סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תנ"ך

מַדָד תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות. [1]

352 יחסים: ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מאיר הלוי לטריס, מנחם כהן (פרופסור), מסופוטמיה, מסורה, מסכת אבות, מעמד הר סיני, מעמד הר גריזים והר עיבל, מערות מורבעת, מצרים, מצרים העתיקה, מצדה, מצווה, מקרא משוכתב, מקראות גדולות, מקראות גדולות הכתר, מרטין לותר, מרדכי ברויאר, משפחת שונצינו, משלי, משה, משה דוד קאסוטו, מלאכי, מגדל בבל, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילת אסתר, מגילת איכה, מגילת קהלת, מגילת רות, מגילה, מגילות מדבר יהודה, מדרש, מדרשי הלכה, מוסד ביאליק, מות משה, מכון ממרא, מכון ירושלים, מיקרוסקופ, מיתוס, מילים יחידאיות בתנ"ך, מיכאל בהט, מיכה, אמוראים, אם קריאה, אנציקלופדיה מקראית, אנגלית, אסלאם, אסכולת אלכסנדריה (נצרות), ארמית, ..., ארמית שומרונית, ארמית יהודית, ארץ ישראל, ארון הברית, אריה כשר, אלפבית, אלפבית יווני, אלפונסו דה סמורה, אלקלה, אלגוריה, אלכסנדר רופא, אלכסנדריה, אליטה, אברהם, אברהם אבן עזרא, אבות דרבי נתן, אבות הכנסייה, אבי שגיא, אגדה (יהדות), אדם וחוה, אהרן בן אשר, אונקלוס, אוניברסיטת חיפה, אוצר מילים, אורי סיון (פיזיקאי), אוריגנס, אוגוסטינוס, אכדית, אין מוקדם ומאוחר בתורה, אירופה, איתן סטיבה, איוב, נאפולי, ננוטכנולוגיה, נצרות, נצרות פרוטסטנטית, נחמיה, נחל חבר, נחום, נבואה, נביאים, נגד אפיון, נדב נאמן, נדודי בני ישראל במדבר, נוסח שומרון, נוסח המסורה, נורית גוברין, ניקוד, ניקוד טברני, ניב (סיווג שפה), סמית'סוניאן, ספר, ספר מלחמות ה' (מקרא), ספר מלכים, ספר איוב, ספר נחמיה, ספר עמוס, ספר עזרא, ספר שמואל, ספר שופטים, ספר זכריה, ספר דניאל, ספר השיאים של גינס, ספר הישר (מקרא), ספר היובלים, ספר ירמיהו, ספר ישעיהו, ספר יחזקאל, ספר יהושע, ספר יונה, ספרי אמ"ת, ספירת הנוצרים, סונצ'ינו, סורית, סיפר, סיפורי התנ"ך, עמנואל טוב, עם, עשרת השבטים, על התורה, עזרא הסופר, עברית, עברית מקראית, עד נוסח, עושים היסטוריה, עובדיה, עיצור, פסוק, פפירוס, פרשת השבוע, פרשת וזאת הברכה, פרשה, פרושים, פרוזה, פונטיקה, פודקאסט, פילון האלכסנדרוני, פילולוגיה, פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, צפניה, צרפת, קאנוניזציה של כתבים, קומראן, קודקס, קודקס סינאיטיקוס, קודקס ששון, קינה, רמב"ן, רמב"ם, ראשי תיבות, רס"ג, רש"י, רשב"ם, רלב"ג, רזולוציה, רב סעדיה גאון, רבן יוחנן בן זכאי, רד"ק, שמחת תורה, שמואל, שמות, שאול, שניים מקרא ואחד תרגום, שפה, שלמה, שיר השירים, שירה עברית, שיבת ציון, תאולוגיה, תנ"ך קורן, תנ"ך גוטנברג, תנ"ך כתר ירושלים, תנועה (פונולוגיה), תקציר, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת האבות, תקופת השופטים, תרביץ, תרגומי המקרא ללטינית, תרגומי התנ"ך, תרגום, תרגום אונקלוס, תרגום המלך ג'יימס, תרגום השבעים, תרי עשר, תלמוד, תלמוד בבלי, תהילים, תומאס אקווינס, תורה, לשון חז"ל, לטינית, לגו, לוח השנה במגילות קומראן, לוחות הברית, טעמי המקרא, טקסט, זמנים (כתב עת), זכריה הנביא, חמש מגילות, חמש המגילות, חלוקת התנ"ך לסדרים, חז"ל, חזקיהו, חזון עזרא, חבקוק, חגי, חומש (יהדות), חורבן בית המקדש, חינוך ממלכתי, חינוך ממלכתי דתי, חיבור אבוד, בן סירא, במדבר, בנדיקטוס השישה עשר, בראשית, בריאת העולם (יהדות), ברית (מקרא), ברית בין הבתרים, ברייתא, בחירת עם ישראל, בחיי בן אשר, בבל, בדה, בולוניה, ביקורת המקרא, בית המקדש הראשון, ביבליה, ג'יימס הראשון, מלך אנגליה, גן עדן, גניזת קהיר, גרמנית, גלוסה אורדינריה, גלות בבל, גימטריה, דמות מקראית, דניאל בגוב האריות, דניאל בומברג, דעת מקרא, דקדוק, דברי קבלה, דברי הימים, דברים, דוד, דוד בן-גוריון, דוד כהנא (חוקר), המאה ה-16, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-2, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-3 לפנה"ס, המאה ה-4, המאה ה-8, המצודות, המקור האלוהיסטי, המקור הכהני, המקור היהוויסטי, המבול, האמונה היהודית, האסכולה הדויטרונומיסטית, האלף ה-1 לפנה"ס, האוניברסיטה הפתוחה, הנאורות, הספרים החיצוניים, הערוץ האקדמי, העברית בתקופת בית שני, הפולמוס הרבני-קראי, הפוליגלוטה הקומפלוטנסית, הקוראן, הרנסאנס הקרולינגי, הרפורמציה הפרוטסטנטית, התנ"ך בתרבות, התנחלות השבטים, הלוח העברי, הלכה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הברית החדשה, הברית הישנה, הוצאת רכס, הוצאת כרמל, הוצאה לאור, הושע בן בארי, הכנסייה הקתולית, הכרזת כורש, הים התיכון, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של המזרח התיכון, הירונימוס, וולגטה, ויקרא, ויקיטקסט, כמורה, כנסת הגדולה, כת, כתר ארם צובא, כתב, כתב יד (העתק), כתב יד קהיר, כתב יד לנינגרד, כתבי קודש, כתובים, כהן, ימות המשיח, ימי הביניים, יאשיהו, יאיר זקוביץ, יאיר הופמן (חוקר המקרא), יעקב בן אשר, יצחק אברבנאל, יציאת מצרים, ירמיהו, ירושלים, ישעיהו, יחזקאל, יהדות, יהדות חרדית, יהדות הלניסטית, יהושע בן נון, יהודים, יואל הנביא, יוסף בן מתתיהו, יוליוס ולהאוזן, יוונית, 1455, 1477, 1488, 1517, 1524, 1525, 1546, 1652, 1657, 1852, 1932, 1958, 1983, 1995, 2007, 2015. להרחיב מדד (302 יותר) »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וממלכת יהודה · ראה עוד »

מאיר הלוי לטריס

מאיר הלוי (מקס) לֶטֶריס (בכתיב יידי: לעטעריס; בלועזית: Max Letteris; 13 בספטמבר 1800 ז'ולקווה, גליציה – 19 במאי 1871, וינה) היה משורר וסופר עברי ועסקן ספרותי, איש תנועת ההשכלה בגליציה ובאוסטריה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומאיר הלוי לטריס · ראה עוד »

מנחם כהן (פרופסור)

מנחם כהן (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ח, 4 באוגוסט 1928) הוא חוקר המסורה, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות ועמד בראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומנחם כהן (פרופסור) · ראה עוד »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומסופוטמיה · ראה עוד »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומסורה · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומסכת אבות · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעמד הר גריזים והר עיבל

מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא סיפור מקראי על אחד האירועים המרכזיים בסיפור יציאת מצרים והכניסה לארץ.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומעמד הר גריזים והר עיבל · ראה עוד »

מערות מורבעת

מערות מורבעת מפת סימון שבילים של מרחב נחל דרגה השילוט למערות פתח מערת המפולת פתח הכניסה צילום מעומק המערה תעלת ניקוז קדומה בפתח המערה מערות מורבעת (בערבית "מערות הריבועים") הן שלוש מערות קרסטיות בעלות פתחים מרובעים, השוכנות ברום מצוקי נחל דרגה בצפון מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומערות מורבעת · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומצרים · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומצדה · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומצווה · ראה עוד »

מקרא משוכתב

מקרא משוכתב (Rewritten Bible) או סיפור מקראי משוכתב הוא סוגה ספרותית שהייתה נפוצה בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומקרא משוכתב · ראה עוד »

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומקראות גדולות · ראה עוד »

מקראות גדולות הכתר

ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »

מרטין לותר

מרטין לותר (בגרמנית: Martin Luther; 10 בנובמבר 1483 – 18 בפברואר 1546) היה נזיר, כומר, מלחין ותאולוג גרמני, המייסד וההוגה הראשי של הנצרות הפרוטסטנטית ויוצרו של הכוראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומרטין לותר · ראה עוד »

מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומרדכי ברויאר · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משלי

ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומשלי · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומשה · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

מלאכי

מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומלאכי · ראה עוד »

מגדל בבל

רנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. מִגְדַּל בָּבֶל, או בכינויו הרווח בספרות הרבנית: מעשה דור הפַּלָּגָה, הוא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית, לאחר סיפור המבול.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומגדל בבל · ראה עוד »

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך לבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך. מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומגילת מלחמת בני אור בבני חושך · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת איכה

מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומגילת איכה · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומגילת קהלת · ראה עוד »

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומגילת רות · ראה עוד »

מגילה

ספר תורה על פי כללי ההלכה הוא מגילה הכתובה בדיו על קלף על ידי סופר סת"ם מגילה היא רצועה ארוכה של פפירוס נייר או יריעת קלף מגולגלת שעליה נכתבו סימני כתב ואיורים בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומגילה · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומדרש · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מות משה

משה מתבונן על הארץ מפסגת הר נבו מות משה מתואר ב ומהווה למעשה את האירוע האחרון לפני כניסתם של בני ישראל לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומות משה · ראה עוד »

מכון ממרא

מכון ממרא הוא מכון מחקר תורני אשר מטרתו היא הנגשת טקסטים בסיסיים ומדויקים של ארון הספרים היהודי: תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה להרמב"ם ותרגום אונקלוס.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומכון ממרא · ראה עוד »

מכון ירושלים

הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומכון ירושלים · ראה עוד »

מיקרוסקופ

ימין ימין מִיקְרוֹסְקוֹפְּ הוא מכשיר המשמש להגדלה ויזואלית של עצמים קטנים מכדי להיראות על ידי העין ללא הגדלה. המדע החוקר עצמים שכאלה נקרא מיקרוסקופיה, ובהשאלה המונח "מיקרוסקופי" מתאר עצמים זעירים מאוד. המיקרוסקופ הנפוץ ביותר, והראשון שהומצא, הוא המיקרוסקופ האופטי. מכשיר אופטי זה מכיל עדשה אחת או יותר, ויוצר תמונה מוגדלת של עצם המונח על משטח מול העדשות. מיקרוסקופ אופטי, המבוסס על קרני האור הנראה, מוגבל להגדלה של העצם הנבחן עד פי 1,000 מגודלו המקורי, גבול ההגדלה נקבע על ידי אורך הגל של קרני האור. קיימים מיקרוסקופים שמשתמשים בסוגי קרינה אחרים להפקת תמונה, בעיקר במקרים בהם העצמים קטנים מיכולת הרזולוציה של האור הנראה, שהיא כ-0.2 מיקרון.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומיקרוסקופ · ראה עוד »

מיתוס

האופרה נבוקו מבוצעת על רקע מצדה, 2010 מיתוֹס (ביוונית: μῦθος) הוא סיפור עם, המתאר אירוע – מן העבר, ההווה או העתיד – אשר אף כי אינו אמיתי, הוא בעל חשיבות יוצאת דופן או משמעות עמוקה עבור קהילה מסוימת.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומיתוס · ראה עוד »

מילים יחידאיות בתנ"ך

רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומילים יחידאיות בתנ"ך · ראה עוד »

מיכאל בהט

מיכאל בהט (25 במאי 1915 – 31 בדצמבר 2015) היה מחנך וחוקר תנ"ך ישראלי.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומיכאל בהט · ראה עוד »

מיכה

מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ומיכה · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואמוראים · ראה עוד »

אם קריאה

אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואם קריאה · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואנגלית · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואסלאם · ראה עוד »

אסכולת אלכסנדריה (נצרות)

קלמנס מאלכסנדריה, ראשה השני של האסכולה. אסכולת אלכסנדריה או הדידָסקאלִיה (ביוונית: Διδασκαλία, "הוראה") הייתה מרכז לתאולוגיה ופילוסופיה נוצריות, שפעל בעיר אלכסנדריה שבמצרים מן המאה השנייה ועד המאה השביעית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואסכולת אלכסנדריה (נצרות) · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וארמית · ראה עוד »

ארמית שומרונית

ארמית שומרונית, או שומרונית, הייתה ניב מניבי השפה הארמית ששימשה את השומרונים בכתבי הקודש והספרות שלהם.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וארמית שומרונית · ראה עוד »

ארמית יהודית

הכרזת העצמאות הישראלית ב-1948 שפות ארמיות - יהודיות מייצגות קבוצה של ארמית וארמית חדשה, המושפעות כולן מעברית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וארמית יהודית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וארץ ישראל · ראה עוד »

ארון הברית

ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וארון הברית · ראה עוד »

אריה כשר

אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואריה כשר · ראה עוד »

אלפבית

אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואלפבית · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואלפבית יווני · ראה עוד »

אלפונסו דה סמורה

אלפונסו דה סמורה (בספרדית: Alfonso de Zamora; נולד בסמורה סביב שנת 1474, מת בשנת 1544) היה בלשן ומלומד מקראי ספרדי, יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואלפונסו דה סמורה · ראה עוד »

אלקלה

#הפניה אלקלה דה אנארס.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואלקלה · ראה עוד »

אלגוריה

אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואלגוריה · ראה עוד »

אלכסנדר רופא

אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואלכסנדר רופא · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואלכסנדריה · ראה עוד »

אליטה

אֵלִיטָה (מצרפתית: élite (במלרע), נבחרים. על פי האקדמיה ללשון העברית: עִלִּית) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים מצומצמת בחברה, אשר זוכה ליחס מועדף על פני יתר הקבוצות בחברה, מחזיקה בעוצמה חברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואליטה · ראה עוד »

אברהם

אנגלית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואברהם · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אבות דרבי נתן

אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואבות דרבי נתן · ראה עוד »

אבות הכנסייה

אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואבות הכנסייה · ראה עוד »

אבי שגיא

אבי (אברהם) שגיא (שוייצר) (נולד ב-9 בדצמבר 1953 בבת ים) הוא פילוסוף וחוקר של הפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואבי שגיא · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אדם וחוה

רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואדם וחוה · ראה עוד »

אהרן בן אשר

אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואהרן בן אשר · ראה עוד »

אונקלוס

אֻנְקְלוֹס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר, ביוונית ευάγγελος, אֶוּוַנְגֶּלוֹס שפירושו המבשר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואונקלוס · ראה עוד »

אוניברסיטת חיפה

סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

אוצר מילים

דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואוצר מילים · ראה עוד »

אורי סיון (פיזיקאי)

אורי סיון (נולד ב-1955) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור מן המניין בפקולטה לפיזיקה של הטכניון, חוקר ננוטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואורי סיון (פיזיקאי) · ראה עוד »

אוריגנס

אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος), היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואוריגנס · ראה עוד »

אוגוסטינוס

אורליוס אוגוסטינוס (בלטינית: Aurelius Augustinus; 13 בנובמבר 354 – 28 באוגוסט 430) היה פילוסוף ותאולוג נוצרי, מאבות הכנסייה הלטיניים ואחד האישים המשפיעים ביותר על הנצרות המערבית לדורותיה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואוגוסטינוס · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואכדית · ראה עוד »

אין מוקדם ומאוחר בתורה

"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואין מוקדם ומאוחר בתורה · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואירופה · ראה עוד »

איתן סטיבה

איתן מאיר סְטִיבֶּה (נולד ב-12 בינואר 1958) הוא איש עסקים ונדבן ישראלי; טייס קרב לשעבר.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואיתן סטיבה · ראה עוד »

איוב

כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ואיוב · ראה עוד »

נאפולי

נַאפּוֹלִי (באיטלקית: בנפוליטנית: Napule) היא עיר ראשית בדרום איטליה ועיר הבירה של פרובינציית נאפולי (provincia di Napoli) ומחוז קמפניה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונאפולי · ראה עוד »

ננוטכנולוגיה

הרכבה עצמית של סופר-מולקולה ננוטכנולוגיה, או בקיצור ננוטק, הוא שם כולל לתחום המחקר והטכנולוגיות העוסקים במערכות שגודלן האופייני הוא בין ננומטרים בודדים לעשרות ננומטרים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וננוטכנולוגיה · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונצרות · ראה עוד »

נצרות פרוטסטנטית

הנצרות הפרוטסטנטית היא שם כולל למספר גדול של כנסיות, המהוות ביחד את אחד הזרמים העיקריים בנצרות, והשני בגודלו לאחר הנצרות הקתולית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונצרות פרוטסטנטית · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונחמיה · ראה עוד »

נחל חבר

תצפית אל נחל חבר נַחַל חֶבֶר הוא נחל אכזב ארוך ותלול בדרום מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונחל חבר · ראה עוד »

נחום

פסל של נחום, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונחום · ראה עוד »

נבואה

חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונבואה · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונביאים · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונגד אפיון · ראה עוד »

נדב נאמן

נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונדב נאמן · ראה עוד »

נדודי בני ישראל במדבר

מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונדודי בני ישראל במדבר · ראה עוד »

נוסח שומרון

נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא הנוסח של חמישה חומשי תורה לפי מסורת הדת השומרונית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונוסח שומרון · ראה עוד »

נוסח המסורה

עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונוסח המסורה · ראה עוד »

נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ונורית גוברין · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וניקוד · ראה עוד »

ניקוד טברני

שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וניקוד טברני · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

סמית'סוניאן

מכון סמית'סוניאן (באנגלית: Smithsonian Institution) הוא מוסד המאגד 19 מוזיאונים וגלריות, פארק זואולוגי לאומי, 9 מכוני ומרכזי מחקר, 3 מרכזי תרבות ומעל 137 מיליון אוצרות אמנות ומוצגים, אשר מרביתם נמצאים בוושינגטון בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וסמית'סוניאן · ראה עוד »

ספר

ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר · ראה עוד »

ספר מלחמות ה' (מקרא)

ספר מלחמות ה' הוא ספר אשר נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר במדבר, ואבד.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר מלחמות ה' (מקרא) · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר מלכים · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר איוב · ראה עוד »

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר נחמיה · ראה עוד »

ספר עמוס

ספר עמוס, הוא השלישי בקובץ ספרי תרי עשר, והוא קרוי כשם הנביא עמוס המוזכר בפתיחתו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר עמוס · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר עזרא · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר שמואל · ראה עוד »

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר שופטים · ראה עוד »

ספר זכריה

ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר זכריה · ראה עוד »

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר דניאל · ראה עוד »

ספר השיאים של גינס

#הפניה גינס שיאי עולם.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר השיאים של גינס · ראה עוד »

ספר הישר (מקרא)

ספר הישר הוא ספר קדום המוזכר פעמיים בתנ"ך, אך אינו נמנה עם עשרים וארבעה ספרי הקודש, ולא שרד ממנו אלא קטע קצר.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר הישר (מקרא) · ראה עוד »

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר היובלים · ראה עוד »

ספר ירמיהו

ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר ירמיהו · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר יהושע · ראה עוד »

ספר יונה

יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספר יונה · ראה עוד »

ספרי אמ"ת

תחילת ספר תהילים סִפְרֵי אֱמֶ"ת הוא הכינוי לשלושת הספרים אשר פותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך - איוב, משלי ותהילים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספרי אמ"ת · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וספירת הנוצרים · ראה עוד »

סונצ'ינו

סונצ'ינו (באיטלקית: Soncino) היא עיר קטנה במחוז לומברדיה שבצפון איטליה, בעלת מספר מרשים של אתרים עתיקים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וסונצ'ינו · ראה עוד »

סורית

כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וסורית · ראה עוד »

סיפר

סיפר (סִפֵּר), נודע בעיקר במונח מלועזית: נָרָטִיב, הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, או של אירוע היסטורי המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וסיפר · ראה עוד »

סיפורי התנ"ך

סיפורי התנ"ך הם טקסטים סיפוריים הכלולים בתנ"ך, בעיקר בתורה ובנביאים ראשונים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וסיפורי התנ"ך · ראה עוד »

עמנואל טוב

עמנואל טוב (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועמנואל טוב · ראה עוד »

עם

קטלאנים דורשים הגדרה עצמית המונח עם ניתן להגדרה כבני קבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים (לרוב לפחות רובם), כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים ו/או אזור גאוגרפי ולעיתים ישנם אנשים שיכלילו גם גזע בעוד שישנם אנשים שאפילו יגדירו גזע כמילה נרדפת לאתניות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועם · ראה עוד »

עשרת השבטים

נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועשרת השבטים · ראה עוד »

על התורה

על־התורה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, שמטרתו לספק כלים שימושיים ללימוד התורה והוראתה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועל התורה · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועזרא הסופר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועברית · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועברית מקראית · ראה עוד »

עד נוסח

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועד נוסח · ראה עוד »

עושים היסטוריה

עושים היסטוריה הוא פודקאסט ישראלי, העוסק בעיקרו בהתרחשויות היסטוריות, בין אם מההיסטוריה הרחוקה ובין אם מהמאה ה-20 והמאה ה-21.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועושים היסטוריה · ראה עוד »

עובדיה

פסל של עובדיה שיצר אלייז'דיניו ומוצב בחצר בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל עובדיה הוא ספר בתנ"ך, המתאר את נבואתו של הנביא עובדיה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועובדיה · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ועיצור · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופסוק · ראה עוד »

פפירוס

פּפּירוס (מיוונית: πάπυρος; בלטינית: Papyrus) הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופפירוס · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת וזאת הברכה

פרשת וזאת הברכה בכתר ארם צובא. באדיבות מכון בן צבי. פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה (גם פרשת ברכה) היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופרשת וזאת הברכה · ראה עוד »

פרשה

הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופרשה · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופרושים · ראה עוד »

פרוזה

פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופרוזה · ראה עוד »

פונטיקה

פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופונטיקה · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופודקאסט · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

פילולוגיה

פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופילולוגיה · ראה עוד »

פילוג ממלכת ישראל המאוחדת

פילוג ממלכת ישראל המאוחדת הוא אירוע שהתרחש על פי ספר מלכים וספר דברי הימים לאחר מותו של שלמה המלך (בשנת 928 לפנה"ס, ולפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית בשנת ב'תתקס"ד (798 לפנה"ס)).

חָדָשׁ!!: תנ"ך ופילוג ממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

צפניה

ספר צְפַנְיָה הוא הספר התשיעי באוסף ספרי הנבואות תרי עשר שבחלק הנביאים שבתנ"ך, ועל פי כותרתו הוא מורכב מנבואת צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי (בן גדליה בן אמריה בן חזקיה), נביא לה' שפעל בממלכת יהודה בתקופת המלך יאשיהו בסוף המאה ה-7 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וצפניה · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וצרפת · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וקומראן · ראה עוד »

קודקס

קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וקודקס · ראה עוד »

קודקס סינאיטיקוס

חלק מקודקס סינאטיקוס המכיל את הבשורה על-פי מתי מנזר סנטה קתרינה קודקס סינאיטיקוס (Codex Sinaiticus) הוא כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של תרגום השבעים - תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וקודקס סינאיטיקוס · ראה עוד »

קודקס ששון

#הפניה כתב יד ששון 1053.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וקודקס ששון · ראה עוד »

קינה

קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וקינה · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ורמב"ם · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וראשי תיבות · ראה עוד »

רס"ג

#הפניה רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ורס"ג · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ורש"י · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ורשב"ם · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ורלב"ג · ראה עוד »

רזולוציה

המשמעות המילולית של המילה רֶזוֹלוּצְיָה היא כושר הפרדה או כושר הבחנה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ורזולוציה · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ורד"ק · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ושמואל · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ושמות · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ושאול · ראה עוד »

שניים מקרא ואחד תרגום

שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ושפה · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ושלמה · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ושיר השירים · ראה עוד »

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ושירה עברית · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ושיבת ציון · ראה עוד »

תאולוגיה

התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותאולוגיה · ראה עוד »

תנ"ך קורן

תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותנ"ך קורן · ראה עוד »

תנ"ך גוטנברג

טקסט.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותנ"ך גוטנברג · ראה עוד »

תנ"ך כתר ירושלים

הדף הראשון של ספר בראשית ב"כתר ירושלים". כתר ירושלים הוא שמה של מהדורת תנ"ך, שהאוניברסיטה העברית בירושלים פרסה עליה את חסותה, ושמנסה ללכת בעקבות כתר ארם צובא בנוסחה הפנימי ובצורת הגופן והכתיבה שלה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותנ"ך כתר ירושלים · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תקציר

תקציר הוא תמצות של תוכנו של פריט מידע, בדרך כלל כתוב, במטרה להציג את עיקר תוכן הפריט בלא צורך בהצגת הפריט כולו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותקציר · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת האבות

תקופת האבות היא תקופה מקראית בה, לפי המקרא, חיו אבות עם ישראל: אברהם, יצחק ויעקב.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותקופת האבות · ראה עוד »

תקופת השופטים

תקופת השופטים היא תקופה המתוארת בתנ"ך בספר שופטים, בתחילת ספר שמואל, ובמגילת רות, בה הנהיגו שופטים את עם ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותקופת השופטים · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותרביץ · ראה עוד »

תרגומי המקרא ללטינית

בתוך: Haec tibi pentadecas tetragonon respicit illud hospitium petri et pauliter quinque dierum, Vol. 1, Alcalá de Henares, 1514. התרגומים של ספרי המקרא לשפה הלטינית החלו להיות מחוברים לכל המאוחר במאה השנייה לספירה – ומפעל תרגומי זה נמשך ברצף למעשה עד היום הזה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותרגומי המקרא ללטינית · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותרגום · ראה עוד »

תרגום אונקלוס

תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותרגום אונקלוס · ראה עוד »

תרגום המלך ג'יימס

תרגום המלך ג'יימס (באנגלית: King James Bible, או בשם הרשמי: Authorized King James Version; מילולית: התנ"ך, הגרסה המוסמכת של המלך ג'יימס) הוא תרגום של הביבליה (הברית הישנה והברית החדשה) לאנגלית, שהוכן ביוזמת ג'יימס הראשון, מלך אנגליה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותרגום המלך ג'יימס · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותרגום השבעים · ראה עוד »

תרי עשר

תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותרי עשר · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותהילים · ראה עוד »

תומאס אקווינס

אחד מהציורים העתיקים ביותר של אקווינס, מסביבות שנת 1323 תומאס אקווינס (באיטלקית: Tommaso d'Aquino'; בלטינית: Thomas Aquinas; איטליה, 1225 – איטליה, 7 במרץ 1274) היה תאולוג ונזיר דומיניקני איטלקי הנחשב כפילוסוף הנוצרי החשוב ביותר בסוף תקופת פילוסופיית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותומאס אקווינס · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ותורה · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ולשון חז"ל · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ולטינית · ראה עוד »

לגו

הלוגו (סמליל) של חברת "לגו" החל מ-1972 ערמת אבני לגו טיפוסיות לבנת לגו דופלו לא טיפוסית בצורת מטוס. דגם כיכר טרפלגר עשוי אבני לגו. אנשי לגו: אבירי "לגו טירה" עיר לגו קתדרלת נוטרדאם דה פארי מלגו לגו (בדנית: LEGO, קיצור של "leg godt" - "שחק היטב") הוא משחק הרכבה פופולרי המיוצר על ידי קבוצת לגו שבסיסה בדנמרק.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ולגו · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ולוחות הברית · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וטעמי המקרא · ראה עוד »

טקסט

טקסט (מלטינית: Textum – במובן הפשוט "מארג" של מילים; בעברית: תמליל), הוא מונח שמקורו בתחום הבלשנות, המתאר רצף מילים, משפטים ופסקאות היוצרים יחד מכלול, שהוא הטקסט.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וטקסט · ראה עוד »

זמנים (כתב עת)

זמנים הוא רבעון להיסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וזמנים (כתב עת) · ראה עוד »

זכריה הנביא

זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וזכריה הנביא · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחמש מגילות · ראה עוד »

חמש המגילות

#הפניה חמש מגילות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחמש המגילות · ראה עוד »

חלוקת התנ"ך לסדרים

חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחז"ל · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחזקיהו · ראה עוד »

חזון עזרא

עזרא באיור מימי הביניים חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחזון עזרא · ראה עוד »

חבקוק

חֲבַקּוּק היה אחד מנביאי המקרא, מתקופת הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחבקוק · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחגי · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחומש (יהדות) · ראה עוד »

חורבן בית המקדש

תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחורבן בית המקדש · ראה עוד »

חינוך ממלכתי

חינוך ממלכתי או מערכת חינוך ציבורית הם מונחים המתייחסים למערכת של בתי ספר ומוסדות חינוכיים אחרים המופעלים על ידי המדינה ומשרתים את אזרחיה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחינוך ממלכתי · ראה עוד »

חינוך ממלכתי דתי

חינוך ממלכתי-דתי (חמ"ד) ניתן בישראל על פי חוק חינוך ממלכתי משנת 1953 בבתי ספר המוגדרים בתור "ממלכתיים-דתיים", ובראשי תיבות ממ"ד, לעומת החינוך ה"כללי" החילוני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחינוך ממלכתי דתי · ראה עוד »

חיבור אבוד

חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וחיבור אבוד · ראה עוד »

בן סירא

מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובן סירא · ראה עוד »

במדבר

ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובמדבר · ראה עוד »

בנדיקטוס השישה עשר

שלט האצולה של בנדיקטוס השישה עשר בנדיקטוס השישה עשר (בלטינית: Benedictus XVI; נולד כיוזף אלויס רצינגר; בגרמנית: Joseph Alois Ratzinger; 16 באפריל 1927 – 31 בדצמבר 2022) היה פרלט (כומר בכיר) של הכנסייה הקתולית שכיהן כאפיפיור ה-265 בהיסטוריה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש קריית הוותיקן.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובנדיקטוס השישה עשר · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובראשית · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

ברית (מקרא)

בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא).

חָדָשׁ!!: תנ"ך וברית (מקרא) · ראה עוד »

ברית בין הבתרים

מפת ארץ ישראל שהובטחה בברית בין הבתרים. הגבול הצפוני והגבול הדרומי מסומנים באדום. בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים היא סיפור מקראי מכונן בחיי אבות האומה של בני ישראל, הנזכר בפרשת לך לך בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וברית בין הבתרים · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וברייתא · ראה עוד »

בחירת עם ישראל

רעיון מרכזי ביהדות הוא בחירת עם ישראל על ידי אלוהים להיות עמו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובחירת עם ישראל · ראה עוד »

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובחיי בן אשר · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובבל · ראה עוד »

בדה

בַּדָה (ברוסית: Бада) הוא כפר בנפת חילוקסקי במחוז צ'יטה שברוסיה, היושב על נהר החילוק.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובדה · ראה עוד »

בולוניה

בולוניה (באיטלקית רשמית: Bologna; בלטינית: Bononia; בניב המקומי: Bologna) היא עיר הנמצאת בצפון איטליה, ובירת המחוז אמיליה-רומאניה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובולוניה · ראה עוד »

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

ביבליה

ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וביבליה · ראה עוד »

ג'יימס הראשון, מלך אנגליה

ג'יימס הראשון, מלך אנגליה ואירלנד, הידוע גם כג'יימס השישי, מלך סקוטלנד (באנגלית: James I of England; בסקוטית: James VI, Keeng o Scots; 19 ביוני 1566 - 27 במרץ 1625) היה מלכן של אנגליה, סקוטלנד ואירלנד, והריבון הראשון בהיסטוריה אשר שלט על שלוש הממלכות בו-זמנית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וג'יימס הראשון, מלך אנגליה · ראה עוד »

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וגן עדן · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וגניזת קהיר · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וגרמנית · ראה עוד »

גלוסה אורדינריה

העמוד הפותח במהדורת הדפוס הראשונה, שטרסבורג 1481. רק שש השורות בגופן גדול הפזורות במרכז הן הטקסט המקראי (בראשית א', פסוקים א'-ג'); כל היתר הוא פירושי הגלוסה. גלוסה אורדינריה (בלטינית: Biblia Latina cum Glossa ordinaria, "הביבליה הלטינית עם הפירוש הרגיל") הייתה קובץ ערוך של פרשנות הברית הישנה והברית החדשה מאת אבות הכנסייה שאוגד ועובד בצרפת במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וגלוסה אורדינריה · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וגלות בבל · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וגימטריה · ראה עוד »

דמות מקראית

דבורה הנביאה, "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל", ציור של גוסטב דורה דמות מקראית היא אדם, בעל חיים או ישות אחרת המופיעה במקרא.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודמות מקראית · ראה עוד »

דניאל בגוב האריות

דניאל בגוב האריות. איור מתוך תנ"ך פורסטר דניאל בגוב האריות הוא סיפור המופיע ב.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודניאל בגוב האריות · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודניאל בומברג · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודעת מקרא · ראה עוד »

דקדוק

דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודקדוק · ראה עוד »

דברי קבלה

דברי קבלה הם כינוי להלכות דינים ומצוות שמקורם הוא מספרי הנביאים והכתובים, ואין להם מקור בתורה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודברי קבלה · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודברי הימים · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודברים · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודוד · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד כהנא (חוקר)

דוד בן יצחק כהנא (31 במאי 1838–24 באוגוסט 1915) חוקר והיסטוריון עברי, ומהדיר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ודוד כהנא (חוקר) · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-3 לפנה"ס

המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמאה ה-8 · ראה עוד »

המצודות

ה"מצודות" הוא ביאור על כל ספרי הנביאים והכתובים (מלבד המגילות רות, איכה ואסתר).

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמצודות · ראה עוד »

המקור האלוהיסטי

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור האלוהיסטי (בקיצור: ס"א; באנגלית: Elohistic source, או בקיצור כמקור E) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמקור האלוהיסטי · ראה עוד »

המקור הכהני

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמקור הכהני · ראה עוד »

המקור היהוויסטי

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות המקור היהוויסטי (בקיצור: ס"י; באנגלית: Jahwist,Jehovist ו-Yahwist, או בקיצור J) הוא אחד מארבעת מקורות התורה לפי השערת התעודות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמקור היהוויסטי · ראה עוד »

המבול

המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".

חָדָשׁ!!: תנ"ך והמבול · ראה עוד »

האמונה היהודית

#הפניה יהדות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והאמונה היהודית · ראה עוד »

האסכולה הדויטרונומיסטית

בביקורת המקרא, ההשקפה הדויטרונומיסטית היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומי" (נאומיו של משה בספר דברים), הקרוי גם "המקור המשנה-תורתי".

חָדָשׁ!!: תנ"ך והאסכולה הדויטרונומיסטית · ראה עוד »

האלף ה-1 לפנה"ס

האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: תנ"ך והאלף ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

הנאורות

#הפניה עידן הנאורות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והנאורות · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הערוץ האקדמי

לוגו הערוץ האקדמי הערוץ האקדמי הוא ערוץ שידורים ישראלי בנושאים אקדמיים המשודר באינטרנט, הפועל בחסות אוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והערוץ האקדמי · ראה עוד »

העברית בתקופת בית שני

העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והעברית בתקופת בית שני · ראה עוד »

הפולמוס הרבני-קראי

הפולמוס הרבני-קראי הוא הוויכוח ארוך השנים בין היהדות הרבנית לקראית, הנסוב בעיקר על אמונת הראשונים בתורה שבעל פה וסמכותה המחייבת.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והפולמוס הרבני-קראי · ראה עוד »

הפוליגלוטה הקומפלוטנסית

הדף הראשון של הפוליגלוטה הקומפלוטנסית הפוליגלוטה הקומפלוטנסית היא מהדורה רב לשונית של הביבליה, כתבי הקודש הנוצריים, הכוללת את נוסח התנ"ך בעברית ותרגומו ליוונית, לטינית וארמית ואת הברית החדשה עם המקור היווני ותרגום ללטינית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והפוליגלוטה הקומפלוטנסית · ראה עוד »

הקוראן

כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והקוראן · ראה עוד »

הרנסאנס הקרולינגי

Odgar הרנסאנס הקרולינגי הוא מונח היסטוריוגרפי המתאר את תור הזהב האגדי שהתקיים באימפריה הקרולינגית החל מסוף המאה ה-8 ועד שלהי המאה ה-9, בתקופת שלטונם של קרל הגדול, לואי החסיד וקרל הקירח.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והרנסאנס הקרולינגי · ראה עוד »

הרפורמציה הפרוטסטנטית

מפת הרפורמציה באירופה בשנים 1545–1618 הרפורמציה הפרוטסטנטית (בלטינית: Reformatio, מוכרת גם בשם Protestant Reformation, ובשם European Reformation - "הרפורמציה האירופאית") הייתה תמורה רחבת היקף בנצרות-המערבית, שהתחוללה באירופה במאות ה-16 וה-17, במהלכה קמו והתבססו פלגים נוצריים חדשים שדחו את סמכותם של הכנסייה הקתולית והאפיפיור מטעמה, הן על בסיס אי-קבלת עיקרי אמונה שונים והן מתוך האשמה בשחיתות וריקבון.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והרפורמציה הפרוטסטנטית · ראה עוד »

התנ"ך בתרבות

התנ"ך הוא הספר הנפוץ ביותר והמתורגם ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והתנ"ך בתרבות · ראה עוד »

התנחלות השבטים

התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והתנחלות השבטים · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והלוח העברי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והלכה · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והברית החדשה · ראה עוד »

הברית הישנה

הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והברית הישנה · ראה עוד »

הוצאת רכס

"רכס פרויקטים חינוכיים" (או בשמה המוכר יותר, "הוצאת רכס") היא חברה העוסקת בפיתוח ספרי לימוד, הוצאתם לאור והפצתם.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והוצאת רכס · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והוצאת כרמל · ראה עוד »

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והוצאה לאור · ראה עוד »

הושע בן בארי

הושע, ציור של דוצ'יו די-בונינסניה הוֹשֵעַ בֶּן-בְּאֵרִי היה נביא שפעל בממלכת ישראל באמצע ימי בית ראשון, לקראת חורבן ממלכת ישראל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והושע בן בארי · ראה עוד »

הכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והכנסייה הקתולית · ראה עוד »

הכרזת כורש

הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והכרזת כורש · ראה עוד »

הים התיכון

הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והים התיכון · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של המזרח התיכון

מפת המזרח התיכון דברי ימי האזור המכונה בימינו "המזרח התיכון" מגוללים רצף היסטורי של ציוויליזציה אנושית בת יותר מ-5,000 שנים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והיסטוריה של המזרח התיכון · ראה עוד »

הירונימוס

אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך והירונימוס · ראה עוד »

וולגטה

קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ווולגטה · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וויקרא · ראה עוד »

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וויקיטקסט · ראה עוד »

כמורה

כוהני דתות שונות כמורה היא מכלול כהני הדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכמורה · ראה עוד »

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכנסת הגדולה · ראה עוד »

כת

חברי כת הקו קלוקס קלאן שורפים צלב. תצלום משנת 1921המונח כַּת (ברבים: כִּיתוֹת ולא כַּתּוֹת) תיאר בעבר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית נפרדת לגמרי מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכת · ראה עוד »

כתר ארם צובא

כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכתר ארם צובא · ראה עוד »

כתב

מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכתב · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתב יד קהיר

וויקישיתוף) קצר.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכתב יד קהיר · ראה עוד »

כתב יד לנינגרד

אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »

כתבי קודש

ספר תורה לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכתבי קודש · ראה עוד »

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכתובים · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וכהן · ראה עוד »

ימות המשיח

ביהדות, ימות המשיח הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים, שהוא לפי האמונה מלך מבית דוד (מזרע דוד המלך), אשר יגאל את עם ישראל וימלוך עליהם בדרך התורה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וימות המשיח · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וימי הביניים · ראה עוד »

יאשיהו

יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויאשיהו · ראה עוד »

יאיר זקוביץ

יאיר זקוביץ (נולד ב-1945) הוא חוקר מקרא, פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויאיר זקוביץ · ראה עוד »

יאיר הופמן (חוקר המקרא)

יאיר הופמן (29 באפריל 1937 – 22 בנובמבר 2019) היה פרופסור בחוג למקרא, באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויאיר הופמן (חוקר המקרא) · ראה עוד »

יעקב בן אשר

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויציאת מצרים · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וירמיהו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: תנ"ך וישעיהו · ראה עוד »

יחזקאל

282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויחזקאל · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויהדות · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות הלניסטית

היהדות ההלניסטית הייתה חלק מיהדות התקופה ההלניסטית והאימפריה הרומית, שאנשיה שאפו לקיים ערכים ומסורות יהודיים בתוך המסגרת של החברה והתרבות ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויהדות הלניסטית · ראה עוד »

יהושע בן נון

ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויהושע בן נון · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויהודים · ראה עוד »

יואל הנביא

פסל ברונזה של יואל הנביא ביד השמונה יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל, הוא דמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר (בתרגום השבעים הוא הרביעי, אחרי הושע, עמוס ומיכה).

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויואל הנביא · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוליוס ולהאוזן

יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי (לותרני) גרמני.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויוליוס ולהאוזן · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ויוונית · ראה עוד »

1455

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1455 · ראה עוד »

1477

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1477 · ראה עוד »

1488

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1488 · ראה עוד »

1517

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1517 · ראה עוד »

1524

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1524 · ראה עוד »

1525

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1525 · ראה עוד »

1546

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1546 · ראה עוד »

1652

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1652 · ראה עוד »

1657

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1657 · ראה עוד »

1852

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1852 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1932 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1958 · ראה עוד »

1983

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1983 · ראה עוד »

1995

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו1995 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו2007 · ראה עוד »

2015

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תנ"ך ו2015 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

תנ"כית, תורה נביאים כתובים, תורה שבכתב, מקרא, התנ"ך, המקרא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תנ"ך

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »