דמיון בין ירושלים בתקופה הצלבנית ומבני הר הבית
ירושלים בתקופה הצלבנית ומבני הר הבית יש להם 37 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלוכים, מסגד אל-אקצא, מגדל דוד, מדרסה, מכה, אסלאם, אסיה הקטנה, ארץ ישראל, אבלק, אורוות שלמה, נחל צולב, ערבית, עופרת, צלאח א-דין, רשות העתיקות, שער האריות, שער הרחמים, שער השלשלת, שלמה, תקופת בית שני, גרם מדרגות, גריפון, גומחת תפילה, דן בהט, דמשק, דוד קרויאנקר, המאה ה-12, המנדט הבריטי, הר הבית, הוצאת כרטא, ..., הורדוס, כנסייה, כיפת הסלע, ירושלים, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה העות'מאנית, 14 ביולי. להרחיב מדד (7 יותר) »
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
ירושלים בתקופה הצלבנית וממלוכים · מבני הר הבית וממלוכים ·
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
ירושלים בתקופה הצלבנית ומסגד אל-אקצא · מבני הר הבית ומסגד אל-אקצא ·
מגדל דוד
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).
ירושלים בתקופה הצלבנית ומגדל דוד · מבני הר הבית ומגדל דוד ·
מדרסה
מדרסה במדינת קרנאטקה בהודו מדרסה (בערבית مدرسة) היא המונח הערבי לכל בית ספר, חילוני או דתי (של כל דת).
ירושלים בתקופה הצלבנית ומדרסה · מבני הר הבית ומדרסה ·
מכה
מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.
ירושלים בתקופה הצלבנית ומכה · מבני הר הבית ומכה ·
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
אסלאם וירושלים בתקופה הצלבנית · אסלאם ומבני הר הבית ·
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
אסיה הקטנה וירושלים בתקופה הצלבנית · אסיה הקטנה ומבני הר הבית ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל וירושלים בתקופה הצלבנית · ארץ ישראל ומבני הר הבית ·
אבלק
אבלק "אמיתי" באיסטנבול אבלק "מזויף" בירושלים משחקי אבלק בכנסיית דורמיציון בירושלים אָבְּלַק הוא סגנון בנייה המשלב אבנים לבנות ולבנים אדומות המעניקות לו יציבות מחד וגמישות מאידך.
אבלק וירושלים בתקופה הצלבנית · אבלק ומבני הר הבית ·
אורוות שלמה
מפת הר הבית אורוות שלמה בתוך מסגד מרואן אורוות שלמה הוא מבנה תת-קרקעי קדום בפינה הדרום-מזרחית של הר הבית, המורכב מקמרונות.
אורוות שלמה וירושלים בתקופה הצלבנית · אורוות שלמה ומבני הר הבית ·
נחל צולב
נחל צולב ביחס לגאיות העיר העתיקה שלט רחוב מהתקופה המנדטורית. הכיתוב בעברית (התחתון) נמחק בתקופת שלטון ירדן לעומת כיתוב אחיד ברחוב דוד קצה רחוב השלשלת במבט משער השלשלת והר הבית, 1925 נתיב הנחל כיום (רחוב דוד) בשעת בוקר קודם פתיחת חנויות השוק רחוב דוד מגגות השוק נחל צולב או נחל העֵרֶב הוא גיא קטן, החוצה את העיר העתיקה של ירושלים ממערב למזרח – משער יפו ועד שער השלשלת שבהר הבית.
ירושלים בתקופה הצלבנית ונחל צולב · מבני הר הבית ונחל צולב ·
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
ירושלים בתקופה הצלבנית וערבית · מבני הר הבית וערבית ·
עופרת
עוֹפֶרֶת (באנגלית: Lead, בלטינית: Plumbum) היא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר העמידות שסמלו הכימי Pb ומספרו האטומי 82.
ירושלים בתקופה הצלבנית ועופרת · מבני הר הבית ועופרת ·
צלאח א-דין
צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سهلاحهدین ئهیوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.
ירושלים בתקופה הצלבנית וצלאח א-דין · מבני הר הבית וצלאח א-דין ·
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
ירושלים בתקופה הצלבנית ורשות העתיקות · מבני הר הבית ורשות העתיקות ·
שער האריות
שער האריות, סוף המאה ה-19 שער האריות במבט מהר הזיתים "האריות" בשער האריות לוח אבן לזכרו של מוטה גור המציין כי הרחוב היוצא משער האריות קרוי על שמו שער האריות - מבט ממזרח שער האריות (בערבית: باب الأسباط,: "באב אלאסבאט" - "שער השבטים") הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה של ירושלים.
ירושלים בתקופה הצלבנית ושער האריות · מבני הר הבית ושער האריות ·
שער הרחמים
תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.
ירושלים בתקופה הצלבנית ושער הרחמים · מבני הר הבית ושער הרחמים ·
שער השלשלת
שער השלשלת (צולם ב-2007) כתב יד מצויר מהמאה ה-13 שער השלשלת (בערבית: باب السلسلة, נהגה: באב א-סִלסִלה) נמצא בכותל הערבי של הר הבית, בין שער המוגרבים ושער הטהרה, ומורכב משני שערים - "שער השלשלת" ו"שער השכינה".
ירושלים בתקופה הצלבנית ושער השלשלת · מבני הר הבית ושער השלשלת ·
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
ירושלים בתקופה הצלבנית ושלמה · מבני הר הבית ושלמה ·
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
ירושלים בתקופה הצלבנית ותקופת בית שני · מבני הר הבית ותקופת בית שני ·
גרם מדרגות
#הפניה מדרגות.
גרם מדרגות וירושלים בתקופה הצלבנית · גרם מדרגות ומבני הר הבית ·
גריפון
איור של גריפון גריפון, במוזיאון הזואולוגי של קופנהגן האחמנית גריפון בפרספוליס גְריפֿון (קרוי גם גריפִֿין) הוא חיה מיתולוגית בעלת גוף, זנב ורגליים אחוריות של אריה, וראש וכנפיים של עיט.
גריפון וירושלים בתקופה הצלבנית · גריפון ומבני הר הבית ·
גומחת תפילה
#הפניה מחראב.
גומחת תפילה וירושלים בתקופה הצלבנית · גומחת תפילה ומבני הר הבית ·
דן בהט
דן בהט (נולד ב-1938 בפולין) הוא ארכאולוג ישראלי.
דן בהט וירושלים בתקופה הצלבנית · דן בהט ומבני הר הבית ·
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
דמשק וירושלים בתקופה הצלבנית · דמשק ומבני הר הבית ·
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
דוד קרויאנקר וירושלים בתקופה הצלבנית · דוד קרויאנקר ומבני הר הבית ·
המאה ה-12
טקסט.
המאה ה-12 וירושלים בתקופה הצלבנית · המאה ה-12 ומבני הר הבית ·
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
המנדט הבריטי וירושלים בתקופה הצלבנית · המנדט הבריטי ומבני הר הבית ·
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
הר הבית וירושלים בתקופה הצלבנית · הר הבית ומבני הר הבית ·
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
הוצאת כרטא וירושלים בתקופה הצלבנית · הוצאת כרטא ומבני הר הבית ·
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
הורדוס וירושלים בתקופה הצלבנית · הורדוס ומבני הר הבית ·
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
ירושלים בתקופה הצלבנית וכנסייה · כנסייה ומבני הר הבית ·
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
ירושלים בתקופה הצלבנית וכיפת הסלע · כיפת הסלע ומבני הר הבית ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ירושלים וירושלים בתקופה הצלבנית · ירושלים ומבני הר הבית ·
ירושלים בתקופה הממלוכית
250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.
ירושלים בתקופה הממלוכית וירושלים בתקופה הצלבנית · ירושלים בתקופה הממלוכית ומבני הר הבית ·
ירושלים בתקופה העות'מאנית
בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.
ירושלים בתקופה העות'מאנית וירושלים בתקופה הצלבנית · ירושלים בתקופה העות'מאנית ומבני הר הבית ·
14 ביולי
14 ביולי הוא היום ה-195 בשנה (196 בשנה מעוברת).
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה ירושלים בתקופה הצלבנית ומבני הר הבית
- מה יש להם במשותף ירושלים בתקופה הצלבנית ומבני הר הבית
- דמיון בין ירושלים בתקופה הצלבנית ומבני הר הבית
השוואה בין ירושלים בתקופה הצלבנית ומבני הר הבית
יש ירושלים בתקופה הצלבנית 394 יחסים. יש ירושלים בתקופה הצלבנית 165. כפי שיש להם במשותף 37, מדד הדמיון הוא = 37 / (394 + 165).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ירושלים בתקופה הצלבנית ומבני הר הבית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: