גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין מנחם שטרן ושמואל אטינגר
מנחם שטרן ושמואל אטינגר יש להם 15 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מרכז זלמן שזר, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, אנטישמיות, פרופסור, ציון (כתב עת), המנדט הבריטי, האוניברסיטה העברית בירושלים, העלייה החמישית, החברה ההיסטורית הישראלית, היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, יצחק בער, ירושלים, ישראלי.
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
מנחם שטרן ומרכז זלמן שזר · מרכז זלמן שזר ושמואל אטינגר ·
מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
#הפניה מרכז זלמן שזר.
מנחם שטרן ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל · מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל ושמואל אטינגר ·
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
אנטישמיות ומנחם שטרן · אנטישמיות ושמואל אטינגר ·
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
מנחם שטרן ופרופסור · פרופסור ושמואל אטינגר ·
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
מנחם שטרן וציון (כתב עת) · ציון (כתב עת) ושמואל אטינגר ·
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
המנדט הבריטי ומנחם שטרן · המנדט הבריטי ושמואל אטינגר ·
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
האוניברסיטה העברית בירושלים ומנחם שטרן · האוניברסיטה העברית בירושלים ושמואל אטינגר ·
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
העלייה החמישית ומנחם שטרן · העלייה החמישית ושמואל אטינגר ·
החברה ההיסטורית הישראלית
החברה ההיסטורית ישראלית היא עמותה ישראלית, המאגדת תחתיה חוקרים במגוון תחומי המחקר ההיסטורי, מחקר העולם העתיק ועד להיסטוריה עולמית עכשווית.
החברה ההיסטורית הישראלית ומנחם שטרן · החברה ההיסטורית הישראלית ושמואל אטינגר ·
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
היסטוריה ומנחם שטרן · היסטוריה ושמואל אטינגר ·
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
היסטוריה של עם ישראל ומנחם שטרן · היסטוריה של עם ישראל ושמואל אטינגר ·
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
היסטוריון ומנחם שטרן · היסטוריון ושמואל אטינגר ·
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
יצחק בער ומנחם שטרן · יצחק בער ושמואל אטינגר ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ירושלים ומנחם שטרן · ירושלים ושמואל אטינגר ·
ישראלי
#הפניה ישראלים.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה מנחם שטרן ושמואל אטינגר
- מה יש להם במשותף מנחם שטרן ושמואל אטינגר
- דמיון בין מנחם שטרן ושמואל אטינגר
השוואה בין מנחם שטרן ושמואל אטינגר
יש מנחם שטרן 121 יחסים. יש מנחם שטרן 92. כפי שיש להם במשותף 15, מדד הדמיון הוא = 15 / (121 + 92).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין מנחם שטרן ושמואל אטינגר. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
