גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
105 יחסים: ממלכת החשמונאים, מנחם (זוגות), מסורת (יהדות), מר זוטרא בר מר זוטרא, מר זוטרא, ראש הגולה, מר בר רב הונא, מרתא בת ביתוס, מרד בר כוכבא, מרד התפוצות, משנה, משה אוירבך, מזדק, מועצת גדולי התורה, מיתת תלמידי רבי עקיבא, אמימר בר מר ינוקא, אנטיגנוס איש סוכו, ארבעת השבויים, ארכלאוס (נשיא), אריסטובולוס השני, אגודת ישראל, אהרן הימן, אולוס גביניוס, אייזיק הירש וייס, נרווה, נשיא הסנהדרין, נחום ויידנפלד, נחותי, סבוראים, סדר תנאים ואמוראים, עקביא בן מהללאל, פפוס ולוליאנוס, פרוטה (מטבע עתיק), צבי גרץ, צדוקים, רב מרי בר רב דימי, רב אחאי, רב נחמן, רב סימונא, רב עינא (סבורא), רב שינוי, רב ירמיה בר אבא, רבן שמעון בן גמליאל, רבא, רבנאי, רבה תוספאה, רבה בר אבוה, רבה יוסי, רבי אלעזר בן עזריה, רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא, רבי אליעזר בן הורקנוס, ..., רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי נתן, רבי נחוניא דמן חוורן, רבי עקיבא, רבי חנינא בר חמא, רבי ינאי, רבי יהושע בן חנניה, רבי יהודה, רבי יהודה הנשיא, רבי יוחנן, רבינא האחרון, ריש לקיש, שמעון זאב רוטשילד, שמעון הצדיק, שמעון השני, שמעיה, שמואל הקטן, תנאים, תקנות הגאונים, תלמוד תורה תשב"ר, תלמוד ירושלמי, תולדות עם עולם, תולדות תנאים ואמוראים, טראיאנוס, טוביה יהודה טביומי, חנמאל המצרי, חנניה בן אחי רבי יהושע, חנוך אלבק, חנינא גאון, חוני המעגל, בני בתירה, בנימין מנשה לוין, בו ביום, בית קתרוס (כהונה גדולה), בית הלל ובית שמאי, גזירות אדריאנוס, דרכי לימוד התלמוד, דומיטיאנוס, הלל נשיאה, הלוי, הונא גאון, הורקנוס השני, כ' באייר, יעקב רוזנהיים, יער נאליבוקי, יצחק משה אלבוגן, ישמעאל בן פיאבי, ידוע הכהן, יהושע בן גמלא, יהודה אריסטובולוס הראשון, יהודה בן טבאי, יונתן בנימין הלוי הורוויץ, יוסף בן מתתיהו, יוסי בן יועזר, יוסי בן יוחנן. להרחיב מדד (55 יותר) »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
מנחם (זוגות)
מנחם היה תנא שחי בדור האחרון של תקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומנחם (זוגות) · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מר זוטרא בר מר זוטרא
מר זוטרא בר מר זוטרא, או מר זוטרא השלישי, היה בנו היחיד של ראש הגולה בבבל, מר זוטרא השני, בתחילתה של תקופת הסבוראים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומר זוטרא בר מר זוטרא · ראה עוד »
מר זוטרא, ראש הגולה
מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »
מר בר רב הונא
רב מר בר רב הונא (נפטר בשנת 614 או 620) היה מראשוני הגאונים, ראש ישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומר בר רב הונא · ראה עוד »
מרתא בת ביתוס
מרתא בת ביתוס (נקראה גם מרים) הייתה מעשירות ירושלים בשנים שלפני חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומרתא בת ביתוס · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרד התפוצות
מרד התפוצות או מרד הגלויות (בלטינית: tumultus iudaicus; ביוונית:Ιουδαϊκός ταράχος; "התקוממות היהודים") היה מרד שבמהלכו התקוממו היהודים בקירנאיקה, קפריסין ואלכסנדריה כנגד הקיסר הרומי טראיאנוס, בעת שהוא היה במסע מלחמתי כנגד הפרתים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומרד התפוצות · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומשנה · ראה עוד »
משה אוירבך
הרב ד"ר משה אוירבך (יידיש: אויערבאך; ד' באדר א' תרמ"א, 3 בפברואר 1881 – ט' בניסן תשל"ו, 9 באפריל 1976) היה רב ומחנך, ממייסדי החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומשה אוירבך · ראה עוד »
מזדק
מזדק (פרסית: مزدک, פרסית אמצעית: 𐭬𐭦𐭣𐭪, מכונה גם מזדק הצעיר) היה כהן דת זורואסטרי, רפורמטור, נביא ואקטיביסט שצבר השפעה במהלך שלטון הקיסר הסאסאני קבאד הראשון.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומזדק · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
מיתת תלמידי רבי עקיבא
מיתת תלמידי רבי עקיבא הוא מעשה, שמקורו בתלמוד, בדבר מיתת 24,000 מתלמידיו של התנא רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ומיתת תלמידי רבי עקיבא · ראה עוד »
אמימר בר מר ינוקא
רב אמימר בר מר ינוקא היה אמורא בבלי בן הדור השביעי והשמיני, תלמידו של רב חייא בריה דרב אויא.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואמימר בר מר ינוקא · ראה עוד »
אנטיגנוס איש סוכו
אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואנטיגנוס איש סוכו · ראה עוד »
ארבעת השבויים
ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וארבעת השבויים · ראה עוד »
ארכלאוס (נשיא)
מטבע של ארכלאוס ארכלאוס (ביוונית: Ἀρχέλαος; 23 לפנה"ס – 16 לספירה) היה נשיא העם (אתנארכס) מבית הורדוס ביהודה, שומרון ואדום, מחצית ממלכת אביו הורדוס, בין שנת 4 לפנה"ס ועד 6 לספירה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וארכלאוס (נשיא) · ראה עוד »
אריסטובולוס השני
(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואריסטובולוס השני · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואגודת ישראל · ראה עוד »
אהרן הימן
הרב אהרן הימן (הימאן; בכתיב לועזי: Hyman; כ"ח בסיון ה'תרכ"ג, 15 ביוני 1863 – כ"ג בשבט ה'תרצ"ז, 3 בפברואר 1937) היה רב, חוקר דברי ימי חז"ל ומאמריהם ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואהרן הימן · ראה עוד »
אולוס גביניוס
אולוס גביניוס על מטבעות עתיקים אולוס גביניוס (בלטינית: Aulus Gabinius; 110 לפנה"ס לערך – 48 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי שהיה פעיל בשלהי תקופת הרפובליקה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואולוס גביניוס · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נרווה
מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה (לטינית: Marcus Cocceius Nerva; 8 בנובמבר 30 – 27 בינואר 98) היה קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ונרווה · ראה עוד »
נשיא הסנהדרין
נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ונשיא הסנהדרין · ראה עוד »
נחום ויידנפלד
הרב נחום ויידנפלד (תרל"ה, 1875 - ד' בכסלו ת"ש, נובמבר 1939) היה רבה של דומברובה (Dąbrowa Tarnowska) שבגליציה, מחבר שו"ת "חזון נחום", מגדולי המשיבים בגליציה בתקופתו.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ונחום ויידנפלד · ראה עוד »
נחותי
הנְחוּתֵי (מילה ארמית שפירושה "היורדים", מכונים גם רבותינו היורדין מארץ) היו חכמים בתקופת התלמוד שהיו יורדים מארץ ישראל לבבל ועולים מבבל לארץ ישראל ומשמשים כשליחים ומגשרים בין שני המרכזים הגדולים של האמוראים יוצרי התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי (רב אבינה, עולא ורב דימי).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ונחותי · ראה עוד »
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וסבוראים · ראה עוד »
סדר תנאים ואמוראים
סדר תנאים ואמוראים הוא חיבור קדום העוסק בכרונולוגיה של חכמי המשנה והתלמוד, וכן בכללים מתודולוגיים של הבנת התלמוד ושל פסיקת ההלכה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וסדר תנאים ואמוראים · ראה עוד »
עקביא בן מהללאל
עקביא בן מהללאל היה תנא שחי בימי הלל הזקן, בסוף תקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ועקביא בן מהללאל · ראה עוד »
פפוס ולוליאנוס
פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס הם שני אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ופפוס ולוליאנוס · ראה עוד »
פרוטה (מטבע עתיק)
"פרוטה" של המלך אגריפס הראשון פְּרוּטָה היא מטבע המוזכרת במשנה ובגמרא כמטבע בעל ערך קטן מאוד.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ופרוטה (מטבע עתיק) · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וצבי גרץ · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וצדוקים · ראה עוד »
רב מרי בר רב דימי
רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות) היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים, בסביבות שנת ד'ש"ס (600).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורב מרי בר רב דימי · ראה עוד »
רב אחאי
רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורב אחאי · ראה עוד »
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורב נחמן · ראה עוד »
רב סימונא
רב סימונא (לעיתים: רב סמוניה, רב סמונא, רב סימוניא, רב סמוניא) - ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורב סימונא · ראה עוד »
רב עינא (סבורא)
רב עינא (רבים מזהים אותו עם רב גיזא או רב גדא שמופיע ב"סדר תנאים ואמוראים") - חכם יהודי מראשי הדור השני של הסבוראים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורב עינא (סבורא) · ראה עוד »
רב שינוי
רב שינוי גאון היה גאון פומבדיתא שבבבל וראש הישיבה קרוב לאמצע תקופת הגאונים, בשנת ד'תקמ"ב (781) בערך.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורב שינוי · ראה עוד »
רב ירמיה בר אבא
רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (אמצע המאה ה-3 לערך).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורב ירמיה בר אבא · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבא · ראה עוד »
רבנאי
רַבָּנַאי אֲחוּהָ דרבי חייא בר אבא (או: רַבְיָנַאי) היה חכם בדור השלישי לאמוראי בבל, אחיו של רבי חייא בר אבא.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבנאי · ראה עוד »
רבה תוספאה
רבה (רבא) תוספאה - אמורא בבלי בדור השמיני, בשלהי תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבה תוספאה · ראה עוד »
רבה בר אבוה
רבה בר אבוה היה אמורא בבלי בדור השני לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבה בר אבוה · ראה עוד »
רבה יוסי
רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבה יוסי · ראה עוד »
רבי אלעזר בן עזריה
רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »
רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא
רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא היה תנא בדור השלישי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא · ראה עוד »
רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »
רבי אליעזר בן יעקב (השני)
רבי אליעזר בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי אליעזר בן יעקב (השני) · ראה עוד »
רבי נתן
רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי נתן · ראה עוד »
רבי נחוניא דמן חוורן
רבי נחוניא דמן חוורן (מכונה בשמות נוספים כגון "רבי חוניא דברת חוורין", "רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן", ועוד) היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי נחוניא דמן חוורן · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי חנינא בר חמא
רבי חנינא בר חמא היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי חנינא בר חמא · ראה עוד »
רבי ינאי
רבי ינאי הכהן היה אמורא שחי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי ינאי · ראה עוד »
רבי יהושע בן חנניה
רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי יהודה · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבי יוחנן · ראה עוד »
רבינא האחרון
רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (נפטר י"ג בכסלו ד'ר"ס, 499) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ורבינא האחרון · ראה עוד »
ריש לקיש
רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וריש לקיש · ראה עוד »
שמעון זאב רוטשילד
שמעון זאב (וולף) רוטשילד, או בשמו הלועזי וילהלם קרל פון רוטשילד (בכתיב יידי: ראטשילד או ראהטשילד; ג' בסיוון תקפ"ח, 1828 - ה' בשבט תרס"א, 25 בינואר 1901) היה איל הון ופילנתרופ יהודי אורתודוקסי, היחידי מבני משפחת רוטשילד בדור השלישי ששמר על אורח חיים דתי ברוח היהדות אורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ושמעון זאב רוטשילד · ראה עוד »
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ושמעון הצדיק · ראה עוד »
שמעון השני
שמעון השני בן חוניו השני, היה כהן גדול מבית חוניו בתקופת בית שני, שחי בשלהי המאה השלישית לפנה"ס ותחילת המאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ושמעון השני · ראה עוד »
שמעיה
שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ושמעיה · ראה עוד »
שמואל הקטן
שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ושמואל הקטן · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותנאים · ראה עוד »
תקנות הגאונים
תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופות הסבוראים והגאונים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותקנות הגאונים · ראה עוד »
תלמוד תורה תשב"ר
תלמוד תורה תשב"ר בבית מרן החזון איש הוא תלמוד תורה חרדי ליטאי בבני ברק; התלמוד תורה הממוסד הפרטי הראשון שהוקם בעיר זו.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותלמוד תורה תשב"ר · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תולדות עם עולם
אחד משמונת כרכי הסדרה תולדות עם עולם הוא ספר היסטוריה בשמונה כרכים, הסוקר את קורותיו של עם ישראל בתקופת בית שני, התנאים והאמוראים, מנקודת מבט מסורתית, המתבססת בעיקרה על המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותולדות עם עולם · ראה עוד »
תולדות תנאים ואמוראים
הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ותולדות תנאים ואמוראים · ראה עוד »
טראיאנוס
מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וטראיאנוס · ראה עוד »
טוביה יהודה טביומי
הרב טוביה יהודה טביומי (שם משפחתו הישן: גוּטְנְטָאג; תרמ"ב, 1882 – כ"ד בתמוז ה'תשי"ג, 7 ביולי 1953) היה רבה של סוכוצ'ין שבפולין, עסקן ציבורי, מראשי הפעילים באגודת ישראל, באגודת הרבנים בפולין, ומחברי מועצת גדולי התורה, חקר את ספרות חז"ל והיסטוריה של עם ישראל ועסק רוב ימיו בכתיבת מאמרי הגנה על המסורת היהודית, ובכתיבת מאמרים פובליציסטיים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וטוביה יהודה טביומי · ראה עוד »
חנמאל המצרי
חנמאל המצרי היה כהן גדול בתקופת בית שני הנזכר במשנה כמי שעשה פרה אדומה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחנמאל המצרי · ראה עוד »
חנניה בן אחי רבי יהושע
חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה, שנולד בארץ ישראל ולאחר זמן עבר לבבל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחנניה בן אחי רבי יהושע · ראה עוד »
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחנוך אלבק · ראה עוד »
חנינא גאון
רב חנינא (חיננאי) גאון היה ראש ישיבת סורא שבבבל בשלהי תקופת השלטון הסאסאני ובתחילת תקופת השלטון הערבי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחנינא גאון · ראה עוד »
חוני המעגל
חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וחוני המעגל · ראה עוד »
בני בתירה
משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ובני בתירה · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
בו ביום
בו ביום הוא כינוי בדברי חז"ל ליום שבו הורידו את רבן גמליאל מנשיאותו והעלו את רבי אלעזר בן עזריה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ובו ביום · ראה עוד »
בית קתרוס (כהונה גדולה)
בית קתרוס הייתה משפחת כהנים גדולים חשובה בשלהי תקופת בית שני, ממשפחות ראשי הכהונה האריסטוקרטיות שמן המעמד הגבוה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ובית קתרוס (כהונה גדולה) · ראה עוד »
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »
גזירות אדריאנוס
גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »
דומיטיאנוס
טיטוס פלאביוס קיסר דומיטיאנוס אוגוסטוס (בלטינית: Titus Flavius Caesar Domitianus Augustus; 24 באוקטובר 51 – 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא בין השנים 81–96.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ודומיטיאנוס · ראה עוד »
הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והלל נשיאה · ראה עוד »
הלוי
הַלֵּוִי הוא שם משפחה יהודי נפוץ; הנקראים בשם זה מתייחסים על בני שבט לוי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והלוי · ראה עוד »
הונא גאון
רב הונאי (הונא) גאון היה מראשוני גאוני ישיבת סורא, שכיהן כגאון לאחר פטירתו של רב חנינא גאון בשנת ד'ת' (640) במשך כעשר שנים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והונא גאון · ראה עוד »
הורקנוס השני
ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי והורקנוס השני · ראה עוד »
כ' באייר
ב, זהו יום פרוס העצרת, שבו מעשרים את הוולדות ומפרישים ממחצית השקל לתרומת הלשכה.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וכ' באייר · ראה עוד »
יעקב רוזנהיים
יעקב רוזנהיים (ט"ו בחשוון תרל"א,9 נובמבר 1870 – ח' בחשוון תשכ"ו, 3 בנובמבר 1965) היה ממייסדי אגודת ישראל ומנהיגה הראשון.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויעקב רוזנהיים · ראה עוד »
יער נאליבוקי
יער נאליבוקי בתחילת האביב יער נאליבוקי (בבלארוסית: Налібоцкая пушча: יער בר, יער קדמון) הוא יער גדול בצפון־מערב בלארוס (מערב מחוז מינסק ומזרח מחוז הורדנה), על הגדה הימנית של נהר ניימן, על הרכס הבלארוסי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויער נאליבוקי · ראה עוד »
יצחק משה אלבוגן
הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »
ישמעאל בן פיאבי
ישמעאל בן פיאבי - ובמקורות גם ר' ישמעאל בן פאבי או בן פיאכי - היה כהן גדול (או שני כהנים גדולים שונים) בבית המקדש השני, המוזכר בתלמוד בהקשרים שונים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וישמעאל בן פיאבי · ראה עוד »
ידוע הכהן
יַדוּע הוא הכהן הגדול האחרון המוזכר במקרא (ספר נחמיה).
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי וידוע הכהן · ראה עוד »
יהושע בן גמלא
יהושע בן גמלא היה השם של כהן גדול, או מספר כהנים גדולים בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויהושע בן גמלא · ראה עוד »
יהודה אריסטובולוס הראשון
יהודה אריסטובולוס הראשון (ביוונית: Ἀριστόβουλος; נפטר בשנת 103 לפנה"ס) היה מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 104–103 לפני ספירת הנוצרים.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויהודה אריסטובולוס הראשון · ראה עוד »
יהודה בן טבאי
יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויהודה בן טבאי · ראה עוד »
יונתן בנימין הלוי הורוויץ
תמונה מתוך הדרכון הצ'כי של בנימין הלוי הורוויץ הרב יונתן בנימין הלוי הורוויץ (הורוביץ, לעיתים: איש הורוויץ; (ה'תרכ"ו, 1866 – י"ט בתמוז ה'ת"ש, 25 ביולי 1940) היה רב קהילות, ראש כולל הולנד ודויטשלנד (כולל הו"ד) ונציג ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (פקוא"מ) בירושלים, יו"ר אגודת ישראל בארץ ישראל וחבר הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויונתן בנימין הלוי הורוויץ · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוסי בן יועזר
יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויוסי בן יועזר · ראה עוד »
יוסי בן יוחנן
יוסי בן יוחנן איש ירושלים היה אב בית הדין הראשון מתקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: יצחק אייזיק הלוי ויוסי בן יוחנן · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_אייזיק_הלוי
