סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תשכיל

מַדָד תשכיל

תַשְׁכִּיל (בערבית: تشكيل; מילולית: ניקוד) הוא מערכת הניקוד הערבית. [1]

41 יחסים: ي, و, מועאויה הראשון, מילת יחס, אם קריאה, אל-ח'ליל בן אחמד, אלפבית ערבי, אלפבית עברי, אללה, אליף, אבג'ד, אבו אל-אסווד א-דואלי, אות שותקת, נון (ערבית), ניקוד, ניב (סיווג שפה), סימן דיאקריטי, ערבית, עיצור, עיצורים סדקיים, עיצורים סותמים, פתח (ניקוד), פונמה, צאד, קובוץ ושורוק, תא מרבוטה, תנועה (פונולוגיה), טילדה, חדית', חיריק, בצרה (עיראק), גופן, דגש חזק, דיפתונג, המאה ה-8, המאה השביעית, הקוראן, ואלי (תואר שלטוני), יידוע, ح, خ.

ي

האות יא (בערבית "ياء") היא האות ה-28 והאחרונה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: תשכיל וي · ראה עוד »

و

האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: תשכיל וو · ראה עוד »

מועאויה הראשון

מוּעַאוִיָה בֶּן אַבִּי סוּפְיָאן (בערבית: معاوية بن أبي سفيان; תעתיק מדויק: מעאויה בן אבי ספיאן; 602 – 6 במאי 680) או מועאויה הראשון היה הח'ליף הראשון משושלת בית אומיה ששלטה כ-90 שנה (750-661).

חָדָשׁ!!: תשכיל ומועאויה הראשון · ראה עוד »

מילת יחס

מילת יחס או "מילית יחס" היא מילית, המהווה חלק דיבר, אשר מציין את היחס בין שני שמות עצם או בין פועל לשם עצם.

חָדָשׁ!!: תשכיל ומילת יחס · ראה עוד »

אם קריאה

אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.

חָדָשׁ!!: תשכיל ואם קריאה · ראה עוד »

אל-ח'ליל בן אחמד

אל-ח'ליל בן אחמד (בערבית: الخليل بن أحمد, נולד ב-718 בעומאן, נפטר ב-791 בבצרה שבעיראק) או בשמו המלא עבד אל-רחמן אל-ח'ליל בן אחמד אל-פראהידי היה מדקדק, פילולוג ומילונאי ערבי.

חָדָשׁ!!: תשכיל ואל-ח'ליל בן אחמד · ראה עוד »

אלפבית ערבי

מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.

חָדָשׁ!!: תשכיל ואלפבית ערבי · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: תשכיל ואלפבית עברי · ראה עוד »

אללה

המילה "אללה" (ﷲ) בערבית אַללַּהּ (בערבית: ٱللَّٰه) הוא שמו של האל בדת האסלאם.

חָדָשׁ!!: תשכיל ואללה · ראה עוד »

אליף

#הפניה ا.

חָדָשׁ!!: תשכיל ואליף · ראה עוד »

אבג'ד

האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.

חָדָשׁ!!: תשכיל ואבג'ד · ראה עוד »

אבו אל-אסווד א-דואלי

אַבּוּ אלְ-אַסְוַד טַ'אלִם בְּן עַמְר בְּן סֻפְיַאן א-דֻּאַלִיּ (בערבית: أبو الأسود ظالمبن عمرو بن سفيان الدؤلي; 603 לערך–688) היה מדקדק ערבי שפעל בעיר בצרה, וחבר קרוב של הח'ליפה עלי בן אבי טאלב.

חָדָשׁ!!: תשכיל ואבו אל-אסווד א-דואלי · ראה עוד »

אות שותקת

ا - אליף" (אל"ף) עם סימן וסלה מעליה, המורה כי היא אות שותקת. אות שותקת היא אות שאף על פי שהיא נכתבת במילה, אין הוגים אותה.

חָדָשׁ!!: תשכיל ואות שותקת · ראה עוד »

נון (ערבית)

#הפניה ن.

חָדָשׁ!!: תשכיל ונון (ערבית) · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: תשכיל וניקוד · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: תשכיל וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

סימן דיאקריטי

סִימָן דִּיאַקְרִיטִי (ובעברית: סִימַן הֶבְחֵן) הוא סימן אורתוגרפי המתווסף לאותיות כדי לשנות את דרך הגייתן או כדי להדגיש הבדל בין שתי מילים הנכתבות בצורה זהה.

חָדָשׁ!!: תשכיל וסימן דיאקריטי · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: תשכיל וערבית · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

חָדָשׁ!!: תשכיל ועיצור · ראה עוד »

עיצורים סדקיים

עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול (vocal cords).

חָדָשׁ!!: תשכיל ועיצורים סדקיים · ראה עוד »

עיצורים סותמים

עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.

חָדָשׁ!!: תשכיל ועיצורים סותמים · ראה עוד »

פתח (ניקוד)

פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.

חָדָשׁ!!: תשכיל ופתח (ניקוד) · ראה עוד »

פונמה

בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.

חָדָשׁ!!: תשכיל ופונמה · ראה עוד »

צאד

#הפניה ص.

חָדָשׁ!!: תשכיל וצאד · ראה עוד »

קובוץ ושורוק

קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.

חָדָשׁ!!: תשכיל וקובוץ ושורוק · ראה עוד »

תא מרבוטה

#הפניה ﺓ.

חָדָשׁ!!: תשכיל ותא מרבוטה · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: תשכיל ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

טילדה

טילדה (~) (על פי האקדמיה ללשון העברית: גַּל, באנגלית: Tilde) היא סימן כתב (עילי בדרך כלל) המשמש כסימן דיאקריטי בספרדית ובפורטוגזית.

חָדָשׁ!!: תשכיל וטילדה · ראה עוד »

חדית'

החדית' (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות (הנביא) מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו בנושאים שונים.

חָדָשׁ!!: תשכיל וחדית' · ראה עוד »

חיריק

חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.

חָדָשׁ!!: תשכיל וחיריק · ראה עוד »

בצרה (עיראק)

בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה פשוטה: אלבסרה) היא עיר הנמל הראשית של עיראק ובירתו של המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: תשכיל ובצרה (עיראק) · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: תשכיל וגופן · ראה עוד »

דגש חזק

דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.

חָדָשׁ!!: תשכיל ודגש חזק · ראה עוד »

דיפתונג

דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.

חָדָשׁ!!: תשכיל ודיפתונג · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: תשכיל והמאה ה-8 · ראה עוד »

המאה השביעית

#הפניההמאה ה-7.

חָדָשׁ!!: תשכיל והמאה השביעית · ראה עוד »

הקוראן

כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: תשכיל והקוראן · ראה עוד »

ואלי (תואר שלטוני)

וָאלִי (בערבית: وَالِي (وَالٍ); בטורקית: Vali) מילה שמשמעותה מושל או נציב.

חָדָשׁ!!: תשכיל וואלי (תואר שלטוני) · ראה עוד »

יידוע

בדקדוק, יידוע הוא אמצעי תחבירי לסימון שם עצם מסוים כבעל הקשר ישיר או עקיף (פרגמטי) לתוכן קיים בשיח.

חָדָשׁ!!: תשכיל ויידוע · ראה עוד »

ح

חא (בערבית: حاء) היא האות השישית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: תשכיל וح · ראה עוד »

خ

ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: תשכיל וخ · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תשכיל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »