סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

קאנוניזציה (של כתבים)

מַדָד קאנוניזציה (של כתבים)

#הפניה קאנוניזציה של כתבים. [1]

65 יחסים: מנחם הרן, מפלצת הספגטי המעופפת, משנה, משה הלברטל, מדרשי הלכה, אנה הקדושה, אסלאם, אתנסיוס, אליעזר שביד, אדריכלות, איריס פרוש, נפתלי, ספר מקבים א', ספר ברוך, ספר יהודית, ספרות מצרים העתיקה, ספרים חיצוניים, ספרייה תורנית, עזרא החיצוני, עבד אל-באסט עבד א-סמד, צוואות השבטים, קרתגו, קבלה, קוליבה, ראובן שניר, שרלוט ברונטה, שלושת הנופים של יפן, שיעור קומה (ספר), שיבת ציון, תנאי עומר, תקנות הקהילה, תרגום התנ"ך של לותר, תומאס הובס, תוספתא, תורה, תורה שבעל-פה, חזון עזרא, בשורות, ביקורת נוסח המקרא, ביבליה, ג'ון פ. מאייר, גניזה, גטסבי הגדול, דת יוון העתיקה, דברי איוב, דורון מנדלס, דוד שולמן, הספר של קלס, הקוראן, הקיצה עמי, ..., השערת שני המקורות, התכתיב האפיפיורי, הברית החדשה, הבשורה של רבולה, הבשורה של יהודה, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, ועידת ניקיאה השנייה, וולגטה, וינסנט מלרין, כתבי קודש, יעקב ניוזנר, יעל דר, יהדות אורתודוקסית, יהושע אפרון, יהודה לייב מטמון-כהן. להרחיב מדד (15 יותר) »

מנחם הרן

מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ומנחם הרן · ראה עוד »

מפלצת הספגטי המעופפת

המחשה בריאת האדם" מאת ניקלס גנסון. מפלצת הספגטי המעופפת (באנגלית: Flying Spaghetti Monster) היא האל של "כנסיית מפלצת הספגטי המעופפת" או "פסטפריאניזם" (שילוב המילים "פסטה" ו"ראסטפארי") לעיתים מכונה גם כ"נודליזם".

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ומפלצת הספגטי המעופפת · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ומשנה · ראה עוד »

משה הלברטל

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ומשה הלברטל · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ומדרשי הלכה · ראה עוד »

אנה הקדושה

אנה הקדושה עם בתה מרים ונכדה ישו הילד, צייר אלברכט דירר אנה הקדושה (ביוונית: Άννα) היא, על פי המסורת הנוצרית, אמה של מרים הבתולה וסבתו של ישו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ואנה הקדושה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ואסלאם · ראה עוד »

אתנסיוס

אתנסיוס הקדוש (ביוונית: Ἀθανάσιος, מכונה גם אתנסיוס המוֹדֶה; 296/298 - 2 במאי 373) היה אחד מאבות הכנסייה והבישוף ה-20 של אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ואתנסיוס · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ואליעזר שביד · ראה עוד »

אדריכלות

סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ואדריכלות · ראה עוד »

איריס פרוש

איריס פרוש (נולדה ב-21 בפברואר 1943) היא פרופסור אמריטה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ואיריס פרוש · ראה עוד »

נפתלי

פורטוגזי נַפְתָּלִי הוא בנו השישי של יַעֲקֹב, והוא נולד לבִּלְהָה, שפחתה של רָחֵל.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ונפתלי · ראה עוד »

ספר מקבים א'

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וספר מקבים א' · ראה עוד »

ספר ברוך

ספר ברוך הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וספר ברוך · ראה עוד »

ספר יהודית

יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וספר יהודית · ראה עוד »

ספרות מצרים העתיקה

ספרות מצרים העתיקה נכתבה בשפה המצרית, מתקופת הפרעונים ועד סוף התקופה הרומית בתולדות מצרים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וספרות מצרים העתיקה · ראה עוד »

ספרים חיצוניים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וספרים חיצוניים · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וספרייה תורנית · ראה עוד »

עזרא החיצוני

קטע מפרק ב' מספר עזרא החיצוני, ביוונית, מהמאה ה-4, מתוך Codex Vaticanus המצוי בספריית הוותיקן עזרא החיצוני הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר, לצד חזון עזרא.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ועזרא החיצוני · ראה עוד »

עבד אל-באסט עבד א-סמד

שייח עבד אל-באסט עבד א-סמד או עבד אל-באסט בן מוחמד בן עבד א-סמד בן סלים (בערבית: الشيخ عبد الباسط بن محمد بن عبد الصمد بن سليم, 1927 - 30 בנובמבר 1988), היה אחד מגדולי ה"קארי" - המדקלמים של הקוראן (قارئ القرآن), מצרי בלאומו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ועבד אל-באסט עבד א-סמד · ראה עוד »

צוואות השבטים

ספר צוואות השבטים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר (בפסאודואפיגרפיה) את צוואותיהם של בני יעקב אבינו לבניהם.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וצוואות השבטים · ראה עוד »

קרתגו

קרתחדשת (בפיניקית: 𐤒𐤓𐤕𐤇𐤃𐤔𐤕 (Qart-ḥadašt); כלומר "קרת חדשה"; ביוונית: Καρχηδών), הידועה גם בשמה הרומאי קרתגו (בלטינית: Carthago; בערבית قرطاج או قرطاجة), הייתה עיר עתיקה לחופי הים התיכון, ממנה יצאה אימפריית קרתגו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וקרתגו · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וקבלה · ראה עוד »

קוליבה

קוליבה בטקס בכנסייה ברומניה קדוש המגן של המשפחה קוליבה או קוליבו (ביוונית: κόλλυβα, בסרבית: кољиво, ברומנית: Colivă, בבולגרית: коливо, בגאורגית: კოლიო, באוקראינית: коливо) היא "עוגת" חיטה מבושלת, סוג של דייסה שהיא מאכל ליטורגי מסורתי בנצרות האורתודוקסית המזרחית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וקוליבה · ראה עוד »

ראובן שניר

ראובן שניר (נולד ב-6 בספטמבר 1953) הוא פרופסור מן המניין בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה, כיהן בעבר כדקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וראובן שניר · ראה עוד »

שרלוט ברונטה

שרלוט ברונטה שרלוט ברונטה (באנגלית: Charlotte Brontë; 21 באפריל 1816 - 31 במרץ 1855) הייתה סופרת אנגלייה נודעת ומוערכת שיצירותיה מהוות חלק מקנון הספרות האנגלית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ושרלוט ברונטה · ראה עוד »

שלושת הנופים של יפן

שלושת הנופים של יפן: 1. מצושימה. 2. אמאנוהשידאטה. 3. איצוקושימה שלושת הנופים של יפן (ביפנית: Nihon Sankei 日本三景) היא רשימה קאנונית של הנופים היפים ביותר ביפן, הדומה לרשימת שבעת פלאי תבל.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ושלושת הנופים של יפן · ראה עוד »

שיעור קומה (ספר)

שיעור קומה הוא חיבור השייך לספרות ההיכלות והמרכבה ועוסק בתיאור האלוהים במונחים של דמות אנושית, עד כדי מניין האיברים, שמותיהם ומידותיהם.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ושיעור קומה (ספר) · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ושיבת ציון · ראה עוד »

תנאי עומר

תנאי עומר (או חוזה עומר, בערבית: شروط عمر או عهد عمر או عقد عمر) וכן חוקי עומר, או "אמנת עמר", הוא טקסט קנוני מוסלמי המנוסח כמכתב שמיוחס לח'ליף עומר השני (יש חוקרים הסוברים שהייחוס הוא לח'ליף ישר הדרך עומר) ובו נקבעו חוקים שונים לגבי תושבים שאינם מוסלמים (נוצרים, זורואסטראים, יהודים, שומרונים ואף פגאנים), אשר היו תחת שלטונה של האימפריה המוסלמית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ותנאי עומר · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תרגום התנ"ך של לותר

התנ"ך המתורגם של לותר מ-1534, מוצג בבית לותר בויטנברג עמוד השער של הוצאת התנ"ך מ-1534, צויר במקור על ידי לוקאס קראנאך האב ונצבע מאוחר יותר תרגום התנ"ך של לותר (וליתר דיוק תרגום הביבליה של לותר) הוא תרגום הביבליה, כתבי הקודש הנוצריים, לגרמנית שנעשה על ידי מרטין לותר.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ותרגום התנ"ך של לותר · ראה עוד »

תומאס הובס

תומאס הוֹבְּס (באנגלית: Thomas Hobbes; 5 באפריל 1588 – 4 בדצמבר 1679) היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "לווייתן", שבו הוא עוסק במקורות הלגיטימציה של השלטון המדיני והסמכות הריבונית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ותומאס הובס · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ותוספתא · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

חזון עזרא

עזרא באיור מימי הביניים חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וחזון עזרא · ראה עוד »

בשורות

ספרי הבשורות, או האוונגליונים (מיוונית εὐαγγέλιον: εὐ - טוב, αγγέλιον - מסר או בשורה) מהווים את החלק המרכזי של הברית החדשה, ספר הקודש של הנצרות ומופיעים לפני ספר מעשי השליחים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ובשורות · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

ביבליה

ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וביבליה · ראה עוד »

ג'ון פ. מאייר

ג'ון פאול מאייר (באנגלית: John Paul Meier; 8 באוגוסט 1942 – 18 באוקטובר 2022) היה חוקר מקרא אמריקאי וכומר קתולי.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וג'ון פ. מאייר · ראה עוד »

גניזה

מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וגניזה · ראה עוד »

גטסבי הגדול

גטסבי הגדול (באנגלית: The Great Gatsby) הוא רומן מאת הסופר האמריקאי פרנסיס סקוט פיצג'רלד, שיצא לאור בשנת 1925.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וגטסבי הגדול · ראה עוד »

דת יוון העתיקה

מקומות פולחן עיקריים ביוון העתיקה דת יוון העתיקה מקיפה את מכלול האמונות והטקסים של יוון העתיקה כפי שהתבטאו בפולחן, ומהווה את הפן המעשי של המיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ודת יוון העתיקה · ראה עוד »

דברי איוב

דברי איוב, הידוע גם בשם צוואת איוב, הוא חיבור יהודי עתיק.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ודברי איוב · ראה עוד »

דורון מנדלס

פרופ' דורון מנדלס דצמבר 2015 דורון מנדלס (נולד ב-21 בדצמבר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ודורון מנדלס · ראה עוד »

דוד שולמן

דוד שולמן (נולד ב-13 בינואר 1949) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודים הודיים וארמניים שבאוניברסיטה העברית בירושלים, זוכה פרס רוטשילד לשנת 2004, פרס א.מ.ת לשנת 2010 וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזוכה פרס ישראל בתחום חקר מדעי הדתות וחקר הפילוסופיה לשנת 2016.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ודוד שולמן · ראה עוד »

הספר של קלס

עמוד הפתיחה של הבשורה על-פי יוחנן דף מהבשורה על-פי לוקס ספריית טריניטי קולג' בה שמור הספר הספר של קלס (באירית: Leabhar Cheanannais, באנגלית: Book of Kells) הוא כתב יד בשפה הלטינית בו כתובות ארבע הבשורות של הברית החדשה והן מלוות באיורים רבים שהם יצירת מופת קליגרפית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) והספר של קלס · ראה עוד »

הקוראן

כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) והקוראן · ראה עוד »

הקיצה עמי

הכרמל" "הָקִיצָה עַמִּי" הוא שיר עברי מאת המשורר המשכיל יהודה ליב גורדון (יל"ג), שנכתב בשנת ה'תרכ"ג והתפרסם בכתב העת "הכרמל" בג' באייר ה'תרכ"ו (18 באפריל 1866).

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) והקיצה עמי · ראה עוד »

השערת שני המקורות

ההשערה מניחה שהבשורות על פי מתי ועל פי לוקס התחברו על בסיס הבשורה על-פי מרקוס, על בסיס מקור משוער שנקרא Q, ועל בסיס מקורות ייחודיים נוספים בביקורת הברית החדשה, השערת שני המקורות או השערת שתי הבשורות היא השערה שמסבירה את מקורותיהן של הבשורות הסינופטיות - הבשורות על פי מתי, על-פי מרקוס ועל פי לוקאס.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) והשערת שני המקורות · ראה עוד »

התכתיב האפיפיורי

כתב יד של התכתיב האפיפיורי התכתיב האפיפיורי (לטינית: dictatus papae) מ-1075 היה בולה אפיפיורית, מסמך בן 27 סעיפים שנכתב על ידי או מטעם האפיפיור גרגוריוס השביעי ומייצג את עקרונות הרפורמה שערך בכנסייה הקתולית כחלק ממאבק האינווסטיטורה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) והתכתיב האפיפיורי · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) והברית החדשה · ראה עוד »

הבשורה של רבולה

צליבת ישו ישו עולה לשמים יוחנן הבשורה של רבולה (באנגלית: Rabula Gospels) היא כתב יד הכתוב בסורית ומאויר מן המאה ה-6 לספירה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) והבשורה של רבולה · ראה עוד »

הבשורה של יהודה

עמוד 33 מקודקס צ'אקוס, הוא העמוד הראשון של '''הבשורה של יהודה'''. הבשורה של יהודה היא בשורה גנוסטית, המתארת שיחות שנערכו כביכול בין ישו לבין תלמידיו, ובעיקר עם יהודה איש קריות, במהלך ימיו האחרונים של ישו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) והבשורה של יהודה · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית

כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה כנסיית מרים מציון שבאקסום, בה על פי האמונה שוכן ארון הברית קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים מושב הכנסייה האתיופית באדיס אבבה איש דת בכנסייה בירושלים פסוק מתהילים בשפת הגעז הכנסייה האורתודוקסית האתיופית המייחדת (בגעז: የኢትዮጵያ:ኦርቶዶክስ:ተዋሕዶ:ቤተ:ክርስቲያን, בתעתיק מדויק: יֶאִיתְיוֹפְּיַה אוֹרְתוֹדוֹכְּס תֶוַחְדוֹ בֵּתֶה כְּרְסְתִייַן) היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בנצרות האוריינטלית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) והכנסייה האורתודוקסית האתיופית · ראה עוד »

ועידת ניקיאה השנייה

כנסיית איה סופיה בניקאה בה התקיימה הועידה ועידת ניקיאה השנייה הייתה הוועידה האקומנית השביעית של הכנסייה; התכנסה בשנת 787 בעיר ניקאה, היא איזניק של ימינו בטורקיה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וועידת ניקיאה השנייה · ראה עוד »

וולגטה

קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ווולגטה · ראה עוד »

וינסנט מלרין

איקונין של וינסנט הקדוש מלרין המנזר באי לרין, הנקרא כיום האי סן אונורא, מחוז אלפים ימיים בצרפת וינסנט מלרין (בצרפתית: Vincent de Lérins, בלטינית: Vincentius Lerinensis - וינקנטיוס לריננסיס, מאה ה-5, נפטר בסביבות 445–450) היה נזיר וסופר כנסייתי שפעל בגאליה הדרומית והנחשב לאחד האבות של הכנסייה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ווינסנט מלרין · ראה עוד »

כתבי קודש

ספר תורה לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) וכתבי קודש · ראה עוד »

יעקב ניוזנר

יעקב (ג'ייקוב) ניוזנר (באנגלית: Jacob Neusner; 28 ביולי 1932 – 8 באוקטובר 2016) היה חוקר יהדות אמריקאי.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ויעקב ניוזנר · ראה עוד »

יעל דר

יעל דר (נולדה ב- 19 במרץ 1958) היא חוקרת ספרות ילדים ותרבות ילדים ישראלית, פרופסור מן המניין בתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ויעל דר · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהושע אפרון

יהושע אֶפְרוֹן (1919 – 13 במאי 2011) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, חוקר תקופת בית שני בעידן החשמונאים.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ויהושע אפרון · ראה עוד »

יהודה לייב מטמון-כהן

יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.

חָדָשׁ!!: קאנוניזציה (של כתבים) ויהודה לייב מטמון-כהן · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קאנוניזציה_(של_כתבים)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »