סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

היסטוריה של עם ישראל וקרב אלעשה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין היסטוריה של עם ישראל וקרב אלעשה

היסטוריה של עם ישראל vs. קרב אלעשה

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית. קרב אלעשה היה הקרב השמיני והאחרון במרד החשמונאים והתרחש באפריל 160 לפנה"ס בין כוחות החשמונאים לכוחות סלאוקיים באזור רמאללה.

דמיון בין היסטוריה של עם ישראל וקרב אלעשה

היסטוריה של עם ישראל וקרב אלעשה יש להם 12 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מצודת החקרא, מרד החשמונאים, נהר הירדן, עבר הירדן, שמעון התרסי, חשמונאים, בית מקרא, בית סלאוקוס, ירושלים, יהודה המכבי, יהודים, יונתן הוופסי.

מצודת החקרא

מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.

היסטוריה של עם ישראל ומצודת החקרא · מצודת החקרא וקרב אלעשה · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

היסטוריה של עם ישראל ומרד החשמונאים · מרד החשמונאים וקרב אלעשה · ראה עוד »

נהר הירדן

תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.

היסטוריה של עם ישראל ונהר הירדן · נהר הירדן וקרב אלעשה · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

היסטוריה של עם ישראל ועבר הירדן · עבר הירדן וקרב אלעשה · ראה עוד »

שמעון התרסי

שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.

היסטוריה של עם ישראל ושמעון התרסי · קרב אלעשה ושמעון התרסי · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

היסטוריה של עם ישראל וחשמונאים · חשמונאים וקרב אלעשה · ראה עוד »

בית מקרא

בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.

בית מקרא והיסטוריה של עם ישראל · בית מקרא וקרב אלעשה · ראה עוד »

בית סלאוקוס

מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).

בית סלאוקוס והיסטוריה של עם ישראל · בית סלאוקוס וקרב אלעשה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

היסטוריה של עם ישראל וירושלים · ירושלים וקרב אלעשה · ראה עוד »

יהודה המכבי

יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

היסטוריה של עם ישראל ויהודה המכבי · יהודה המכבי וקרב אלעשה · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

היסטוריה של עם ישראל ויהודים · יהודים וקרב אלעשה · ראה עוד »

יונתן הוופסי

שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.

היסטוריה של עם ישראל ויונתן הוופסי · יונתן הוופסי וקרב אלעשה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין היסטוריה של עם ישראל וקרב אלעשה

יש היסטוריה של עם ישראל 644 יחסים. יש היסטוריה של עם ישראל 63. כפי שיש להם במשותף 12, מדד הדמיון הוא = 12 / (644 + 63).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין היסטוריה של עם ישראל וקרב אלעשה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »