גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין השמש וסופרנובה
השמש וסופרנובה יש להם 30 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסת שמש, מסה, מערכת השמש, מחזור החיים של כוכב, מימן, אנרגיה, אוניברסיטת הרווארד, ננס לבן, ניאון, נייטרון, סוכנות החלל הישראלית, ענק אדום, פחמן, צורן, שנת אור, שביל החלב, חמצן, חנקן, חור שחור, ברזל, בהירות נראית, גשושית, גלקסיה, גבול צ'נדראסקאר, גופרית, הליום, היתוך גרעיני, כבידה, כוכב, כוכב נייטרונים.
מסת שמש
באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.
השמש ומסת שמש · מסת שמש וסופרנובה ·
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
מערכת השמש
צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.
השמש ומערכת השמש · מערכת השמש וסופרנובה ·
מחזור החיים של כוכב
מחזור החיים של כוכב הוא תאוריה מדעית המסבירה את התהליך שבו כוכב עובר שלבים של שינויים משמעותיים ביותר במהלך חייו.
השמש ומחזור החיים של כוכב · מחזור החיים של כוכב וסופרנובה ·
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
אנרגיה והשמש · אנרגיה וסופרנובה ·
אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.
אוניברסיטת הרווארד והשמש · אוניברסיטת הרווארד וסופרנובה ·
ננס לבן
תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.
השמש וננס לבן · ננס לבן וסופרנובה ·
ניאון
נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.
השמש וניאון · ניאון וסופרנובה ·
נייטרון
נֵיטְרוֹן (Neutron; מלטינית: "שאינו נוטה לשום צד". ידוע בעברית גם באיות ובשמות: ניוטרון, נויטרון) הוא נוקליאון חסר מטען חשמלי.
השמש ונייטרון · נייטרון וסופרנובה ·
סוכנות החלל הישראלית
אופק 3 סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה.
השמש וסוכנות החלל הישראלית · סוכנות החלל הישראלית וסופרנובה ·
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
השמש וענק אדום · סופרנובה וענק אדום ·
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
צורן
צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.
שנת אור
שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).
השמש ושנת אור · סופרנובה ושנת אור ·
שביל החלב
שביל החלב כפי שהיא נראית בדרום ויילס, בריטניה '''מבנה גלקסיית שביל החלב''' - מערכת השמש מסומנת בנקודה הצהובה וניתן לראות את מקומה על זרוע אוריון, ומציינת כאן את נקודת המרכז של קווי הקואורדינטות שביל הֶחלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש ובה כדור הארץ.
השמש ושביל החלב · סופרנובה ושביל החלב ·
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
חור שחור
2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.
השמש וחור שחור · חור שחור וסופרנובה ·
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
בהירות נראית
נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).
בהירות נראית והשמש · בהירות נראית וסופרנובה ·
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
גשושית והשמש · גשושית וסופרנובה ·
גלקסיה
גלקסיה M101 השדה האולטרה-עמוק של האבל, מכיל אלפי גלקסיות בשלל צבעים וצורות גָּלַקְסִיָּה (מיוונית - γαλαξίας) היא אוסף כוכבים שכוח הכבידה קושר אותם יחד, והם סובבים כולם יחדיו סביב מרכז הגלקסיה.
גלקסיה והשמש · גלקסיה וסופרנובה ·
גבול צ'נדראסקאר
גבול צ'נדראסקאר הוא קבוע פיזיקלי המגדיר את המסה הסופית המקסימלית שיכולה להיות לננס לבן.
גבול צ'נדראסקאר והשמש · גבול צ'נדראסקאר וסופרנובה ·
גופרית
גופרית (בלטינית: Sulfur או Sulphur) היא יסוד כימי שסמלו הכימי S ומספרו האטומי 16.
גופרית והשמש · גופרית וסופרנובה ·
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
הליום והשמש · הליום וסופרנובה ·
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
היתוך גרעיני והשמש · היתוך גרעיני וסופרנובה ·
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
השמש וכבידה · כבידה וסופרנובה ·
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
כוכב נייטרונים
התצפית הישירה הראשונה של כוכב נייטרונים באור נראה (כוכב הנייטרונים RX J1856.5−3754). סוגים שונים של כוכבי נייטרונים (איור) כוכב נֵיטְרוֹנִים הוא כוכב דחוס, שעשוי ברובו מנייטרונים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה השמש וסופרנובה
- מה יש להם במשותף השמש וסופרנובה
- דמיון בין השמש וסופרנובה
השוואה בין השמש וסופרנובה
יש השמש 208 יחסים. יש השמש 85. כפי שיש להם במשותף 30, מדד הדמיון הוא = 30 / (208 + 85).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין השמש וסופרנובה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
