גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
46 יחסים: מאיר וונדר, מקובל, משורר, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, מהר"ל מפראג, מהרי"ל, אליקים כרמולי, אברהם בן אביגדור קרא, אהרן מרקוס, נוסח אשכנז, ספר הפליאה, ספר הקנה, סליחות, סיני (כתב עת), עברית, פראג, צדוק הכהן מלובלין, קבלה, ראש ישיבה, רגנסבורג, שמואל יוסף פין, שמיני של פסח, שאלות ותשובות, שלמה יהודה רפפורט, תפילת מנחה, ט' באייר, חנא שמרוק, בנימין שלמה המבורגר, בית הקברות היהודי העתיק בפראג, גרשם שלום, דיין (משפט עברי), ה'קמ"ט, ה'קצ"ט, המאה ה-15, התנועה ההוסיטית, ונצל, מלך גרמניה, כתב יד (העתק), יאן הוס, יהודה ליוואי הזקן, יום טוב ליפמן מילהויזן, יום הכיפורים, יידיש, 1389, 1439, 2007, 25 באפריל.
מאיר וונדר
מאיר וונדר, 2011 מאיר ווּנדֶר (נולד בז' באדר תרצ"ד, 22 בפברואר 1934) הוא היסטוריון, ביבליוגרף וספרן חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ומאיר וונדר · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ומקובל · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ומשורר · ראה עוד »
מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי
כריכת אחד הגליונותמחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוא שנתון בנושאי פולקלור של המרכז לחקר הפולקלור במכון למדעי היהדות ע"ש מנדל שבאוניברסיטה העברית בירושלים ושל התוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי ששינתה את שמה לתוכנית לחקר הפולקלור ותרבות עממית.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ומחקרי ירושלים בפולקלור יהודי · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מהרי"ל
רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ומהרי"ל · ראה עוד »
אליקים כרמולי
אליקים כַּרמוֹלי (Carmoly; תקס"ב, 5 באוגוסט 1802, זולץ, אלזס - תרל"ה, 15 בפברואר 1875, י' באדר א' התרל"ה (פרנקפורט) היה רב, ביבליוגרף ואספן של כתבי יד עבריים.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ואליקים כרמולי · ראה עוד »
אברהם בן אביגדור קרא
#הפניה אברהם בן אביגדור (פראג).
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ואברהם בן אביגדור קרא · ראה עוד »
אהרן מרקוס
הרב אהרן מרקוס (י"ב בשבט תר"ג, 1843, המבורג – ל' באדר א' תרע"ו, 1916, פרנקפורט) היה סופר, מחבר ספרים ובלשן, מראשוני התנועה הציונית בגליציה.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ואהרן מרקוס · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ונוסח אשכנז · ראה עוד »
ספר הפליאה
ספר הפליאה הוא חיבור המכיל לקט פירושים קבליים על פרשת בראשית הדומה בסגנונו לספרות הקבלה הקדומה, תוך השמטת מקורותיו.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וספר הפליאה · ראה עוד »
ספר הקנה
ספר הקנה הוא פירוש לתרי"ג מצוות, השייך לספרות הקבלה הקדם-לוריאנית.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וספר הקנה · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וסליחות · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ועברית · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ופראג · ראה עוד »
צדוק הכהן מלובלין
רבי צדוק הכהן רבינוביץ'־רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900).
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וצדוק הכהן מלובלין · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וקבלה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וראש ישיבה · ראה עוד »
רגנסבורג
רגנסבורג (בגרמנית:, בבווארית: Rengschburg, בלטינית: Ratisbona) היא עיר במדינת בוואריה שבגרמניה, על מפגש שבין נהר הדנובה לנהר הרגן.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ורגנסבורג · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שמיני של פסח
#הפניה שביעי של פסח.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ושמיני של פסח · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ותפילת מנחה · ראה עוד »
ט' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וט' באייר · ראה עוד »
חנא שמרוק
קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk; 5 בינואר 1921, ורשה – 5 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וחנא שמרוק · ראה עוד »
בנימין שלמה המבורגר
הלוגו של מכון מורשת אשכנז הרב בנימין שלמה המבורגר (נולד בשנת ה'תשי"ד) הוא רב וחוקר תורני, הנחשב כמומחה למנהג אשכנז, ובפרט למנהגיהם של יהודי גרמניה ומערב אירופה וההיסטוריה שלהם.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ובנימין שלמה המבורגר · ראה עוד »
בית הקברות היהודי העתיק בפראג
בית הקברות היהודי העתיק בפראג הוא בית קברות יהודי עתיק בשולי הרובע היהודי של פראג, יוספוב.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ובית הקברות היהודי העתיק בפראג · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וגרשם שלום · ראה עוד »
דיין (משפט עברי)
#הפניה דיין (הלכה).
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ודיין (משפט עברי) · ראה עוד »
ה'קמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וה'קמ"ט · ראה עוד »
ה'קצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וה'קצ"ט · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא והמאה ה-15 · ראה עוד »
התנועה ההוסיטית
ממוזער התנועה ההוסיטית (בצ'כית: Husitství, הוסיטים) הייתה תנועה דתית נוצרית שצמחה מתוך משנתו של התאולוג והרפורמטור יאן הוס הצ'כי במאה ה-15 בבוהמיה ובמוראביה. ההוסיטים היו תנועה דתית שכללה מגוון קבוצות בעלות סמלים קדושים, מאפיינים לשוניים, דגשים תאולוגים וסממנים ליטורגים נבדלים מאלה של הכנסייה הקתולית המערבית.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא והתנועה ההוסיטית · ראה עוד »
ונצל, מלך גרמניה
ונצל, מלך גרמניה (בגרמנית: Wenzeslaus או Wenzel von Luxemburg המכונה der Faule ("העצל"), נקרא גם ואצלב, בצ'כית: Vaclav Čtvrtý Lucemburský; 26 בפברואר 1361 – 16 באוגוסט 1419) היה מלך בוהמיה (כ"ואצלב הרביעי") משנת 1363 ונבחר לתפקיד מלך גרמניה (רשמית מלך הרומאים) משנת 1376.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וונצל, מלך גרמניה · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
יאן הוס
יאן הוּס (בצ'כית: Jan Hus; בלטינית: Johannes Huss; 1 ביולי 1372 – 6 ביולי 1415) היה תאולוג ומתקן דתי בוהמי.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ויאן הוס · ראה עוד »
יהודה ליוואי הזקן
רבי יהודה ליוואי הזקן מוורמס (נפטר בחשוון ה'ר', 1439) היה מגדולי יהדות אשכנז בדורו ונאמר עליו כי "כל גדולי הדור חרדו מגדולתו וקדושתו".
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ויהודה ליוואי הזקן · ראה עוד »
יום טוב ליפמן מילהויזן
ספר נצחון של רבי יום טוב ליפמן מילהויזן רבי יום טוב ליפמן מילהויזן (מכונה גם: טביומי; נפטר בה'קפ"א, ~1421) היה רב ופוסק הלכה אשכנזי בסוף תקופת הראשונים (ראשית המאה ה-15), נודע בשל ספרו "ספר נצחון".
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ויום טוב ליפמן מילהויזן · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ויום הכיפורים · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ויידיש · ראה עוד »
1389
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ו1389 · ראה עוד »
1439
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ו1439 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ו2007 · ראה עוד »
25 באפריל
25 באפריל הוא היום ה-115 בשנה (116 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אביגדור קרא ו25 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אביגדור_קרא
