סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אסטרופיזיקה ונוקליאוסינתזה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אסטרופיזיקה ונוקליאוסינתזה

אסטרופיזיקה vs. נוקליאוסינתזה

קבוצה שערות ברניקי, היא בעלת קוטר של כ-56,000 שנות אור ונמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ אסטרופיזיקה (מיוונית: אסטרון – כוכב) היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות (בהירות נראית, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהם. בפיזיקה גרעינית, נוקליאוסינתזה (מילולית: הרכבת-גרעינים) הם תהליכים ראשוניים שבהם נוצרים גרעיני אטומים חדשים, הן מנוקליאונים קיימים, בעיקר פרוטונים ונייטרונים, והן מגרעיני אטומים אחרים.

דמיון בין אסטרופיזיקה ונוקליאוסינתזה

אסטרופיזיקה ונוקליאוסינתזה יש להם 25 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מערכת השמש, מימן, אסטרונומיה, אטמוספירה, אוניברסיטת תל אביב, ספקטרוסקופיה, סופרנובה, ערפילית, פיזיקה גרעינית, צפיפות החומר, קרינת גמא, לחץ, טמפרטורה, חור שחור, גלקסיה, גז, המפץ הגדול, האוניברסיטה העברית בירושלים, השמש, הליום, היתוך גרעיני, כדור הארץ, כוכב, כוכב לכת, יסוד כימי.

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

אסטרופיזיקה ומערכת השמש · מערכת השמש ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

מימן

בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.

אסטרופיזיקה ומימן · מימן ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

אסטרונומיה ואסטרופיזיקה · אסטרונומיה ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

אטמוספירה

האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.

אטמוספירה ואסטרופיזיקה · אטמוספירה ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

אוניברסיטת תל אביב ואסטרופיזיקה · אוניברסיטת תל אביב ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

ספקטרוסקופיה

ספקטרוסקופיה הוא תחום מחקר, שבו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, למשל תדרי אור.

אסטרופיזיקה וספקטרוסקופיה · נוקליאוסינתזה וספקטרוסקופיה · ראה עוד »

סופרנובה

טקסט.

אסטרופיזיקה וסופרנובה · נוקליאוסינתזה וסופרנובה · ראה עוד »

ערפילית

ערפילית עַרְפִילִית (האות פ"א רפה) היא ענן בין-כוכבי של גז ואבק המורכב מיסודות.

אסטרופיזיקה וערפילית · נוקליאוסינתזה וערפילית · ראה עוד »

פיזיקה גרעינית

פיזיקה גרעינית היא ענף בפיזיקה המודרנית העוסק בחקר גרעין האטום ותהליכי הגומלין המתרחשים בו.

אסטרופיזיקה ופיזיקה גרעינית · נוקליאוסינתזה ופיזיקה גרעינית · ראה עוד »

צפיפות החומר

מְשׂוּרָה המכילה מספר נוזלים שונים בצפיפויות שונות. הצפוף ביותר למטה, והכי פחות צפוף למעלה סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.

אסטרופיזיקה וצפיפות החומר · נוקליאוסינתזה וצפיפות החומר · ראה עוד »

קרינת גמא

קרינת הגמא מהווה את הגלים בקצה הימני של הספקטרום האלקטרומגנטי איור של קרינת גמא מגרעין אטום קרינת גמא (γ) היא קרינה אלקטרומגנטית מייננת, הבאה לידי ביטוי בפליטה של פוטון בעת תהליך דעיכה רדיואקטיבי.

אסטרופיזיקה וקרינת גמא · נוקליאוסינתזה וקרינת גמא · ראה עוד »

לחץ

כוח F, שמופעל בניצב למשטח ששטחו A, יוצר לחץ P השווה ל-F/A. לחץ בפיזיקה הוא גודל שניתן לשייך למערכות מאקרוסקופיות (כלומר, בעלות מספר רב של חלקיקים) שמתאר את היחס בין כוח לבין יחידת שטח עליה הוא מופעל במאונך.

אסטרופיזיקה ולחץ · לחץ ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".

אסטרופיזיקה וטמפרטורה · טמפרטורה ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

חור שחור

2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.

אסטרופיזיקה וחור שחור · חור שחור ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

גלקסיה

גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.

אסטרופיזיקה וגלקסיה · גלקסיה ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

גז

איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.

אסטרופיזיקה וגז · גז ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

המפץ הגדול

התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום.

אסטרופיזיקה והמפץ הגדול · המפץ הגדול ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

אסטרופיזיקה והאוניברסיטה העברית בירושלים · האוניברסיטה העברית בירושלים ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

אסטרופיזיקה והשמש · השמש ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

הליום

הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.

אסטרופיזיקה והליום · הליום ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

היתוך גרעיני

שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.

אסטרופיזיקה והיתוך גרעיני · היתוך גרעיני ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

אסטרופיזיקה וכדור הארץ · כדור הארץ ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

אסטרופיזיקה וכוכב · כוכב ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

אסטרופיזיקה וכוכב לכת · כוכב לכת ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

יסוד כימי

אלוטרופ גבישי של גופרית cyclo-S8. הגביש בנוי מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים, הוא מספרו האטומי של הגופרית. תיאור סכימתי של המבנה האטומי של מולקולת cyclo-S8 מלמעלה. כל כדור מייצג אטום גופרית, וכל קו, קשר קוולנטי בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה: מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות.

אסטרופיזיקה ויסוד כימי · יסוד כימי ונוקליאוסינתזה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אסטרופיזיקה ונוקליאוסינתזה

יש אסטרופיזיקה 162 יחסים. יש אסטרופיזיקה 122. כפי שיש להם במשותף 25, מדד הדמיון הוא = 25 / (162 + 122).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אסטרופיזיקה ונוקליאוסינתזה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »