סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

היישוב והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין היישוב והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל

היישוב vs. הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל. תחנת הכוח רדינג א' שבשפך הירקוןבית המעלות, ירושליםבית פריד משנת 1935 ברחוב אחד העם 93 בתל אביב בתכנון זאב רכטר, 10/08 מלון הרצליה" הישן בצפת נבנה בסגנון הבינלאומי, בעל קימורים אופייניים. הבניין משמש כיום כחנות ספרים הסגנון הבין-לאומי הוא סגנון באדריכלות ועיצוב שהתפתח מתוך הזרם המודרניסטי באדריכלות המאה ה-20 והושפע רבות מבית הספר לאדריכלות באוהאוס שפעל בגרמניה (ולכן נקרא "באוהאוס", בעיקר בתל אביב).

דמיון בין היישוב והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל

היישוב והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל יש להם 15 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת העולם השנייה, ארץ ישראל, פתח תקווה, צפת, קיבוץ, רחובות, תל אביב-יפו, תל יוסף, חיפה, גרמניה, המנדט הבריטי, העלייה הרביעית, העלייה החמישית, הכרזת העצמאות, ירושלים.

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

היישוב ומלחמת העולם השנייה · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

ארץ ישראל והיישוב · ארץ ישראל והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

היישוב ופתח תקווה · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל ופתח תקווה · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

היישוב וצפת · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל וצפת · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

היישוב וקיבוץ · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל וקיבוץ · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

היישוב ורחובות · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל ורחובות · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

היישוב ותל אביב-יפו · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תל יוסף

תל יוסף בעמק יזרעאל תֵּל יוֹסֵף הוא קיבוץ בעמק חרוד, הוקם בי"ב כסלו תרפ"ב (13.12.1921) על ידי חברי פלוגת גדוד העבודה עין חרוד, במקום מושבה הראשון ליד מעיין חרוד.

היישוב ותל יוסף · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל ותל יוסף · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

היישוב וחיפה · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל וחיפה · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

גרמניה והיישוב · גרמניה והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

היישוב והמנדט הבריטי · המנדט הבריטי והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.

היישוב והעלייה הרביעית · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל והעלייה הרביעית · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

היישוב והעלייה החמישית · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל והעלייה החמישית · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

היישוב והכרזת העצמאות · הכרזת העצמאות והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

היישוב וירושלים · הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל וירושלים · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין היישוב והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל

יש היישוב 285 יחסים. יש היישוב 118. כפי שיש להם במשותף 15, מדד הדמיון הוא = 15 / (285 + 118).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין היישוב והסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »