תוכן עניינים
68 יחסים: מנהג (יהדות), מרדכי יפה, משרד החינוך, משה דוד הר, מגן אברהם, מהרי"ל, מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות, מיכה, אנוסים, אל (אל כנעני), אליהו מקאליש, אברהם, אדר"ת, נהר, נוסח איטליה, נוסח הספרדים, ספר חמדת ימים, ספר הזוהר, עציץ, ערוך השלחן, עליית תלמידי הגר"א, עזאזל, עירוב, פרושים (היישוב הישן), קלן, קבלה, ראש השנה, ראשונים, רפסודה, רש"י, רובע התעלות של אמסטרדם, שעיר לעזאזל (מצווה), שבת, שולחן ערוך, תפילה, תפילה (יהדות), תרביץ, לונדון, טרטוליאנוס, חבור, חיים ויטאל, בור מים, בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, בית כנסת, גאונים, גאורגיה, גרמניה, גרשום הרפנס, דניאל שפרבר, דליה מרקס, ... להרחיב מדד (18 יותר) »
- ראש השנה
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
לִרְאוֹת תשליך ומנהג (יהדות)
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
לִרְאוֹת תשליך ומרדכי יפה
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
לִרְאוֹת תשליך ומשרד החינוך
משה דוד הר
משה דוד הֵר (Herr; נולד ב-8 במאי 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת תשליך ומשה דוד הר
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת תשליך ומגן אברהם
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
לִרְאוֹת תשליך ומהרי"ל
מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות
#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.
לִרְאוֹת תשליך ומוזיאון העם היהודי - בית התפוצות
מיכה
מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת תשליך ומיכה
אנוסים
"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.
לִרְאוֹת תשליך ואנוסים
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת תשליך ואל (אל כנעני)
אליהו מקאליש
#הפניה אליהו רגולר.
לִרְאוֹת תשליך ואליהו מקאליש
אברהם
אנגלית.
לִרְאוֹת תשליך ואברהם
אדר"ת
#הפניה אליהו דוד רבינוביץ' תאומים.
לִרְאוֹת תשליך ואדר"ת
נהר
נהר באירלנד סין גשר על נהר קולומביה נהר הדנובה, הנהר השני באורכו באירופה נהר הוא מוביל מים מתוקים ממקור יבשתי, כגון מעיינות ושלגים, אל אגם או אל ים, והוא גדול מנחל.
לִרְאוֹת תשליך ונהר
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
לִרְאוֹת תשליך ונוסח איטליה
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
לִרְאוֹת תשליך ונוסח הספרדים
ספר חמדת ימים
#הפניה חמדת ימים (ספר).
לִרְאוֹת תשליך וספר חמדת ימים
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
לִרְאוֹת תשליך וספר הזוהר
עציץ
עציץ עציצים זהים עציצים שונים עציץ הוא כלי המיועד לגידול צמחים.
לִרְאוֹת תשליך ועציץ
ערוך השלחן
#הפניה ערוך השולחן.
לִרְאוֹת תשליך וערוך השלחן
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
לִרְאוֹת תשליך ועליית תלמידי הגר"א
עזאזל
עֲזָאזֵל (עֲזָאֵל/עֲזָזֵאל) הוא שם במקרא המופיע בספר ויקרא בהקשר למצוות שילוח השעיר לעזאזל ביום הכיפורים.
לִרְאוֹת תשליך ועזאזל
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
לִרְאוֹת תשליך ועירוב
פרושים (היישוב הישן)
פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.
לִרְאוֹת תשליך ופרושים (היישוב הישן)
קלן
גשר הוהנצולרן, אחד משבעת הגשרים החוצים את הריין בקלן. זהו גשר הרכבות העמוס ביותר באירופה. ברקע - הקתדרלה של קלן קלן ההרוסה בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הריסות גשר הוהנצולרן, שקועות בנהר הריין, נראות מימין לקתדרלה סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בעיר כנסיית מרטין הקדוש, אחד מסמלי העיר שטר מכירת בית בקהל קולוניא, ימי הביניים, ללא תאריך.
לִרְאוֹת תשליך וקלן
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
לִרְאוֹת תשליך וקבלה
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת תשליך וראש השנה
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת תשליך וראשונים
רפסודה
אנגלים בודקים את הרפסודה שבנו רפסודה היא משטח צף, המשמש למעבר גופי מים כגון נהרות או אגמים, בדומה לסירה פשוטה.
לִרְאוֹת תשליך ורפסודה
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת תשליך ורש"י
רובע התעלות של אמסטרדם
אמסטרדם, בירת הולנד, ידועה בכינוי "ונציה של הצפון" בזכות רשת התעלות שלה, הנמתחת לאורך של למעלה מ-100 קילומטרים, ובהם כ-90 איים ו-1,500 גשרים.
לִרְאוֹת תשליך ורובע התעלות של אמסטרדם
שעיר לעזאזל (מצווה)
שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש.
לִרְאוֹת תשליך ושעיר לעזאזל (מצווה)
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
לִרְאוֹת תשליך ושבת
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת תשליך ושולחן ערוך
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
לִרְאוֹת תשליך ותפילה
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
לִרְאוֹת תשליך ותפילה (יהדות)
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת תשליך ותרביץ
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
לִרְאוֹת תשליך ולונדון
טרטוליאנוס
קווינטוס ספטימיוס פלורנס טרטוליאנוס (בלטינית: Quintus Septimius Florens Tertullianus; בערך 220-155 לספירה) היה תאולוג נוצרי חשוב ואחד מאבות הכנסייה.
לִרְאוֹת תשליך וטרטוליאנוס
חבור
נהר חָבוֹר (בניקוד המקרא) או חָֿבוּר (באכדית: ḫa-bur;KAI 309 בארמית: חבור;KAI 309 בערבית: خابور (חַֿאבּוּר)) הוא היובל הגדול ביותר של הפרת, ועיקר זרימתו של הנהר בשטח סוריה, בחבל ג'זירה.
לִרְאוֹת תשליך וחבור
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
לִרְאוֹת תשליך וחיים ויטאל
בור מים
שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.
לִרְאוֹת תשליך ובור מים
בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם
חזית בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם (בהולנדית: De Portugees-Israëlietische Synagoge van Amsterdam, בלדינו: La Esnoga de Amsterdam) הוא בית כנסת של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שהיגרו להולנד בעקבות רדיפות האינקוויזיציה, וצאצאיהם.
לִרְאוֹת תשליך ובית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת תשליך ובית כנסת
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת תשליך וגאונים
גאורגיה
גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.
לִרְאוֹת תשליך וגאורגיה
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
לִרְאוֹת תשליך וגרמניה
גרשום הרפנס
גרשום הרפנס (י"ח באדר א' תרפ"ז, 19 בפברואר 1927 – י"ד בניסן תשע"ג, 25 במרץ 2013) היה רב ומחנך, היסטוריון וחוקר מנהגי ישראל.
לִרְאוֹת תשליך וגרשום הרפנס
דניאל שפרבר
הרב דניאל שפרבר (נולד בד' בחשוון ה'תש"א, 4 בנובמבר 1940) הוא חוקר תלמוד ויהדות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, איש חינוך ואיש ציבור, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב.
לִרְאוֹת תשליך ודניאל שפרבר
דליה מרקס
כריכת ספרה "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי" הרבה דליה מרקס (נולדה ב-1966) היא פרופסור לליטורגיה ומדרש בהיברו יוניון קולג' (ירושלים).
לִרְאוֹת תשליך ודליה מרקס
דייג
דייג חכה בברזיל דייגים בחוף, איור מאת ולדיסלב ואנקי ילדים המדמה דיג. דייג הוא אדם העוסק בפעילות דיג.
לִרְאוֹת תשליך ודייג
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
לִרְאוֹת תשליך והמאה ה-14
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
לִרְאוֹת תשליך והמאה ה-15
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
לִרְאוֹת תשליך והמאה ה-16
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
לִרְאוֹת תשליך והמאה ה-17
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
לִרְאוֹת תשליך והמאה ה-2
המאה ה-8 לפנה"ס
המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.
לִרְאוֹת תשליך והמאה ה-8 לפנה"ס
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
לִרְאוֹת תשליך והגר"א
כנרת, זמורה - מוציאים לאור
#הפניה כנרת זמורה-ביתן דביר.
לִרְאוֹת תשליך וכנרת, זמורה - מוציאים לאור
כפרות
משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).
לִרְאוֹת תשליך וכפרות
כורדיסטן
מיפוי אזורי כורדיסטן על ידי ה-CIA, כ1992 מזרח התיכון, במרכז אסיה ובאסיה הקטנה בשנת 1986 כורדיסטן (בכורדית: کوردستان) הוא חבל ארץ הררי במערב אסיה, המכיל חלקים גדולים מהרי הזגרוס והרי הטאורוס, צפונית וצפון-מזרחית למסופוטמיה.
לִרְאוֹת תשליך וכורדיסטן
ים
גלים גבוהים במי הים הצפוני בסקוטלנד. חוף הים הקריבי בגוואדלופ יָם הוא מקווה מים של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס.
לִרְאוֹת תשליך וים
ים (אל)
"השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865. תחריט שמתאר את אלוהים משמיד את הלויתן האגדי, כמתואר בספר ישעיהו. יָם הוא אל הים, הנהרות ומקוואות המים במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת תשליך וים (אל)
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת תשליך וירושלים
ישי רוזן-צבי
ישי רוזן-צבי (נולד ב-18 בנובמבר 1971) הוא פרופסור מן המניין, ראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים.
לִרְאוֹת תשליך וישי רוזן-צבי
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
לִרְאוֹת תשליך ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
לִרְאוֹת תשליך ויהדות אשכנז
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
לִרְאוֹת תשליך ויהדות תימן
ראה גם
ראש השנה
- הקיבוץ באומן
- ונתנה תוקף
- מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם
- מחזור תפילה
- מסכת ראש השנה
- סדר ליל ראש השנה
- עקדת יצחק
- פרשת וירא
- קיטל
- ראש השנה
- שופר
- שנה טובה (שיר)
- תפילת אבינו מלכנו
- תקיעת שופר
- תשליך