גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
16 יחסים: מנסיאס, מסמך הנישואים ממרשה, מצד חצבה, מקורות היהדות, מכתבי ערד, מיתולוגיה כנענית, אפיון (מדקדק), אדומית, אדום (עם), עלילת החמור, קוס (פירושונים), קוסטובר, שם תאופורי, גיור האדומים, האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה, ההשערה המדיינית-קינית.
מנסיאס
מְנַַסֵיאַס (Mnaseas, ביוונית: Μνασέας) איש פַּאטַרַה שבליקיה (באסיה הקטנה), היה סופר יווני שחי ופעל בסביבות שנת 200 לפנה"ס לערך.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ומנסיאס · ראה עוד »
מסמך הנישואים ממרשה
מסמך הנישואים ממרשה היא מסמך נישואים אדומי עתיק על אוסטרקון.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ומסמך הנישואים ממרשה · ראה עוד »
מצד חצבה
תמונה כללית של האתר מצד חצבה הוא תל ארכאולוגי מתקופת הברזל ועד לתקופה המוסלמית המוקדמת.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ומצד חצבה · ראה עוד »
מקורות היהדות
לפי התפישה המחקרית המקובלת, מקורות היהדות החלו להתפתח בעידן הברונזה בקרב, ובמיוחד מהדת הכנענית הפולתאיסטית.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ומקורות היהדות · ראה עוד »
מכתבי ערד
מכתב 18, המזכיר את "בית יהוה" מכתבי ערד הם 91 אוסטרקונים שנחשפו על ידי הארכאולוג יוחנן אהרוני בתל ערד בין השנים 1962–1964, במהלך חפירות מסודרות באתר.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ומכתבי ערד · ראה עוד »
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »
אפיון (מדקדק)
אַפְּיון המדקדק או המבאר (Apion, ביוונית: Ἀπίων; 30-20 לפנה"ס - 48-45 לספירה בערך) היה סופר וחוקר מצרי-יווני במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ואפיון (מדקדק) · ראה עוד »
אדומית
אדומית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי האדומים, בארץ אֱדוֹם (סביב הרי אדום, בחלקים של ישראל ודרום מערב ירדן של ימינו).
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ואדומית · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ואדום (עם) · ראה עוד »
עלילת החמור
האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ועלילת החמור · ראה עוד »
קוס (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) וקוס (פירושונים) · ראה עוד »
קוסטובר
קוסטובר (ביוונית: Κοστόβαρος; מת בשנת 27/28 לפנה"ס), היה מושל אדום ועזה בזמן מלכותו של הורדוס, מראשי תומכיו של הורדוס.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) וקוסטובר · ראה עוד »
שם תאופורי
שם תֵּאוֹפוֹרִי (ביוונית: θεόφορος, נושא אלוה) הוא כינוי של אדם, מקום או מושג, המכיל בתוכו שם של אלוהות.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) ושם תאופורי · ראה עוד »
גיור האדומים
גיור האדומים היה תהליך ייהודם של בני העם האדומי בתקופת ממלכת החשמונאים.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) וגיור האדומים · ראה עוד »
האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה
האוסטרקון האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה היא מכתב על אוסטרקון באדומית, שהתגלתה בחפירה ארכאולוגית שניהל פרופסור יצחק בית אריה מהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) בחורבת עוזה, אתר ארכאולוגי במזרח בקעת ערד.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) והאוסטרקון האדומי מחורבת עוזה · ראה עוד »
ההשערה המדיינית-קינית
"משה ויתרו", ציור משנת 1900 של ג'יימס טיסו לפי שמות פרק י"ח. ההשערה המדיינית-קינית (לפעמים רק ההשערה המדיינית או ההשערה הקינית) היא שם קיבוצי למשפחת השערות בביקורת המקרא ובחקר המקרא, לפיהן האמונה באלוהות יהוה הובאה במקורה לעם ישראל בכנען מאזור מדברי דרומי יותר.
חָדָשׁ!!: קוס (אל) וההשערה המדיינית-קינית · ראה עוד »
