גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
64 יחסים: מסכת כתובות, מיתה, אב הטומאה, אושא, נבוכדנצר השני, נכסי מלוג, נידוי (הלכה), סנהדרין, סנהדרין קטנה, ספק (הלכה), ספק ספיקא, ספק טומאה, סליחה, עם הארץ, צאן ברזל, צדוקים, קניין פירות, קדש הקדשים, רמב"ם, רפואה, רצח, רב (אמורא), רב אשי, רב אויא, רב חסדא, רב יהודה, רבי ישמעאל, רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי יהודה הנשיא, רבי יוחנן, רוק (ביולוגיה), ריש לקיש, שתן, שלוש רגלים, שבט בנימין, שבט יהודה, שכינה, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תורה, לשכת הגזית, טומאה, טומאה וטהרה, זקן ממרא, זבולון, זיבה, חורבן בית המקדש השני, חולין על טהרת הקודש, חילול השם, בגרות, ..., בית המקדש, גוי, גיהנום, דניאל, דיני נפשות, הקיסרות הרומית, הבית השני, כהן גדול, יעקב, ירושלים, ירושה (משפט עברי), יהודה (דמות מקראית), יהודים, יוסי בן יוחנן. להרחיב מדד (14 יותר) »
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ומסכת כתובות · ראה עוד »
מיתה
#הפניה מוות.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ומיתה · ראה עוד »
אב הטומאה
אַב הַטֻּמְאָה, בהלכות טומאה וטהרה, הוא דרגת טומאה המשויכת בדרך כלל למקור הטומאה הראשוני, ויש בכחו לגרום טומאה אפילו לאדם ולכלים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ואב הטומאה · ראה עוד »
אושא
אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ואושא · ראה עוד »
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ונבוכדנצר השני · ראה עוד »
נכסי מלוג
נִכְסֵי מְלוֹג הם הנכסים שהאישה מביאה איתה כנדוניה מבית אביה לבית בעלה אחרי הנישואים, מתוך כוונה שהגוף-הקרן של הנכסים יישאר שלה והבעל יהיה רשאי לאכול את הפירות, קרי, הרווחים, ואין הבעל מקבל עליהם אחריות.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ונכסי מלוג · ראה עוד »
נידוי (הלכה)
בהלכה, נידוי הוא אחד מהעונשים שיש בסמכות בית דין לגזור במקרים מסוימים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ונידוי (הלכה) · ראה עוד »
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וסנהדרין · ראה עוד »
סנהדרין קטנה
#הפניה סנהדרין.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וסנהדרין קטנה · ראה עוד »
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וספק (הלכה) · ראה עוד »
ספק ספיקא
#הפניה ספק (הלכה)#ספק ספיקא.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וספק ספיקא · ראה עוד »
ספק טומאה
בהלכה, ספק טומאה הוא אחד מענפי הלכות הספיקות בהלכה, המתייחסים לספקות בהלכות טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וספק טומאה · ראה עוד »
סליחה
אלת הצדק ואלת הסליחה במיתולוגיה הרומית סליחה היא תהליך שכלי, רגשי או רוחני שבו חדל אדם מלחוש עלבון, עצב, כעס או כאב נפשי כלשהו כנגד אדם אחר (או עצמו) על מעשה שהוא ראה בו כפגיעה, מחלוקת או שגיאה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וסליחה · ראה עוד »
עם הארץ
עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ועם הארץ · ראה עוד »
צאן ברזל
#הפניה נכס צאן ברזל.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וצאן ברזל · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וצדוקים · ראה עוד »
קניין פירות
קניין פירות הוא סוג קניין בהלכה אשר מקנה לבעליו את הזכות פירותיו או התוצרת של גוף כלשהו, כגון פירות שדה, ולפי רבים מהראשונים ובהם הרמב"ם, גם שכירות נחשבת לקניין פירות.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וקניין פירות · ראה עוד »
קדש הקדשים
#הפניה קודש הקודשים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וקדש הקדשים · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורמב"ם · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורפואה · ראה עוד »
רצח
קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורצח · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב אשי
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורב אשי · ראה עוד »
רב אויא
רבי אויא, היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי לאמוראים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורב אויא · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורב חסדא · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורב יהודה · ראה עוד »
רבי ישמעאל
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורבי ישמעאל · ראה עוד »
רבי ישמעאל ברבי יוסי
רבי ישמעאל ברבי יוסי היה תנא בדור החמישי.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורבי ישמעאל ברבי יוסי · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורבי יוחנן · ראה עוד »
רוק (ביולוגיה)
רוק הוא נוזל המופרש בחלל הפה מבלוטות הרוק, ומכיל מים, אלקטרוליטים ואנזימים, ומסייע בריכוך המזון ובפירוקו.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ורוק (ביולוגיה) · ראה עוד »
ריש לקיש
רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וריש לקיש · ראה עוד »
שתן
דגימת שתן שתן (או מי רגליים; בסלנג: פיפי) הוא פסולת נוזלית המופרשת על ידי הכליות מגופם של בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ושתן · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ושלוש רגלים · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ושבט יהודה · ראה עוד »
שכינה
שְׁכִינָה בספרות היהדות, היא ההתגלות האלוהית בעולם.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ושכינה · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ותורה · ראה עוד »
לשכת הגזית
לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ולשכת הגזית · ראה עוד »
טומאה
#הפניה טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וטומאה · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וטומאה וטהרה · ראה עוד »
זקן ממרא
זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וזקן ממרא · ראה עוד »
זבולון
פורטוגזי זְבוּלוּן הוא בנו העשירי של יעקב, ובנה השישי של לאה, המהווה את השבט השישי משבטי ישראל.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וזבולון · ראה עוד »
זיבה
20px אין לבלבל ערך זה העוסק במחלת מין עם הערכים העוסקים במושגים ההלכתיים זב וזבה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וזיבה · ראה עוד »
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »
חולין על טהרת הקודש
בהלכות טומאה וטהרה, חולין על טהרת הקודש הוא כינוי הלכתי לאוכל שאין עליו קדושת תרומה או קודש, אבל בעליו החליט להתייחס אליו כאוכל קדוש, שאסור לטמאו ואסור לאכלו בטומאה, כדי להרגיל את עצמו לשמור את אוכלי הקדשים בטהרה, כך שגם אוכלי הקדשים שברשותו, יישארו בטהרה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וחולין על טהרת הקודש · ראה עוד »
חילול השם
גילוי דעת בירושלים המתריע מפני חילול השם על ידי התנהגות לא ראויה כלפי גויים, 2011 ביהדות, חילול השם הוא מצב שבו מחולל שמו של האלוהים עקב מצבם או מעשיהם של מאמיניו.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וחילול השם · ראה עוד »
בגרות
אלגורי את דמותו של הגבר הבוגר, כמי שמשיט ספינה ובה בני-משפחתו. בגרות היא התקופה העיקרית במהלך חייו של יצור חי, המסמלת האטה בהתפתחות והתייצבות זהותו של האינדיבידואל.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ובגרות · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ובית המקדש · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וגוי · ראה עוד »
גיהנום
ג'ון מרטין, צייר אנגלי מן המאה ה-19 איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות או בעולם הבא נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וגיהנום · ראה עוד »
דניאל
דניאל בגוב האריות – תבליט בחזית מלון דניאל בהרצליה פיתוח דניאל והאריות – פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת) דניאל בגוב האריות, 1890 בתנ"ך, דָּנִיֵּאל, או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר (בֶּלֶט-שַׁר-אֻצֻר – beleṭ šar uṣur – "שמור על חיי המלך") היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ודניאל · ראה עוד »
דיני נפשות
#הפניה עונש מוות ביהדות.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ודיני נפשות · ראה עוד »
הקיסרות הרומית
#הפניה האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא והקיסרות הרומית · ראה עוד »
הבית השני
#הפניה בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא והבית השני · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וכהן גדול · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ויעקב · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וירושלים · ראה עוד »
ירושה (משפט עברי)
בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא וירושה (משפט עברי) · ראה עוד »
יהודה (דמות מקראית)
יְהוּדָה הוא דמות מקראית בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ויהודה (דמות מקראית) · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ויהודים · ראה עוד »
יוסי בן יוחנן
יוסי בן יוחנן איש ירושלים היה אב בית הדין הראשון מתקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: תקנות אושא ויוסי בן יוחנן · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תקנות_אושא
