גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין ממלכת החשמונאים ושלומציון המלכה
ממלכת החשמונאים ושלומציון המלכה יש להם 34 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מכוור, אריסטובולוס השני, אלכסנדר ינאי, אדום (עם), נבטים, סנהדרין, עבר הירדן, עכו, פרושים, צבי גרץ, צדוקים, קדמוניות היהודים, תקופת בית שני, תלמי בן מינאי, טיגראנס הגדול, חשמונאים, בית המקדש, דמשק, הממלכה הסלאוקית, הגליל, הורקנוס השני, הורקניה, הורדוס, כהן גדול, ירושלים, יטורים, יהודה אריסטובולוס הראשון, יוסף בן מתתיהו, יוחנן הורקנוס הראשון, יוונית, ..., 103 לפנה"ס, 104 לפנה"ס, 67 לפנה"ס, 76 לפנה"ס. להרחיב מדד (4 יותר) »
מכוור
מכוור. ברקע: ים המלח מכוור (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς, "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى, "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין.
מכוור וממלכת החשמונאים · מכוור ושלומציון המלכה ·
אריסטובולוס השני
(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.
אריסטובולוס השני וממלכת החשמונאים · אריסטובולוס השני ושלומציון המלכה ·
אלכסנדר ינאי
יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.
אלכסנדר ינאי וממלכת החשמונאים · אלכסנדר ינאי ושלומציון המלכה ·
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
אדום (עם) וממלכת החשמונאים · אדום (עם) ושלומציון המלכה ·
נבטים
מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).
ממלכת החשמונאים ונבטים · נבטים ושלומציון המלכה ·
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
ממלכת החשמונאים וסנהדרין · סנהדרין ושלומציון המלכה ·
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
ממלכת החשמונאים ועבר הירדן · עבר הירדן ושלומציון המלכה ·
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
ממלכת החשמונאים ועכו · עכו ושלומציון המלכה ·
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
ממלכת החשמונאים ופרושים · פרושים ושלומציון המלכה ·
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
ממלכת החשמונאים וצבי גרץ · צבי גרץ ושלומציון המלכה ·
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
ממלכת החשמונאים וצדוקים · צדוקים ושלומציון המלכה ·
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
ממלכת החשמונאים וקדמוניות היהודים · קדמוניות היהודים ושלומציון המלכה ·
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
ממלכת החשמונאים ותקופת בית שני · שלומציון המלכה ותקופת בית שני ·
תלמי בן מינאי
#הפניה תלמי בן מנאוס.
ממלכת החשמונאים ותלמי בן מינאי · שלומציון המלכה ותלמי בן מינאי ·
טיגראנס הגדול
טיגראנס השני (140–55 לפנה"ס), הידוע בכינויו טיגראנס הגדול (בארמנית: Տիգրան Մեծ; ביוונית: Τιγράνης ὁ Μέγας; בלטינית: Tigranes Magnus), היה אחד השליטים הגדולים ביותר של ממלכת ארמניה.
טיגראנס הגדול וממלכת החשמונאים · טיגראנס הגדול ושלומציון המלכה ·
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חשמונאים וממלכת החשמונאים · חשמונאים ושלומציון המלכה ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
בית המקדש וממלכת החשמונאים · בית המקדש ושלומציון המלכה ·
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
דמשק וממלכת החשמונאים · דמשק ושלומציון המלכה ·
הממלכה הסלאוקית
הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה שלטה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.
הממלכה הסלאוקית וממלכת החשמונאים · הממלכה הסלאוקית ושלומציון המלכה ·
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
הגליל וממלכת החשמונאים · הגליל ושלומציון המלכה ·
הורקנוס השני
ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.
הורקנוס השני וממלכת החשמונאים · הורקנוס השני ושלומציון המלכה ·
הורקניה
#הפניה הורקניה (מבצר).
הורקניה וממלכת החשמונאים · הורקניה ושלומציון המלכה ·
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
הורדוס וממלכת החשמונאים · הורדוס ושלומציון המלכה ·
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
כהן גדול וממלכת החשמונאים · כהן גדול ושלומציון המלכה ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ירושלים וממלכת החשמונאים · ירושלים ושלומציון המלכה ·
יטורים
שרידי כפר יטורי ברמת הגולן יטורים הם קבוצת שבטים ערבים או ארמים שהחלו לחדור לאזור בקעת הלבנון עוד בתקופה הפרסית.
יטורים וממלכת החשמונאים · יטורים ושלומציון המלכה ·
יהודה אריסטובולוס הראשון
יהודה אריסטובולוס הראשון (ביוונית: Ἀριστόβουλος; נפטר בשנת 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 104–103 לפני ספירת הנוצרים.
יהודה אריסטובולוס הראשון וממלכת החשמונאים · יהודה אריסטובולוס הראשון ושלומציון המלכה ·
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
יוסף בן מתתיהו וממלכת החשמונאים · יוסף בן מתתיהו ושלומציון המלכה ·
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
יוחנן הורקנוס הראשון וממלכת החשמונאים · יוחנן הורקנוס הראשון ושלומציון המלכה ·
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
יוונית וממלכת החשמונאים · יוונית ושלומציון המלכה ·
103 לפנה"ס
#הפניה 109–100 לפנה"ס.
103 לפנה"ס וממלכת החשמונאים · 103 לפנה"ס ושלומציון המלכה ·
104 לפנה"ס
#הפניה 109–100 לפנה"ס.
104 לפנה"ס וממלכת החשמונאים · 104 לפנה"ס ושלומציון המלכה ·
67 לפנה"ס
#הפניה 69–60 לפנה"ס.
67 לפנה"ס וממלכת החשמונאים · 67 לפנה"ס ושלומציון המלכה ·
76 לפנה"ס
#הפניה 79–70 לפנה"ס.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה ממלכת החשמונאים ושלומציון המלכה
- מה יש להם במשותף ממלכת החשמונאים ושלומציון המלכה
- דמיון בין ממלכת החשמונאים ושלומציון המלכה
השוואה בין ממלכת החשמונאים ושלומציון המלכה
יש ממלכת החשמונאים 335 יחסים. יש ממלכת החשמונאים 88. כפי שיש להם במשותף 34, מדד הדמיון הוא = 34 / (335 + 88).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ממלכת החשמונאים ושלומציון המלכה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
