תוכן עניינים
202 יחסים: E=mc², N12, Parker Solar Probe, SOHO, STS-41, מסת שמש, מסלול (פיזיקה), מסה, מערכת השמש, מעלת צלזיוס, מעלות צלזיוס, מעבורת החלל דיסקברי, מרחק, מטר מעוקב, מחזור CNO, מחזור מטוני, מחזור החיים של כוכב, מגנזיום, מהירות מילוט, מהירות האור, מולד הלבנה, מכניקת הקוונטים, מימן, מים, מישור המילקה, מיתולוגיה, מיתולוגיה מצרית, מיתולוגיה רומית, מיתולוגיה כנענית, מיתולוגיה יוונית, אמונה, אנרגיה, אנרגיה תרמית, אסטרואיד, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, אפולו, אצטקים, ארתור אדינגטון, ארבע התקופות, אש, אל, אל השמש, אלברט איינשטיין, אלוהים, אליפסה, אטמוספירה, אדר א', אוניברסיטת הרווארד, אור, ... להרחיב מדד (152 יותר) »
- כוכבי הסדרה הראשית מסוג G
- מקורות אור
E=mc²
הנוסחה מוצגת על גבי בניין טאיפיי 101 לכבוד פתיחת שנת הפיזיקה העולמית, 2005 בול דואר ישראלי עם דמותו של איינשטיין והמשוואה E.
לִרְאוֹת השמש וE=mc²
N12
N12 הוא אתר ואפליקציית חדשות ישראלית, המופעלים על ידי חברת החדשות של שידורי קשת.
לִרְאוֹת השמש וN12
Parker Solar Probe
Parker Solar Probe (נקראה בעבר Solar Probe Plus) היא גשושית בלתי־מאוישת, של סוכנות החלל נאס"א, אשר חוקרת את העטרה של השמש ואשר התקרבה עד למרחק של 5.9 מיליון קילומטרים מפני השמש.
לִרְאוֹת השמש וParker Solar Probe
SOHO
Solar and Heliospheric Observatory (בקיצור SOHO) היא משימת חלל שמטרתה לחקור את פעילות השמש.
לִרְאוֹת השמש וSOHO
STS-41
STS-41 הייתה המשימה ה-36 בתוכנית המעבורות של נאס"א, והמשימה ה-11 של מעבורת החלל דיסקברי.
לִרְאוֹת השמש וSTS-41
מסת שמש
באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.
לִרְאוֹת השמש ומסת שמש
מסלול (פיזיקה)
כארון בפיזיקה, מסלול (באנגלית: Trajectory) הוא שם כללי לנתיב שעצם מסוים עובר בו בנועו במרחב.
לִרְאוֹת השמש ומסלול (פיזיקה)
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
לִרְאוֹת השמש ומסה
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
לִרְאוֹת השמש ומערכת השמש
מעלת צלזיוס
#הפניה מעלות צלזיוס.
לִרְאוֹת השמש ומעלת צלזיוס
מעלות צלזיוס
מדחום המציג את הטמפרטורה במעלות צלזיוס. המדחום מורה על C°כ 29 מעלת צֶלְזִיּוּס היא יחידת מידה לטמפרטורה המשמשת בסולם צלזיוס.
לִרְאוֹת השמש ומעלות צלזיוס
מעבורת החלל דיסקברי
המעבורת מועברת על גב מטוס למוזיאון האוויר והחלל הלאומי מעבורת החלל דְּיסְקָבְרִי (סימון: OV-103), הייתה אחת ממעבורות החלל של נאס"א, בין השנים 1984 ל־2011.
לִרְאוֹת השמש ומעבורת החלל דיסקברי
מרחק
מרחקים גדולים כמו המרחק בין קצה האגם לאישה שבתמונה יתוארו על פי רוב במידות אורך של קילומטרים. למרחקים קטנים יותר נהוג להשתמש במידות קטנות יותר איור המתאר את המרחק (d) בין שתי נקודות על מישור מרחק הוא מדד מספרי לגודלו של הפער במרחב בין שני אובייקטים.
לִרְאוֹת השמש ומרחק
מטר מעוקב
מטר מעוקב של בטון מטר מעוקב (מ"ק) (m³) או קוּבּ הוא יחידת מידה לנפח הנגזרת מהשיטה המטרית.
לִרְאוֹת השמש ומטר מעוקב
מחזור CNO
סכמה של מחזור CNO מחזור CNO הוא תהליך היתוך גרעיני, בו ממיר כוכב מימן להליום.
לִרְאוֹת השמש ומחזור CNO
מחזור מטוני
מערכת שמש הליוצנטרית מחזור מטוני הוא מחזור של תשע-עשרה שנות חמה, המשמש בסיס לקביעת השנים המעוברות בלוחות שנה ירחיים־שמשיים, זאת לצורך התאמת הלוח, המבוסס על חודשי ירח, לשנת החמה.
לִרְאוֹת השמש ומחזור מטוני
מחזור החיים של כוכב
מחזור החיים של כוכב הוא תאוריה מדעית המסבירה את התהליך שבו כוכב עובר שלבים של שינויים משמעותיים ביותר במהלך חייו.
לִרְאוֹת השמש ומחזור החיים של כוכב
מגנזיום
מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12.
לִרְאוֹת השמש ומגנזיום
מהירות מילוט
לונה 1, גשושית רוסית ששוגרה ב-1959. לראשונה גוף מעשה ידי אדם הגיע למהירות המילוט מכדור הארץ מהירות מילוט היא המהירות המינימלית הדרושה לגוף חופשי ולא מונע כדי להשתחרר משדה כבידה של גרם שמיימי.
לִרְאוֹת השמש ומהירות מילוט
מהירות האור
מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק.
לִרְאוֹת השמש ומהירות האור
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
לִרְאוֹת השמש ומולד הלבנה
מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.
לִרְאוֹת השמש ומכניקת הקוונטים
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
לִרְאוֹת השמש ומימן
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
לִרְאוֹת השמש ומים
מישור המילקה
כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.
לִרְאוֹת השמש ומישור המילקה
מיתולוגיה
מיתולוגיה היוונית מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.
לִרְאוֹת השמש ומיתולוגיה
מיתולוגיה מצרית
חלק מספר המתים המצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה מיתולוגיה מצרית היא אסופת הסיפורים הדתיים של מצרים העתיקה בתקופה הטרום-מונותאיסטית.
לִרְאוֹת השמש ומיתולוגיה מצרית
מיתולוגיה רומית
יופיטר, מלך האלים במיתולוגיה הרומית. המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך ערבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.
לִרְאוֹת השמש ומיתולוגיה רומית
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
לִרְאוֹת השמש ומיתולוגיה כנענית
מיתולוגיה יוונית
זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.
לִרְאוֹת השמש ומיתולוגיה יוונית
אמונה
אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).
לִרְאוֹת השמש ואמונה
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
לִרְאוֹת השמש ואנרגיה
אנרגיה תרמית
אנרגיה תרמית או אנרגיית חום, היא חלק האנרגיה של מערכת או גוף מסוימים, שמיוחס לטמפרטורה שלו.
לִרְאוֹת השמש ואנרגיה תרמית
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
לִרְאוֹת השמש ואסטרואיד
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
לִרְאוֹת השמש ואסטרונומיה
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
לִרְאוֹת השמש ואסטרולוגיה
אפולו
אַפּוֹלוֹ (ביוונית: Απόλλων; תעתיק מדויק: אַפּוֹלוֹן) הוא שמו הרומי של אפולו או פוֹיבּוּס (ביוון קרוי אפולון, ן' הסיומת היוונית; בלטינית מאוחרת הדיפתונג התכווץ לכדי פֵבּוֹס), במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והשירה.
לִרְאוֹת השמש ואפולו
אצטקים
לוח השנה האצטקי אצטקים הוא כינוי לאנשי האימפריה האצטקית (הברית המשולשת), אשר שלטה במאה ה-15 וראשית המאה ה-16 בעמק מקסיקו.
לִרְאוֹת השמש ואצטקים
ארתור אדינגטון
סר ארתור סטנלי אדינגטון (באנגלית: Sir Arthur Stanley Eddington; 28 בדצמבר 1882 – 22 בנובמבר 1944) (OM) היה אסטרופיזיקאי אנגלי במחצית הראשונה של המאה ה-20 וכיהן כפרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת קיימברידג'.
לִרְאוֹת השמש וארתור אדינגטון
ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.
לִרְאוֹת השמש וארבע התקופות
אש
להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.
לִרְאוֹת השמש ואש
אל
שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.
לִרְאוֹת השמש ואל
אל השמש
במרכז, אל השמש הליוס, רוכב במרכבה רתומה לארבעה סוסים. מתוך רצפת פסיפס בבית הכנסת בבית אלפא. מיתולוגיה המצרית. אל השמש בתרבויות ודתות קדומות ומודרניות רבות הוא ישות האחראית על השמש או על נושאים מסוימים הקשורים אליה.
לִרְאוֹת השמש ואל השמש
אלברט איינשטיין
ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
לִרְאוֹת השמש ואלברט איינשטיין
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
לִרְאוֹת השמש ואלוהים
אליפסה
סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.
לִרְאוֹת השמש ואליפסה
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
לִרְאוֹת השמש ואטמוספירה
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
לִרְאוֹת השמש ואדר א'
אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.
לִרְאוֹת השמש ואוניברסיטת הרווארד
אור
אור חוף בת-ים, 2021 אוֹר, או אור בתחום הנראה לעין האנושית הוא למעשה קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הניתן לקליטה במנגנון העין האנושית (380–750 ננומטר).
לִרְאוֹת השמש ואור
אור נראה
#הפניה הספקטרום הנראה.
לִרְאוֹת השמש ואור נראה
אורניום
אוּרַנְיוּם (Uranium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי מסדרת האקטינידים, שסמלו הכימי U ומספרו האטומי 92.
לִרְאוֹת השמש ואורניום
אינקה
מאצ'ו פיצ'ו חורבות מבצר סקסייוומאן שהגן על קוסקו אינקה (בקצ'ואה: Tawantinsuyu, מילולית: "ארבעת האזורים"; בשפות אירופיות: Inca או Inka) הוא עם ששכן באמריקה הדרומית והשם שנתנו הספרדים לאימפריה שלו.
לִרְאוֹת השמש ואינקה
איקונוגרפיה
הנוצרית נחשב לוקאס הקדוש לאיקונוגרף ולצייר הראשון של מרים, אם ישו. איקונוגרפיה (הַסְמָלָה חָזוּתִית לפי האקדמיה ללשון העברית; מיוונית: εικόνα - דימוי, דמות; γραφή - כתיבה) הוא מחקר האמנות הפיגורטיבית, הסמלים, הדימויים ואופני התיאור, ואיסוף לשם ביסוס רפרטואר המוטיבים החזותיים במקום (או אזור) ובתקופה מסוימת.
לִרְאוֹת השמש ואיקונוגרפיה
איחוי מגנטי
317x317px איחוי מגנטי הוא תהליך פיזיקאלי המתרחש בפלזמות מוליכות מאוד, כגון סביב כדור הארץ והשמש וגם בכוכבים וכוכבי לכת אחרים, בהן מבנה השדה מגנטי מסתדר מחדש ואנרגיה מגנטית מומרת לאנרגיה קינטית, אנרגיה תרמית ותאוצה של חלקיקים.
לִרְאוֹת השמש ואיחוי מגנטי
נאס"א
מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.
לִרְאוֹת השמש ונאס"א
ננס צהוב
#הפניה כוכב הסדרה הראשית מסוג G.
לִרְאוֹת השמש וננס צהוב
ננס שחור
ננס שחור (באנגלית: Black dwarf) הוא סוג של כוכב היפותטי ביקום.
לִרְאוֹת השמש וננס שחור
ננס לבן
תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.
לִרְאוֹת השמש וננס לבן
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
לִרְאוֹת השמש ונצרות
נקודת השוויון
נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.
לִרְאוֹת השמש ונקודת השוויון
נקודת היפוך
מצב כדור הארץ יחסית לשמש בשני ימי ההיפוך. בדצמבר חצי הכדור הדרומי זוכה גם בשעות אור רבות יותר, וגם בזווית גבוהה יותר של השמש, לכן שם שיא הקיץ, ולהפך בחצי כדור הצפוני. ביוני המצב מתהפך.
לִרְאוֹת השמש ונקודת היפוך
נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל
נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל הוא ירחון היוצא לאור בישראל מאז 1998, ומהווה מהדורה עברית של המגזין האמריקאי "נשיונל ג'יאוגרפיק".
לִרְאוֹת השמש ונשיונל ג'יאוגרפיק ישראל
ניאון
נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.
לִרְאוֹת השמש וניאון
נייטרון
נֵיטְרוֹן (Neutron; מלטינית: "שאינו נוטה לשום צד". ידוע בעברית גם באיות ובשמות: ניוטרון, נויטרון) הוא נוקליאון חסר מטען חשמלי.
לִרְאוֹת השמש ונייטרון
סמלים אסטרונומיים
גרמי השמיים מתוך כתב עת גרמני מ-1850 סמלים אסטרונומיים (או סמלים פלנטרים) הם סמלים מופשטים המייצגים גופים אסטרונומיים.
לִרְאוֹת השמש וסמלים אסטרונומיים
ססיליה פיין-גפושקין
230px ססיליה פיין-גפושקין (באנגלית: Cecilia Payne-Gaposchkin; 10 במאי 1900 – 7 בדצמבר 1979) הייתה אסטרונומית בריטית-אמריקאית.
לִרְאוֹת השמש וססיליה פיין-גפושקין
ספקטרום
ספקטרום האור הנראה המופיע בקשת בענן הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה שלושת סוגי הספקטרום, ספקטרום רציף, ספקטרום בליעה וספקטרום פליטה הפסים הבולטים אותם ניתן לראות בספקטרום הבליעה והפליטה בעלי אנרגיה התואמת למעברי אלקטרונים ברמות האטום.
לִרְאוֹת השמש וספקטרום
סקיילאב
סקיילאבּ (באנגלית: Skylab) הייתה תחנת החלל האמריקאית הראשונה, ששוגרה והופעלה על ידי נאס"א - סוכנות החלל של ארצות הברית.
לִרְאוֹת השמש וסקיילאב
סופרנובה
טקסט.
לִרְאוֹת השמש וסופרנובה
סוריא
סוריא (שטח ארם נהריים וארם צובא) הוא שמו ההלכתי של שטח מצפון-מזרח לארץ ישראל, שנכבש על ידי דוד המלך וסופח על ידו לארץ ישראל.
לִרְאוֹת השמש וסוריא
סוכנות החלל האירופית
סוכנות החלל האירופית (באנגלית: The European Space Agency; בראשי תיבות: ESA או איס"א) היא ארגון בין־ממשלתי לחקר החלל בו חברות 22 מדינות (נכון ליולי 2023).
לִרְאוֹת השמש וסוכנות החלל האירופית
סוכנות החלל הישראלית
אופק 3 סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.
לִרְאוֹת השמש וסוכנות החלל הישראלית
סיווג ספקטרלי
סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.
לִרְאוֹת השמש וסיווג ספקטרלי
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
לִרְאוֹת השמש וענק אדום
ערפילית פלנטרית
ערפילית עין החתול, NGC 6543 ערפילית הטבעת, M57 הבזק ההליום, CRL2688 ערפילית הפרפר ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה בין-כוכבי זוהר שנוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב.
לִרְאוֹת השמש וערפילית פלנטרית
על-סגול
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית קרינת על-סגול, קרינה על-סגולה, או קרינה אוּלְטְרָה סגולה (ידועה גם כקרינת UV; ראשי תיבות של "Ultra-violet"), היא קרינה אלקטרומגנטית, בעלת אורך גל קצר מזה של אור נראה, אולם ארוך מזה של קרינת רנטגן רכה.
לִרְאוֹת השמש ועל-סגול
עטרה (שמש)
העטרה בזמן ליקוי חמה העטרה או קורונה (Corona) היא השכבה העליונה של כוכב, כדוגמת השמש, והיא נקראת גם "הילת השמש".
לִרְאוֹת השמש ועטרה (שמש)
עיבור השנה
בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.
לִרְאוֹת השמש ועיבור השנה
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת השמש ופסח
פלזמה (מצב צבירה)
פלזמה או פלסמה (מיוונית עתיקה: πλάσμα, דבר המשנה צורה) היא אחד ממצבי הצבירה של החומר (בדומה למוצק, נוזל וגז).
לִרְאוֹת השמש ופלזמה (מצב צבירה)
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
לִרְאוֹת השמש ופחמן
פחם
פחם אבן.פֶּחָם או פחם אבן הוא חומר מוצק שצבעו שחור או חום ומורכב ברובו מפחמן.
לִרְאוֹת השמש ופחם
פוטון
פֿוֹטוֹן (Photon) הוא חלקיק יסודי, המהווה את הקוונטום של השדה האלקטרומגנטי ונשא הכוח של הכוח האלקטרומגנטי.
לִרְאוֹת השמש ופוטון
פוטונים
#הפניה פוטון.
לִרְאוֹת השמש ופוטונים
פוטוספירה
הפוטוספירה היא השכבה המהווה את פניה הנראים של השמש, ובה מתרחשות כל התופעות הנראות על השמש.
לִרְאוֹת השמש ופוטוספירה
פיזור מיי
#הפניה פיזור מי.
לִרְאוֹת השמש ופיזור מיי
פיזור ריילי
תכולים. בתמונה זו מוצגת תופעה אופטית נוספת: מיראז' תחתון. פיזור רַיילֵי הוא פיזור של קרינה אלקטרומגנטית (לדוגמה: אור) על ידי חלקיקים שגודלם קטן בהרבה מאורך הגל של הקרינה.
לִרְאוֹת השמש ופיזור ריילי
צפריר קולת
צפריר קולת הוא אסטרופיזיקאי, מחבר ספרי מדע פופולרי, מחזאי ישראלי ויו"ר "אייר" (המכון הישראלי למחקר מתקדם במדעי הטבע).
לִרְאוֹת השמש וצפריר קולת
צפיפות החומר
מְשׂוּרָה המכילה מספר נוזלים שונים בצפיפויות שונות. הצפוף ביותר למטה, והכי פחות צפוף למעלה סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.
לִרְאוֹת השמש וצפיפות החומר
צורן
צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.
לִרְאוֹת השמש וצורן
צורן (יסוד)
#הפניה צורן.
לִרְאוֹת השמש וצורן (יסוד)
ציור
אימפרסיוניסטי של אלפרד סיסלי כלים המשמשים לציור ילדות מציירות ציור של אישה מציירת משנת 1838 ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים.
לִרְאוֹת השמש וציור
קלווין
לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של טמפרטורה. קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.
לִרְאוֹת השמש וקלווין
קוטר
M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.
לִרְאוֹת השמש וקוטר
קווי בליעה
#הפניה ספקטרום בליעה.
לִרְאוֹת השמש וקווי בליעה
קילומטר
קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
לִרְאוֹת השמש וקילומטר
קילוגרם
משקולת ביתית מברזל יצוק, בעלת משקל 1 קילוגרם. מכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה האמריקאי קילוגרם (בראשי תיבות: ק"ג או kg; מילולית: אלף גרם) הוא יחידת המידה הבסיסית של מסה לפי תקן מערכת היחידות הבינלאומית.
לִרְאוֹת השמש וקילוגרם
רע (אל)
רַע (ידוע גם כרֶע, רה או רא; במצרית עתיקה: rˤ, בקופטית: Ⲣⲏ, רֵה, בפיניקית: 𐤓𐤏,CIS I 3778 רע) הוא אל השמש במיתולוגיה המצרית.
לִרְאוֹת השמש ורע (אל)
רדיוס
M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם כן נקודה על פניו.
לִרְאוֹת השמש ורדיוס
רוח השמש
איור המדגים את גבולות ההשפעה של רוח השמש התפרצות סולרית רוח השמש המכונה גם הרוח הסולרית היא זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מן העטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס.
לִרְאוֹת השמש ורוח השמש
שמיים
שמים בשעת צהריים שמיים בשעת זריחה שמיים מעוננים שמיים סוערים שָׁמַיִם (או רקיע) מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט למעלה.
לִרְאוֹת השמש ושמיים
שאול (מיתולוגיה)
#הפניה שאול (עולם מתים).
לִרְאוֹת השמש ושאול (מיתולוגיה)
שנת אור
שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).
לִרְאוֹת השמש ושנת אור
שנה גלקטית
גלקסיית שביל החלב. שנה גלקטית (נקראת גם שנה קוסמית) היא פרק הזמן הדרוש להקפה אחת של השמש סביב מרכז הגלקסיה של שביל החלב, כאשר אותו פרק זמן מוערך בין 225 מיליון שנה ל-250 מיליון שנה ומהירות התנועה היא 828,000 קמ"ש (230,000 מטר לשנייה).
לִרְאוֹת השמש ושנה גלקטית
שנייה
מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
לִרְאוֹת השמש ושנייה
שעה
שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות.
לִרְאוֹת השמש ושעה
שפש
#הפניה שמש (אלה).
לִרְאוֹת השמש ושפש
שקיעה
חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.
לִרְאוֹת השמש ושקיעה
שרשרת פרוטון-פרוטון
שרשרת פרוטון פרוטון שרשרת פרוטון-פרוטון (מכונה שרשרת PP) הוא תהליך היתוך גרעיני, בו ממיר כוכב מימן להליום.
לִרְאוֹת השמש ושרשרת פרוטון-פרוטון
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
לִרְאוֹת השמש ושבוע
שביל החלב
שביל החלב כפי שהיא נראית בדרום ויילס, בריטניה '''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מקומה על זרוע אוריון, ומציינת כאן את נקודת המרכז של קווי הקואורדינטות שביל הֶחלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש ובה כדור הארץ.
לִרְאוֹת השמש ושביל החלב
שביט
שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.
לִרְאוֹת השמש ושביט
שיווי משקל תרמודינמי
שיווי משקל תרמודינמי הוא מצב של מערכות תרמודינמיות מאקרוסקופיות אותו מאפיינים ההיבטים הבאים.
לִרְאוֹת השמש ושיווי משקל תרמודינמי
תאוצת הכובד
בתמונה ניתן לראות אזורים בכדור הארץ בהם תאוצת הכובד גדולה מהערך התאורטי (9.80665 מטר לשנייה בריבוע) (בכחול) ואזורים בהם היא נמוכה מערך זה (באדום), על פי מדידות של נאס"א תאוצת הכובד של גוף היא קצב השינוי במהירותו כאשר הוא נמצא בנפילה חופשית בשדה כבידה.
לִרְאוֹת השמש ותאוצת הכובד
תאוריית הדינמו
גלעין החיצוני הנוזלי Liquid outer core - מסומן בצבע צהוב. תאוריית הדינמו היא תאוריה מדעית המתארת כיצד נוצר השדה המגנטי של כדור הארץ, של השמש, של דיסקות ספיחה ושל גרמי שמים אחרים.
לִרְאוֹת השמש ותאוריית הדינמו
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
לִרְאוֹת השמש ותפילת שחרית
תקופת הקרח הקטנה
#הפניה עידן הקרח הקטן.
לִרְאוֹת השמש ותקופת הקרח הקטנה
תת-אדום
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית תמונה של כלב קטן שצולמה בעזרת שימוש באור תת-אדום עם סולם טמפרטורה קרינה תת-אדומה או אינפרא-אדומה היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל.
לִרְאוֹת השמש ותת-אדום
תחריט
מלנכוליה'''" (1514) תחריט מאת אלברכט דירר. תחריט הוא טכניקה של דפוס שקע.
לִרְאוֹת השמש ותחריט
תבליט
שער הניצחון בפריז תבליט מצרי תבליט הוא פסל שאינו חופשי בחלל אלא צמוד למשטח.
לִרְאוֹת השמש ותבליט
תדירות
ספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית בפיזיקה, המונח תְּדִירוּת (או תדר) של תופעה מחזורית מציין את מספר המחזורים שמתבצעים בכל יחידת זמן.
לִרְאוֹת השמש ותדירות
תורת היחסות הפרטית
תורת היחסות הפרטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית, מהפכנית בזמנה, שפותחה ופורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905 (שנת הפלאות).
לִרְאוֹת השמש ותורת היחסות הפרטית
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
לִרְאוֹת השמש ולטינית
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
לִרְאוֹת השמש ולוח השנה במגילות קומראן
ליקוי חמה
250px ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 Umbra, penumbra and antumbra. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה חלקי בישראל ב-25 באוקטובר 2022 (ניתן להבחין בכתם שמש בצד ימין) צולם מעל העיר קריית אתא ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.
לִרְאוֹת השמש וליקוי חמה
ליבת השמש
ליבת השמש מוגדרת כאזור הנמצא בין מרכז השמש עד למרחק של 0.2 עד 0.25 רדיוס שמש מהמרכז ומכיל 34% ממסת השמש.
לִרְאוֹת השמש וליבת השמש
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
לִרְאוֹת השמש וטמפרטורה
זרוע אוריון
'''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מיקומה על זרוע אוריון, במרכז הקואורדינטות זרוע אוריון, המכונה לעיתים גם הזרוע המקומית, היא אחת משש הזרועות המרכיבות את גלקסיית שביל החלב, והזרוע עליה ממוקמת מערכת השמש וכדור הארץ.
לִרְאוֹת השמש וזרוע אוריון
זריחה
זריחה מעל הרי מואב נשר זריחה כתומה על עמק זבולון, תצפית מגבעת נשר השתקפות הזריחה בים המלח צפרירים לקראת זריחה מעל הר הבית והכותל המערבי, בסוף תפילת תיקון ליל שבועות, בשנת 2012.
לִרְאוֹת השמש וזריחה
זהב
250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.
לִרְאוֹת השמש וזהב
זוהר הקוטב
זוהר צפוני כפי שנצפה באלסקה תחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוטסויוז ופרוגרס. זוהר הקוטב באסטוניה זוהר הקוטב (בלטינית: Aurora, "'אורורה") הוא תופעת טבע המאופיינת בהופעה של אור בצבעים שונים בשמי הלילה.
לִרְאוֹת השמש וזוהר הקוטב
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
לִרְאוֹת השמש וחמצן
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
לִרְאוֹת השמש וחנקן
חלקיק
בפיזיקה תאורטית חלקיק הוא מודל של גוף חומרי בלתי ניתן לחלוקה, בעל מיקום ותנע מוגדרים, שלא ניתן לעוות את צורתו.
לִרְאוֹת השמש וחלקיק
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת השמש וחז"ל
חום (פיזיקה)
הטמפרטורה הגבוהה של השמש גורמת לקרינת חום ממנה. האנרגיה הנישאת על ידי קרינה זו היא הכוח המניע של החיים על כדור הארץ. חום הוא מושג בפיזיקה המתאר מעבר של אנרגיה מגוף אחד למשנהו.
לִרְאוֹת השמש וחום (פיזיקה)
חור שחור
2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.
לִרְאוֹת השמש וחור שחור
חיי נצח
מצרים הקדומה חיי נצח (או אלמוות) הוא הרעיון של חיים בצורה גופנית, נפשית או רוחנית לאורך זמן אינסופי, ללא מוות.
לִרְאוֹת השמש וחיי נצח
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
לִרְאוֹת השמש ובראשית
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
לִרְאוֹת השמש וברזל
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
לִרְאוֹת השמש וברכת החמה
ברכת יוצר המאורות
#הפניה ברכות קריאת שמע#לפני קריאת שמע.
לִרְאוֹת השמש וברכת יוצר המאורות
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
לִרְאוֹת השמש ובריאת העולם (יהדות)
בהירות מוחלטת
בהירות מוחלטת (Absolute magnitude) היא גודל אסטרונומי המתאר מה הייתה בהירות נראיתם של כוכבים לו היה מרחקם מכדור הארץ שווה ל-10 פארסק (כ-32.6 שנות אור).
לִרְאוֹת השמש ובהירות מוחלטת
בהירות נראית
נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).
לִרְאוֹת השמש ובהירות נראית
ג'ול
גּ'וּל (נהגה לעיתים גַּ'אוּל) היא יחידת מידה ממערכת היחידות הבינלאומית (SI) לאנרגיה ועבודה וסימנה J. היא קרויה על-שם הפיזיקאי האנגלי ג'יימס פרסקוט ג'ול.
לִרְאוֹת השמש וג'ול
גרם
מכסה עט שמשקלו קרוב לגרם אחד הוצמד לזהב באופן רשמי במאה ה-19, הושהה בזמן מלחמת העולם הראשונה והוחזר ב-1925 גרם (מלטינית gramma, משקל מועט; סימול g) היא יחידת מידה למסה.
לִרְאוֹת השמש וגרם
גרעין האטום
תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום היא תאוריה מדעית המתארת אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.
לִרְאוֹת השמש וגרעין האטום
גרעיני חמנית
גרעיני חמנית או גרעיני חמנייה, המכונים גם גרעינים שחורים, הם זירעוני צמח החמנית.
לִרְאוֹת השמש וגרעיני חמנית
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
לִרְאוֹת השמש וגשושית
גלקסיה
גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.
לִרְאוֹת השמש וגלקסיה
גבול צ'נדראסקאר
גבול צ'נדראסקאר הוא קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן.
לִרְאוֹת השמש וגבול צ'נדראסקאר
גוף שחור
בפיזיקה, גוף שחור הוא עצם אידיאלי הבולע באופן מושלם קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה.
לִרְאוֹת השמש וגוף שחור
גופרית
גופרית (בלטינית: Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.
לִרְאוֹת השמש וגופרית
דקה
'''דק ודקים'''שהעיתון הצבי, 28 בספטמבר 1909 דקה היא יחידת זמן המוגדרת כ- 1/60 של שעה או כ-60 שניות (ישנן דקות בעלות 61 שניות - דקה מעוברת).
לִרְאוֹת השמש ודקה
דגל יפן
דגל יפן, הידוע בשמו הרשמי נישוקי (日章旗, מיפנית: דגל סימן השמש) או בשמו הנפוץ הינומארו (日の丸, דיסקית שמש) הוא דגלה הלאומי של יפן.
לִרְאוֹת השמש ודגל יפן
דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
באסטרונומיה, דיאגרמת הרצשפרונג־ראסל היא תרשים הקושר את הבהירות המוחלטת של כוכב לטמפרטורת פני השטח שלו, ובכך גם לצבע שלו.
לִרְאוֹת השמש ודיאגרמת הרצשפרונג-ראסל
דיו קסיוס
דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.
לִרְאוֹת השמש ודיו קסיוס
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
לִרְאוֹת השמש והמאה ה-3
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
לִרְאוֹת השמש והמאה ה-4
המרכז הגלקטי
המרכז הגלקטי. המיקום של סגיטריוס A* מסומן בתמונה המרכז הגלקטי הוא המרכז של גלקסיית שביל החלב.
לִרְאוֹת השמש והמרכז הגלקטי
המודל ההליוצנטרי
איור מתוך ספר המתאר את המודל ההליוצנטרי, משנת 1660. המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית של מערכת השמש הממקמת את השמש במרכז המערכת, בניגוד למודל הגאוצנטרי הגורס שכדור הארץ נמצא במרכז.
לִרְאוֹת השמש והמודל ההליוצנטרי
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
לִרְאוֹת השמש והאימפריה הרומית
הנס בתה
הנס אלברכט בתה (בגרמנית: Hans Albrecht Bethe; 2 ביולי 1906 – 6 במרץ 2005) היה פיזיקאי גרמני-יהודי-אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1967.
לִרְאוֹת השמש והנס בתה
הסדרה הראשית
בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.
לִרְאוֹת השמש והסדרה הראשית
הרמן פון הלמהולץ
פסלו של הלמהולץ בחזית אוניברסיטת הומבולדט של ברלין מהוד הלמהולץ הרמן לודוויג פון הלמהולץ (31 באוגוסט 1821 - 8 בספטמבר 1894) היה רופא ופיזיקאי גרמני אשר תרם משמעותית למגוון של תחומים נרחבים של המדע המודרני.
לִרְאוֹת השמש והרמן פון הלמהולץ
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
לִרְאוֹת השמש והלוח העברי
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
לִרְאוֹת השמש והלוח היוליאני
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
לִרְאוֹת השמש והליום
הליוס
במיתולוגיה היוונית המוקדמת השמש הואנשה ותוארה כישות בשם הליוס ("שמש" ביוונית), אותה הומרוס משווה לטיטאן היפריון, על אף שבמיתולוגיה יוונית מאוחרת יותר הליוס מתואר כבנם של היפריון ואחותו תיאה.
לִרְאוֹת השמש והליוס
הבזק הליום
הבזק הליום הוא תהליך אשר מתרחש בכוכבים במסה בינונית לאחר סיום חייהם ככוכבי הסדרה הראשית.
לִרְאוֹת השמש והבזק הליום
הבועה המקומית
הדמיית אמן של הבועה המקומית ובה שלושת הכוכבים: אנטארס, השמש ומירזם. הבועה המקומית היא אזור בתווך הבין-כוכבי של זרוע אוריון בשביל החלב.
לִרְאוֹת השמש והבועה המקומית
הינדואיזם
מקדש הינדואי המוקדש לאלה שאקטי במדינת אודישה שבהודו הינדואיזם היא דת דהרמית ו"דהרמה".
לִרְאוֹת השמש והינדואיזם
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
לִרְאוֹת השמש והירח
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
לִרְאוֹת השמש והיתוך גרעיני
הילה (פיזיקה)
הילת 22° הנוצרת כתוצאה משבירת קרני אור השמש באטמוספירה של כדור הארץ הילת 22° הנוצרת כתוצאה משבירת קרני האור שמגיעות מהירח באטמוספירה של כדור הארץ הילה (באנגלית: Halo) היא תופעה אופטית של היווצרות מעגל סביב מקור אור.
לִרְאוֹת השמש והילה (פיזיקה)
ויליאם תומסון
ויליאם תומסון או לורד קלווין (באנגלית: William Thomson; 26 ביוני 1824 - 17 בדצמבר 1907) היה פיזיקאי ומתמטיקאי יליד בלפסט, שבצפון אירלנד, למשפחה ממוצא אירי־סקוטי.
לִרְאוֹת השמש וויליאם תומסון
כרומוספירה
הכרומוספירה של השמש כפי שהיא נראית בזמן ליקוי חמה. הכרומוספירה היא שכבה דקה מהאטמוספירה התחתונה של השמש בעלת צבע אדמדם, ונמצאת מעל לפוטוספירה של השמש.
לִרְאוֹת השמש וכרומוספירה
כתם שמש
השמש ועליה מספר כתמים כתם שמש. תמונה שצולמה על ידי NASA כתם שמש הוא אזור על פני השמש (הפוטוספירה) שבו מתרחשות מערבולות מגנטיות עצומות.
לִרְאוֹת השמש וכתם שמש
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
לִרְאוֹת השמש וכבידה
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
לִרְאוֹת השמש וכדור הארץ
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
לִרְאוֹת השמש וכוכב
כוכב נייטרונים
התצפית הישירה הראשונה של כוכב נייטרונים באור נראה (כוכב הנייטרונים RX J1856.5−3754). סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) כוכב נֵיטְרוֹנִים הוא כוכב דחוס, שעשוי ברובו מנייטרונים.
לִרְאוֹת השמש וכוכב נייטרונים
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
לִרְאוֹת השמש וכוכב לכת
כוכב לכת מינורי
Euler diagram לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש כוכב לכת מינורי (באנגלית: Minor planet; מכונה גם פלנטואיד) הוא גוף שמימי הנע במסלול סביב כוכב, שאינו מוגדר בלעדית ככוכב לכת או כשביט.
לִרְאוֹת השמש וכוכב לכת מינורי
כוכב לכת ננסי
1.
לִרְאוֹת השמש וכוכב לכת ננסי
כוכב חמה
כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
לִרְאוֹת השמש וכוכב חמה
כוכב הסדרה הראשית מסוג G
השמש היא כוכב הסדרה הראשית מסוג G טיפוסי כוכב הסדרה הראשית מסוג G, או ננס צהוב, הוא כוכב המשתייך לסדרה הראשית ובעל סיווג ספקטרלי G. מסתו של כוכב כזה נמצאת בתחום של 0.9 עד 1.44 מסת שמש, והוא מייצר קרינה באמצעות היתוך גרעיני של מימן להליום.
לִרְאוֹת השמש וכוכב הסדרה הראשית מסוג G
כוכבי הלכת באסטרולוגיה
כוכבי הלכת באסטרולוגיה הם בעלי משמעות שונה ממה שמקובל כיום במדע לתיאור של כוכב לכת.
לִרְאוֹת השמש וכוכבי הלכת באסטרולוגיה
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת השמש וישו
יחידה אסטרונומית
יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.
לִרְאוֹת השמש ויחידה אסטרונומית
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
לִרְאוֹת השמש ויהדות
יום
שעות האור בגריניץ' בשנת 2007; שעון קיץ מונהג מסוף מרץ עד סוף אוקטובר יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה.
לִרְאוֹת השמש ויום
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
לִרְאוֹת השמש ויום ראשון
יוליסס (גשושית)
יוליסס היא גשושית לחקר השמש שנבנתה על ידי סוכנות החלל האירופית ושוגרה באמצעות מעבורת החלל דיסקברי (משימה STS-41) ב-6 באוקטובר 1990 בשעה 11:47:15.
לִרְאוֹת השמש ויוליסס (גשושית)
יוונים
היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה.
לִרְאוֹת השמש ויוונים
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת השמש ויוונית
2018
הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.
לִרְאוֹת השמש ו2018
25 בדצמבר
25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת השמש ו25 בדצמבר
30 ביוני
30 ביוני הוא היום ה-181 בשנה (182 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת השמש ו30 ביוני
6 באוקטובר
6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת השמש ו6 באוקטובר
ראה גם
כוכבי הסדרה הראשית מסוג G
- HD 164595
- HD 204521
- HD 92788
- M40
- אלפא קנטאורי
- אלפקה (כוכב)
- השמש
- זטא בהרקולס
- טאו בלווייתן
- כוכב הסדרה הראשית מסוג G
- מו במפרש
- מו בקסיופאה
- קפלר-11
- קפלר-20
- קפלר-452
- שרטן
מקורות אור
- אור ארץ
- אור גלגל המזלות
- אור הירח
- אורות רעידת אדמה
- אלקטרולומינציה
- אש אלמו הקדוש
- ביולומינסנציה
- השמש
- זוהר הקוטב
- זוהר לילי
- זיהום אור
- זיקוקין די-נור
- כוכב
- כוכבים בהירים
- להביור
- להט
- לומינסנציה
- מבזק
- סופרנובה
- פוטוספירה
- קומזיץ
- קרינת השמש
- קרינת צ'רנקוב