גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
151 יחסים: מאזנים (כתב עת), מנדלי מוכר ספרים, מסה (חיבור עיוני), משה אונגרפלד, משורר, מתרגם, מתי כספי, מלחמת העולם הראשונה, מבקר ספרותי, מדרש, מהפכת 1905, מוצאי שבת, מוריה (הוצאת ספרים), מיכה יוסף לבנזון, א. ד. גורדון, אנתולוגיה, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ארכיון האינטרנט, אלחנן ליב לוינסקי, אחד העם, אברהם מאפו, אביבה קרינסקי, אגודת הסופרים העבריים, אהרון בן-אור, אורי צבי גרינברג, אודסה, נרקיס וגולדמונד, נחום אריאלי, נחום סוקולוב, נורית גוברין, ספרות עברית, ספרות יפה, ספרות ילדים, ספריית פועלים, סונטה, סופר, עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי), עם עובד, על המשמר, עברית, עורך, עיריית תל אביב, פרס אוסישקין, פרס ביאליק, פרס ישראל, פרוזה, פרויקט בן-יהודה, פזמון, פולין, פודוליה, ..., פישל לחובר, צבי לוז, קלמן אהרון ברתיני, קדיה מולודובסקי, קישינב, ר' בנימין, רמת אביב, רחוב דיזנגוף, רחובות, רוסית, ש. בן-ציון, שמות רחובות בישראל, שאול טשרניחובסקי, שלמה צמח, שלמה שפאן, שלום שטרייט, שדה נחום, שיר תיאורי, שירה, תנ"ך, תרגום, תשי"ח, תלמוד תורה, לוחית זיכרון, זלמן שניאור, חנינא קרצ'בסקי, חרסון, חוכר, חיים נחמן ביאליק, בן אביגדור, בנימין יצחק מיכלי, בסרביה, ברסט ליטובסק, בלץ, ביקורת ספרות, בית הקברות טרומפלדור, בית החולים הדסה (תל אביב), ביוגרפיה, ג' בכסלו, גצל קרסל, גרשון שופמן, גיטל מייזל, דניאל בן-נחום, דוד פרישמן, דוד זהבי, דיור מוגן, ה'תרמ"ב, ה'תשי"ז, המעורר, המרכז הספרותי העברי בורשה, האור, האימפריה הרוסית, הסתדרות המורים, העולם (שבועון), הפועל הצעיר, הרמן הסה, השילוח (כתב עת), התקופה, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת מסדה, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, הוצאת שטיבל, הוצאת תושיה, הוצאת גוונים, הוצאת דביר, הורדנה, ורשה, וילנה, כ"ח באייר, כנרת (מושבה), י"ל פרץ, יעקב שטיינברג, יעקב כהן (משורר), יצחק דב ברקוביץ, ישעיהו אוסטרי-דן, ישראל זמורה, ישראל כהן (סופר), יד ושם, יהושע חנא רבניצקי, יהודה קרני, יהודה שטיינברג, יהודה בורלא, יואל מסטבוים, יום יום אני הולך למעונך, יוסף חיים ברנר, יוסף גוברין, יידיש, 17 במאי, 1881, 1896, 1901, 1903, 1905, 1919, 1945, 1947, 1953, 1957, 1958, 1964, 25 בנובמבר. להרחיב מדד (101 יותר) »
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מסה (חיבור עיוני)
מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »
משה אונגרפלד
משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומשה אונגרפלד · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומשורר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומתרגם · ראה עוד »
מתי כספי
מתי כספי (נולד ב-30 בנובמבר 1949) הוא מוזיקאי ישראלי רב תחומי: מלחין, מעבד, מתזמר, מפיק ומנהל מוזיקלי, רב-נגן וזמר מבצע.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומתי כספי · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מבקר ספרותי
#הפניה ביקורת ספרות.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומבקר ספרותי · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומדרש · ראה עוד »
מהפכת 1905
מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומהפכת 1905 · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומוצאי שבת · ראה עוד »
מוריה (הוצאת ספרים)
#הפניה דביר (הוצאת ספרים)#הוצאת "מוריה" ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומוריה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מיכה יוסף לבנזון
מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית: Миха Иосиф Лебенсон; 22 בפברואר 1828 – 17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי, אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ומיכה יוסף לבנזון · ראה עוד »
א. ד. גורדון
#הפניה אהרן דוד גורדון.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וא. ד. גורדון · ראה עוד »
אנתולוגיה
אַנְתוֹלוֹגְיָה (או בעברית: ילקוט, אסופה, מִקְבָּץ או מִבחר), היא צורת כינוס של כתבים ספרותיים.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ואנתולוגיה · ראה עוד »
ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי
כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
אלחנן ליב לוינסקי
אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ואלחנן ליב לוינסקי · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ואחד העם · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ואברהם מאפו · ראה עוד »
אביבה קרינסקי
אביבה קרינסקי (גוברמן) (נולדה ב-14 במאי 1939) היא חוקרת ומבקרת ספרות ישראלית ועיתונאית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ואביבה קרינסקי · ראה עוד »
אגודת הסופרים העבריים
#הפניה אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ואגודת הסופרים העבריים · ראה עוד »
אהרון בן-אור
אהרון בן-אור (אורינובסקי) (28 ביולי 1890 – 25 בדצמבר 1972) היה מורה, סופר עברי וחוקר תולדות הספרות העברית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ואהרון בן-אור · ראה עוד »
אורי צבי גרינברג
אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ואודסה · ראה עוד »
נרקיס וגולדמונד
נרקיס וגולדמונד (בגרמנית: Narziß und Goldmund) הוא ספר מאת הסופר הגרמני הרמן הסה על הקשר שבין נזיר לאמן המתמכר ליצריו שהם חברים מילדות.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ונרקיס וגולדמונד · ראה עוד »
נחום אריאלי
נחום אריאלי (א' בטבת תרצ"א, 21 בדצמבר 1930 - ה' באב תשס"א, 25 ביולי 2001) היה פרופסור למחשבת ישראל, הוגה דעות, סופר ומשורר.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ונחום אריאלי · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ונחום סוקולוב · ראה עוד »
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ונורית גוברין · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וספרות עברית · ראה עוד »
ספרות יפה
ספר שירה של אמילי דיקינסון, דוגמה לספרות יפה ספרות יפה (בלועזית: בֵּלֶטְרִיסְטִיקָה) היא ספרות אמנותית הנחלקת לשלושה ענפים עיקריים, לפי דרך כתיבתה: שירה, פרוזה ומחזאות.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וספרות יפה · ראה עוד »
ספרות ילדים
ליידי בירד ג'ונסון מקריאה סיפור לילדיםילדים נהנים מספר ילדים קוראים ספר יחדיו פעוטה מעיינת בספר עם תמונות סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וספרות ילדים · ראה עוד »
ספריית פועלים
#הפניה ספרית פועלים.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וספריית פועלים · ראה עוד »
סונטה
סוֹנֶטָּה (או סונט, מאיטלקית: צליל קטן) היא צורת שיר לירי הנפוצה בשירה המערבית, במיוחד האיטלקית והאנגלית, וגם בשירה העברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וסונטה · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וסופר · ראה עוד »
עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי)
עמנואל בִּן גָּרְיוֹן (כ"ג בסיוון תרס"ג, 18 ביוני 1903 – י"ג בסיוון תשמ"ז, 10 ביוני 1987) היה סופר ומבקר ספרות, בנו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ועמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי) · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ועם עובד · ראה עוד »
על המשמר
על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ועל המשמר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ועברית · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ועורך · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ועיריית תל אביב · ראה עוד »
פרס אוסישקין
פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ופרס אוסישקין · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ופרס ביאליק · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ופרס ישראל · ראה עוד »
פרוזה
פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ופרוזה · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פזמון
פזמון הוא שיר קל וקליט.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ופזמון · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ופולין · ראה עוד »
פודוליה
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ופודוליה · ראה עוד »
פישל לחובר
פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ופישל לחובר · ראה עוד »
צבי לוז
צבי לוּז (10 בינואר 1930 – 1 בנובמבר 2020) היה סופר וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וצבי לוז · ראה עוד »
קלמן אהרון ברתיני
קלמן אהרון בֶּרְתִינִי (או כפי שנהג לחתום: ק. א. ברתיני) (15 ביולי 1903, בריצ'יבה, בסרביה, האימפריה הרוסית – 20 בפברואר 1995, ישראל) היה משורר עברי, סופר לילדים, עורך, מילונאי ומתרגם.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וקלמן אהרון ברתיני · ראה עוד »
קדיה מולודובסקי
קַדְיָה מוֹלוֹדוֹבְסְקִי (ביידיש: קאַדיע מאָלאָדאָװסקי; בפולנית: Kadie Mołodowska; 10 במאי 1894 – 23 במרץ 1975) הייתה משוררת וסופרת יידית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וקדיה מולודובסקי · ראה עוד »
קישינב
קישינב (ברומנית: Chișinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וקישינב · ראה עוד »
ר' בנימין
ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ור' בנימין · ראה עוד »
רמת אביב
בתי מגורים טיפוסיים ברמת אביב א', ספטמבר 2008 רחוב טיפוסי ברמת אביב א' בית ספר יסודי ברמת אביב א' רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ורמת אביב · ראה עוד »
רחוב דיזנגוף
רחוב דיזנגוף בתל אביב, 1965. צילום: דן הדני בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף לעת ערב עמוס במבלים רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ורחובות · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ורוסית · ראה עוד »
ש. בן-ציון
לוחית זיכרון על ביתו של שמחה בן-ציון ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק ש.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וש. בן-ציון · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שלמה צמח
שלמה צֶמַח (2 ביוני 1886 – 6 בנובמבר 1974) היה חלוץ, סופר ומחנך עברי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ושלמה צמח · ראה עוד »
שלמה שפאן
שלמה שְפַּאן (24 בינואר 1898 – 10 בינואר 1962) היה מורה ומפקח, סופר, משורר ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ושלמה שפאן · ראה עוד »
שלום שטרייט
שלום שְטְרייט (כ"ו בסיוון תרמ"ח, 5 ביוני 1888 – כ"ד בסיוון תש"ו, 23 ביוני 1946) היה סופר, מבקר ספרות ומחנך ארץ-ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ושלום שטרייט · ראה עוד »
שדה נחום
מבט מן האוויר. (ויקיאוויר) שְׂדֵה נַחוּם הוא קיבוץ השוכן בעמק בית שאן, ונמנה עם יישובי מועצה אזורית עמק המעיינות.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ושדה נחום · ראה עוד »
שיר תיאורי
בסוגה של שיר תיאורי נכללות יצירות שירה העוסקות בתיאורים מקיפים ומפורטים של דברים ממשיים, כגון מראות טבע, נופים מקומיים או כלליים, בריות או מבנים או עצמים.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ושיר תיאורי · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ושירה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ותנ"ך · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ותרגום · ראה עוד »
תשי"ח
#הפניה ה'תשי"ח.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ותשי"ח · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ותלמוד תורה · ראה עוד »
לוחית זיכרון
לוחית זיכרון, לוחית הנצחה או לוחית הקדשה (גם: שלט –, לוח –) היא לוח הקבוע בחזית בניין (בספרדית: פסאדה), על אנדרטה, ברצפה, מדרכה או דרך, והנושא כיתוב המנציח אנשים שנהרגו, אישיות (במקרים רבים במקום שבו התגוררה, פעלה או נהרגה) או מאורע היסטורי (על פי רוב כזה שהתרחש במקום), או כיתוב המספר על ההיסטוריה של המקום.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ולוחית זיכרון · ראה עוד »
זלמן שניאור
זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וזלמן שניאור · ראה עוד »
חנינא קרצ'בסקי
חיים בוגרשוב מספיד את קרצ'בסקי בהלווייתו, 1925 לוחית זיכרון לחנינא קרצ'בסקי במקום בו עמד ביתו ברח' משה הס 14 בתל אביב חנינא קַרְצֶ'בְסקי (1877, פטרובקה, פלך בסרביה, האימפריה הרוסית – 20 בדצמבר 1925, ג' בטבת תרפ"ו) היה מלחין, מורה ומנצח, מאבות הזמר העברי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וחנינא קרצ'בסקי · ראה עוד »
חרסון
חֶרסוֹן (באוקראינית: Херсо́н) היא עיר בדרום אוקראינה, מרכז מחוז חרסון.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וחרסון · ראה עוד »
חוכר
#הפניה חכירה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וחוכר · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בן אביגדור
מרדכי קפלן ושלמה שרברק ולימינו יעקב לידסקי ובנימין שימין בן אביגדור הוא שם העט של אברהם ליב שַלקוביץ (ברוסית: Бен-Авигдор; 1866 – 23 בספטמבר 1921) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך וחלוץ המו"לות העברית המודרנית במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ובן אביגדור · ראה עוד »
בנימין יצחק מיכלי
בנימין יצחק מִיכָלי (דוּחוֹבְני) (26 ביולי 1910 – 20 בינואר 1989) היה סופר, מבקר ספרות, פובליציסט ועורך ישראלי יליד בסרביה, מפעילי הציונות הסוציאליסטית ברומניה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ובנימין יצחק מיכלי · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ובסרביה · ראה עוד »
ברסט ליטובסק
#הפניה ברסט (בלארוס).
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וברסט ליטובסק · ראה עוד »
בלץ
בלץ (ברומנית: Bălţi) היא עיר הנמצאת בצפון מולדובה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ובלץ · ראה עוד »
ביקורת ספרות
ביקורת ספרות עוסקת בסקירתם של ספרים, בדרך כלל ספרים חדשים, שיצאו לאור במהלך השנה שקדמה לפרסום הסקירה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וביקורת ספרות · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
בית החולים הדסה (תל אביב)
בית החולים במלון ספקטור, נחלת בנימין 18, יוני 1926 (צילם: אברהם סוסקין) בית הבריאות ע״ש נתן ולינה שטראוס ברחוב בלפור 14, סוף שנות ה-20 השלט המפורסם בפיתחו של בנין ג' נווה שלום, 1919 חדר הניתוח המשוכלל בשנת 1929 בניין המעבדות המשוכלל ברחוב מזא"ה 1925 בית החולים הדסה תל אביב או בשמו הרשמי האחרון בית החולים העירוני-ממשלתי ע"ש ישראל רוקח היה בית חולים שהוקם ביפו בשנת 1918 ונדד לכמה מקומות בעיר, ביניהם רחוב גרוזנברג בתל אביב בשנת 1920 ולאחר מאורעות תרפ"א לרחוב נחלת בנימין, אך במרבית שנות פעילותו, משנת 1929 ועד סגירתו בשנת 1992 פעל ברחוב בלפור 8 בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ובית החולים הדסה (תל אביב) · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וביוגרפיה · ראה עוד »
ג' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וג' בכסלו · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וגצל קרסל · ראה עוד »
גרשון שופמן
דניאל פרסקי וגרשון שופמן (משמאל), גראץ, אוגוסט 1930 הסופר גרשון שופמן ורעייתו רות (אנני) גרשון שוֹפְמן (בגרמנית: Schoffmann; נכתב לעיתים גרשֹם שופמן, 28 בפברואר 1880, ט"ז באדר תר"מ– 12 ביוני 1972) היה סופר עברי בן דור התחייה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וגרשון שופמן · ראה עוד »
גיטל מייזל
גיטל מייזל (מייזיל) (בן חיים) (1898 / י"ג באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ח בחשוון תשמ"ו, 12 בנובמבר 1985) הייתה מתרגמת יידית ומבקרת ספרות ישראלית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וגיטל מייזל · ראה עוד »
דניאל בן-נחום
דניאל בן-נחום (שמו הקודם: דניאל פרוכובניק פרחיהו; 24 במרץ 1910 – 26 בדצמבר 1992) היה משורר, סופר, מסאי, מבקר וחוקר ספרות, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ודניאל בן-נחום · ראה עוד »
דוד פרישמן
דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ודוד פרישמן · ראה עוד »
דוד זהבי
עטיפת תקליט משירי דוד זהבי (1977) עטיפת הביוגרפיה של דוד זהבי. הציור הוא של נכדתו סמדר זהבי בונן, על פי צילום שיר ערש נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים של זרובבל גלעד שהלחין דוד זהבי דוד זהבי (גולדיס) (14 ביוני 1910 – 26 באוקטובר 1977) היה מלחין ישראלי, ממייסדי קיבוץ נען.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ודוד זהבי · ראה עוד »
דיור מוגן
בית דיור מוגן באנגליה דיור מוגן הוא מרכז מגורים המיועד לבני הגיל השלישי ומספק להם מגוון שירותי רווחה, בריאות ופנאי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ודיור מוגן · ראה עוד »
ה'תרמ"ב
יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וה'תרמ"ב · ראה עוד »
ה'תשי"ז
אות מלחמת סיני אשר פרצה בכ"ד בחשוון התשי"ז - 29 באוקטובר 1956.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וה'תשי"ז · ראה עוד »
המעורר
המעורר היה כתב עת ספרותי שייסדו וערכו יוסף חיים ברנר ור' בנימין בלונדון, בין השנים 1906–1907.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והמעורר · ראה עוד »
המרכז הספרותי העברי בורשה
#הפניה המרכז הספרותי העברי בוורשה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והמרכז הספרותי העברי בורשה · ראה עוד »
האור
#הפניה הצבי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והאור · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסתדרות המורים
בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והסתדרות המורים · ראה עוד »
העולם (שבועון)
שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והעולם (שבועון) · ראה עוד »
הפועל הצעיר
הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והפועל הצעיר · ראה עוד »
הרמן הסה
הֶרְמָן הֶסֶה (בגרמנית: Hermann Hesse; 2 ביולי 1877 – 9 באוגוסט 1962) היה סופר ומשורר מגדולי הסופרים של גרמניה, אשר היגר ממולדתו לשווייץ בגיל 42, וחי שם עד סוף חייו.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והרמן הסה · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
התקופה
התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והתקופה · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והוצאת מסדה · ראה עוד »
הוצאת אוניברסיטת תל אביב
#הפניה ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והוצאת אוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והוצאת שטיבל · ראה עוד »
הוצאת תושיה
חיים נחמן ביאליק, שירים, בהוצאת תושיה, ורשה תרס"ב (1902) הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והוצאת תושיה · ראה עוד »
הוצאת גוונים
#הפניה גוונים (הוצאה לאור).
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והוצאת גוונים · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והוצאת דביר · ראה עוד »
הורדנה
#הפניה גרודנו.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן והורדנה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וורשה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ווילנה · ראה עוד »
כ"ח באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וכ"ח באייר · ראה עוד »
כנרת (מושבה)
טריידל, שעל פי המסורת היווה את ההשראה ליעקב פיכמן בשירו "אגדה" המוכר כ"על שפת ים כנרת" מוזיאון כנרת כִּנֶּרֶת הוא יישוב כפרי יהודי השוכן לחופה הדרום-מערבי של ימת הכנרת, בבקעת כנרות כ-185 מטר מתחת לפני הים, בצפון.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וכנרת (מושבה) · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וי"ל פרץ · ראה עוד »
יעקב שטיינברג
יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויעקב שטיינברג · ראה עוד »
יעקב כהן (משורר)
"אנו עולים ושרים" מאת יעקב כהן יעקב כָהָן (כהאן) (26 ביוני 1881 סלוצק – 20 בנובמבר 1960 תל אביב) היה משורר ישראלי, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, פעמיים חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויעקב כהן (משורר) · ראה עוד »
יצחק דב ברקוביץ
יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »
ישעיהו אוסטרי-דן
ישעיהו אוסטרי-דן (אויסטריאק) (ב' בטבת תרע"ב, 23 בדצמבר 1911–ט' בכסלו תשס"א, 6 בדצמבר 2000) היה סופר עברי, מתרגם, מחנך ועורך.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וישעיהו אוסטרי-דן · ראה עוד »
ישראל זמורה
ישראל זמורה 7 במאי 1899, בסרביה (אז האימפריה הרוסית) – 4 בנובמבר 1983, תל אביב) היה עורך, מבקר ספרותי ומוציא לאור ישראלי. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ומאז החל לקחת חלק פעיל ומרכזי בעולם הספרותי בארץ. הוא תרגם לעברית יצירות מרוסית ומצרפתית, פרסם מאמרים וביקורת ספרותית והיה חבר מערכת כתב העת הספרותי כתובים. בהמשך, היה ממקימי חבורת יחדיו וחבר מערכת כתב העת טורים, בהם היו חברים סופרים ומשוררים חשובים בעלי זיקה לספרות ולשירה המודרניסטית כמו שלונסקי, אלתרמן ולאה גולדברג. בשנת 1939 יסד את כתב העת "מחברות לספרות" והיה עורכו הראשי, ובשנת 1940 הקים הוצאת ספרים בשם זהה, הוצאת מחברות לספרות, מתוך כוונה להוציא לאור יצירות איכותיות בעלות ערך ספרותי, יצירות מקור מודרניסטיות, ספרות קלאסית כלל עולמית וספרות ילדים. ההוצאה, שהייתה מפעל חייו, הוציאה למעלה מ-300 כותרים.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וישראל זמורה · ראה עוד »
ישראל כהן (סופר)
ריינס 54 בתל אביב ישראל כהן (קאהן) (10 ביוני 1905 – 25 בפברואר 1986) היה סופר, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם ועורך ישראלי יליד מזרח גליציה; חבר ועד הלשון העברית ויו"ר אגודת הסופרים.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן וישראל כהן (סופר) · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויד ושם · ראה עוד »
יהושע חנא רבניצקי
ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »
יהודה קרני
קברו של קרני בבית הקברות טרומפלדור יהודה קרני (וולובלסקי) (1884, פינסק – ב' בטבת ה'תש"ט, 3 בינואר 1949, תל אביב) היה משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויהודה קרני · ראה עוד »
יהודה שטיינברג
יהודה שטיינברג (נכתב גם שטינברג; בכתיב יידי: שטיינבערג; 26 בפברואר 1863 – 10 במרץ 1908) היה סופר עברי ויידי ופדגוג בתקופת התחייה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויהודה שטיינברג · ראה עוד »
יהודה בורלא
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויהודה בורלא · ראה עוד »
יואל מסטבוים
יואל מָסטבּוים (בכתיב יידי: מאסטבּוים; בפולנית: Joel Mastbaum; ב' באדר ה'תרמ"ב, 1882 – י"א בניסן ה'תשי"ז, 12 באפריל 1957, תל אביב) היה סופר יידי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויואל מסטבוים · ראה עוד »
יום יום אני הולך למעונך
יום יום אני הולך למעונך הוא שיר שכתב המשורר יעקב פיכמן ב־1907 – 1908.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויום יום אני הולך למעונך · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוסף גוברין
יוסף גוברין (18 בדצמבר 1930 – 6 ביוני 2021) היה דיפלומט והיסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויוסף גוברין · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ויידיש · ראה עוד »
17 במאי
17 במאי הוא היום ה-137 בשנה (138 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו17 במאי · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1881 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1896 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1901 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1903 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1905 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1919 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1945 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1947 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1953 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1957 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1958 · ראה עוד »
1964
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו1964 · ראה עוד »
25 בנובמבר
25 בנובמבר הוא היום ה-329 בשנה, (330 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב פיכמן ו25 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_פיכמן
