמן_הלר
